גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים

גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים
ד"ר יאיר כספי
(פורסם במוסף "שמנת" של "הארץ" 9.9.07)

הפסיכולוגיה ההתגלותית היא שיטת הטיפול המנוסה והותיקה ביותר. היא נמצאת בשימוש רצוף למעלה משלושת אלפי שנים, הנחתה בהצלחה רבה את חייהם של מיליוני אנשים, וסייעה לרבים לפתור מצוקות ולעמוד במשברים.
מסע השחזור שלה, מתוך מקורות היהדות, ארך כעשרים וחמש שנים.  בעשור האחרון היא פותחה ונוסתה במסגרת "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב, שהכשירה מאות מטפלים, וגם ציבור רחב שבא למסגרת של לימודי המשך,  בשימוש בכלי העבודה הפסיכולוגיים של מקורות ישראל להנחיית תהליכי התפתחות ומימוש עצמי.  במקביל פותח מחוץ לאוניברסיטה מרכז לטיפול העובד בכלי הפסיכולוגיה ההתגלותית.
תלמידינו ומטופלינו לומדים לענות על חמש שאלות יסוד: מה אני רוצה לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני צריך לעשות? מה אסור לי לעשות? על מה אני חייב להתגבר?

מה אני רוצה לעשות?
יש רצונות שעולים מייד. קרובים למודע. ויש רצונות שקשה להגיד. כי הם "אסורים", או "לא ראויים" חברתית. כי הם נחשבים "אנוכיים", או "ילדותיים" או "מרושעים". ובכל זאת הם שם. מבטאים צרכים עמוקים שלא קיבלו מענה.
גילוי הרצון הלא מודע מעסיק הרבה את הפסיכותרפיה. אוספים לו רמזים. מחפשים אותו בחלומות. ובעיקר – יוצרים אווירה טיפולית מקבלת ולא שיפוטית.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מוסיפה עוד דמות לחדר הטיפול: אלוהים כל יכול. כשהרצון האנושי חש בנוכחותו של זה שאין גבול ליכולתו, הוא מרשה לעצמו להתגלות ולדעת את עצמו בשלמותו.
אם יש מישהו שיכול לשמוע הכל, כי אינו כפוף לשום מגבלה חברתית ודבר לא מאיים על מקומו ומעמדו, מה היית רוצה לספר לו? אם יש מישהו שיכול לתת הכל, מה היית רוצה לבקש?
"אני זקוק לרשותה של הסמכות העליונה כדי לעשות את מה שהמשפחה או החברה אסרו עלי. אני מבקש פטור מכל מיני תפקידים שאינם שלי והטילו עלי, בלי סמכות. אני מבקש את האחד שיכול לקבל אותי עם כל החולשות. אני צריך שתסלח לי כשכל העולם לא יכול. אני מבקש שתגלה לי את ייעודי. אנא תן לי סמכות לדרוש שינוי, לא רק בגלל שאני רוצה אלא משום שאתה החלטת כזאת. אני צריך שתחלוק עמי משהו מכבודך כשאני מרגיש בזוי. אני מבקש חיבור לזמן האלוהי וחופש מהלחץ האנושי להספיק. אני מבקש התגלות".

מה אני יכול/ה לעשות?
לפסיכולוגיה ההתגלותית יש אלוהים לא מודע. אלוהים שמתנותיו נדחקו מן התודעה. היא מבקשת לשוב ולחבר אותנו לאלוהים שהיה לנו בילדות. לאלוהים שליווה והדריך בשעות קשות. היא מזמינה אותנו להכיר בכל המתנות.
אנו מחפשים אהבה לא ידועה שאפשר לשוב ולגלות אותה כאשר מתחילים להגיד תודה על מה שיש. תודה מסודרת. על כל מה שנמצא, כאילו שנשלח במיוחד בשבילך. תודה על הילד שחייך אלי באהבה. תודה על האיש שנתן לי דבר שלא היה חייב. תודה על הבריאות הטובה. תודה על תפוח אחד אדום ועסיסי.
ההודיה מוציאה את הסתמי, היומיומי, השגרתי, הנשכח והמובן מאליו, ועושה אותו נס גדול. פרק מסיפור אהבה וחיזור. מתנות  שנשלחות אלי על ידי אוהב נסתר. מפתיע ומחדש בכל יום את תשורותיו.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מתעניינת  בשמחה. לצד זיכרונות הכאב האנושיים היא מבקשת זיכרונות של הצלחה. מה ידענו פעם לעשות נכון ואפשר לשוב ולעשותו. למצוא בו פתרון. מה אפשר ללמוד מן השמחה על חסד שנתקבל ולא נודע. על יכולת שהייתה לנו ואולי הוזנחה. על רשות או פטור שידענו לתת לעצמנו וחזר אלינו בשמחה. על ידיעה שהייתה לנו להתמודד בהצלחה עם קושי גדול, ואפשר לשוב ולזכות בה.
אנו מבקשים לגלות את השיחה הלא מודעת, שאנו מקיימים עם בוראו מאז לידתנו. שיחה שבה נודעו חסדים ותפקידים, נשמעו תפילות ונתקבלו גבולות. כשהשיחה הזו חוזרת לחיות אפשר להביא אותה למקומות שבהם אין אלוהים כעת.

מה אני צריך/ה לעשות?
הפסיכולוגיה ההתגלותית מעזה להאמין שיש למציאות תכלית ומשמעות. היא מזמינה את תלמידיה-מטופליה לדרוש אלוהים. לחקור בכוונות. לשאול: מהו מקומי הייחודי והחד פעמי בסיפור העולמי? מה נועדתי להיות?
האם יש קשר בין הסבל, הריקנות, העדר הכיוון והתקווה, ובין התכחשות לתפקיד או בריחה מאחריות?
למה יצרת אותי? לאיזה משימה? אני אוכל לעמוד בקשיים אם אדע שזה מה שאני אמור לעשות. שבתפקיד שיתגלה ימצאו אישור ומשמעות. שתהיה לנו שם שותפות.
אני מבקש רשימה: מה עלי לעשות. ואני מבקש לסדר אותה לפי חשיבות: מהו עיקר הייעוד? למה אתגייס בשמחה והתלהבות? איפה יעמוד הזמן מלכת ולא אחוש בתלאות. במה תימצא לי חרות?

מה אסור לי לעשות?
אם ניסית בכל לבך לדרוש ולשאול על ייעודך, ולא הצלחת לקבל תשובה, אפשר שאתה מפנה את השאלה לכתובת הלא נכונה.
בשל הקושי הגדול להיות מנוהלים מול האל הגדול, הנעלם ובעל הדרישות, אנו מוצאים לו תחליפים. אלוהים שאפשר לראות.  אלוהים שבו אפשר לשלוט. ובעיקר אלוהים שמסתפק בעניין אחד ופוטר אותו משאר מיני האחריות.  במקום אלוהים אנו עובדים את הכסף, הקריירה, אני הגדול, האישה המושלמת, השיטה המושלמת, הילד המופלא ועוד.
"עבודת אלילים" היא יסוד המחלה הנפשית בפסיכולוגיה ההתגלותית. בשרותה נעשים השגיאות החוזרות שאנו עושים ככפויים. היא יסוד תחושת חוסר המוצא.  כאשר האלוהים שלי שקרי אני הולך ונעשה לא אמיתי. כשאני בוחר לנהל את עצמי מול אלוהים שאינו קיים, אני הולך ונעלם.
אילו אמונות שווא עומדות ביסוד השגיאות החוזרות שאתה כפוי להמשיך לעשות?  למה בחייך נתת תפקיד של אלוהים? מה אתה עושה בשרותו של האל המדומה? מה אתה מקבל ואילו מחירים אתה משלם? (הפניה ליחיד היא פניה לשני המינים כאחת).
את תפקיד האלוהים אנחנו נותנים בדרך כלל לדברים "נעלים" שנדמים כקרובים אליו. חפש את עבודת האלילים הסמויה שלך במקומות "גבוהים".  ערכים יפים שקיבלו תפקיד מוגזם. אנשים "מושלמים". תורה המצליחה להסביר הרבה דברים. הישג שיעשה אותך גדול מהחיים.
הפרידה מעבודת אלילים עושה את השינויים הגדולים ביותר שראינו בעבודתנו הטיפולית. העצמי עובר לניהול אחר. המושא האלילי חוזר לגודלו האמיתי. מעשים בעייתיים שהיית חייב לשוב ולעשותם בשרותו של אלוהיך המדומה שוב אינם הכרחיים. אפשר להתחיל לחיות.

