האם סבלי הוא עונשי או ניסיוני? הרצאה של ד"ר יאיר כספי, עכשיו ב youtube

האם אני סובל בגלל משהו שאני עושה? או שהסבל הזה הוא קושי שהוטל עלי לשאת? ההבחנה שהמקרא עושה בין "עונש" ו"ניסיון" הכרחית לפתרון. אם אני עושה את זה לעצמי, צריך לגלות מה אני עושה ואיך נפרדים מן המעשה הזה. אם ייסורי הם ניסיון, כדאי לגלות מי הטילו עלי ומה יהיה פתרונו. הבלבול בין השניים הוא הגורם העיקרי לסבל מתמשך וחוסר התקדמות בטיפול. לאחריה הכרחיים כמובן העמידה בקשיים, או שינוי ההתנהגות.

הרצאה שנשא ד"ר יאיר כספי, מנהל "פסיכולוגיה ביהדות" בישיבה של הרב עדין שטיינזלץ בירושלים.

http://www.youtube.com/watch?v=LT4ePoU95fc

מודעות פרסומת

פרקי אבות

משנה מסכת אבות פרק א משנה א
[א] משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה:

היה מתון בדין. היה זהיר ביומרה לדעת לבדך את כול האמת כולה. הסמכות כולה לעולם אינה בידך.  תורה מסיני לא עברה דרך הדורות רק אליך. אל תוותר על הדין. על האמת שצריכה להאמר. רק רסן אותה טיפה. מתן. הכנס בה מעט ענווה. הבא אליה קצת ידיעה של יכולת הזולת להקשיב לה. קצת חסד. קצת תהליך. מעט סליחה.

כמו שהעבירו אליך את תורת חיינו, מוטל עליך להעבירה הלאה, לכול מי שרוצה ומוכן לשמוע לך. לכל מי שרוצה להשתתף במסע. להיות שותפנו למפעל גילוי האדם ותפקידו בעולם.

סייג את התורה. קרא אותה בהקשר לזמן ומקום מסוים שבו נאמרה. סייג אותה למקרה המיוחד שבו היא תקפה.  עין תחת עין, למשל, היה אבן יסוד בתפיסת הצדק המקראית הבנויה על התראה. אולי אפשר היום, במרבית המקרים, להסתפק בפיצוי כספי במקום בנקמה?

שפת התכנית

שפת התכנית

יאיר כספי

 התורה

 אלהים

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. בני אדם נוצרו כאשר החלו לראות במציאות תהליך יצירה ושמעו הזמנה לחקות את יוצרה. ההליכה בעקבות אלהים מסתבכת, כי הוא קשה להשגה, כי נדרשת בה פרידה מחלק ממצבנו החייתי, כי דווקא כאשר אנו מצליחים ללכת קצת בעקבותיו, נדמה לנו, בטעות, שהפכנו לאלים כמותו.

 יהדות

יהדות היא שליחות מיוחדת במינה: לקרוא את סיפור האדם ההולך אחר יוצרו, ומקבל על עצמו את קשיי המסע הזה: עידון היצרים, דחיית הסיפוקים, ובעיקר הוויתור הגמור על היומרה להגיע למדרגתו של אלוהים, שביטויה הוא עבודת האדם את עצמו וכליו.

 אמונה

אמונה היא פעם אחת ידיעת האל הסולח לי על אנושיותי, ופעם היא ידיעת האל המזמין אותי לתפקיד בעולמו. פעם היא ידיעת האל שהטיל עלי משימה שלא הטיל על אחרים, ופעם היא ידיעת האל השומע אותי, בדרך כלשהיא. ופעם היא שמחה גדולה בגילוי כל האפשרויות שבוראי השאיר לי בעולמי. ובכולן: אמונה היא החוויה המתקנת את שברי עולמי.

 אדם

קשה להיות אדם. אנושיות היא תוצר מאמציו של אדם ההולך אחר יוצרו, מודע בכל העת למגבלות חומריו שלא יאפשרו להשלים את המסע, ומגלה את מקומו המיוחד של האדם, המחבר בכל יום דעת אלוהים ויצרים חייתיים.

 סבל וייסורים

סבל וייסורים במקורות היהדות מובנים בשתי דרכים: ברוב המקרים הם תוצר מעשיו של אדם. בחירתו באמונת שווא המנהלת אותו. השתמטותו מתפקידו האנושי. ניסיונו להיות אלוהים. ולפעמים הם ניסיון, אתגר מיוחד, לא מובן ולא "צודק" שנשלח לו מאת בוראו, ואשר אפשר שכרוך בו צער וכאב שלא ניתן למנוע, אבל ניתן לשאתם בלי להיות מיוסר או אומלל.

תיקון

תיקון עצמי ותיקון עולם משמשים אותנו לתאר יסוד בתפקידו של אדם: ההתפתחות האנושית רק החלה. בכל מעשה שלנו אנו תורמים ומשתתפים  במפעל בניית האדם וחברתו, או מקלקלים אותו.

 תשובה

חזרה בתשובה הוא הביטוי המסמל בספרות ישראל אדם המתקן מעשה אחד בעולמו. המושג התקלקל בעת החדשה וצומצם, כמו היהדות כולה, לציין חילוני שמצטרף לדתיים. תשובה היא תורת השינוי הפסיכולוגי של היהודים והיא מאמינה שהשינוי אפשרי ותמיד תלוי, במידה אחת לפחות, באדם, היכול לבחור, בכל רגע, להתנהל עכשיו מול בוראו, גם אם אתמול קלקל הכול ומחר ישוב לסורו. האיש ההולך ומתקן את עצמו נמצא כל חייו בתשובה.

