פסיכולוגיה ביהדות

האם יש מישהו בעולם שמקשיב?
יאיר כספי

א.

אני מקשיב כבר עשרים דקות לאיש שפגשתי באירוע השנתי של בית הספרים הלאומי שבו אני עובד. הוא לא מעניין אותי. אני חושש לעצור את שטף דיבורו שמא יפגע.
אינני מנסה להעביר את השיחה אלי. לצפות שהאיש יקשיב למה שיש לי להגיד. מסוכן מדי. אני לא יכול לשאת את הרגעים שבהם עיניו של מי שאני מדבר אליו נעשות מזוגגות, או שהוא מפהק. אני משתתק מיד כשנדמה לי שאני לא מעניין מישהו. אני לא מכריח אף אחד להקשיב לי. אני לא יודע להגיד אם יש אנשים שרוצים להקשיב לי. אני לא יודע אם מישהו בכלל מקשיב למישהו. אם מישהו שם לב.
אינני יודע אם לא מקשיבים לי כי אני לא מעניין, או כי אינני יודע לבטא את עצמי. אני לא מעז לשאול כי התשובה עלולה להיות מאד לא נעימה בשבילי.
אני עלול לגלות את מה שחששתי ממנו תמיד. שאני לבד בעולם. שאני לא קיים. אבן זרוקה במדבר. לא עושים לה כלום. היא לא עושה שום דבר. סתם מונחת שם. קיומה לא נודע.
ב.

אם אנסה לדבר על עצמי יש כמובן סיכון מסוים לגלות שהאיש מרוכז בעצמו ולא יכול להקשיב. אפשר שיתעניין, אבל רק בנושא מסוים שרמז עליו. אולי יתעניין, רק לכמה דקות, ואחר כך יעבור לדבר עם אנשים בשולחן אחר. כדי שאוכל לדבר אצטרך לשאת סיכון כואב בשבילי. כל תגובה שאיננה מתעניינת במה שיש לי להגיד תעליב אותי.
יעלה זיכרון הבית שבו איש לא הקשיב. הייתי עוד ילד. הספרים שהיה צורך להביא לבית הספר היו ארוזים בתיקי. על ידם היה מונח כריך. בגדי היו נקיים. אף אחד לא שאל מה קרה היום בכיתה. איש לא ידע להגיד אם אני שמח או עצוב. אבן זרוקה במדבר. לא מפריעה לאף אחד. לא מצפים ממנה לשום דבר מיוחד. לא כועסים. לא מאוכזבים. לא מתרגשים מתעודה טובה מאד. אין טעם להרחיב את הדיבור על מה שקרה שם. לא קרה דבר.
האלוהים שלי בסדר. דואג לפרנסתי. שומר עלי. מתגמל אותי על נדיבותי. אין לו אוזניים. לכן אין טעם לדבר אליו. אפשר שצריך לצרוח כדי לגרום לו להקשיב. אפשר שצריך להפר את הסידור הישן. לריב. לדרוש אלוהים אחרים. להתחנן לסימן שפעם שמע. אפשר שיהיה כואב עוד יותר לגלות בית שבו אנשים מקשיבים. כאילו אין בכך דבר מיוחד.
ישנו תפקיד למי שלא הקשיבו לו. ישנו תיקון לא צודק והכרחי המוטל עלי: ללמוד להבחין במי שמתעניין. לגלות במה הוא מתעניין. למצוא נושא משותף. לזכור את אלו שהקשיבו. להבחין בינם לבין אלו שלא היה להם עניין. מיומנות ראשונית שאני חסר. איך משוחחים עם מישהו שאולי יש לו ואולי אין לו עניין במה שיש לי לומר.