על מה אני חייב/ת להתגבר?
מתחת לכל נמצא משבר גדול. משבר מן השנים האחרונות, או משבר רחוק מן הילדות. משבר שלא נפתר והפך ל"טראומה". פצע החוזר ונפתח כשהלחץ עליו גובר.
הטראומה מאיימת כי נודע בה דבר קשה על מעמדנו בעולם הזה. רצית להאמין באלוהים שאוהב אותך תמיד. ונתגלה שיש לו צד נוסף. לא צפוי. לא מובן. לא הוגן. נורא לפעמים.
הטראומה מזעזעת כי אובדת בה האפשרות להאמין. לסמוך על דברים קבועים.
החוויה הנדמית כבגידתו של אלוהים קשה יותר מכל החוויות האנושיות. כי אחריה, אין יותר למי לפנות. אין אפילו למי לצעוק ולבכות.
שיקום האמונה הכרחי דווקא במקום שהיא חסרה ביותר. המהלך הזה דורש מאמץ עצום. הכרעה לסמוך. להאמין שיש תכלית נסתרת מאתנו הרבה פעמים. יש יעוד הנגלה במשברים. המושג "ניסיון" בספרות ישראל מציע לחפש בטראומה אתגר מיוחד שנשלח אליך כהזמנה אישית.
כשאנו מכריעים לעמוד בניסיוננו המגבלה הופכת להיות מקפצה לידיעה עמוקה. האל אינו נגלה יותר רק באוהבינו, אלא גם באילו שהקשו עלינו ביותר.
האנשים שהיו מוכנים לאבד את כל הביטחונות המקובלים וללכת המון שנים במדבר, קיבלו תורה. האיש שהיה מוכן, בלית ברירה, לאבד את בנו אהובו, היה לאבי האומה כולה. האיש שאיבד את כספו, בריאותו, וילדיו,  הצליח להקים מחדש משפחה לאחר שקיבל עליו להאמין בלי להבין.
אמת מזעזעת שהממנה איש אחד ברח כל נעוריו, הולידה אותו מחדש כשהיה מוכן לאבד את עצמו בידיעתה. כישלון בתכנית גדולה לימד ענווה שהביאה שלווה. האיש שפוטר מעבודה יצר דרך חדשה כשהצליח לראות בפיטוריו הזמנה של בוראו לשוב לעיקר תפקידו. האישה שהוריה דחו אותה נאלצה למצוא את השער לזה שדלתו תמיד פתוחה אליה.

ד"ר יאיר כספי הוא מייסד המרכז לטיפול התגלותי, מנהל התכנית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב,  ומחבר הספר "לדרוש אלוהים".

איך אמונה מרפאה : הפסיכולוגיה של מקורות היהדות

איך אמונה מרפאה: הפסיכולוגיה של מקורות היהדות
ד"ר יאיר כספי


אבדן האמונה כמשבר פסיכולוגי
הרצון להאמין הוא מן הצרכים האנושיים העמוקים ביותר. בויתור עליו אובדת גם תקווה לאמת גדולה, לדרך ברורה, לסיכוי להישמע, ונזרעים גרעינים של ייאוש קיומי שהופכים בהמשך לסתם דיכאון ממקור לא נודע.
הויתור על האמונה השאיר את האדם המודרני, בסופו של דבר, ללא ייעוד, מלבד השאיפה להיות "נורמלי", כמו כולם ולא לסבול. האיסור על הסבל אינו מאפשר לו לעתים לעמוד בקשיים שאי אפשר בלעדיהם לממש תפקיד חשוב.
פיטוריה של הסמכות העומדת מעל לאדם ערערו את הסמכות ההורית, המתחילה מסמכות שהורים מקבלים על עצמם וממנה מאצילים תפקידים לילדים. ילדים שלמדו כי אין למבוגרים סמכות שחובה עליהם להישמע לה, לא נשמעו להם.
הביטול ההדרגתי של כל האיסורים שהיו מוטלים על התנהגות אנושית הוליד אנשים ללא גבולות, ופחד גדול, מפני עצמם. מפני מה שהם עוד מסוגלים לעולל. ומפני האחר החשוד, שכמותם, אין לו אלוהים.
כשנחסמה אפשרות האמונה הלכו אנשים לחפש אלוהים באדם. התרבות שפיטרה את אלוהים ושמה את האדם במרכז עולמה אינה מצליחה לרפא אותו ממחלת התקופה: הפרעת אישיות נרקיסיסיטית, תחושת חשיבותו המוגזמת, תביעות השלמות שלו מעצמו, דרישתו לשליטה מלאה בעולמו. התביעה של האדם מעצמו וזולתו להיות "אלוהיים" אחראית להרס של הרבה יחסים אנושיים.
תכניתו של האדם לשלוט בכל מחיר בעולמו ובתודעתו עשתה אותו משועבד לאמצעים המאפשרים לכאורה שליטה כזו –  טכנולוגיה, שלמות אישית, נעורים נצחיים, חומרים פסיכואקטיביים ועוד . כדי להשתחרר משעבודו הוא צריך למצוא מחדש סמכות אחרת יותר גבוהה מאלו שהמליך על עצמו. כדי להשתחרר מפרעה, סמלם של כל עריצי העולם, היה צריך תחילה למצוא אלוהים, ולהיווכח, באמצעות אותות ומופתים, שפרעה קטן על אלוהים. ואחר כך עוד ללכת דרך ארוכה במדבר ולקבל תפקידים חשובים.

הפסיכולוגיה של מקורות היהדות: הנחות יסוד
למקורות ישראל ישנה פסיכולוגיה משל עצמן. היא מתחילה מגילוי של רצון העומד ביסוד המוטיבציה האנושית: לדעת אלוהים ולגלות מה הוא רוצה מן האדם.
האלוהים שלנו נמצא בזיכרון ישן. בשיחה שהחלה מזמן. פגישות שנתקיימו. קולות שנשמעו. מעשים שנעשו מולו, גם אם לא קראו לו בשמו.
לשיחה הפנימית שאדם מנהל עם עצמו ישנו שותף לא נודע שאפשר ללמוד להכיר ולקבל ממנו הדרכה. הוא "האובייקט" של העצמי, זה שמולו הוא בונה את עצמו. אימא ואבא היו מתווכים, יותר או פחות טובים, "אובייקטים של מעבר" בלשון השפה הפסיכולוגית האחרונה.
דפוס היחסים שנקבע עם שר ההוויה בשלבים הראשונים של ההתפתחות, הוא מה שמועבר לבן הזוג, לילדים, למטפל, לשאר העולם. וגם ההפך: ביחסינו עם בני אדם משמעותיים אנו לומדים על כוונותיו של אלוהים.
תכנה העיקרי של השיחה עם הוויה הוא תפקיד שאדם מקבל ביחד עם אפשרויות לממשו. מילוי התפקיד מזמין קבלת מחויבות מעשית בעולם. אשרי האיש שגילה את מקומו ומילא את תפקידו. כי זה, אומר קהלת, כל האדם.
קבלת התפקיד כרוכה בקשיים. נדרשת עבודה רבה. נגלה בה מעמדו המוגבל של האדם. לכן לצד רצונו של האדם לגלות את ייעודו, יש גם רצון למרוד בו. למצוא אלוהים אחרים שיתן לנו תפקידים יותר קלים.
המרד מצליח לפעמים להביא הקלה זמנית, אבל סופו כשלון. זהו אחד מיסודות סבלנו בעולם: החטאת התפקיד, בשוגג או במזיד.
יסוד שני של סבל אנושי הוא מקרה שאינו תלוי באדם: פציעה. משבר. מקום של אלוהים חסר. בלי חסד. בלי רחמים. בלי הדרכה. לחוויה הפוסט טראומטית קוראים אצלנו ניסיון שלא נפתר. קושי שהוטל עלינו לעמוד בו מסיבה שאפשר ולא תיוודע,  ועוד לא גדלנו אליו, כאתגר.