 ענווה

ענווה היא הידיעה האמיצה ביותר של אדם על מעמדו בעולמו. היא הפרידה מכזב התרבות שסיפרה לאדם שבזכות הישגיו הטכנולוגיים שוב אינו דומה לאבותיו ואפשר שהוא מתקרב למדרגת אלוהים. ענווה היא תכונתו של האיש שהציע את התיקון העמוק ביותר של התרבות המערבית: "והאיש משה ענו מאד".

 ישעיהו ליבוביץ'

ישעיהו ליבוביץ' פתח לרבים שער לאמונה תמימה, התמסרות עמוקה לתורת ישראל, שאינה תלויה ב"דתיים" ואפילו בנויה על ביקורת קשה של יסודות אליליים בעולמם היום ("דיסקו כותל"). ליבוביץ' ידע גם ללמדנו ש"הומניזם" היא עבודת האדם את עצמו הנעלה לכאורה, כלומר עבודת אלילים.

 קבלה

הקבלה החסידית העניקה לנו  את היכולת לזהות במשאלה אסורה, ביצר רע געגועים לא מודעים לאלוהים ופתחה לנו את הדרך למעלה שמתחילה בדרך למטה. מן הקבלה קיבלנו יכולת הקשבה שהפסיכולוגיה אינה מכירה: הקבלה לימדה אותנו לזהות את המציאות כולה כשיחה שהוויה משוחחת עם יוצרה.

 בית מדרש

בבית המדרש של סוף בית שני המציאו החכמים מחדש את היהדות. חזרו ליסודותיה ויצרו תורה לאלף שנים. בית המדרש הישראלי הוא הזמנה ליצור את תורת החיים של הזמן והמקום מתוך יסודות הנצח.

 ארון הספרים היהודי

החזרה לארון הספרים היהודי היא שלב ראשון בתהליך לימוד שבו, בשלב השני נגלית כמיהה לאלוהים. בשלב השלישי, שתנועת החזרה לארון הספרים עוד לא הגיעה אליו, מגלים תפקיד, משימה ייחודית של החילוני השב אל התורה: לזהות בה את העיקר, המהות, הייעוד שהלך לאיבוד.

 מסורת

תנועה מהפכנית המבקשת לכתוב את היהדות מחדש, ראוי לה שתכבד סמלים של מסורת שממנה צמחה. סמלים של שייכות למפעל ולמסע. ביטויים של שייכות לכלל האומה. כשאיש או אישה עושים קידוש בנוסח ישן הם מתחברים למאה דורות שעשו כך לפניהם, ולאלפי בתים שבהם עושים כמותם באותה שעה, ולמילים המשמשות כן המראה למקום שבו חשים, לרגע, קדושה.

התכנית

 לימוד

הלימודים בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות"  עוסקים בהכרת מושגי היסוד של היהדות כשפה פנימית של הנפש: השמחה הנובעת מהכרת החסד. הכמיהה לאל עליון. הסבל הנובע ממעבר הגבולות שבין אדם ואלוהים, או מויתור על האדם וחזרה להווייתו החייתית.

 סדנה

בסדנאות של "פסיכולוגיה ויהדות" חברי הקבוצה משתתפים בסיפור חייו של אחד החברים, ולומדים ביחד אתו לשמוע בתולדותיו את הרגעים שבהם ידע אלוהים, נענה לאתגריו, עמד בניסיונותיו, קיבל בשמחה את מתנותיו, או, לחילופין, מרד בגבולותיו ושילם מחיר, עקף את ניסיונותיו והם חיים בו כאתגר שלא נפתר.

 תפילה

תפילה היא דרך הטיפול העמוקה ביותר ברצון האנושי. היא מגלה ביסודו הלא מודע של הרצון כמיהה לאלוהים. בקשה ליסוד בקשר איתו שבעל התפילה לא קיבל בילדותו.

חלום

עבודת החלום שלנו משתמשת בהבנת הסמלים שפיתחה הפסיכולוגיה הפסיכודינמית אך מוסיפה לה יסוד החסר בפסיכולוגיה: את היכולת לזהות את חטאו של בעל החלום, את הסבל שהוא מביא על עצמו במעשיו, ואת האתגר העומד בפניו ונרמז בחלום: הזמנה לתפקיד שאליו עוד לא התגייס.

 קורס

קורס היסוד של פסיכולוגיה ביהדות הוא תכנית מבוא בת חמישה חודשים העוסקת בהכרת תכני היסוד של העצמי המקבילים למושגי היסוד של הספרות היהודית. לאחריו נפתחת בפני הלומדים אפשרת להצטרף לאחת מקבוצות העבודה של התכנית.

פסיכולוגיה

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי או טיפול נפשי, כשהוא מצליח, הוא מעניק, באופן לא מודע לעתים למטפלים בעצמם, יסודות של דעת אלוהים כמו: סליחה, נדיבות, קשיים כאתגר מאת הבורא, זיהוי השקפת עולם שקרית ("עבודת אלילים") ועוד. שאלה חשובה בטיפול היא האם הפסיכולוג ידע להקשיב לכמיהתי לאלהים, ולא יצמצם אותה לדברים אחרים.

חרדה

חרדה במקורות היהדות היא שני דברים שונים: פחד שווא, שיסודו בהתנהלות מול אל שווא, התובע שלמות מן האדם, או שונא את האדם, וריפויה במפגש עם אל המכיר היטב את המגבלה והחולשה האנושיים, ואוהב אדם עם מגבלותיו. חרדת אמת היא יראה, פחד ראוי שבו אדם יודע את המחיר שישלם עם יחצה את הגבול שבינו ובין אלוהיו, או ישתמט מתפקידו האנושי. את החרדה הזו אסור לסמם בתרופות: היא מכשיר חשוב בידיעת גבול וטעות.

