רגעי הדעת:
ללמוד מהאושר: התגלות בשמחה
יאיר כספי
סוד האושר
אשרי האיש, כותב לך תהילים, שבוראו מרגיש שהוא בסדר גמור. האושר העברי הוא מקום שבו מאשרים אותך, רגע שבו מהנהנים ואומרים: חביבים עלינו מעשיך בעולם היום. הבנת למה אנו מצפים. גילית מה באת כאן להשלים. האיש המאושר הולך בעולמו בהרגשה שהוא במקום הנכון. מדייק בתפקיד מתאים. עם שותפים נכונים. וזו כנראה המתנה הגדולה ביותר שאפשר לקבל.
אנשים שהולכים לחפש אלוהים לפעמים אינם יודעים שכבר מצאו אותו. שהוא היה שותפם ברגעי חייהם בלא ששמו לב לנוכחותו. לא במקרה, כמובן, הוא היה שם. ההוויה כולה היא שיחה עמו. אלוהים נוכח גם בחייהם של אלו שאינם מכירים בו.
אפשר שיש לך קושי להכיר בנוכחותו בשל איסורים שלך, או של הסביבה. או מפני שלא לימדו אותך להקשיב לתדר שבו מתקיימת השיחה בינו לבינך. לכן, חיפוש אלוהים כדאי לו להתחיל בשאלה, איפה נפגשנו כבר? ניתן להבחין בשיחה הזו ברגעים שבהם היא הצליחה לך. במקום שבו היית קרוב אליו. יש לנו רמז בשבילך: הייתה שמחה כשהוא היה בתמונה.
אין זה האושר שאתה מחפש במקומות רחוקים, אלא האושר שנמצא כבר בפנים. שפוגש אותך לפעמים, כשאתה עסוק בדברים אחרים. ואתה מתנכר לו הרבה ימים. אולי כי לא היו לו יחסי ציבור מתאימים. ויום אחד, שבו הקשבת לו, התפטרת מהשלטון, ונתת לו לשעה לנהל את העניינים, מתגלה לך, להפתעתך, כשמח בימים.
חמישה שעורים באה שמחתך ללמד אותך:
אם תקשיב לה, לשמחתך הבאה לפעמים , היא תלמד אותך חמישה שעורים:
היא מגלה לך רצון שכדאי להקשיב לו, כי כשנתת לו רשות, מצאת בו אלוהים.
היא מגלה לך מתנה שכדאי לקבל. חסדים הנמצאים בעולם, חינם. וצריך רק להיות מוכן לקחתם. רוב הזמן אתה לא רואה אותם, או מסרב לקבלם. ויום אחד נפתחת אליהם, ויצאה שמחה גדולה שם.
האושר הוא שיעור על מותר ואסור. אפשר לגלות סביבו אליל שלך שכדאי להיפרד ממנו. דבר שאתה מאורגן מולו כאילו הוא אלוהים. כאילו בו תלויים החיים. ויום אחד העזת לעזוב אותו, לרגע, ונפתחה לך דלת בקיר שעד היום נראה אטום. גילית לעצמך אפשרות למקום ותפקיד אחרים. והייתה שמחה ויש געגועים לחזור לשם.
האושר מגלה לך אתגר קשה שאפשר וחייבים לעמוד בו. הר שחשבת שלעולם לא תוכל לטפס עליו. גיא צלמוות שחשבת שאם תיכנס אליו לעולם לא תצא בחיים. ונכנסת יום אחד, אולי אפילו בלא משים, ולא נתממשו פחדיך הנוראיים. ואולי, באמצע מדבר גדול, נתגלה לך מקור של מים חיים. בלב החור השחור מצאת אלוהים.
אפשר ללמוד דבר על תפקיד אחר לגמרי מזה שאתה רגיל למלא בחיים. משימה שלא ידעת שהיא שלך. היית בטוח שהיא שייכת רק לאנשים אחרים. אפשרת למקם את עצמך, למצב את עצמך, לשים את עצמך במקומות לא ידועים.
השאלות:
מתי היית שמח או הרגשת מאושר? נסה להעלות בלבך תקופה כזו. שמחה עמוקה ומתמשכת, היא הוכחה לשותפות לא מודעת עמו. זו היא קרבתו הנותנת לאדם את תחושת מקומו הבטוח. ערכו. אהבתו. סימן שרואים אותו. וסומכים עליו.
ישנן כמה שאלות שחושפות את אותו שיתוף פעולה.
פתח נא דף וכתוב: היכן ומתי מילאה שמחה גדולה את לבך?
איזה צורך או רצון שלך, העזת לבקש באותה שעה, כאילו ישנו בעולם מי שיכול להיענות לכל תפילה?
אילו מתנות שהוא שולח לך מדי פעם, ואתה דוחה בדרך כלל, הסכמת לקבל שם?
איזה פטור מתפקיד דמיוני, שמעולם לא ניתן לך, היית מוכן להרשות לעצמך לקבל באותו יום?
מה עשית נכון באותו יום או תקופה שאפשר לשותפך הבכיר להיות עמך? (לפעמים: מה עשית נכון במשך שנים, ושכרו הגיע פתאום?)
באיזה יום סמכת עליו מספיק כדי לא לשים במקומו תחליפים? איזה מחסום הניצב בינו לבינך, הסרת באותו תקופה? (למשל, הנטייה שלך לעשות מעצמך אלוהים). איפה היית נכון, באותו יום, לעבוד אצל בוראך, במקום אצל עצמך?