מקורות ישראל בפסיכותרפיה: תכנית טיפול
היסודות ל"פסיכולוגיה של מקורות היהדות" נבנו במהלך כארבע עשר שנים של מחקר, טיפול והדרכה במספר מרפאות פסיכיאטריות ומכוני טיפול, והוראה באוניברסיטה העברית. השלב האחרון בפיתוח הגישה נעשה במסגרת התכנית הייחודית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב. "פסיכולוגיה ביהדות" מאפשרת התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בשבע שנותיה הכשירה התכנית מאות פסיכולוגים עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים, וגם ציבור רחב (במסלול נפרד) בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים.
בעקבות הצלחת התכנית החלו רבים ממוריה ובוגריה העוסקים בפסיכותרפיה לשלב יסודות ממנה בעבודתם. יסודות אלו נתגבשו לשיטה: טיפול אישי מובנה קצר מועד העוסק בחמישה שלבים של גילוי תכנים לא מודעים, לימוד מיומנויות פסיכולוגית ועשיית שינויים התנהגותיים:

גילויים מכוננים ומעצבים
האמונה הלא מודעת: דעת אלוהים כזיכרון לא מודע של אמת שנתגלתה, חובה שלא נודע מקורה, נדיבות מופלאה, ידיעת גבול שאסור לעבור, בטחון במקום נורא.
הכרת היכולת: גילוי אפשרויות שידענו לראות, רצונות אמת שהעזנו להקשיב להן, מעשים נכונים שידענו לזהות, ניסיונות קשים שהתגייסנו אליהם, ואלוהים שמולו התנהלנו בכל זאת.
התגלות מן העבר: מפגשים מכוננים עם אנשים שהיה להם אלוהים. היו נאמנים לאמת גם כשדרשה מעשים לא משתלמים. התחלקו במה שקיבלו כאילו הם יודעים מקור שאינו נגמר. התעקשו עמנו על חובתנו גם כשסכנה את אהבתנו להם. סלחו חיכו לנו כאילו הנצח עומד לרשותם.

געגועים רצונות וניסים
ג�
�גועים לאלוהים: גילוי הרצון להאמין. ספקות, קשיים, ואיסורים פנימיים ותרבותיים.
עילויו של רצון לתפילה הנושאת ומרוממת את היחיד ושומרת על תקווה רחוקה.
בקשת הנס כביטוי של צורך חיוני וכוח מניע לשינוי פנימי הנדמה כבלתי אפשרי.

קבלת תפקידים
גילוי מעשה נכון: מציאת אחריותו של היחיד בענייניו השונים. גילוי חובה הצומחת מקבלת אפשרויותיו, פטור מאחריות שאינה שלו,  הקשבה לרצונו, ידיעת אמת, והכרה בגבול שאותו אסור לעבור.
ארגון מחודש של תחומי התנהגות על ידי גילוי וקבלת מערכת של מחויבויות, כיסוד לתורת חיים.
התפקיד העיקרי:  מיון חובותיו העיקריות של אדם וגיבוש סדר עדיפות. גילוי עיקרי משימותיו שהתרכזות בהן מונעת מן העיסוק בטפל להשתלט על עולמו.

פרידה מאלוהי שווא
טעויות חוזרות ומקורן בשעבוד כפייתי להשקפות כזב לא מודעות. זיהוי הקונפליקט הפנימי, תחושות חובה סותרות, עשיית דברים והיפוכם או שיתוק הבאים מהתנהלות מול שני מקורות סמכות. למה קיבל אצלנו בלי משים מקום של אלוהים?
פרידה מעבודת אלילים: ויתור על הבטחות השווא של עבודת אלילים: גדולה, שלמות, שליטה מלאה בחיים ועוד. פרישה ממעשים הנעשים בשרותה. פרידה משותפים לעבודתה.

עמידה בניסיון
הניסיון הלא פתור: מקומות וזמנים שבהם אנו חשים אבודים, מוצפים, מתפרקים או נמנעים כביטוי של משבר שלא נפתר. זיהוי האתגר שאליו אין מתגייסים.
ניסיון עבר שלא נפתר:  זיכרונות טראומטיים חוזרים ואין בהם אלוהים, אין חסד, אין אמת, תפילה לא נשמעת, אין רחמים. מקום בו שיקרו וחטאו לנו ואנו נשלחנו לשאת בכל העונשים. מקום אובדנה של האמונה.
עמידה בניסיון: קבלת הפגיעה כאתגר. גילוי יכולת לעשות את הבלתי אפשרי, לכאורה. חידוש היכולת לרצות, לבקש, לקבל ולעשות מן המקום השבור. קבלת ייעוד הנגלה במשבר. גילוי האפשרות לסלוח לאלוהים ולכל האדם ולהמשיך הלאה משם.
הטיפול בכלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים מזמין עשיית שינוים מרחיקי לכת. הוא חופף בחלקו לתכנים בשיטות פסיכותרפיה ידועות אך מוסיף עליהם משמעות חדשה ליסודות ישנים: ברכות, תפילות, מצוות, מאבק בעבודת אלילים ועמידה בניסיונות קשים.

למה צריך אלוהים בטיפול (ובכלל)?

למה צריך אלוהים בטיפול (ובכלל)
דעת אלוהים כחווית יסוד פסיכולוגית

ד"ר יאיר כספי

אמונה או אבדן אלוהים היו שני ההסברים העיקריים לכוחות או משברים שאינם נפתרים בחיי אדם במשך אלפי שנים של מסורת יהודית, מוסלמית ונוצרית. בתחילת המאה העשרים הוצא אלוהים מן הטיפול הפסיכולוגי(וגם, בהרבה מקומות, מהחיים בכלל).

בסוף המאה העשרים, למרות תפוצתם הרחבה של שיטות טיפול פסיכולוגי שונות, הייתה בכל עשור עלייה מתמדת בעולם המערבי בשעורי הדיכאון, החרדה, הפרעות האישיות, ההתמכרויות, והתפרקות המשפחה. נדמה שמשהו חסר בטיפול ששם את האדם במרכז העולם ועשה אותו חשוב מדי. מין ילד כזה שמגיע לו הכל ואסור לדרוש ממנו כלום. כי הערך העליון של הטיפולים כולם אומר שאסור להיות שיפוטיים.
האם אפשר שפיטוריו של אלוהים היו מוקדמים מדי? האם אפשר שהאדם עוד לא הגיעה למדרגה שאפשר לסמוך רק עליו? האם אפשר שיש לו לזקן, עוד כמה דברים לתת לילדיו?
לפני כעשרים וחמש שנה יצאתי לחפש לי אלוהים, לעצמי, כשותף ומנחה לתהליך התיקון שלי. עשור לאחר מכן החיבור שבין מחשבת ישראל לפסיכותרפיה הפך להיות מקצועי העיקרי.
את היסודות לפסיכולוגיה של מקורות היהדות  בניתי במהלך חמש עשרה השנים האחרונות שבהן עסקתי במחקר, טיפול והדרכה במספר מרפאות פסיכיאטריות ומכוני טיפול, והוראה באוניברסיטה העברית. השלב האחרון בפיתוח הגישה נעשה במסגרת התכנית הייחודית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב. "פסיכולוגיה ביהדות" מאפשרת התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בשבע שנותיה הכשירה התכנית מאות פסיכולוגים עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים, וגם ציבור רחב (במסלול נפרד) בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים.
בעקבות הצלחת התכנית החלו רבים ממוריה ובוגריה העוסקים בפסיכותרפיה לשלב יסודות ממנה בעבודתם. יסודות אלו נתגבשו לשיטה. טיפול שבו יחסי ההעברה – התפקידים שהמטופל נותן למטפל או משליך על דמויות משמעותיות בחייו, מספרים את סיפור יחסיו הלא מודעים עם אלוהיו. תיקון יחסיו עם אלוהים הופך להיות המפתח לתיקון יחסיו עם עצמו ואחרים.
איך מזמינים אלוהים להיות שותף לטיפול?