דיכאון

דיכאון במקורות היהדות נובע בדרך כלל מיוהרה שהתנפצה. אכזבה של אדם משלמות שלא השיג, ולא הייתה אמורה להיות בו. ריפויו של דיכאון כזה הוא בענווה, קבלת מקומו האמיתי של אדם בעולמו. ויתור על חלומות גדולה שאדם חולם לגבי עצמו או מישהו חלם בשבילו. דיכאון מסוג שני עוסק בהעדר שמחה, הגדלה עם הכרת החסד. השבת הבעלות על העולם לבוראו עושה את כל היש בו למתנת אהבתו. ואז אפשר לשמוח. דיכאון שלישי קיים בריקנות, בהיעדר חווית תפקיד משמעותי של אדם הנמנע מלבקש את ייעודו. יש גם דיכאון רביעי, של מי שידכאו אותו, והוא ממשיך להתנהל מול עריצו.

אלוהים במעגל החיים

זוגיות

זוגיות היא מסע משותף למצוא אלוהים. הוא מביא את האמת. היא מביאה את החסד. או להפך. אחד מהם, לפחות,  צריך להביא גם את היצר והכוונה האלוהית הגלומה בו. אז יכירו איש ברעותו כנציגיו של בורא העולמים וישלימו אחד לשני חלקים חסרים. זוגיות טובה היא בית מדרש לבניית ילד שיהיה בו מידה מאוזנת של יסודות שונים והכרחיים של דעת אלוהים.

 הורות

הורות היא פיקדון. ילד של יוצרו שקיבלנו לזמן מוגבל, כדי שנלמדו דבר על מעמדו אצל בוראו. חן שנתן לו ועומד לרשותו. גבול שהציב בפני בני אדם כמותו. דרכים שבהם הוא שומע אותו. ניסיונות וקשיים שבהם הוא מעמיד את יצוריו בעולמו.

 התבגרות

התבגרות מתחילה ברגע שבו הנער מבקש לפגוש את בוראו ללא תיווכם של הוריו. ההתבגרות מסתיימת כאשר האיש מבקש להיות מנוהל ישירות מול אלוהיו. לשאול אותו על תפקיד ואפשרות שנתן לו בעולמו. לשמוע בעצמו את תשובתו. ההורה המאפשר את ההתבגרות, מצמצם את עצמו מתוך אמונה שהילד העוזב את הבית אינו הולך אל הריק: יש שם מי שינחה אותו.

 שפת הידיעה העצמית

 גילוי עצמי

בגילוי עצמי אדם מגלה את עצמו עומד, תמיד עמד, לפני בוראו. מקבל ממנו את חסדו, כמהה למה שלא קיבל. מאותגר לתפקיד אנושי. מוגבל בניסיונותיו לקחת על עצמו תפקידים אלוהיים שאינם שלו. מופתע לגלות כל פעם מחדש את המנהל האמיתי של חייו.

 מודעות

מודעות עצמית היא הכרת האדם את תפקידו אצל בוראו, ידיעת כמיהתו הלא פוסקת אליו, זיהוי סבלו כאתגר קשה מאת אדונו, הכרת מתנותיו המקיימות אותו.

 אמת

האמת קשה להשגה, כי האמת כולה נמצאת אצל אלוהים לבדו. אבל ניתן לדעת את האמת על התפקיד האנושי. ואסור להתייאש מן המאמץ לגלות את האמת הזו, כי בה נבנה אדם. האמת החשובה לנו איננה לעולם תיאוריה או הסבר סופי של המציאות. החכמים, יוצרי המשנה והתלמודים, הסתפקו בגילוי האחריות האנושית בתחום מסוים של החיים. גילוי האמת הזו יש בה הרבה מאד: הצעה לתפקיד, ובהירות, ושמחת חיים.

 סוד

הסוד השמור ביותר של תורת ישראל הוא ידיעה מזעזעת על מצב האדם שאף פעם לא יהיה אלוהים ולא יתקרב לדרגתו, ומבחינה זו זהו סוד הפוך לכזב שכל מיני שיטות מיסטיות מספרות ללקוחותיהם התמימים: אין בעולם הזה שליטה מלאה בחיים. אין שליטה מלאה בתודעה. יש כמיהה גדולה לבעל הסוד, זה היודע את כל הדברים. ויש אפשרות, לפעמים, להצצה קצרה, לרמז של סוד, הנותן כיוון ודרך לחיים.

 מטפל

מטפל אינו נותן למטופלו טכניקה או שיטה או ידע סודי. מטפל טוב נותן תמיד את אותו דבר: יסוד של דעת אלוהים שהוא מכיר ולא נודע למטופל. אם אין בידו החלק החסר לא יעזרו לו כל שיטות הטיפול בעולם. השימוש בהם יהיה כוזב ולא ימלא את החלל החסר.

 שינוי

שינוי בספרות היהודית אפשרי תמיד. זהו הרגע שבו אדם בוחר להפסיק להיות מנוהל מול אל שווא שבנה לעצמו (כמו "אני היודע", "אני השולט", "אני הנדיב כמו אלוהים", "אני העצמאי כמו אלוהים" ועוד) והיציאה למסע חיפוש בעל הבית האמיתי שלו.

 משמעות

משמעות היא שכרו של אדם שקיבל על עצמו את המשימה האנושית: להתגייס למסע תיקון עצמו ותיקון העולם. להשתתף בתיקון היהדות שאיבדה את עיקר מפעלה בשנים ארוכות של גלות.