קוראי "ניסיון" כותבים:

אני קוראת את ספרך "ניסיון" בנשימה עצורה, והוא מלווה אותי לאורך כל היום במחשבות ובתובנות העולות בי למקרא שאלותיך השזורות בספר. וכמו שכתבת, אני נושאת בי כמיהה לתיקון גדול, ולא בסתר, כמהה להיות חלק מחברותא רחבה שתתחיל תיקון. אז אנא, הפגש בינינו, לא רק בתל אביב אלא גם בירושלים ובחיפה ובבאר שבע ומטולה ואיפה לא, אז אנא, אם כבר התחלת את המהלך, תפיץ אותו בחברותות ברחבי הארץ, בקרב המשתוקקים לגלות עוד ועוד, אתי מירושלים

יאיר כספי היקר, גם אני קוראת את ספרך החדש בנשימה עצורה ואף מוצאת את עצמי מקריאה ממנו לבני ביתי משפטים, רעיונות ותובנות.  כל הקראה מעלה דיון סוחף, מרחיב ומעמיק ,כך שבחג  הזה אנחנו מודים  כל יום ,על כל דבר,  ובמיוחד, לך ועל רשימותיך המעוררות רוח ושמחה פנימית שקטה תודה רבה, רחל.א 

ניסיון הוא ספר ש ….מהמם אותי וניצב אני פעור פה נוכח הכנות והעוצמות הנידלות ממנו, ואיני מתרגש בדרך כלל מהר מספרים,,,,אחרי החיים כמשל דבר כמעט לא מרגש לי,,,,,עד הספר הנפלא הזה שמותיר בי המון מחשבות גם בסיימי לקרוא בו לאותו יום מה אומר,,,,,אדיר, יוסי רוזנבלט

 'ניסיון' הוא כמעט פלא. מובן, בהיר, כתוב עם הסתכלות מעמיקה לקוראים מהעבר השני. 

באמת עבודה נהדרת ומרגשת… יישר כח!  ליזה דנקנר

 סיימתי לקרוא את ניסיון, הוא נפלא, לירי, נוגע, חשוב, חכם, מחבר, משמעותי, מלא חסד. יאיר היקר, אתה בשבילי משורר הגשר של התהום שנוצרה בתחילת המשפט: כי אמי ואבי עזבוני, ועד למקום של: ואדוני יאספני. תודה רבה לך יאיר, רינה כורש

 אתמול סוף סוף קניתי את "ניסיון" לעצמי, התחלתי לקרוא בו, ולא יכולתי להניחו מידי, למרות המלצתך לקרוא לשיעורין. לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות והתפעמות! לפני כשעה סיימתי לקרוא, בתקווה ובדמעות. הבנתי שוב עד כמה הדברים מופנמים אצלי הפנם היטב, עד כמה הכלים האלה הפכו להיות חלק ממני. וגם נזכרתי שוב מה וכמה קיבלתי ממך. ונפתחה בי איזו נדיבות שמתוך ביטחון, לא ברור לי מה מקורם המדויק. החלטתי שלא אשמור את הספר לעצמי, אלא אצלם ממנו את הדברים שאני רוצה ללמוד, ואת הפרק "עת לכל חפץ", ואתן אותו לחברה שכבר סיכמנו בינינו לעבוד על  "שאלון מדרש". ובבוא היום, אקנה אותו שוב, ושוב ייפתח מעגל הנתינה. מרגש ומפעים ומעורר תקווה כבר אמרתי? מאשה

 את הקטע הנפלא הזה אני משאילה לטובת עולם האימון בו אני מוצאת את מקומי. לקוח מתוך הספר "ניסיון" של יאיר כספי העוסק בפסיכולוגיה ויהדות. קראתי, הנהנתי, חייכתי, התחברתי, ומביאה בפני כל מי ששואל עצמו: תהליך אימון, למה מותר לצפות? מיכל סלע