מגלים את האל הלא מודע שיש למטופל. זה שמולו הוא מתנהל. מקשיבים לשיחה הסמויה עם אלוהיו. מזהים את ההשלכות השונות שיש למטופל עליו: יסודות של אמת ויסודות של כזב. למשל, למטופל שהיה לו אב אכזר יש אלוהים מחמיר. מטופל שהוריו התעלמו ממנו בטוח שאלוהים אדיש לעולם. מתחילים לעשות תיקון לדמותו של האל מתוך חומרים שסיפקו לנו מקורות ישראל.
עושים חיבור בין שעבוד קשה לעריצי שווא בחיי המטופל ובין סמכות של אלוהים שניתנה להם. מצביעים על יומרת הכזב של העריץ להיות כל יכול ואדון עולם.
מזהים רגעים בסיפור חייו של המטופל שבהם העז להאמין, והלך בעקבות אמונתו, ושמים לב לשמחה הגדולה שבאה בעקבות מעשים נכונים ועמידה בניסיונות קשים.
ומה עם מטופלים שלא מסוגלים להאמין? (אלו שלא רוצים להאמין לא יגיעו לטיפול כזה).

מי שרוצה להאמין ומתקשה מוזמן לחפש את מחסומי האמונה שלו ולהתמודד עמם. חלק מן המחסומים חיצוניים: כדי להאמין צריך להתגבר על איסוריה של תרבות שאומרת לאדם להאמין רק בעצמו ורואה ברצונו למצוא אלוהים ביטוי מבייש של צרכים תלותיים.
יש מטופלים שצריכים להתגבר על הכעס שיש להם על אלו המתיימרים לשווא לייצג אלוהים בעולם. ועל הפחד שאמונה תאפשר לנציגיו הכוזבים של אלוהים לבצע עליהם השתלטות עוינת. במובנים אלו זהו מסע של אמונה חופשית עם ביקורת דתית.
מצד שני כדי למצוא אל אמת צריך להגבר גם על פיתוייהם של מוכרי רוחניות, המשווקים אלוהים שאפשר לקנות ולהשתמש בו איך שרוצים.
ובעיקר צריך להתגבר על איסורים פנימיים: על הקושי להזדקק מאד. על הקושי לקבל את המעמד האנושי המוגבל. ועל פציעה ישנה, זיכרון שנחווה כבגידתו של אלוהים.
ניסיתי להביא בדברים הבאים מבחר של חוויות יסוד ואפשרויות הנפתחות כאשר יש אלוהים בטיפול (ובחיים בכלל). אלוהים מופיע כאן בתארים ובתכנים העיקריים שבהם הוא מתואר במקורות ישראל: מקרא, תלמודים, הלכה, חסידות, ספרות עברית. זו היא הזמנה למפגש ישיר, ללא מתווכים, שבו אלוהים נדרש באופן חופשי על ידי המטופלים והקוראים לתפקידינו וקשיינו היום (עוד בנושא זה ניתן לקרוא בספרי "לדרוש אלוהים").
למה צריך אלוהים בטיפול (ובחיים בכלל)?
כי הוא מרשה לי להיות עצמי

אמי הייתה זקוקה לי בתפקיד אלוהי. בעקבות זאת למדתי לקחת תפקידים גדולים מדי על עצמי. למזלי, אלוהים לא צריך אותי בתפקיד אלוהים. ולכן הוא יכול לשחרר אותי
מן הדרישות העצומות שלי מעצמי: להבין הכל, להגיע לשלמות, לשלוט לגמרי בחיים, : להיות דגול. כשאני מחזיר לו את התפקידים האלוהיים שלקחתי על עצמי אני משתחרר סוף סוף מן האשמה על יכולתי המוגבלת וכשלונותי הבלתי נמנעים. רק כשאני משיב לאלוהים את הגדולה, הנצח, השלמות והשליטה בכל, אני מגלה את הרשות והחופש שהוא נותן לי להיות סתם אדם.
כי הוא מקדש את אהבתי

בעבר היו לו לאדם שני שותפים לחייו: אשתו ואלוהים (או, כמובן, בעלה ואלוהים). בפני אלוהים הביא את טענותיו על מצב העולם ועל אלוהים הטיל לפטור לו את כל צרותיו. כשפיטרנו את אלוהים התחלנו לצפות מבני הזוג שלנו להיות אלוהיים, לשאת את כעסנו על העולם ולעשות לנו ניסים. החיפוש אחר הגבר המושלם או האישה האלוהית הרס את היחסים הזוגיים. כדי לשחרר אותם מן הציפיות הבלתי אפשריות צריך להשיב אלוהים בין איש ואישה.
ברגעינו הטובים הוא תמיד היה שם. למשל בתחושה ש"נועדנו זה לזו", שיש תכנית או כוונה אלוהית שנהיה יחדיו. וגם בהרגשת ההתעלות ברגעי קרבה עמוקים, ברגעים שבהם האהבה היא חסד אלוהי ומימושה היא מצווה שהשניים מקבלים יחדיו על עצמם.
כי הוא מציע לי מסלול להתקדמות התלוי בעיקר בי

בעולם המודד אותי לפי מוצאי, מראי, צבעי, חברי, מקום מגורי, תוארי, הכנסתי, דרגתי, אני כמעט תמיד יוצא מפסיד. מדידת אנשים לפי הנורמה החברתית עושה את רוב בני האדם חריגים.
בורא עולמי מודד אותי לפי סרגל שנברא במיוחד בשבילי: המשימה הייחודית שקיבלתי בחיי ואיכות עמידתי בה. מעשי הטובים. ניסיונות שעמדתי בהם. חסדים ומצוות שידעתי לעשות.
אמונה משנה את כללי המשחק שבהם אדם נמדד ונותנת אפשרות גם לאלו ששיקרו, ברחו, השתמטו, גנבו, נפלו,  לתקן את עצמם ולעמוד במקום שאפילו צדיקים מקצועיים לא עומדים בו, ממש על יד אלוהים.

כי הוא כל יכול

ויודע כבר הכל. ולכן אין טעם להמשיך להחביא מפניו את מה שאני מסתיר מאנשים ומעצמי.  ואפשר לספר לו את המשאלות הענקיות שלי והוא לא נופל. הוא יכול להכיל הכל. ואפשר להזמין אותו לבוא אתי למקומות שאדם אולי לא יכול לעמוד בהם. ואפשר לדרוש ממנו ניסים. ואפשר, מתוך חווית נוכחותו של השותף הכל יכול, להעז לעשות מהפכים שנדמים כבלתי אפשריים, כי הוא, ברצותו,יכול לאפשר גם אותם. כי רק כשה"מטפל" שלי הוא כל יכול אני מעז להאמין בשינוי גדול.
כי הוא נצחי

יש לו את כל הזמן שבעולם. הוא לא ממהר לשום מקום. יש לו סבלנות מיוחדת למקרים קשים, כמוני למשל . מותר לטיפול אצלו להמשך כמה שצריך. אפילו כל החיים. ומותר לא לסיים. לא עלינו, אמרו החכמים, המלאכה לגמור. משימת תיקון האדם שייכת גם לדורות הבאים. אנו צריכים רק למלא את חלקנו המצומצם.
כי הוא נמצא תמיד בכל מקום

