מעין שמונה עשרה
יאיר כספי
"מעין שמונה עשרה" מציע שאלות לעבודה יומית קצרה, על בסיס היסודות שהעמידו חז"ל לבקשות ולברכות שאדם צריך להעלות בתפילתו.
השאלות מפגישות אדם, עם ענייני היסוד של חייו, חולשותיו וכוחותיו, משימתו האישית ותפקידו החברתי, ומביאות את כל ענייני יומו לשיחה שהוא מנהל עם בוראו.
אין חייבים להגיע לשורשם של דברים, או לפתרונם. אין צורך לכסות את כל הנושאים והאפשרויות. עבודה יום יומית החוזרת על עצמה מבטיחה שבמהלך הזמן יעלו עיקר ענייניו של אדם בשיחתו, יועמקו ויתעלו. לכן, לא כדאי להתעכב בשום שאלה, אלא לענות את התשובה הראשונה שעולה. אפשר, ואפילו רצוי, להסתפק בתשובה קצרה.
הבקשות מנוסחות כולן בגוף ראשון יחיד, כדי שמהמקום הפרטי, הפנימי, תתחדש תפילה אישית. הבקשות כולן צריכות להיות פרטיות, מעשיות, ומפורטות ככל האפשר. פנייה מכלילה בנוסח כמו "תן לי מודעות לחטאים שלי", בורחת מן הבקשה האישית האמיתית, והכואבת לעיתים: "אנא גאל אותי מן הרגעים שבהם, לנוכח קושי כמו הבעיה האחרונה עם הבנק, אני חוזרת להיות ילדה מבוהלת החרדה שעוד רגע לוקחים לה את כל מה שיש לה, כמו שקרה כשאבא ואמא פרקו את הבית".
דברו בפרטים. אפשר להביא בפני בוראנו עניינים מסוימים מתוך חיינו שבהם אנו זקוקים להתערבותו. ככל שהבקשה מפורטת יותר, מדויקת יותר, מגדירה עניין מסוים ותחום בתוכו, יש לה סיכוי גדול יותר להתברר. להתעלות, להתחיל תהליך שינוי ואולי להיענות. כך למשל לא נבקש "תעזור לי להתגבר על חטא הגאווה שלי" אלא "אנא עזור לי להתגבר על חטא ההתנשאות שלי כלפי עובדי שבא לידי ביטוי בפסקנות שלי בפגישות עימהם".
התשובות, כולן, מופנות לבורא עולם: "אתה נתת… אני מבקש ממך דרך… אנא עזור לי לשוב מ… סלח לי על…".
לימוד העבודה הזו אפשר שייקח בפעמים הראשונות שעה ארוכה. לאחר מספר שבועות של עשייה ניתן לעשותה ברבע שעה לערך. לאחר השאלות מובאות מבחר בקשות שנתנו תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות". הפנייה ליחיד היא פנייה לשני המינים כאחד.
חלק א': עמידה לפניו
שלוש הברכות הראשונות מחדשות קשר עם בורא עולם, מעמידות אדם לפני אלוהיו, ומעמידות את אלוהיו לפניו, בקדושתו, באחדותו, בכל יכולתו, ובשותפותו עם בני אדם.
אבות
היזכרות בדמות אשר חווית לאחרונה את בריתה עם בורא עולם והשגחתו עליה.
תפילת אבות עוסקת בהזכרות בדמויות אנושיות שדרכם עוברת חווית הברית והשותפות האנושית עם בורא עולם: ההזמנה שהוא הזמין בני אדם לעמוד בפניו ולהיות שותפיו להשלמת יצירת העולם, רגעי ההיענות לה וההשגחה שהייתה מנת חלקם של המאמינים. אבות, הכולל כמובן גם אמהות, ויכול שיהיו בו ילדים ועוד יצורים, מספר על דמויות שראינו בהם את חווית החסד העמוקה שלהם, את ידיעת גבולם לפני בוראם, את התגייסותם לעמל יומם אצלו, את יכולתם לעמוד בניסיונותיו הקשים, את תעוזתם להביא את כל חולשתם לפניו בתפילה.