ספר שנוגע באמונה ובאהבת האלוהים שבאה לחזק את האדם ולבנות בתוכו גשר יציב לפנימיות שלו, במיוחד בתקופה זו כשהעולם מוצף בחומריות, טכנולוגיה ושאר רעות חולות, הגורמות לאדם לניכור ולהתמכרות גוברת והולכת היוצרת מצוקה וקשיים. בספר 'ניסיון' יש הכל גם פסיכולוגיה גם דת ויהדות וגם פילוסופיה, הוא כתוב בצורה מאירת עיניים בשטף ובביטחון בצורה כזאת שאינה מותירה ספיקות לקורא. יש בספר עשרה שערים ענפים ומלאים בהם נוגע המחבר במגוון תחומי דת אמונה וידע הנוגעים לאדם. עשרת השערים באים להזמין את הקורא להקשיב לגעגוע שקיים בו, להזמין אהבה ושמחה לעולמו ולמצוא את האלוהים שאבד בדרך וכל כך חשוב לו על מנת שימצא בתוכו כוחות ושלווה.

ציטוט מעניין: "כמיהת היסוד האנושית אינה נעלמת. חילוניות אינה קיימת. כשאין לך אלוהים, סופך שתעשה אלוהים מעצמך, מבני אדם או משיטתם, וכל האפשרויות האחרות גרועות יותר. אלוהים עדיף, כברירת מחדל." (עמ' 25).

'ניסיון' מציע לוותר על גדולת האדם הבאה מתוך אמונה כוזבת שאנחנו אלוהים. השאלה החשובה שנשאלת בספר היא 'האם אתה רוצה להאמין'? לשאלה האם יש אלוהים? התשובה בספר היא כי מי ששואל לא ימצא אלוהים, שכל כולו כל יכול ואינסופי וההכוונה מחזירה את הכדור לשואל בשאלה 'האם אתה רוצה אלוהים'?פילוסופיה כבר אמרנו.

הנרקיסיזם בו לוקים חלקנו גורם להאדרה מוגזמת ולציפייה גדולה של האדם מעצמו, לדברי מחבר הספר כספי, כשמאמצים לחיקנו את האלוהים מגלים שהאדם חוזר לגודלו הטבעי והאנושי כשלצידו יוצר נצחי ונפלא.

השער השני מדבר ומתאר על נפלאותיה של ההודיה. בפרק מלמד כספי איך מודים. על מה מודים? על הכל כמעט ועל הפרטים הכי קטנים ובנליים שיש לנו בחיים. הכרת תודה נמצאת בפרטים הקטנים אותם כדאי לשטוח ולהזכיר וכדאי להתמיד ולעשות זאת ממש כבדרך שגרה. מומלץ להודות ולא להוסיף תלונה לצידה. השער השמיני מוקדש כולו לתפילה. 'תפילה היא נטייה טבעית של הנפש, פנייה לשותפנו לשיחה פנימית סמויה.' תפילה משולה לביקור בחנות קסמים וירטואלית בה ניתן להזמין ולבקש הכל יש בה את כל אוצרות העולם רק צריך לבקש ולהיענות בשמחה ובאהבה. התפילה בתוספת הזיכרון שלנו הם הכלים בהם משתמשים כדי לבצע הזמנות בחנות הקסמים, מיותר לציין שהכל בחינם. עוד משובצים בספר מגוון של תפילות לכל בעיה/רצון שיש בחיים.

אני מכירה הרבה אנשים שספר כזה יעשה להם טוב והרבה אנשים שלא יהיו מוכנים לקרוא אותו, או ליהנות מרעיונותיו השופעים החכמים והמהנים. הייתי ממליצה במיוחד לספקנים שבינינו לפתוח ולקרוא את הספר ולהחכים. אני מאוד מאוד נהניתי לקרוא את הספר ולהבין שיש בו המון היגיון ונחת וזה כשלעצמו כבר עושה את העבודה.