 חירות

שני סיפורי חירות מסופרים בספרות ישראל: חירות משעבוד, כשאדם מגלה שהמשפחה או המעביד, ההורים בני הזוג והילדים, המדינה או השיטה החברתית או הכלכלית, אינם אלוהים. וחרות מן הייסורים ומלאך המוות, כשאדם מקבל על עצמו להתנהל מול תפקידיו אצל בוראו, ולא מול סבלו: "עבד אדוני הוא לבדו חופשי".

 שיטות שונות

 בית תפילה

בתי התפילה (הקרויים גם "בתי קהילה") של הציבור ה"חילוני", מבטאים את המימד הקהילתי של החזרה לארון הספרים היהודי: היהדות אף פעם לא הייתה עניין לגמרי פרטי. המסע לבניית אדם הוא מפעל של קהילה שלמה במשך אלפי שנים. מרכיב יסוד בעצמי של כל אדם הוא האחריות ההדדית שהוא שותף לה בקהילתו.

 אנונימיים

המכורים האנונימיים (אלכוהוליסטים אנונימיים, אכלני יתר אנונימיים, מהמרים אנונימיים ועוד) היו הראשונים במאה העשרים שידעו לחבר דעת אלוהים ופסיכולוגיה ויצרו מתוך החיבור הזה קבוצות תמיכה רבות ערך. שיטת 12 הצעדים שלהם קרובה לחלק ממסלולי העבודה של "פסיכולוגיה ביהדות".

 פסיכולוגיה יהודית

"פסיכולוגיה יהודית" הוא שם שבחרו לעצמן מספר תכניות המיועדות בעיקר לציבור הדתי. לפסיכולוגיה ביהדות יש יסודות משותפים עם חלק מהן, אך גם הבדל גדול: אצלנו יודעים שאי אפשר לתקן את היהודי בלא לתקן את יהדותו.

 רוחניות

רוחניות אינה מופיעה בתנ"ך, ולא במשנה, או בתלמודים. יהודים ידעו פעם להתקדש, להתבדל מסביבתם, להתעלות לרגע מעל עולמם החומרי, כדי לשוב אליו עם תובנות חדשות לגבי תפקידם האישי והחברתי. ה"רוחני" הדתי הוא מוטציה כוזבת הרומזת על אפשרות של קיום "אלוהי" ללא תלות בגוף ובחומר. ה"רוחני" החילוני גרוע עוד יותר:  ניסיון לרכוש התעלות כמוצר פרטי שאינו מחייב אחריות לזולת.

בודהיזם

בודהיזם הפך מפלט לישראלים רבים בשל ניוונה של היהדות. הם מוצאים בבודהיזם אפשרת להתעלות מעל המציאות, כזו שפעם ידעו לקבל מן הפסוק "קדושים תהיו כי קדוש אני". הבודהיזם יודע לתת את קבלת המציאות כמות שהיא. את אפשרות קדושתה של אי העשייה. אך לא ידע לגייסנו לפעולה: האחריות לתיקון עולם המעשה וקידושו. שליחות ישראל בעולמו.

מדיטציה

מדיטציה היא אחד מתפקידיה של השבת. יום שבו אדם רק מתבונן בעולם ובעצמו ולא עושה דבר לשנותו. מקבלו כמות שהוא. בשל קלקולה של השבת, שמולאה בעשרות מיני עשייה כפייתית, היא אבדה לרבים מאתנו הנאלצים לחפש אותה במדיטציה.

פוסט טראומה כניסיון שלא נפתר

פוסט טראומה כניסיון שלא נפתר

יאיר כספי

 ישנה תחושה שאסור לך להרגישה. אסור לדעת שהיא קיימת בך. היא מסוכנת, מבלבלת, ומאיימת על זהותך. אם תיתן לה מקום אפשר שהיא תמחק את מי שידוע בתור "אתה", דמותך המוכרת לך.

אתה חושש שאם אנשים יגלו עליך את הצד האחר שלך, אפשר שלא ירצו יותר בחברתך. יבוטל כרטיס החבר שלך. תיזרק מהקבוצה.

לפעמים נדמה לך שהחלק המסתורי שבך יותר גדול ממך. ואם תרשה לו להיות שם באופן חוקי, הוא יכול לסחוף אותך להרס עצמי, או שיגעון, ואולי להרוג אותך.

לכן, במשך שנים, אתה משקיע הרבה מאמצים לשמור את הרגש האסור עמוק בתוכך. מוקטן, מוצפן, מכוסה בצבעי הסוואה, מוגן על ידי הסבר שמדמה אותו לדבר אחר. ולמרות כל זאת, הוא חוזר לביקור מדי זמן מה, ללא התראה, ומציף אותך.

החלק הקשה הזה בא לך בחינם. לא עשית דבר טוב או רע שבגללו הוא מגיע לך. הופיע יום אחד. ללא הכנה. ללא הסבר. בלי שום קשר למה שעשית לפניו או אחריו. בישיבה שנתקיימה בלשכתו של שר ההוויה הוחלט להטיל עליך לשאת עמך כאב. איימה. תהום. או רעב גדול. כמשקולת שאתה צריך לקחת אתך לכל מקום.

אנשי בריאות הנפש קוראים לרגש שאסור לך להכיר "פוסט טראומה". תחושות שנותרו בך ממשבר שלא נפתר ונשארו עמך כיסוד המאיים על האני שלך. או על יכולתך להשתייך למשפחה או לחברה. הם יאמרו לנו שפציעה קדומה שלא ידעת איך להתמודד עמה, נשארה בך כזיכרון מאיים, רגש שאינך יודע לשאת. בכל פעם שהוא עולה הוא מחזיר אותך ליום ולמקום שבו עמדת חסר אונים מול איום על קיומך. רגע שבו העולם שהכרת ובו בטחת, נגמר פתאום.