"אתה האל של… היודעת אותך באמונתה התמימה"…
"השכנים שלי שהוסיפו לששת ילדיהם שני ילדים מאומצים עם פיגור שכלי, ודרכם אני חווה הכרה עמוקה בחסד אלוהי, בתודעת חובה ואחריות חברתית, ביכולת גמילת חסד מופלאה".
"סבי, הסנדלר, שהייתה הרגשה שהוא עובד אצל בורא עולם, בכל זוג סנדלים שעשה".
"חברי העמותה שלא השקיעו אצל מיידוף, כי קיבלו על עצמם גבול שאין משקיעים אצל מי שאינו מדווח על טיב השקעותיו, גם אם אפשר להרוויח אצלו יותר".
גבורות
הזכרות בחסד שנתקבל לאחרונה כסימן של נדיבות עליונה. הזכרות בניסיון שעמדת בו לאחרונה ואשר ידעת בו שהוא מאת אדון עולמך.
גבורות עוסקת בחוויית העמידה האנושית בפני הכול יכול. זה שאין גבול לכוחו וסמכותו, ואין שיעור לנדיבותו והוא מקור כל מה שיש לנו, הנותן הכול והלוקח הכול, מחייה וממית, אין מקור אחר זולתו. כאן מתקנים את נטיית השבר האנושי, שבה אנו מיחסים את טובותינו לאל האוהב אותנו, ואת קשיינו למקור אחר. מאחדים את דמות בורא עולם בלבנו. מביאים את כל סיפור חיינו, על הטוב והרע שבו, לשיחה אחת עם דמות אחת שהיא מקור כל חסדינו כמו גם מקור כל ניסיונותינו הקשים. אומרים לו מה טוב לי אתך ומה קשה ואפילו נורא.
"אתה נתת לי את רגע הקרבה הזה אתמול עם ב., אתה הטלת עלי להתמודד בשבוע האחרון עם מחלתו של ג."
קדושה
הזכרות ברגע של התעלות, מתוך מגע עם קדושה, שנחווה לאחרונה.
קדושה מציינת את ייחודו של בורא עולם כשונה ונעלה מכל הנמצא. דרך בקשת הקשר עמו אנו מתעלים לרגע מעל עולמנו, קשיינו, הזמן הזה והגוף הזה.
ספר על רגע של מגע או מפגש עם קדושה. מקום שבו התעלית מתוך שאיפה להתחבר ליסוד נעלה. רגע שבו התעלית מתוך תפקיד שקיבלתי על עצמך בשליחותו, שעה שבה שרתה עמך שכינה. ב"אבות" נזכרנו ברגע שבו חווינו דעת אלוהים דרך אחרים, כאן אנו נזכרים ברגע שבו ידענו אותו, בעצמנו.
"אתה היית עמי בקדושתך, אתמול בשדה כשראיתי את פריחת הרקפות המופלאה, שלשום בקבוצה כששרה הייתה מוכנה לקבל תפקיד שיש לה עם בתה. הבוקר כאשר התפרצתי על עמית לעבודה ודרשתי ממנו לשים גבול לעלבונותיו, מה שהייתי צריך לעשות מזמן".
תרגול קבוע של שלושת הברכות הראשונות מלמד אדם לראות את נוכחות הבורא יום יום בחייו: מזמין אותו להבחין בקביעות באנשים המביאים דעת אלוהים לחייו, מ
זכיר לו שגם הקושי שהוא מתמודד אתו היום בא מאתו, כמו גם פתרונו ומתנות שהגיעו כאילו סתם, עושה אותו ער לרגעים שבהם, לפעמים בלי משים, הוא מתעלה מעל להרגלי העולם הזה, ומתקדש לפני אדון העולמים.
חלק ב': ירידה
שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בעמדת דמותו של הבורא מול המתפלל. רק לאחר שתעמוד הדמות במלא כוחה, חסדה וקדושתה וזיכרון אפשרויות הקשר עמה, אנו מתחילים לחוות את האפשרות שיש מי שישמע ויש מי שיכול להיענות, ומתחילה להשתחרר הבקשה. כשאנו אוחזים בידו של הכל יכול, אפשר להתחיל לרדת לתהומות חיינו, שבהם אנו מרגישים חסרי אונים.