ד"ר יאיר כספי מחבר הספר מייסד ומנהל את 'פסיכולוגיה ויהדות' שיטת העבודה שפיתח נוגעת במקומות הנסתרים של הנפש, מחברת אותה למקור של ביטחון ותקווה והוכיחה עצמה כבעלת יכולת יוצאת דופן לחולל שינויים בתשתית האישיות ולרפא פצעים ישנים בנפש האדם." ספרו הקודם הנו רב המכר  'לדרוש את אלוהים'. הבלוג של שוגי 21

 "ספר נפלא", ליאת רגב, קול ישראל

יאיר כספי היקר, קראתי בעבר את ל"דרוש אלוהים" היום אני יושבת עם ספרך השני "ניסיון" ביד ורוצה שוב לומר לך תודה על עוצמת הרגש שהספר הזה מעלה בי, על הידיעה הברורה שדברייך אמת, על שאתה מזכיר לי פעם אחר פעם שיש לי קשר ישיר עם אלוהים ועל זה שאתה מפעיל אותנו בין דפי הספר. אנחנו יושבים ומנהלים דיונים בין דפי הפייסבוק ביחד עם ספרייך, וקולך מהדהד בין קירות חיינו. אז תודה רבה, אושרית אלבז כרמלי

כמה מילים להודות. "ספר ששינה את חיי" אני אומרת לכל מי שרק מסכים לשמוע. בתקופה קשה של חושך, קושי, וחוסר אמונה פתחת לי העיניים. תודה שלימדת אותי להודות, להיות ענווה, לראות בכל קושי ניסיון בלתי פתור, להתפלל, לגלות אלוקים שהוא שונה מכל מה שהכרתי.
לשנה שלי היה פנוטציאל להיות מהקשות בחיי, והרבה בזכותך, בזכות הספר, אני מרגישה שהיא הטובה ביותר בחיי. אין מילים בפי כדי לתאר כמה משמעותי הצליח להיות לי ספר אחד. תודה.  עדן

הספר שלך "ניסיון" פתח בי תיבה שמידי פעם מתפוצצת. והקריאה בספר שלך נתנה לי רשות לפתוח אותה. לעמוד מולה, לשבת, להרגיש, לרקוע ברגליים, לרעוד, לבכות, לשמוח, להודות, להתפעל ולהתפלל. על כך אני מאוד מודה לך. כל החיים אני יודעת שמשהו לא עובד ואני צריכה תיקון… עשיתי דרך, ואפשר להצביע על מגמת שיפור. אני מחוייבת למסע הזה ואני יודעת שזה יעוד לכל החיים. אלא שבכל השיטות יכולתי להשתמש נגדי (אני מצויינת בלהיות נגדי) ולהסתיר מעצמי את התיבה שמונחת במצולות וכשהיא מתפוצצת, אני יורה ו/או נכנסת לבונקר. ופתאום כשקראתי את הספר שלך משהו נפתח. לא יכולתי לאלף את עצמי באמצעותך. הייתי מוכרחה להקשיב לצעקה שהייתה בתוך התיבה… לא יודעת להסביר. כשאני מנסה לשתף חברות או את בן זוגי במה שיש בספר הזה, ומה שהוא מאיר – אני לא ממש מצליחה. תודה!!! בהתרגשות,  ציפי

"ניסיון" מעביר את הקורא באופן יסודי וממצה תהליך פנימי עמוק של התבוננות עצמית. המחבר, ד"ר יאיר כספי, פסיכותפיסט ואיש רוח, הציג את עיקרי השקפתו בספרו רב המכר "לדרוש אלוהים", שיצא לאור ב 2002. בספרו הנוכחי, ניסיון, ממשיך כספי את המסע הטיפולי ומתאר בסגנון אישי את הדרך יוצאת הדופן שלו ושל רבים מתלמידיו, לקראת שינוי מכונן באדם ובתפיסתו את האלוהים. ספר חדשני ונועז. (רשימת המומלצים לשבוע הספר העברי תשע"ד) מקור ראשון.

לְמה מותר לצפות?

אפשר לצפות לדרך מרתקת. לגילוי מקומות שלא מגיעים אליהם בטיולים רגילים.