יום שבו כל מה שלימדו אותך לא היה תקף יותר. ומאז יש ספק אם אי פעם היה נכון. סיפור שניטלו ממנו כל מילותיו. ואין בו יותר סוף, או התחלה, או מהלך ברור.

מקום שאין בו אלוהים. אין רחמים. אין שומע לתפילתך. צדק לא קיים. אין הסבר. אין הגיון. אין הדרכה. אין סליחה. אין מנחם לכאבך. רק אתה המוטח ארצה בעוצמה.

איך נראה הניסיון הלא פתור שלך? מה אתה נושא עמך שנים רבות ועדיין מסרב לקבל? לאיזה רגש או זיכרון שעולה בך אתה מתקשה לתת מקום?

מתי ואיך הופיעה התחושה הזו בפרקים שונים בחייך ושינתה את מעשיך? מתי והיכן צף ועלה הרגש הזה בשבוע האחרון? מה אתה עושה כשאתה מגלה שאינך יכול להיפטר מן הזיכרון המאיים?

  פתרון מדומה

כדי לשרוד מול איומך הקיומי,  המופיע בדמות זיכרון או רגש המאיים על עולמך, פיתחת מערכת כלים שנתנו לך שליטה חלקית בסכנה העולה.

ניסית שכחה. השתדלת לצמצם את הופעתו של הרגש המאיים לזמן קצר ככל האפשר. תייגת אותו כהפרעה שולית שתעלם מהר. רכשת הסברים שקראו למה שאסור לי לדעת בשמות אחרים.

 מצאת כלים ושיטות שתכליתם למנוע ממך להרגיש את מה שאינך יכול לקבל.

מי שלא יכול לשאת את פחדו, בונה חומות מסביבו. זאת שאינה יכולה לשאת אשמה בונה על המשפט שיזכה אותה. האישה המתקשה לשאת את חששה מניצול, דואגת לא להתקרב למי שסימנה לעצמה כעשוי להשתמש בה. זה שאסור לו להכיר בזעמו, מבלה את יומו במדיטציה כדי להתעלות מעל רגשותיו. וזה שאינו יכול לשאת דחייה, מנסה לזכות בחיבת הכול.

וכולם קונים לעצמם הסברים, שעליהם הם חוזרים הרבה פעמים כדי לשכנע את עצמם בהכרחיות הדרך היחידה שבה הם יודעים לפעול:  בעלת האשמה אוספת סיפורים על אנשים שלא הכינו הגנה משפטית מתאימה ויושבים בכלא בטעות. החוששת מניצול בטוחה שהצילה את עצמה ממי שכמעט הפך אותה לשפחה. זאת שאסורה עליה תוקפנותה אוספת מחקרים שמוכיחים שאהבה זה הכול. הנחמד הולך לקורסים שבהם הוא לומד לקבל אנשים כמו שהם, כאילו שאת זאת אינו יודע לעשות.

לכל אחד מהם תכנית עם חזון מדומה על הדרך שבה יפתור באופן סופי את בעייתו, בעתיד:  בעלת האשמה חולמת על מסמך שתמצא ויזכה אותה. בעלת הדחייה מאמינה שאם תרזה תזכה באהבה. זה שלא ראו אותו חולם על ספר עם שמו המוצג בכל חלון ראווה. זה שבורח מתחושת חוסר ערך שלו מאמין שהמצאה שלו תעשה אותו חשוב מאד. מי שלא יכול לשאת את קומתו הנמוכה מתכנן להגיע גבוהה מאד.

ואת כל זאת הם עושים  לא רק כדי להגן על עצמם, אלא גם ובעיקר כדי לשמור על בוראם. אלוהים מתנדנד, שצריך לתמוך בו. להוכיח שיש צדק בעולם. שיש פיצויים למי שסבל לשווא. שיש דרך לפתור כל כאב גדול. אלוהים שאולי יאבד להם אם יצטרכו לעמוד במקום שבו אדם יודע את מעמדו הלא חשוב בפני בורא היקום.

כך הם הולכים ובונים מערכת כזבים, מעמידים להם אלי שווא, כדי לא לגעת במקום שבו, כך נדמה, גילו שאולי אין אלוהים, ואין משמעות לכלום.

 ניסיון עבר שלא נפתר

מאחורי הרגש האסור עומד זיכרון כואב. אתגר שלא יכולת לעמוד בו, בזמנו. קושי שהיה גדול עליך בגיל ההוא. ואלוהים, או אנשים כפו עליך לפגוש. לא יכולת לבלוע ולעכל. ואינך יכול להקיא. הוא שם, באותו מצב מאיים ראשוני. לא מעובד. לא נעשה לתפקיד.

היכן ומתי קרה הדבר שעורר בך אז, ועד היום, רגש שאינך יכול להכיל?

מה קרה שם, והוא מקביל אחד לאחד, לחשש שאיתו אתה מתמודד היום?

אם היה זה אירוע חוזר, נסה לתעד מספר רב ככל האפשר של דוגמאות שבהם אתה נדרש להכיל את מה שעד היום לא עוכל.

איך עיוותו אירועי אותו עבר את תפיסתך העצמית? איך שילחו אותך למשימת כזב שבה אתה מתעסק ללא הפסק וללא תועלת אמיתית?

טיבעם של אירועים מכוננים קשים שהיה בהם איום על הקיום.

ילד שאמו לא ראתה אותו נזכר, כשלא רואים אותו היום, בפחדו של התינוק שינטשו אותו, וימות. לכן הוא חייב להכריח את סובבים להתייחס אליו ללא הפסק.