דעת
בקשה להבין כוונה או תכנית אלוהית בנושא המעסיק אותך היום.
דעת היא בקשה להדרכה בנושא המעסיק אותי, או עניין שצריך לקבל בו החלטה. היא יודעת שאין לי נכס יקר כמו הידיעה על תכנית ורצון אלוהי לגבי. ואין לי קושי כמו מקום שבו איני מבין מה שמיים רוצים ממני. דעת הולכת למקום שבו אני מאבד את דרכי, ובמבקשת הדרכה והבהרת הכוונה האלוהית בעניין מסוים. המתפלל מתייעץ עם בוראו כאילו היה מנהלו האישי: "מה נכון מבחינת הארגון שאעשה בעניין זה וזה".
פרט את התחום שבו אתה מבקש הכוונה, סוג הבעיה, האפשרויות הקיימות, לב ההתלבטות. בקש לראות אפשרויות נוספות להתמודדות.
"תגיד, אלוהים, איזה בדים אתה חושב שילכו בקיץ הבא? ואילו בגדים אני צריכה לקנות לחנות שלי, באופן שיתאימו לצעירות הדתיות שרוצות להתלבש יפה, צנוע, ושונה"?
תשובה
בקשת עזרה בתשובה מחטא אחד שהיחיד שקוע בו, היום או בקביעות.
ציונו של חטא אחד שצריך לתקן הוא עבודה רבה. הוא מעלה אותו לתודעה. מסמן אותו כהתנהגות בעייתית שלא כדאי להמשיך בה. התפילה לתשובה מן החטא מכירה באפשרות שיש עזרה למי שמתקנים. שיש תמיד אפשרות לתקן. שיש מי שאוהב מאוד את השבים ושומר להם שער פתוח אליו.
הדיוק חשוב: כדאי לפרט את דרכיו המיוחדות של החטא, מה עושה,באיזה מקום, באילו שעות, עם מי ובאיזו תדירות. לציין שקרים שבהם מסתירים את החטא. לנסות להכיר אליל שבשמו הוא נעשה.
אין כאן מקום לנסות להבין את הסיבות לחטא (מאחורי ניסיון להבין נסתרת לפעמים הנחת כזב פסיכולוגית שאדם המבין את מניעיו יכול לבדו לשלוט במעשיו), אלא רק להכיר בו, ולבקש עזרה בפרישה ממנו. אסור להחמיר ולמנות יותר מחטא אחד. מחר אפשר להוסיף עוד אחד.
סליחה
בקשת סליחה ומחילה גמורה שרק אלוהים יכול להעניקה.
על מה היית רוצה שיסלחו לך אנשים? איזה סליחה אתה מבקש לקבל מאלוהים?
הסליחה מטהרת את האדם מאשמה ובושה המלווים אותו לפעמים גם לאחר שעשה תשובה ואינם מאפשרים לו התחלה חדשה. הסליחה האלוהית היא מתנה ייחודית שאין דומה לה בעולמם של בני אדם. בורא עולם מוכן למחות מן העולם זיכרונות שאנשים לא יכולים לשכוח אותם. רק דרך הסליחה האלוהית אפשרית בכלל הבקשה "לסלוח לעצמי".
בקשת הסליחה קשה כי יש בה הודיה בחולשה גדולה. וישנה אשמה. וישנה בושה. וצריך לשים את כולם בפרטי פרטיהם לפני מי שיחול למחול עליהם.
אפשר לבקש סליחה על חטא שתוקן. או על חטא שאין יכולת לתקן עדיין. על פגם באופי או באישיות. אי אפשר לבקש סליחה על חטא שיש בכוחו של החוטא לתקן מיידית ואינו עושה כן.
פרט מקום שבו תיקנת את מעשיך ואתה זקוק לסליחה כדי להיפטר מאשמה ובושה. או מקום שבו אין לך יכולת לתקן, ואתה זקוק לסליחה וקבלה של מוגבלותך.
גאולה
בקשה לגאולה ממצב שהמבקש חסר אונים לגביו והוא תלוי בו לחלוטין בסיוע שיבוא מאלוהיו.