            מותר לצפות למצוא בדרך חברים ישנים, כאלה שהלכו בה לפנים, אתמול או לפני אלפי שנים. והשאירו לך סימנים.

            מותר לצפות לקול של אמת ההולך ומתחזק, כמו מצפן, ככל שמתקרבים. מותר לצפות לבהירות, לאופקים רחבים, ליכולת לראות פתאום למרחקים גדולים.

            מותר לצפות ליהנות מן הזכות להשתתף במסע. לזכות בסיפוק של עושי מעשים נכונים.

             למצוא משימות ותפקידים חדשים.

            מותר לצפות לעייפות. מותר לתת רשות לקצב אישי של התקדמות. מותר לצפות לנווה במדבר. למקומות שאפשר לעצור בהם, לנוח ולאגור כוחות.

            מותר לצפות לתקלות וקשיים וספקות ומשברים. מותר לבקש עזרה. לייחל. להתחנן. לזעוק את כל הצעקות שנבלעו. מותר לצפות לנסים.

            מותר לצפות למורה דרך שיופיע פתאום, בצמתים חשובים.

            מותר לצפות לקבל תשובות. מותר לצפות שניסיון קשה, כמעט גדול מהחיים, יתגלה כשער למקום אחר. מותר לצפות לאוצר שהולכים אליו וקרבים. הולכים וקרבים. ממש כמעט נוגעים. מותר לצפות למצוא אלוהים.

            מותר לצפות שיגיעו פתאום עוד אנשים. שיהיה עם מי לחלוק את החוויות. מותר לצפות לשמחה גדולה וריקודים. מותר לצפות לעם שלם שיבוא, בסוף הדברים.

            לָמה הם מתמהמהים?

"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" ראה אור השבוע בהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" ויגיע לחנויות הספרים בשבוע הבא (תחילה לצומת ספרים). 

פרק ראשון

חמש שאלות

חמש שאלות נשאל אדם. בתשובתן ימצא אלוהים ואת עצמו. חמש שאלות שכל אחת מהן מכוננת יסוד בשיחתו עם יוצרו. מוסיפה צד בנוכחותו. בונה חלק מן העצמי, שהוא ידיעתו: מהו חסדי? מהו חטאי? באיזה ניסיון מעמידים אותי? מהי מצוותי? מהי תפילתי?

בחמשת ערוצי הדעת נודעים תפקיד, אפשרות, רצון, אתגר וטעות.

 חמש שאלות בהן אדם נישא מעל למאורעות, מעל למקרים, מעל לנטיות, מעל הפצעים. מתנהל מול יוצר העולמות.

            מה ניתן לי ואני יכול להשתמש בו? מה אין לי ואני פטור ממנו? מתי אני בורח או משתמט מתפקידי? איזה אל-כזב פוטר אותי מאחריותי או מטיל עלי אחריות שאינה שלי? מאיזו ידיעה קשה על עצמי ועולמי אני נמנע? איך ההימנעות הזאת מנהלת אותי, לפעמים במשך שנים, מכתיבה מסלול חיים מוגבל? אילו משימות ומעשים משבר לא פתור מטיל עלי? מה אני רוצה? מה נכון ברצון הזה? מה רק אלוהים יכול לתת לי?

 "ניסיון" הוא סיפור מסע בן עשור של תלמידים ומורם שיצאו לפגוש את שברי היחיד והתרבות. אחדים יצאו למסע מתוך כמיהה. לאחרים לא היתה ברירה כי נגמרו להם הדרכים הישנות. הספר מזמין את הקורא להרהר בשאלותיו. לכתוב את סיפורו שלו.

 "ניסיון" מתאר רגעים של שינוי מכונן שבהם למדנו לוותר על אשליית גדולת האדם. השתחררנו מדימויי כזב של אלוהים שאותו חשבנו, בטעות, לבעל הסמכות. התמסרנו לשליחות ייחודית שהוטלה עלינו בתוקף נסיבות חיינו, וגילינו מעיין מרפא שמימיו מאחים פצעים שלא הגלידו מעולם.