ילדה שהתעלמו מצרכיה, נתקפת אימה בכל פעם שהיא קצת רעבה, ואוכלת הרבה כדי לא לשאת את הפחד שאוכל לא יהיה.

ילד שנדחה חברתית בבית הספר, לא מרשה לעצמו להתנגד ללחץ חברתי, כי בזיכרונו ההשתייכות לקבוצת בני גיל עשר הוא הדבר שיקבע את ערכך ויכולתך לשרוד כחבר בקבוצה.

ילדה שנוצלה על ידי אביה נחשפה לאמת מזעזעת שמי שעמד עליה אותה בבגרותו אפשר שיוכל לחיות עמה בשלום: הורים יכולים להיות גם אנשים אנוכיים העוסקים לפעמים בצרכים שלהם בלבד. אצלה נותר ספק אם יש בכלל אהבה שאינה תלויה בדבר.

איזה זיכרון שלך נושא בתוכו פציעה שעוד לא עמדת בה? איזה זיכרון שלך מאיים על יכולתך לסמוך על אנשים, לתת סדר ומשמעות בדברים. באיזה זיכרון שלך אין תקווה ואין אלוהים?

 דמות מופת

המקום שנדמה כי אסור לך להיות בו לעולם, לא מנהל אותך כל הזמן. הקושי שנדמה כי לא תוכל לעמוד בו אף פעם, עמדת בו בעבר כמה פעמים, בדרך כלל בלי משים. לצד פתרונותיך הכוזבים ופנייתך לישועה מאלי שווא, לא נפסקה לך מעולם שיחה עם אלוהים. הרגעים האלו יקרים. אם תכיר אותם, תוכל לחזור עליהם. לגדלם.

איפה אתה מרגיש אהוב, מוגן, עם תפקיד ברור?  איפה אתה מרשה לעצמך לגעת לרגע במקום האסור?

אם אתה מצליח לזכור תקופה מאושרת, נסה לזכור מה עשית שם אחרת? מה הרשה לך לוותר על הפתרונות הכוזבים שאתה רגיל להם? איך היית שם לרגע אדם אחר שאינו מנוהל מן המקום שאותו צריך למנוע בכל מחיר? עם איזה סכנה היית מוכן להתמודד? אלו היו רגעים שבהם ידעת כיצד לעמוד בניסיון חייך. איך אפשר להעתיק את ההצלחה ההיא לפינה שעוד לא הצלחת להאיר?

אם אין לך זיכרונות הצלחה משלך, אפשר לשאול אותם מאנשים אחרים שהתגברו על ניסיונות דומים.

החושש מדחייה ייזכר באנשים שנעלבו, אבל לא נהרסו, כשלא רצו אותם. המוצף באימה יחשוב על אנשים שמכירים בפחדם, ולא נותנים לו לנהל אותם. רדוף האשמה ילמד מאלו שמוכנים להכיר בטעות, אבל לא יתנו להדביק להם אחריות שאינה שלהם. המאוים מתוקפנות יחפש אנשים שלא מחפשים עימותים, אבל מוכנים, כשאין ברירה, להילחם. החושש מתלותו יבקש אנשים עצמאיים שלא מתביישים להזדקק מאד למישהו בעולמם.

נסה לזהות אצל דמויות המופת שלך פן מיוחד של דעת אלוהים שאינך מכיר. רשות שקיבלו ממנו למעשים האסורים עליך. שותפות שהם חווים איתו במקום שאתה בטוח כי אין בו כניסה לאלוהים.

כשאנו יודעים מה חסר לנו, מורים דגולים נמצאים לנו בכל מקום. אם אתה מתקשה להיות תלמיד של אנשים רגילים שיש להם אלוהים שאינך מכיר, לך לספרים. חפש בתולדותינו או בגנזיה של התרבות האנושית, דמויות שעמדו בהצלחה בניסיון דומה לשלך. נסה לברר איזה אלוהים היה להם ומה הם היו מוכנים לגלות על מצבו של האדם ולקבל על עצמם.

 עמידה בניסיון

עמידה בניסיון היא דבר שונה לגמרי מן המאמץ להבין אותו, לשלוט בו, לצמצם אותו, לנהל אותו או להכריח אותו להעלם.

כדי לעמוד בניסיון צריך לצאת איתו מהארון. לעמוד לפני אנשים, עצמך ואלוהים ולומר: אני נושא עמי אימה, או אשמה, או דיכאון, או בושה, או כעס גדול, או חשש מדחייה, או פחדים מניצול, או כמיהה ינקותית, או רעב נורא, או תחושה או משאלה אחרת שקשה לי להודות בקיומה. ואני מקבל עלי לחיות עמה.

המשא כבד למי שאינו רגיל לשאתו. כדי לעמוד בו  צריך להסתכן ולבקש מבוראך רשות, תמיכה והדרכה. חוויה של שותפות בנשיאת המשא שלא קיבלת בעת שהוא הוטל עליך. מישהו שבא ואומר: ראיתי. שמתי לב. נעבור את זה יחדיו. אתה בסדר גמור כשאתה עצוב, או אשם לשווא, או מפחד, או תלותי מאד.

לאחר מכן צריך לגייס אומץ ודמיון כדי לבקש מכבודו דבר שלא נתן לך מעולם, והבחנת שדמויות המופת שלך קיבלו אותו:

המפחד מתלותו יבקש דמות הורה או שותף שמוכן תמיד בשמחה להיענות אליו. החושש מכעסו יבקש הדגמה לכעס שממלא תפקיד בתיקון עולמו של הבורא. הכועס יבקש לו אל שלא עוזב כשמתרעמים עליו. מי שאסור לו להיות אף לא לרגע ללא שליטה, יבקש אל שמנהל את עולמו בבטחה, ומאפשר לילדיו להשתובב. המפחד מן הרעב יבקש את האל הזן את הכול ובטובו הגדול לעולם לא חסר לנו ולא יחסר לנו מזון לעולם ועד. מי שבגדו בו יבקש את תיקונו באל הנאמן תמיד לעובדיו.