בסליחה ביקשנו לקבל אותנו עם כל מגבלותינו והמעשים הבעייתיים שעשינו. בגאולה אנו מבקשים להציל אותנו.
בתרבות שבה אנו חיים אומרים לנו הרבה שאדם צריך לגלות בעצמו את הכוחות שיאפשרו לו לפתור את בעיותיו. גאולה מכירה שישנו תחום אחד שבו לא נוכל להושיע את עצמנו. אם לא תבוא שם עזרה גדולה מבחוץ נמשיך לעד להיות שקועים בשברנו.
ציין דבר אחד שאותו לא תוכל לבד. מסור אותו לטיפולו הבלעדי של בוראך.
"אני זקוק לך, הרואה בעוניי, רב את ריבי, וגואל אותי מהר, מפני שאני נמצא בצד השני: איני מודע לעוניי, איני מעז או מסוגל לריב את ריבי, ולא יודע איך להתחיל להושיע את עצמי".
רפואה
בקשה שאינה כפופה למגבלות הרפואה, למרפא של מחלה או פציעה, גופנית או נפשית.
"רפואה" מכירה בבורא עולם כבעל כל התרופות והטיפולים, זה שנתן לבני אדם את האפשרות למצוא אותם, זה שפועל בתוכם. החומר הפעיל. בוא אליו כמו שאתה הולך לרופא. תאר בפניו את המקום הכואב. ספר כמה זמן אתה סובל מהבעיה ואיך היא משפיעה על חייך. חשוף בפניו את פצעך. אמור בדיוק איזה טיפול או תרופה אתה מבקש. מה אפשר שיפתור לתמיד את מחלתך.
"אני צריך שתרפא את רגש הנחיתות הזה, העומד במוקד של החטא החוזר שלי, הניסיון להשיג גדולה. אני צריך שתרפא אותו בתחושה ברורה של ערך ואהבתך".
"אנא רפא את זיכרון הנטישה והבגידה. אנא רפא אותי מחוסר אמונה".
חלק ג': התייצבות
הפרקים מדעת עד רפואה סימנו מסלול של ירידה למעמקים, מבקשת הדרך במקום של בלבול, להכרה בטעות, ועד למקום חוסר האונים והתלות הגמורים. הפרקים הבאים מתחילים מסלול של התייצבות בפני הבורא מתוך מקום של הכרה בכוחות האישיים, באפשרויות וחובות המוטלות על היחיד, בבניה שהוא נבנה כשהוא מקבל על עצמ
ו אמת, תפקיד, גבול, בזכותו לדרוש את שכרו, ואחריותו להיאבק ברוע בעולמו.
ברכת השנים
בקשות לשנה הבאה: בקשה להתגברות על מצוקה ובקשה לסיוע בבנייה ועשייה.
ברכת השנים היא צומת המפגש בין הירידה להתייצבות. היא מציינת קושי אחד, שעלה בפרקים הקודמים, שהמתפלל מבקש להשתחרר ממנו בשנה הבאה, ודבר אחד שהוא מבקש לבנות, לעשות, ליצור בעתיד הקרוב.
קיבוץ גלויות
בקשה לתקן יסוד מן הגלות הנמצא בתוך האישיות, או בקשה להשיב יסוד פנימי שהושלך על הזולת.
בקשה לתקן בי יסוד מסוים של גלות שבתוכי. זיהוי שרידים של עבר רב דורי החיים בי מקטין את אשמתי, אך מגדיל את אחריותי להיות שותף לתיקון הכללי של מצבנו הגלותי. אם יתקן כל אחד מאתנו את גלותו שלו, תותקן לאיטה יהדות של תקומה.