הוא מקבל עשרים וארבע שעות ביממה. בכל יום מימות השנה, כולל חגים (במיוחד בימים נוראים). ואפשר להתקשר מתי שרוצים. והשיחה אתו יכולה להמשך ימים. והוא מסוגל להקשיב בתשומת לב מלאה לכל יחיד, ובאותו זמן, לכל העולם. ואני צריך אותו כל הזמן.
כי הוא מודיע את כוונותיו

אלוהים לא רק מקשיב. אלוהים גם משיב. ויש לו מה להגיד על כל דבר שאנחנו עושים. יש לו כוונות ותוכניות וייעודים. הוא לא מתיימר להיות לא שיפוטי. להפך, טבעה של השיחה אתו במקורות היהדות הוא גילויים של דברים שצריך לעשות ודברים שאסור. וכשלומדים לשים לב לסימנים שהוא מפזר כוונותיו לאט לאט מתבררות.
כי הוא בוראי

לא רק בבראשית. גם היום. כל יום. מולו אני נבנה. מוגדר. מקבל את מקומי ותפקידי.
הוא שותפה של השיחה הפנימית השואלת: "מה אני אמור לעשות?"  הוא מורה הדרך הפנימי. קול של אמת שאפשר ללמוד לזהות. מארגן. מתווה דרך. מגבש. מגייס. רק כשאני מתנהל מולו אני מרגיש חופשי.
כי הוא שומר עלי

בתקופה שבה כל הגבולות נפרצים ואנשים עושים רק מה שהם רוצים, אני צריך שומר. שיגיד לי שיש דברים שגם אם הם אפשריים ומותרים על פי הנורמה השלטת כרגע, אסור לעשותם. כי המחיר הוא הרס נשמת האדם. צלם אלוהים שבו.
בזמן שכל הגבולות נפרצים נשבר גם האמון בין אנשים. כל אדם אחר חשוד שאין לו אלוהים. אמונה משותפת באלוהים היא יסוד האמון בין בני אדם (גם אם היא אמונה לא מודעת ולא קוראים לאלוהים בשם ואין שום דת מאורגנת בסביבה).
כי הוא נותן לנו את הכלי החשוב ביותר לבחינתם של אנשים

האם יש להם אלוהים? האם הם נאמנים לאמת גם כשהיא דורשת מהם מעשים לא משתלמים? האם הם יודעים להתחלק במה שקיבלו ממנו או מרגישים שהכל שלהם? האם יתעקשו אתי על חובתי גם אם תסכן את אהבתי להם? האם ידעו לסלוח לי על מגבלותי או ידרשו מממני להיות אלוהי?
כי הוא מקור הסמכות בעולם

שיקום הסמכות ההורית מתחיל בדוגמא אישית. הסמכות שלי אצל ילדי מתחילה מסמכות שאני מקבל עלי. ילדים יודעים מתי להורים יש אלוהים. מתי אינם רק מדברים אלא מאצילים חובות וגבולות שקיבלו ראשית על עצמם.

כי הוא אדון עולם

יש כוח מיוחד בידיעה שאני עובד אצל המנכ"ל העולמי. ישנה  סמכות שאני זוכה לה מתוקף עבודתי אצלו ויכולת לעמוד בביטחון  מול אלו שעובדים אצל כל מיני מנהלים אזוריים, או אצל עצמם. אני אמנם מגמגם לפעמים, אבל אני מייצג אותו ולכן יכול לעמוד חופשי בפני פרעה ולדרוש ממנו לשחרר את עמי או את עצמי.
כי הוא אחד

ואנחנו קרועים. בין רצונות  ותחושות חובה סותרים. בין דברים והיפוכם. אנחנו בלי משים משרתים הרבה פעמים כמה אדונים. רק אחד מהם הוא אלוהים. לכן, גילוי אחדותו, כמקור האחד של כל הדברים, החובות, היצרים והאפשרויות שיש בעולם,  היא הבטחה גדולה לסיום הסכסוכים הפנימיים. במאמץ לייחד אלוהים בלבבנו (ולהסיר משם את כל אלו שצרפנו אליו בלי משים) נפתרת השניות, ונוצר אדם אחד, מחובר בפנים.
כי הוא הופך את הסבל הסתמי ליעוד מיוחד

הנחת קיומו של האל שהכל נעשה בדברו הופכת את הסבל האנושי הקשה ביותר – הסבל הסתמי, הסבל שאינו באחריותי, הסבל המאיים על כל יסודות קיומי – לאתגר. ישנה כוונה סמויה בקשיים שאני עובר. הודעה שנשלחה אלי. הזמנה מיוחדת בשבילי. ייעוד הנגלה במשבר שאינו עובר.
כי יש לו עם

כשהולכים אליו מגלים את כל אלו שהיו שם לפנים: משה ואברהם, רבי יוחנן והרמב"ם. המהר"ל מפראג ואחד העם. משפחה גדולה שלא ידענו שיש לנו. אבות ואמהות, דודים, אחים.  ומתחברים לכל האנשים בעולם שיש להם אלוהים. גם מעמים אחרים. אנחנו לא לבדנו. ונבנית תחושה של שייכות למסע ארוך. לכל מה שהיה וישנו ויהיה הרבה אחרי שנסיים את עניינינו הפעוטים.
כי הוא נותן חזון המאפשר לעמוד במסעות ארוכים

חזון תיקון העולם והאדם מאפשר לשאת תסכולים ארוכים מאין כמותם. ארבעים שנה במדבר. אלפיים שנה בגלות. וכל הזמן הזה תקווה רחוקה מוחזקת קרוב ללב ושומרת על זהות וחיוניות.

למה מותר לצפות – סיום חדש ל"תכנית המדרגות"

למה מותר לצפות: מותר לצפות שלא ילך לך בקלות. אתה מצטרף למסע הארוך והקשה ביותר שאנחנו מכירים.
אפשר לצפות לדרך מרתקת. לגילוי מקומות שלא מגיעים אליהם בטיולים רגילים.
מותר לצפות למצוא בדרך חברים ישנים. כאלו שהלכו בה לפניך. אתמול או לפני אלפי שנים. והשאירו לך סימנים ומתנות.
מותר לצפות לקול של אמת ההולך ומחזק, כמו מצפן, ככל שמתקרבים. מותר לצפות לבהירות, לאופקים רחבים, ליכולת לראות פתאום למרחקים גדולים.
מותר לצפות לקבל את הזכות להשתתף במסע. למצוא משימות ותפקידים חדשים. לזכות בסיפוק של עושי מעשים נכונים.
מותר לצפות לעייפות. מותר לתת רשות לקצב אישי של התקדמות. מותר לצפות לנווה במדבר. למקומות שאפשר בהם לעצור, לנוח ולאגור כוחות.
מותר לצפות לתקלות וקשיים וספקות ומשברים. מותר לבקש עזרה. לייחל. להתחנן. לזעוק את כל הצעקות שנבלעו בפנים. מותר לצפות לנסים. חייבים.
מותר לצפות למורה דרך שיופיע פתאום, בצמתים חשובים.
מותר לצפות לקבל תשובות. מותר לצפות שניסיון קשה, כמעט גדול מהחיים, יתגלה כשער למקום אחר. מותר לצפות לאוצר שהולכים אליו וקרבים. הולכים וקרבים. ממש כמעט רואים. מותר לצפות למצוא אלוהים.
מותר לצפות שיגיעו פתאום עוד המון אנשים. שיהיה עם מי להתחלק בחוויות. מותר לצפות לשמחה גדולה וריקודים. מותר לצפות שיבואו עוד. מותר לצפות לעם שלם שיבוא, בסוף הדברים.