ניסיונותינו נפתרים כשאנו מקבלים אותם עלינו. מכירים במי שהטיל אותם (ואין אלו הורינו, או החברה, או התאונה שגרמו לפציעתנו). מסיבה שלא נבין. בלא צדק מקובל בין אנשים. בלא פיצויים. כך נקבע. כך נכתב בספרים. פלוני ישא עמו כמיהה שאצל רוב האנשים נתמלאה בשנתם הראשונה, ואלמוני ישא עמו ספק לגבי האהבה שאוהבים אותו, ושלישי ישא כאב על יקירו שאבד, ורביעי יהיה אחראי למחלה כרונית.

זאת הסיבה שהעניינים הסתבכו לנו מלכתחילה. קשה לנו לקבל כי עם כל הטכנולוגיה שבידינו, המדע, התרבות האנושית, אמצעי הניהול והשליטה, אמצעי התקשורת והחלפת המידע, הדמוקרטיה וזכויות הפרט, אנחנו עדיין, תמיד, במקום אחד לפחות, נתינים חסרי כל זכויות, שמקבלים הוראות ללא הסברים. חוטפים מכות ללא הכנות. ללא התנצלות. ללא פיצויים.

עמידה בניסיון היא פרידה מסיפור שתרבותנו מספרת לעצמה על יכולתו של אדם, חשיבותו, והמרחק ההולך וקטן בינו ובין בוראו. וקבלת אמת קשה המשותפת לכל מקרי הניסיון שהזכרנו: ישנו תמיד דבר אחד שאיננו שולטים בו, ואיננו מבינים, והוא מגלה לו דבר על מקומו הלא כל כך חשוב של אדם לפני אלוהיו.

 עבודה יומית

אלפי פעמים, בכל פעם שהרגש האסור לנו עלה, פנינו לפתרונות מדומים. הפניה הזו הפכה להיות הרגל אוטומטי. עשיית שינוי מזמינה תרגול  קצר, בן מספר דקות, פעמיים ביום, במשך כשלושה, ארבעה חודשים לפחות, כדי להפנים דרך חדשה לנשיאת משא הניסיון.

בסוף היום, או לאחר רגע של ניסיון: איפה עלה הרגש הקשה? מה בחרתי כפיתרון מדומה? אילו זיכרונות מן העבר עלו בי? איזה חוויה של עמידה בניסיון הבאתי, או אפשר היה להביא, לרגע הזה? למה אני זקוק מאלוהי כדי לעמוד בניסיוני?

בתחילת היום, או במהלך רגע של ניסיון: איפה עשוי לעלות היום הרגש הבלתי נסבל? מה יכול להיות הפתרון המדומה? אילו זיכרונות מן העבר עשויים לעלות ולהציף אותי? איזה חוויה של עמידה בניסיון אוכל להביא עמי לרגע הזה? מהי בקשתי מאת בוראי כדי לעמוד בהצלחה בניסיוני?

  

שאלונים למסלולי העבודה העיקריים של "פסיכולוגיה ביהדות"

פסיכולוגיה ביהדות

השאלונים בקיצור: מסלולי העבודה העיקריים של התכנית

ד"ר יאיר כספי

 הודיה יומית: חסדי היום. חסדי התקופה האחרונה.   

 חשבון נפש (התחלת עבודה בנושא חדש. סיכום מצב).

חלק א': חסדים שקיבלתי, רצונות שמימשתי, מצוות שעשיתי ושכרן, גבולות שקיבלתי, ניסיונות בהם עמדתי.

חלק ב': רצון שלא מימשתי, שקר, חטא, עונש, עבודת אלילים. ניסיון שעלי לעמוד בו ומצוותיו.

שאלון שמחה: (למידה מהצלחות וימים טובים) חסדים שקיבלתי, רצונות שמימשתי, מצוות שעשיתי ושכרן, גבולות שקיבלתי, ניסיונות בהם עמדתי.

שאלון עבודת אלילים קצר: אליל שאני עובד, מצוות "עשה" ו"לא תעשה" בעבודתו, מחירים (קורבנות) בעבודתו, ניסיון לא פתור המונע פרידה ממנו, האליל כערך חיובי.

לעבודה יומית: איפה עבדתי היום את האליל ומה עשיתי בשרותו? איפה נפרדתי ממנו?

 תפילה חופשית (חידוש רצון ותקווה: מה עוד לא קיבלתי מאלוהים. לעבודה יומית).

  1. מה אני רוצה.
  2. חנות הקסמים: בקשתי המדויקת.
  3. בית המקדש: בקשה שרק אלוהים יכול להיענות לה.

שאלון ניסיון קצר

  1. הניסיון הלא פתור: אמת או רגש שאני מתקשה לשאת.
  2. הפתרון המדומה.
  3. ניסיון קודם שלא נפתר וחוזר בניסיון הנוכחי.
  4. מקומות או דרכים בהם אני או אחרים פתרנו ניסיון דומה.
  5. פתרון הניסיון: באיזה מעשה אעמוד בו.

שמונה עשרה קצר (לאחר גילוי החטא והניסיון הלא פתור)

  1. השב אותי:
  2. סלח לי:
  3. גאל אותי:
  4. רפא אותי:
  5. חדש בי:

מדרש מצווה (משימה או מעשה נכון לעתיד לבוא).