"הוצא ממני את גלותי, אימת השואה שלי, החשדנות היהודית, חווית העולם כמקום מסוכן, אימת המחסור שבשלה אני אוגר. השעבוד לכוחות שאינם ממהותי, התחשבות היתר במה שהכול בעולם עושים או חושבים ("מה יגידו"), היפוכה בהתנשאות יהודית או קנאות יהירה שאינה יודעת לגלות צלם אלוהים במשפחת העמים, הבריחה מן העבודה, ההשתמטות מן הצבא, העיסוק הכפייתי בהלכות של הישרדות בגלות, הציפייה הפאסיבית למשיח, היפוכה ביהירות המאמינה שאנו יכולים לכפות על בורא עולם את רצוננו, גזענות וגם היפוכה בעיסוק כפייתי בקיפוח עדתי, אימת הזמניות של המפעל הזה, והדרכון הנוסף שאני מנסה להשיג כדי לשמור לי את כל האופציות פתוחות, בחירת השמות לילדים שעובדים בכל השפות. ההתפרנסות ממניפולציות.במקום יצירה. ההתמחות במתן עצות".
הצד השני של קיבוץ גלויות הוא הזמנה לאיסוף ניצוצות של דעת אלוהים שהמתפלל השליך על זולתו, או יסודות מעבודת אלילים שלו, שהוא פוסל באחרים.
"אנא השב אלי את האחריות לאנוכיות שאני מזדעזע בכל פעם שאני פוגש אותה אצל זולתי". "אנא השב לי את הנדיבות הגדולה שנדמה לי שמסוגלת לה רק זולתי".
השבת המשפט
בקשת יכולת להכיר באמת שנתגלתה לאחרונה, וסיוע בהתגייסות לתפקיד או חובה הנובעים ממנה.
לאחר שהכיר בחולשתו, וקיבל עזרה, יכול המתפלל עתה לפנות לבורא עולם, כבוגר, ולומר לו: "קדימה, שים את האמת על השולחן, תגיד לי מה הדין, מה התפקיד שאתה מזמין אותי למלא בנושא המעסיק אותי. על איזה הר אני צריך לטפס, אם אילו אתגרים אני חייב להתמודד".
משפט היא בקשה לממש כוחות, לפגוש אמת קשה. לעמוד כבוגר מול הבורא ולקבל פקודה. משפט הוא מקום שבו אדם גדל כשהוא מתעמת עם אתגרים שהוא חייב לעמוד בהם. מקבל על עצמו גבולות שלא יהיה אדם בלעדיהם. נפרד מעבודת האלילים הפוסט מודרנית שאסרה את השיפוטיות כדי להשאיר אותנו בעולם ינקותי שבו קיימים רק צרכים ורצונות.
שאל אלוהים למשפטך. בקש אותו לעזור לך לזהות בקושי שאתה מתמודד אתו משימה מיוחדת שלך. בקש כוח לעמוד בתפקידך.
"האם האולטימטום שנתנה לי הבחורה שאני יוצא אתה כבר חמש שנים הוא הוראה ממך לקבל עלי להקים משפחה?", "גלה לי גבולות שאני צריך להציב לבני", "למדני להקשיב לחבר המוכיח אותי".
ברכת המינים
בקשה לשנות התנהגות שאי אפשר לקבל, או להכניס מורא אלוהים במי שאינו יודע את גבולותיו, או להכחיד אויב רשע שאין בו נכונות לתקן את דרכיו.
ברכת המינים ממשיכה את בקשת המשפט ומבקשת ענישה למי שדחו את משפטך. יש אנשים קרובים וחביבים שאני מבקש רק למגר תכונה אחת שלהם: התנשאות, פרצי תוקפנות, רגעי אנוכיות וכו'. יש כאלו שאני מבקש להכניס בהם את מוראך, בתקווה שיעשו תשובה וידעו גבול שאסור להם לעבור. ויש העושים מעשי רשעה, ואין בהם צד של זכות, ואין בהם שום נכונות לתשובה, והם מאימים לאבד אותי ולהרוס כל אפשרות של אמונה, ואני מבקש את הכחדתם הגמורה.
הברכה עוסקת בחטאי הזולת (הבקשה לתיקון חטאי המתפלל כבר נעשתה ב"תשובה"). ברכה זו קשה למי שנוטים לספוג יותר מדי, או נוטים לקחת על עצמם לבדם להציל את זולתם, למי שמפחדים מתוקפנותם, או למי שיש להם זיכרונות קשים של ניסיונות למגר אותם בשם אמת מופרכת.