תכנית המדרגות של פסיכולוגיה ביהדות

תכנית המדרגות של "פסיכולוגיה ביהדות"
ד"ר יאיר כספי

תכנית המדרגות של פסיכולוגיה ביהדות התחילה כמסע לחיפוש הדרכים והשיטות שבהם יהודים מצאו את עצמם וטיפלו במצוקה אישית וחברתית לאורך הדורות. חיפשנו את המקומות שבהם נביאים חכמים וחלוצים דרשו וקיבלו תשובה על מה שאפשר ורצוי וחובה לעשות.
התכנית באוניברסיטת תל אביב, (ותכנית דומה בירושלים) לימדו את מערכת הדרכים והכלים של מקורות ישראל לגילוי יעוד ואחריות אישית ולתיקון אדם במלכות שדי. "פסיכולוגיה ביהדות" שאבה את מושגיה ודרכי עבודתה מן התנ"ך, התלמודים, הפילוסופיה היהודית, הקבלה והחסידות, והספרות הציונית והעברית. התכנית אפשרה התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בשבע שנות קיומה הכשירה התכנית מאות מנחים, מטפלים וגם ציבור רחב,  בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים. השלב הראשון בגילוי כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים סוכם בספר "לדרוש אלוהים".
בתכנית פותחו שאלוני עבודה שבעזרתם למדנו לעשות חשבון נפש, לדרוש ולגלות חובות בחיינו, לגלות חסד לא מודע ודעת אלוהים נעלמה, לעבד מחדש ניסיונות שלא נפתרו בזמנם. לגלות רצון ולהעלותו בתפילה. ועוד.
לאחר שנים של מחקר איסוף וגיבוש של כלים ודרכי עבודה פסיכולוגיים מן המקורות היהודיים, התחלנו לגלות  שיש בהם סדר פנימי, מסלול של התקדמות, תכנים המצטרפים לשיטה. נולדה לנו מסגרת חדשה: תכנית המדרגות המחברת את הדרכים והשיטות שמצאנו ב"פסיכולוגיה ביהדות" ומגבשת אותם למסלול של השתלמות בן שבע מדרגות:
א.   משבר אמונת אדם בעצמו:  געגועים אסורים לאלוהים, והקונפליקט הפנימי שהם יוצרים.
ב. גילוי אמונה לא מודעת: הכרת אדם את עצמו כפועל מאמונה: עושה מעשים נכונים, מקבל וגומל חסדים, עומד בניסיונות קשים, מתפלל בלי משים.  דעת אלוהים כחוויית יסוד מכוננת המופיעה בזיכרונות שמחה מן הילדות.  
ג. קבלת מחויבות: פיתוח יכולת לגלות חובה בתחומי אחריותו של היחיד. קבלת מחויבות. גילוי ועשיית מעשה נכון אחד כפתח לעולם של משמעות. פיתוח רשימות של מעשים נכונים לתחומי חיים שונים.
ד. תפילה: גילוי רצונות וצרכים. הכרת האפשרות לקבל. לימוד דרכים לבקש. מתן ביטוי למשאלות העמוקות ביותר בדרישת הבלתי אפשרי – הבקשה לנס. יצירת תפילה אישית. 
ה. פרידה מעבודת אלילים: אבדן דרך כתוצר שעבוד לא מודע לעבודת אלילי שווא.
שקרים וחטאים, ושורשיהם  בעבודת אלילים. פיתוח יכולת להתמודד עם לחצים פנימיים וחיצוניים לעבודת אלילים. פרידה מעבודת אלילים.
ו.  עמידה בניסיון: זיהוי ניסיונות לא פתורים מן ההווה והעבר. העלאת תרעומת  על סבל לא מוצדק. גיוס כוחות פנימיים וידע מסורתי להתמודדות עם ניסיונות לא פתורים. קבלת מקומו של אדם. גילוי ייעוד הנגלה בניסיון.
ז. תיקון עולם: יצירת קבוצה וקהילה המגלה את חסדה, מגדירה מחדש ערכים וחובות חברתיים, נאבקת בעבודת אלילים, עומדת  בניסיונות קשים, ומתפללת  יחדיו.
המדרגות מציעות מסלול לגילוי ומימוש עצמי, כלים להתמודדות עם מצוקה ומשבר ונתיב לגיבוש זהות יהודית ישראלית. המדרגות מציבות  אתגר ברור ומרחיק לכת ודרך ברורה להגעה אליו. הן מאפשרות לעולה בהן למקם את עצמו בסולם  של התפתחות, למדוד התקדמות, לגלות שלבים לא פתורים ולהזמין התגייסות אליהם. בהצעתן אנו מקבלים על עצמנו אחריות להדריך את העולים בהן. לחכות להולכים לאט. לבוא לעזרת מי שיתבלבל ויאבד את דרכו.
    

מדרגה ראשונה: געגועים לאלוהים

אתה (ואת) מתגעגע ולא יודע למה. כי אסרו עליך לגלות את מושא אהבתך.
אתה מתגעגע בלי קול. בלי מילה. כי אמרו לך שאין דבר מה.
אתה מתגעגע, ואסור לך, כי אמרו לך להאמין בעצמך. וגם אמרו שאתה בורא את המציאות שלך. ואמרו שאין לך על מי לסמוך רק על עצמך.
אתה מתגעגע לאלוהים. ומפחד שיגלו עליך ותהיה בושה. וגם מפחד שגעגועיך יאפשרו לשומרים של אלוהים לבצע השתלטות עוינת עליך. שיכפו עליך תפקיד שאינו שלך.
אתה מתגעגע ומתקשה לוותר על המתנה שהבטיחו לך. אמרו לך שהשמיים הם שלך.
אתה מתגעגע וניקרע. בין הרצון ללכת אחר געגועיך ונאמנותך לעצמך. כלומר למה שאמרו לך שהוא אתה.
אתה מתגעגע ומנסה לדחוק את הגעגוע. למחוק את הגעגוע. למחותו. ולא הולך לך. הגעגוע לא עוזב אותך.
אתה מרשה לעצמך להתגעגע כי נכשלת בניסיון לברוא לבד את המציאות שלך ונולדה לך מזה רק אשמה ובושה על חוסר האונים שלך ומגבלות כוחך. אתה מרשה לעצמך להתגעגע כי אלו שאמרו לך שהכל מגיע לך איבדו אותך.
יום אחד, כשלא יכולת יותר להסתיר את כישלונך בתפקיד שהיה גדול עליך, החלטת להתחיל להקשיב לגעגוע שלך. לגלות למה הוא מזמין, למה קורא, אילו שערים הוא פותח. קול קרא לך והלכת והעזת לשמוע.
החלטת לנסות להתגבר על הקושי לתת למישהו אחר לנהל אותך. החלטת לשים בצד חשבון לא פתור, זיכרון אל שהכזיב. לדחות את בירורו לזמן אחר. החלטת להסתכן וללכת בדרך שלא רבים הולכים בה. להתגבר על ספקות מקובלים. האם קראו לך. האם שומעים. שמא אתה ממציא אותו ולא היה. החלטת לוותר על הגדולה שהבטיחו לך אם תתאמץ קצת יותר. החלטת לנסות לחפש לעצמך תפקיד צנוע יותר. בן אדם.  
ברוך הבא. חיכינו לך.

מדרגה שניה: לפני מי אתה עומד 

היה לך אלוהים. היו רגעים שכמעט נגלה. היו הרבה ימים שהשפיע ולא ידעת להגיד מי זה בא. הוא הסיבה שחיפשת אמת וידעת לתת והלכת לארץ רחוקה. הגיע העת להתחיל להכיר את מורה דרכך, לשים לב לשיחתכם הסמויה.
נתחיל מהדברים שאתה יודע, מקול שאתה כבר שומע, מן המקומות שבהם יש לך כיוון ברור. מה עשית נכון? במה הצלחת? איפה שמחת?
זיכרונות  שמחה הם אוצר גנוז של ידיעה עליונה: בשמחה נגלית עשייה נכונה ושותף סמוי לשיחה ותיקה. נחקור זיכרונות של אהבות שמחות, שמחה של הישג אישי ומקצועי, שמחה עם ילדים ושמחה של עמידה בניסיונות קשים ונגלה מה אפשר ללמוד מן ההצלחות ההן על אפשרויות חדשות ותפקיד שעוד לא נתגשם.
נחפש את ההתגלויות המכוננות אותך: נלך לעבר ונחפש שם איפה אלוהים נחבא בזיכרונה  של שמחת ילדות רחוקה, איפה נודע לך ולא ידעת שבא ומה גילה לך על יכולתך וייעודך. ואיך מן המקום ההוא אתה (ואת) חוזר ונמלא. נבדוק כיצד הופיעה אותה יכולת שקיבלת בילדותך בפרקים אחרים של חייך בחסד שידעת לקבל ולתת, בבקשה שידעת לבקש בניסיון קשה שידעת לעמוד בו. נשאל איך תוכל לגייס לעתיד מתנות מן העבר.
תתחיל לגלות מול מי אתה עומד, ואל מי אתה מדבר, ומי עונה לך, ובאיזה תדר הוא משדר (כדי שתוכל לזהות אותו שוב, כשיחזור), ומי שלח לך שליחים. ומאיפה אתה מקבל כוחות ואמצעים. ואת מי אתה משרת כשאתה עושה אמת. ומי לא הפסקת לקוות לפגוש פנים אל פנים.