איזה קושי, אולי לא מוצדק בעיניך, ואפילו לא הגיוני, היית מוכן לקבל ממנו באותו זמן כאתגר שנשלח אליך? איפה היית מוכן לעבוד אצלו גם אם לא ייתן לך מאום בתמורה?
היכן שמחה נוטה להימצא
שמחתך תמצא בתפקיד אמיתי, בשותפות ביצירה, בהתגברות, בהתמסרות. בתיקון, בנתינה.גילינו אותה כתוצר לוואי של מעשים נכונים. לפעמים היא רגע האישור למפעל שאדם התמסר לו במשך שנים.
לפעמים תגלה שהיא דרשה של ענווה. תשומת לב לרגע "לא חשוב", שבו היית אחד מהמשתתפים. כשעמדת ליד הר גדול, ותפסת לרגע עד כמה אנו קטנים. כשסערת ברקים ורעמים השיבה אותך לגודלך הנכון. רגע שבו ידעת את מידתך ומקומך לפני אלוהים. ואז, להפתעתך גילית את עצמך כשותפו של מתקין העולמים.
רגעים קטנים, לא חשובים, ולא מתוכננים. מגלים לאדם משהו על גודלו הנכון, על חוסר היכולת לתכנן, על ערכנו המוגבל, יש בהם ויתור על היומרה לשלוט לגמרי במה שיקרה. יש בהם פרידה מציפייה למחוות גדולות של בורא עולם. ויתור על הניסיון להכריח דברים להיות כמו שהם אמורים.
לא תמצא את אהבתך, בדרך כלל, ברגע מתוכנן, נשלט, צפוי, כזה שכפו עליו להיות חשוב. בשולחן הכי יפה במסעדה הכי יקרה, עם היהלום הכי הגדול שעומד להימסר, יושבים שניים שמגיע להם הכול ואפשר שדבר לא יחשב בעיניהם מספיק מושלם.
האושר לא נמצא בתפקיד מדומה, בניסיון להכריח דברים להיות, בחיפוש כפייתי של בידור שבא להחליף שמחת חיים אמיתית, במקומות שבהם אתה גדול מדי והעולם נהיה זעירף בהסכמה חסרת אונים וויתור על האפשרות לעשות שינויים, ברגע גדול מדי, מלא חשיבות, בציפיות לתגמול עצום או פיצויים.
האושר לא נמצא בניסיונות להכריח אותו להיות, למיין אותו, לחקור, ללמוד את שיטתו, לכתוב תיאוריה שמכריחה אותו לחזור. בכל אלו אנחנו מבריחים את זה שאינו שוכן במילים.
האושר חתרני, לפעמים הוא מתגלה במקומות בלתי צפויים. ועשוי להיעדר מן המקומות שאליהם כיוונת את עצמך במשך שנים. הוא בא פתאום, ברגעים לא מתוכננים, מגלה לך דבר על מקומך לפני אלוהים.
אוהבי שליטה מגלים שהוא בא כשהרפו, ונתנו לבוראם, במקומם, לנהל לרגע את עולמם. אנשים שקונים ומוכרים, מגלים להפתעתם שהוא ביקר אותם ברגע שבו קיבלו על עצמם להשתתף ביצירת עולמם. איש מחמיר פנים גילה שמחה כשלמד להודות על מתנות קטנות שהוא מקבל. נחמד אחד מצא את אושרו, בפעם האחת שבה לא ויתר על אמונתו.
יש אנשים שמרגישים שהאושר מסוכן להם. אם יקשיבו לו הוא עשוי לאיים על זהותם. עשוי להזמין אותם לשינוי גדול. זו אולי חלק מן הסיבה שהם בוחרים, לעתים, לוותר עליו.
הייתי מאושר
הייתי מאושר כשהרשיתי לעצמי, לרגע, להיות כמו כולם. הייתי מאושר בתקופה שבה לא נתתי לציפיות העצומות שלי מעצמי לנהל אותי. הייתי מאושר באותו יום שבו הייתי לרגע שותפו ליצירה של אלוהים. שמחתי מאד באותו ביום, שבו פרשתי לשעה מן התחרות שאני נמצא בה, ונתתי עצמי לגמרי בלי לצפות לכלום. הייתי מאושר כשהרשיתי לילד אחד ללמד אותי לשחק. כשנתתי לעצמי לגמרי להיות שותף לשמחתה של ילדה אחת, שאספה צדפים, כאילו הם האוצרות הגדולים בעולם.
הייתי מאושר כשעבדתי אצלך, וויתרתי על הרצון להחליף אותך, ולא דרשתי ממך גמול, וקיבלתי ממך גבול, והייתי מוכן לעמוד גם בקושי שלא מגיע לי ממך בכלל, וניסיתי למצוא אותך כשהלכת לי לאיבוד. ונתתי לך להיות הבעלים של הכול.
אז התרגשתי לגלות שאתה זוכר אותי בכלל, ויכולתי להתפעל מכל עלה שציירת בכישרון גדול, ויכולתי להתפעם מצדק שמנצח לפעמים, וגיליתי, להפתעתי, עוד אנשים שנותנים לך לנהל. והייתה לנו שמחה רבה, והמון על מה לדבר.
פסיכולוגיה ביהדות 