ברכת המינים מגלה למתפלל כי אחד מתפקידיו הוא לייצג את הגבולות שהבורא שם לבני אדם. שיש דעת אלוהים בכעסו ובתקיפותו.
ברכת המינים התחילה קורס קצר באסרטיביות הכולל גם את הברכה הבאה: "על הצדיקים". המקומות שבהם איני מוכן לקבל יותר התנהגות מסוימת, המקומות שבהם אני דורש את המגיע לי.
על הצדיקים
בקשה לקבל שכר מסוים על מעשה נכון.
על הצדיקים באה לסייע לאלו שעושים מעשים נכונים ומתקשים לבקש את השכר הראוי להם. מוותרים עליו מתוך תחושת פחיתות וביטול עצמי, כאילו לא מגיע להם כלום, או מתוך תחושת גדלות מדומה, כאילו אינם זקוקים למאום.כאילו אמונתם יכולה להתקיים ללא תגמולים.
על איזה מעשה נכון בחייך ראוי לשכר? איזה שכר ראוי למעשה הזה?
בקשת השכר היא חשבון שאנו מגישים והוא צריך להיות מדויק כמו כל הבקשות האחרות: עשיתי מלאכה זו וזו, מגיע לי שכר זה. נא לפרט סוג השכר וכמותו.
אם מעשה מסוים אינו שלם, או אפשר שמעורב בו חטא, אפשר שגם בקשת השכר אינה במקומה.
עלייה
הברכות הבאות מעזות לאתגר את המתפלל למקום שגישות פסיכולוגיות או נורמטיביות לא מעזות להזמינו: להיות שותף לתיקון עולם, להתפתח לרמתן של דמויות מופת, להתקדש בעבודתו, להקשיב לכל עצמו.
בנין ירושלים
בקשה להרחיב את התיקון הפרטי שהמתפלל עוש
ה ולהציע אותו לכל השותפים למחסור או מצוקה הדומים לשלו.
התפילה האישית מרחיבה את לבו של אדם ומגלה לו אפשרויות הקיימות לכל באי עולם. לאחר שגילה בקשה חדשה לעצמו מתעורר בו רצון לחלוק את המקום שגילה עם כל השותפים למחסורו ולבקש גם בשבילם. פתאום מתגלה שהוא משמש קול לקבוצה גדולה. שהתיקון הפרטי לגמרי שלו הוא פתח לתיקון כללי שהכול זקוקים לו ואפשר שלא ידעו לבקשו, לא האמינו שיש מי שישמע לזעקתם.
"עשה שהכל ישובו להתפלל אליך, בשפתם ובמילותיהם, ותן לי כוח להמשיך בתפילתי זו גם אם אהיה בה לבדי".
"גלה לכל העובדים, כמוני, את הגורל הרע, את האפשרות לפגוש אותך ולפרוש משעבודם לאליל שווא המכלה אותם".
צמח דוד
בקשה לצמיחת יסוד חדש באישיות בדוגמת תכונות של דמות מופת שפגשנו או שמענו עליה.
ציון דמות מופת שהמתפלל מבקש היום להצמיח בו יסוד משלה. תפילה לצמיחת כוחות חדשים באישיות. יכולות שהמתפלל זקוק להם להשלמת עצמו, גם כאלו שנדמה שאינו אפשרי כלל שיהיו בו.
צמח דוד בונה דמות מופת אישית מתוך יסודות מאישיותם של דמויות מופת בתולדות ישראל והעמים, או בהיסטוריה הפרטית של המתפלל. בקשה למידות כמו ענווה, אמת, הכרת חסד עמוקה, נדיבות, קבלת גבול, גבורה, שהמתפלל מבקש לאמץ לעצמו כדי לעמוד במשימתו הנוכחית.
שומע תפילה
בקשה נוספת, שאין האדם יודע, ורק האל שומע.
הכוחות שניבנו, הגדילה וההתעלות, מאפשרים הקשבה נוספת לבקשה שהחלה לעלות.
תפילה פנימית, סמויה, לא מודעת, שרק שומע כל התפילות יודע. הדבר שהמתפלל מנסה לומר, ועוד לא אמר. ואולי אם יגלה שיש תקווה, שיש מי שמוכן להיענות לה, יעז לבקש עכשיו.