מדרגה שלישית: קבלת מחויבות

יש לך תפקיד. כשאתה מגלה את תפקידך ומקבל  עליך את מעשיך אתה מקבל שותף לחייך, מדריך ושומר לצעדיך.
תפקידך לא נפתר באחת אלא מתגלה בחייך, חובה אחר חובה.
אפשר שאין לך היום על מי לסמוך שיודיע לך הרבה מחובותיך ואתה צריך, לבדך, לחקור ולגלותן. להתגבר על הרצון הטבעי שיגידו לך מה לעשות. להתגבר על ההרגל הדתי לצמצם  אחריות למה שמופיע ברשימת ההלכות. להתגבר על הרצון החילוני לצמצם יהדות לחוויות רוחניות – תרבותיות לא מחייבות.
תתחיל לאט, מגילויה של חובה אחת. תיעזר בחסד המזמין אותך לחפש את חובתך בתחום האפשר ופוטר אותך ממה שאינו בתחום אחריותך. תיעזר בהיפוכה של חובתך – תודעת חטא המסמנת לך את תחום האסור. תיעזר בסבל כסימן אפשרי לטעות. תיעזר בשמחה כרמז למעשה רצוי.
חובה אחת הנגלית לך היא אוצר גדול. תעשה את מה שתגלה. כי תגלה שאין משמעות לגילוי אלא במעשה. ולא יהיו לך גילוים נוספים אם לא תתחיל לעשות.
תפתח יכולת לגלות תפקיד ומשימה בתחומי החיים השונים ותתחיל לגבש לך רשימות של עשה ולא תעשה בתחום אחד שמעסיק אותך באופן מיוחד. תגלה שרשימת חובותיך ממקדת את חייך ונותנת להם כיוון ברור.
תתמודד עם הקושי לתת למישהו אחר לנהל אותך ותגלה בו יתרון מפתיע – לא הכל אתה צריך להחליט לבד.

מדרגה רביעית:  תפילה
יש דברים שאתה רוצה מן האישה (את רוצה מהאיש), והיא מתקשה לתת לך אותם. יש דברים שאתה רוצה מהילדים ולהם יש רצונות אחרים. יש דברים שאתה רוצה מהעבודה, ואף פעם לא נותנים לך אותם בדיוק כמו שאתה רוצה. יש דברים שרצית מההורים והם לא שמעו אותם.
תורת ישראל מספרת שהרצונות האלו, כולם, הם, גם רצונות מבורא עולם, וצריך לעשותם בקשות אליו, כי רק הוא יכול לשמוע את כולם. כי רק הוא עשוי, ברצונו, לתתם. וגם, כדי שלא ישבשו לך את יחסיך עם בני אדם.
חדש לך שיחה ישירה עם אלוהיך. גלה לו מה שלא סיפרת לאיש.
הכר בבעלותו על כל מה שאתה מבקש, על כל מה שיש. הכר אותו כבעל יכולות שאין להם גבולות, כדי שתעז לבקש. הזכר לעצמך מה כבר נתן, לך ולשאר העולם ואמור תודה. לא בשבילו, בשבילך, שתדע מה כבר יש לך.
אמור לו מה אתה צריך.  פשוט – רשימת קניות.
שאל מה רוצים ממך, מה התכנית, מה הכוונה. בקש דרך ברורה:  מה אני אמור לעשות. והודע לו מה לא קיבלת עדיין, מה אתה צריך כדי שתוכל לעשות. הבא לפניו את תלונתך. את החשבון הלא פתור עם זה שעשה את העולם הזה כמו שהוא.
והמשך ובקש את כל מה שלימדו אותך שאסור לבקש ואין סיכוי לקבל ולא מכובד לרצות – בקש לך נס. והתחנן מאד. והודע לו שאתה צריך אותו כאן ועכשיו גדול מתמיד ויכול הכל ונמצא ומקשיב, תומך וסומך ומדריך. בקש אלוהים כל היום.
תצטרך, כמובן להתגבר על האיסור החברתי להיות תלותי. תצטרך להתגבר על האיסור הפנימי להכיר בחולשה והזדקקות לעזרה.  וגם על הספק שלך, אם יש בכלל מי שרוצה ויכול לשמוע אותך.
עשה לך שיחה קבועה עם אדון עולמך. שים לבך לתפילות שנענו לך, כדי שתרצה להמשיך בשיחה.
אסוף את שיחותיך עמו  וכתוב לך תפילה משלך. תפילה שאתה נושא עמך ליומך. תפילה הנושאת ומעלה אותך ושומרת שלא תשקע, שלא תוותר על תקווה רחוקה. לשוב לציון אחרי זמן רב ולחדש בה את העבודה.

מדרגה חמישית: פרידה מעבודת אלילים

כשחיפשת את מצוותיך גילית שבתחומים מסוימים קשה לך לפתור קשיים ולמצוא מעשים נכונים ואפשריים, כי במקום ההוא אתה לא מתנהל מול אלוהים. מאחורי סבל שאינך מצליח להפסיק יש לפעמים חטא. לחטא שאינך יכול לעקור יש שורשים עמוקים בעבודת אלילים המניעה אותו.
תכיר את שקריך, תגלה אמונת שווא לא מודעת העומדת מאחורי חטאים חוזרים. תלמד לזהות לחצים חברתיים לעבוד אלילים. תזהה את מוריך ושותפיך לעבודת אלילים. תחשוף את השקפתה המופרכת על סוד האושר בחיים. תכיר את דרכיה הנסתרות: חטאים נוספים שלך בתחומים אחרים הנעשים בשרותה של אותה עבודת אלילים. תגלה שהדבר שחשבת לאלוהים איננו אלוהים.
תכיר במחירה הכבד, בקורבנות שאתה כפוי להקריב למולך שאליו אתה משועבד. בבזבוז השנים והכוחות על אל שלא יועיל, ואבדן הדרך שבא בעקבותיו. תגלה שהמשך עבודת האלילים שלך תהרוס אותך.
תקבל הכרעה לפרוש מעבודת אלילים. תתחיל בפרידה מעבודת אליל אחד. תוותר על רווחיה והבטחות שווא שלה לעתיד. תיפרד מדרכיה. תתרחק מעובדיה ומקומות עבודתה. תגלה לך רשימת "לא תעשה" הכרחית לך. 
תצטרך להתגבר על אהבה לדבר שעשה לך שירות בעבר. תצטרך להיזהר לא להפוך את הפרידה מן האליל לאליל אחר. תצטרך להתגבר על האנשים מסביבך שיאמרו לך שהשתגעת כי אין אלוהים אחר. אל תאמין למי שיאמר שאי אפשר להיפרד מעבודת אלילים.
תגלה שאינך חייב לחזור על משגיך. תגלה כוחות שלא ידעת לשנות את מהלך חייך. תגלה שתשובה ופרישה מכל מה שהיית, כל מה שניהל אותך, אפשריים בכל שעה. אבל צריך לחזור עליהם הרבה פעמים, עד שהם הופכים להרגל.