            עשרת שערי הספר מלמדים להקשיב לכמיהה, לגלות אהבה, למצוא אלוהים בזיכרונות שמחה, להשתחרר משעבוד, לעמוד בקשיים שנדמו גדולים ממידת האדם, לשאת תפילה אישית. פרקי עיון והדרכה מופיעים לצד סיפורים אישיים. לפעמים סיפור מקדים למדריך. לפעמים המדריך פותח את השער. לפעמים הם באים לסירוגין.

            "ניסיון" נכתב לקריאה איטית. פרק או שניים ביום. ישנם שערים שאולי ידרשו יותר מקריאה אחת. ישנם פרקים שעשויים לעורר רגשות שקשה להכילם. מותר לדלג על פרקים כאלה ולשוב אליהם בזמן אחר.

            המספר בספר הזה הוא לעתים תלמיד זה, ולעתים תלמיד אחר, לפעמים הוא המחבר. "אנו" הם שותפי המסע, תלמידים, מורה וקוראים. כשכתוב פה "איש" הכוונה היא תמיד גם לאישה. כשכתוב אדם, הכוונה היא לאדם וחווה. "אתה" – היא פנייה ישירה לקורא, "הוא" – תמיד גם "את", הקוראת. "אתה" הוא לפעמים שר ההוויה.

ניסיון עטיפה חזית (להקליק)

סיפרתי לה זיכרונות… ופתאום עצרנו, ושמנו לב שאני מתמקדת באירועים שמחים שהיו לי בקיבוץ שלא דיברתי עליהם בעבר! והיא אמרה לי, "את מבינה את השינוי שמתרחש פה?  ההבדל בין איך דיברת על השנים בקיבוץ ואיך שאת מדברת עליהן היום?"

אני מרגישה כאילו ענן שחור שכיסה חלקים רבים של חיי ומנע ממני ליהנות ולחגוג את השמחה והחסד שישנם בחיי, התמוסס.  ואני עומדת במקום חדש/ישן – אותו מקום עם נוף אחר ואופק רחב ומרהיב. אני יודעת שבזכות ההשתתפות שלי בתוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" אני חווה את החיים אחרת, יותר בהירים ויותר שמחים. וגם כשהם פחות שמחים, יש בי פחות פחד והרבה יותר אמונה ואני יכולה להירגע ולהיות בקושי וללמוד מה שדרוש כדי שאעמוד בניסיון.

אני מודה לבורא עולם על המתנות שקבלתי לאורך תשעת השנים שאני משתתפת בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות". על הגאונות שלך, יאיר, להשתמש בעבודה בחברותא לעבודה אישית ולתרגול דברים שלמדנו בשיעורים אתך.

אני מודה לבורא עולם על העבודה בשיעורים של קבוצות העבודה שאתה מוביל, מלאי חסד ואמת, תעוזה, רגישות ויצירתיות. על הברכה להשתתף בלמידה כל כך אישית שהיא גם עבודת ה'. 

אני מודה לבורא עולם, על הזכות להיות עדה לצמיחה האישית שלך, יאיר, במשך השנים.  על הזכות להשתתף במסע מעניין ומאתגר עם מורה דרך שמוכן להקשיב, לשנות כיוון כשמתאים, להמשיך בכיוון כשמתאים, שמשתוקק ללמוד בעצמו על עצמו ועל בורא עולם ושמהווה דוגמא אישית של מי שדורש אלוקים. על הזכות לראות איך שמקום החסד גודל וגודל בחייך, וללמוד ממך ולהגיע למקום שתחושת החסד נוכחת הרבה יותר גם בחיי.

אני מבקשת שאלוקים יברך אותך, יאיר… ושתזכה לפתוח עוד הרבה לבבות לעבודה עמוקה של ה', של תיקון אישי ותיקון עולם.                     