עבודה
בקשה לעשות אחד ממעשי היום כאילו הוא עבודה לפני האל בבית מקדשו.
בקשה לעשות אחת מחובות היום כשליח של בורא עולם, הממלא ייעודו ומתקדש במצוותו, כנותן מתנתו לפניו בבית מקדשו.
"עשה שאנקה את הבית כאילו אני מנקה את בית מקדשך", "עשה שהזמן הכאילו מבוזבז הזה שאני צריך לבלות היום בקניות בשוק, יתעלה אצלי לעבודתך, וכל עגבניה ומלפפון שאבחר, יהיו כקורבנות שאני בוחר להביא לפניך". "עשה שאוכל להיות שם כולי ולהביא אותך עמי לשעה הזו שפיניתי מסדר יומי כדי להיות עם ילדי".
סיום ופרידה
הודיה
תודה על תפילה שנענתה, ומתנות שנתקבלו לאחרונה.
תודה על תפילה קודמת שנענתה. תודה על חסדים שהוענקו, גם בלי שהייתה בקשה.
"תודה שהקדשת לי היום מזמנך. תודה שנתת לי את מתנת התפילה, זו שבכל פעם חוזרת ומוצאת אותך. כי אתה המתנה".
שלום
בקשת רשות לפרוש לזמן מה מהעיסוק בעניין מסוים שעלה בתפילה, לשכוח ולשמוח ולמצוא מקום של שקט פנימי כדוגמת השלום האלוהי.
ציון נושא מסוים שהמתפלל מבקש להניח בצד. למסור אותו לטיפול אלוהי מלא. לשכוח עד מחר.
בקשה למצוא מקום פנימי שיש בו מן השלום האלוהי. רשות לסיים את העיסוק בעבודת התפילה. להניח את הדברים שעלו בשיחה. לקבל פטור לזמן מה מידיעת הקשיים ואחריות הגדילה. לשכוח. לעשות שבת.
"אני מבקש את שלומך, נקודת מבטך, אורך הרוח שלך, התעלותך מעל לנושא הזה שאני לא מוצא בו מנוחה. אני מבקש, כמוך, להיות לא תלוי ברצף האירועים, להשתחרר מהעיסוק הכפייתי, לשכוח את עצמי".
"מעין שמונה עשרה" הוא הזמנה לעבודה יומית קצרה. בכתב או בעל פה, לציין את מה שעולה מן השאלות. לא לחפש מיצוי. שאלה קצרה על כיוון. החטאה אחת זעירה. סליחה אחת. אמת אחת שאולי הגיע הזמן לעמוד בה, אפילו חלקית. מעשה אחד שצריך לעשותו היום בהקדשה. היא מוותרת על הרצון להקיף הכול. להבין הכול. לפתור. רק ניסיון יש כאן לחדש קשר. להתחיל ממקום נכון. כמה שהבוקר הזה מאפשר. כמה שהנפש יכולה. מחר אפשר שתעלה תפילה שונה. או רובד נוסף באותה בקשה. מאה תפילות מהיום אפשר שיתברר כי משהו נפתר, השתנה. בורא עולם נמצא במקום שלא היה.
התפילה מזמינה את המתפלל למסע למקומות החלשים ביותר והחזקים ביותר של האדם. המתפלל המעמיד עצמו לפני בוראו, יורד עם האל שהוא חווה עמו למחוזות חוסר האונים הגמור שלו, ממלא בתקווה חדשה את המקומות שבהם הוא מיואש ושבור, ואז מתחיל לעלות למקום שבו יש לו כוחות, מזמין לעצמו אתגרים, דורש את זכויותיו, נאבק באויביו, ואז יוצא מעניינו האישי ומעפיל לתפקידו החברתי, ומעז לדרוש לעצמו את יסודות האדם הגבוהים ביותר שנראו מעולם, ושם נעצר, מסיים עבודה ליום אחד, ונפרד.