מדרגה שישית: עמידה בניסיון

כשתוותר על אלילך תופיע שוב המצוקה שהובילה אותך אליו ותגלה שבחרת בעבודתו כדי להסתיר לך בעיה יותר קשה: ניסיון שלא נפתר.
עמדת בחייך בניסיונות לא מעטים: קשיים ואתגרים שידעת בהם שאינם תוצר מעשיך ולא צריך לחפש בהם סיבה או אשם אלא להתגייס אליהם ולעשותם.
יש לך ניסיונות שעוד לא עמדת בהם. ניסיון מהיום, בעיה חדשה שאינה נפתרת בחזרה על מה שעבד בעבר, אתגר שאינך מתרומם אליו, הזמנה לתפקיד חדש שאתה מסרב לקבל.
ויש סוג שני: ניסיון לא פתור מן העבר. משברי ילדות או בגרות שבהם אלוהים נסתר ולא ידעת למצוא חסד והדרכה. ועשית לך שם במקומו החסר אלוהים אחרים.
ניסיונות שלא נפתרו חוזרים ותובעים את פתרונם. כשהם חוזרים אתה חוזר להיות איש בלא אלוהים. מתפתה בקלות להשתעבד שוב להבטחות שווא של עבודת אלילים.
עמידה בניסיון לא פתור מחייבת התגייסות מלאה. תלמד לעשותו משימה מספר אחת שלך ולהעמידו לפני כל אחריות אחרת בעולמך.
תוכל לשאוב כוחות מזיכרון של חסד ואמת ומצווה שידעת לעשות בניסיונות עבר שבהם עמדת בהצלחה.
תרצה ללמוד מכל מי שעמד בניסיונות דומים. תחזור לגלות אוצרות בספריך הישנים: איך עמדו שם בדחייה וכישלון אבדן וביזיון. איך עמדו בענווה, בהתגייסות לצו, בסליחה לעצמם על יכולתם המעטה, בשמחה במה שיש ואפשר.
תלמד לכעוס על אלוהים. יש לכם חשבון בלתי פתור. זעקתך האילמת תומר בתרעומת גלויה שתחדש ביניכם את הדיבור. אתה מרגיש שהוא בגד בך והוא דורש ממך לעמוד בניסיון. אתה צועק שאי אפשר לדרוש ממך דבר שלא קיבלת בשבילו כוחות והוא אומר: מי אתה בכלל?
תלמד להיות פחות חשוב. תלמד לדון את העולם לכף זכות.
תצטרך באמת לבקש. להודות שבלעדיו אתה אבוד. ששום דבר לא יעזור לך פחות מנס. תדרוש את כל החסד החסר. תדרוש שיגיד לך בבירור מה הוא רוצה ממך ובאיזה מעשה  יהיה ניסיונך נפתר.
אז יתברר יעוד מיוחד הנגלה במשבר שאינו עובר: להיות האיש שהתגבר. לתקן קלקול שעשו אחרים. לקבל מעשי אל, תמים בפועלו, אין עוול בעולמו.
הקושי  שנדמה כבלתי אפשרי, יתגלה כהזמנה לשינוי גדול. קראו לך לעזוב הכל וללכת לארץ אשר יורו אותך ולהיום שם לגוי גדול.
 

מדרגה שביעית: תיקון עולם

למסע הארוך אתה צריך שותפים. כדי להתגבר על עבודות השווא שהכל עושים – עשה לך חברותא עובדת אלוהים. מסגרת של מפגשים קבועים שבה מגלים יחדיו חסד ואמת מצוות וחטאים. אתה זקוק לחבריך ויש לך מתנה לתת להם: שותף שגילית לשיחה הפנימית שהכל מנהלים. מדריך ושומע. מאתגר וגומל חסדים.
להפתעתך תגלה שהמסע הפרטי הזה שלך הוא צורך של רבים. שהבעיות האישיות שלך הן משבר האדם.  שעבודתך על עצמך היא תיקון עולם.
פתאום מתברר שבמסע הזה היית שליחה של חברה, ויש לך אחריות לחזור אליה עם דברים שאספת בדרך: לחשוף את כשלון הניסיון להמליך אדם בעולם. לגלות ברבים את השיחה הלא מודעת שהכל מנהלים עם בורא עולם. לשמוע תפילות לא מודעות של עם ולעזור בעילוין. להציע את יסודות החובה שנגלו לך בחייך כרמז לדרך שהכל מחפשים. לחשוף את מחירן הבלתי נסבל של עבודות האלילים שרבים שקועים בהן ולהוכיח, בדוגמא האישית שלך, שאפשר גם בלעדן. לעמוד בניסיון הפרטי לגמרי שלך שבו אתה מכריע לכף זכות את עצמך והעולם כולו.

מסלולי עבודה

אפשר שהנחנו בפתיחה מדרגה שעלית מזמן. למשל, הכרעת כבר להאמין. נא לעבור לשלב הבא. אפשר שתתקל במדריגה שייקח לך זמן רב לפתור, ולא כדאי להתעכב בה יותר מדי אלא להמשיך הלאה ואחר כך לחזור. אפשר שמדרגה מסוימת ממש לא מתאימה לך היום ותרצה להניח אותה לזמן אחר.
כשיעלו עניינים חדשים בחייך או בשעת משבר תגלה צורך לשוב, לרדת ולעלות את המדרגות כולן, על הנושא החדש המסוים: להיזכר בשמחה של הצלחה בהתמודדות בתחום קרוב ולגלות מה עשית שם נכון. לגלות את מצוותיך בנושא הנדון. להוסיף לו תפילה. לזהות חטא ועבודת אלילים שאולי עוד לא התמודדת אתם. לעמוד מול עוד ניסיון  שלא נפתר ולהתגבר עליו. את הדרך הזו עולים פעם אחת ישר, ואחר כך במעגל והלוך וחזור, כשמשבר מגלה ששלב כלשהו לא נפתר, או כשמתגלים לך כוחות חדשים המאפשרים לשוב ולסיים עניין לא גמור. סידרנו לך עבודה לכל החיים.

למה מותר לצפות: מותר לצפות שלא ילך לך בקלות. אתה מצטרף למסע הארוך והקשה ביותר שאנחנו מכירים.
אפשר לצפות לדרך מרתקת. לגילוי מקומות שלא מגיעים אליהם בטיולים רגילים.
מותר לצפות למצוא בדרך חברים ישנים. כאלו שהלכו בה לפנים. אתמול או לפני אלפי שנים. והשאירו לך סימנים.
מותר לצפות לקול של אמת ההולך ומחזק, כמו מצפן, ככל שמתקרבים. מותר לצפות לבהירות, לאופקים רחבים, ליכולת לראות פתאום למרחקים גדולים.
מותר לצפות ליהנות מן הזכות להשתתף במסע. לזכות בסיפוק של עושי מעשים נכונים.
 למצוא משימות ותפקידים חדשים.
מותר לצפות לעייפות. מותר לתת רשות לקצב אישי של התקדמות. מותר לצפות לנווה במדבר. למקומות שאפשר לעצור בהם, לנוח ולאגור כוחות. 
מותר לצפות לתקלות וקשיים וספקות ומשברים. מותר לבקש עזרה. לייחל. להתחנן. לזעוק את כל הצעקות שנבלעו בפנים. מותר לצפות לנסים.
מותר לצפות למורה דרך שיופיע פתאום, בצמתים חשובים.
מותר לצפות לקבל תשובות. מותר לצפות שניסיון קשה, כמעט גדול מהחיים, יתגלה כשער למקום אחר. מותר לצפות לאוצר שהולכים אליו וקרבים. הולכים וקרבים. ממש כמעט נוגעים. מותר לצפות למצוא אלוהים.
מותר לצפות שיגיעו פתאום עוד המון אנשים. שיהיה עם מי להתחלק בחוויות. מותר לצפות לשמחה גדולה וריקודים. מותר לצפות שיבואו עוד. מותר לצפות לעם שלם שיבוא, בסוף הדברים.