שרי לנס

*****

ישנו קולה של החברותא – ארבע אנחנו ביחד כמעט חמש שנים וכל שבוע, במשך שעתיים, לומדות זו את זו, קונות זו מזו, מאירות זו לזו, מוכיחות זו את זו ובעיקר בנינו לנו אהבת אמת וחיפוש אמת אחר רצונותינו העמוקים והרגישים ביותר.

וישנו הקול הקבוצתי. מזה חמש שנים, בכל שבוע, אחת תביא עצמה. והקבוצה כולה תשאל, תדרוש אלוהים עבורה, תתפלל את תפילתה, לעתים כי שלה דמומה מכאב, תנסח מחדש רצונות, תעודד להביט אחרת, תהיה החסד שלה.

ועל כל קווי החמשה הזאת, בנחישות, בחיפוש, בשאילה נבונה, בהחלטה, בהומור שזור, בהתעניינות יוצאת דופן ודוגמא אישית, בחיבור לאקטואלי והזמנה לתור יחד לעומק. בהזמנה להסיר שקרים, לחקור סליחות מוקדמות מדי, לברור זיכויים אפשריים. על כל אלה יאיר כמו סורג המפה המעניינת הזו שבה חייו וחיי וחיי חברותי וחיי הישראלים וחיי היהודים מקבלים עיגון, ביטחון, הסכמה לחיים שייכים, מלאים ומחוברים יותר, בהודיה, בפליאה ובתפילה חיה.

תודה רבה עד מאוד,

רינה כורש

*****

בתום עשור להשתתפותי בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות" כתלמידה וכמנחה, ברצוני להביע

את תודתי העמוקה לך, על שזכיתי להשתתף בתכנית כה מצוינת, כה מעשירה, כה מעמיקה

וכה רבת חסד.

למעלה מ-40 שנה אני פסיכולוגית, ובמהלך שנים ארוכות אלו עברתי

טיפולים במספר גישות וגם השתתפתי בהרבה מאד השתלמויות וסדנאות טיפוליות.

 נעזרתי והפקתי תועלת מחלק גדול מהן, אך מעולם לא הרגשתי משיכה כה חזקה לגישה

 זו או אחרת, כפי שאני מרגישה לגישה שלך, ומעולם גם לא חוויתי שינויים אישיים כפי

 שחוויתי בתכניתך.

 אני רואה בך שילוב מרתק של תרפיסט מעולה ושל אדם עתיר ידע במחשבת ישראל. פתחת לי שער רחב ליהדות.

 אני מוקירה גם את הברית שנרקמה בינינו במהלך העשור- ברית שמושתתת  על מחויבות ואמון, על פרגון הדדי ועל נדיבות רבה מצדך, ואשר תורמת מאד לצמיחתי האישית והמקצועית.

 חנה ברוק.

*****

ליאיר המאיר

גידלת אותך ואותי במשך השנים.

בגיל ששים ושבע המשכתי לחפש מוצא לשאלות הלא פטורות של חיי.

קבוצות התמיכה שיצרת היו בעיני מעבדה לפיתוח הספר "לדרוש אלוהים" ולספרך הבא שעתיד להתפרסם בקרוב.

לאורך השנים אתה יאיר עם הקבוצה הייתם מקום בטוח להביא את שאלות חיי הלא פתורות.

קיבלתי תשובות וגם פתרון.

למדתי לאחרונה שלא הכול נתן לפתרון ולמדתי לחיות עם זה בשלום.

זכיתי לתקן את הקשר שלי עם בתי והיום יש לי מקום חם ומכיל בחיק משפחתה.

נפלא בעיני שמצאתי מורה שממשיך ללמוד אינו קופא על שמריו וממשיך לדרוש מעצמו ומתלמידו.משנה לשנה אתה גדל ואנחנו אתך.

מאחלת לך שנים רבות של עשיה עם צבא לומדים אתך.

מתלמידתך הנאמנה,

שוש הרמן