התפילה אפשר שתעלה נושאים שונים בכל אחד מפרקיה. כאשר ישנו עניין המעסיק מאד את המתפלל, או מצוקה גדולה שאינה נותנת לו מנוחה, אפשר לעשות את כל התפילה על נושא אחד:
אבות: אתה האל של בני, הסומך עליך ובוטח בך בתמימות אמונתו.
גבורות: אתה האל שנטש אותי בת שש, מדממת בחורבות ביתי. אתה האל שהעניק לי אפשרות לפרוש מן השעבוד בימי בחרותי ונתן לי משפחה אוהבת משלי.
קדושה: את השכינה שהופעת בחלומי כאמי האמיתית, המרשה לי לפרוש מן העיסוק באם שלא יכלה להיות אמי.
בינה: אנא למדני להתמודד עם החרדה סביב שרותו הצבאי של בני.
חטא: אנא עזור לי לפרוש מן הנפילות לעבודת אל רע, כמו זו שהייתה הבוקר, כשהכנתי עצמי לאסון נורא, כאשר בני בושש לשוב מן הצבא.
סליחה: סלח לי על המפלצת ששמה קללה על משפחתנו, שאני עושה ממך בכל פעם שמתנתק הקשר עם בני בצבא.
גאולה: אנא גאל אותי מאימת האל הרע שאני עובדת במקומך,
רפואה: אנא רפא אותי מן הפצ�
� הקדמוני ההוא, המקום שבו אין אתה בכלל נמצא.
ברכת השנים: אנא עשה שתהה זו שנה של פרידה מעבודת האל הרע. של גילוי אהבתך וקבלת משפטך, גם כשהוא קשה, בלי להפוך אותו למעשה של אל נורא. והשב את בני בריא ושלם ממלחמותיו.
קיבוץ גלויות: אנא קח ממני את אימת השואה המלווה אותי כאילו שהייתי שם בעצמי. ההרגשה הכוזבת שאנו חסרי אונים. גלה לי את כוחנו ההולך ונבנה מאז ששבנו לעצמנו בארצנו.
משפט: אנא תן לי כוח לעמוד בדינך, המאבק הארוך והקשה שדנת אותנו להיות בו, השרות המיוחד שבני בחר לעשות ולהסתכן בו, ואשר לפעמים מנתק את הקשר אתו לימים או שבועות. תן לי כוח להיות אם אחראית שאינה מגלגלת עליו את חרדתה.
ברכת המינים: שים גבול ללגלוג הזה של בעלי על חרדתי. עשה שיכבד את מקומי. ושים מורא גדול באויבינו, שלא יעזו להתקרב לגבולנו.
בניין ירושלים: עשה שנדע לחבר בין השימוש בכוח, ובין מגבלותיו. בין החובה לשלוח את בני למלחמותיו, ובין הענווה המכירה בבחירתך לא לתת לנו היום פתרון סופי למצבנו הביטחוני. ןעזור לי למצוא דרך לתרום לתיקון השבר הזה בנפש הלאומית, בין השמאל העובד הידברות תמיד, והימין העובד עוד כוח עכשיו.
צמח דוד: אנא גדל בי אמונה תמימה, כמו זו שציינתי קודם שאני חווה אצל בני.
שומע תפילה: רק אתה יודע את האימה הצרופה שאני מסתירה. הפחד מן החורבן שאפילו אתה לא תוכל לשקמי משם.
הודיה: תודה על החופשה שהבן קיבל בשבת שעברה. תודה על שמחתו, ובטחונו בדרכו, ואומץ לבו, שלא נפגעו מן החרדה שאני כובשת בתוכי.
עבודה: תן שהשעה הזו שבה אני אסיע מחר את בני לבסיסו תהיה שעה של אמונה וביטחון בהשגחתך עלינו, ושלמות עם מעשינו.
שלום: תן לי רשות לפרוש ליממה מן העיסוק בחרדות. לסגור לשעה את הפצע הישן. לא להתכונן למה שיכול לקרות. להתמקד בעבודתי ואחריותי, ושימחותי הקטנות. אנא הודע לי שהאחריות על שלומו של בני היא שלך מעתה, ואני פטורה מן הדאגה.
פסיכולוגיה ביהדות 