  1. חסדי: אפשרויות, רשות או פטור.
  2. רצוני ויצרי הרע – מה נכון בהם.
  3. שקר ואמת.
  4. מה יהא חטאי, מה יהא עונשי.
  5. עבודת אלילים.
  6. ניסיון לא פתור.
  7. מצווה.

עבודה יומית: הודיה ותפילה חופשית, זיהוי רגעי עבודת אלילים ופרידה, 18 קצר.

פתרון התלבטות: חשבון נפש או מדרש מצווה. 18 קצר.

עבודת עומק על נושאי יסוד: חשבון נפש לגילוי היש והאין בנושא, תפילה חופשית לגילוי היסוד החסר, שאלון עבודת אלילים, שאלון ניסיון, שמונה עשרה קצר, מדרש מצווה לתכנית פעולה. חזרה לפי הצורך על שלבים.

                                                                                                                                                                                                      

 

 

השאלה החשובה לגבי אמונה

השאלה החשובה לגבי אמונה

איננה האם אתה מאמין

אלא האם אתה רוצה להאמין

יאיר כספי

א. האם אתה רוצה להאמין?

הרוצה להאמין יקשיב לרצונו. כי הרצון יודע דברה על משאת נפשו.

כמו שהאיש יודע דבר על האישה שהוא רוצה למצוא. והחופש כבר נמצא אצל מי שמאד חושק אותו. רצון עמוק, חוזר, נוגע באפשרות קיומו של מושאו.

 השאלה החשובה לגבי אמונה איננה, כמו שנוטים לחשוב, האם אתה מאמין או לא. אלא האם אתה רוצה להאמין. רוצה למצוא דבר גדול ממך,רוצה להשתייך אליו, להתמסר. להיות חלק ממפעלו של היוצר.

 והשאלה השנייה היא: מה אתה עושה עם הרצון הזה? האם אתה מרשה לו להתקיים בך? מאפשר לו לעלות לפעמים?

במקום שבו אומרים לאדם להאמין בעצמו, אנשים נוטים לדכא את הרצון למצוא דבר מעבר להם. ונותרים בלא אלוהים, ובלי עצמם. דיכוי הרצון להאמין עשוי להיגמר בדיכאון.

 האם אתה נותן לרצון להאמין להוביל אותך? הולך איתו למקומו? או שאתה עוצר בתחנה הראשונה: יסוד חשוב של הקיום האנושי שגילית ומתאים קצת לתפקיד העיקרון המארגן העליון, ועושה ממנו אל לעצמך:  השוויון האנושי, השוק החופשי, המדינה, המשפחה, אתה, וכו'.

 הרוצה להאמין כדאי לו שיישאר במסע עד שיפגוש את זה שממנו הכול התחיל.

 ב. כמו מי היית רוצה להאמין?

 אמונה אינה לעולם דבר מופשט. רעיון. או שיטה. ביסודה היא נוכחות או כמיהה שמישהו מצא בלבו, והוא נותן לה להוביל אותו.

 הרוצה להאמין מבקש אנשים שיש להם אלוהים. רוצה את קרבתם. תוהה איך הם פועלים. מה מניע אותם. מה מאפשר להם להתמסר. מה הוא סוד השקט שאופף אותם. ואיך הם עוברים תלאות וקשיים ואינם נשברים.

 מותר לשאול אותם: איפה מצאת אלוהים? איך אתה יודע שהוא קיים? איך הוא מארגן לך את החיים? לא תמיד הם יודעים לענות. בדרך כלל חייהם – תשובתם. אפשר להתבונן במעשיהם וללמוד.

 אין "אמונה"  באופן כללי. ישנה אמונתו של אברהם ההולך אחר קול שרק הוא לבדו שמע בעולם. אמונתו של משה המאפשרת לו להיפרד מזה שהכול אומרים עליו שהוא מלך העולם (פרעה כמובן). ומשה המגייס אותך לעבור מדבר קשה בדרך למקום שבו אמונה תנהל לך את היום יום. אמונתו של הלל הזקן היודע כמה קשה להיות אדם, ובכל זאת משתדל. אמונתו של הרמב"ם שמוכן להיות נאמן לאמת, גם אם לא ירוויח ממנה דבר. אמונתו של המהר"ל, היודע למצוא אלוהים ברצון שלך למצוא אלוהים.  וישנו המאמין הפשוט המגלה שהם משלימים לו צדדים חסרים בדבר שאיש מהם לא לגמרי יודע להסביר.

 היכן פגשת בעלי אמונה מן החיים, או הספרות, (כולל כאלו שאינם משתמים בשם "אלוהים", אבל ברור לך שיש להם). המעניקים לך השראה. מה מאמונת כל אחד מהם היית רוצה לקבל? מי מהם היית מבקש להיות לידך כשאתה צריך להתמודד עם מטלה קשה?

 ג. מי מתנגד לאמונתך?

הרוצה להאמין מגלה לפעמים מחסום גדול בדרכו. לפעמים המחסום נמצא בתוכו. קול האומר: עצור, אל תמשיך בדרך הזו. תצטרך לוותר על הרבה. אולי לא תוכל לעשות כל מה שאתה רוצה.

 לפעמים זהו מחסום חיצוני: האיסור המדעי להתייחס לדבר שלעולם לא נוכל לראות, למדוד או למנות. האיסור החילוני למצוא דבר ששייך, כך נדמה, למפלגה הדתית. האיסור הדתי למצוא אלוהים שאינו כפוף לרבנים.

 מי לא מסכים שתמצא אלוהים?

מי לא סומך עליך שתדע לפענח לבד את סימניו?

 וישנו אני כמובן. אני הוא המחסום העיקרי. אני גדול מדי. אני שיודע יותר מכולם. אני שמגיע לו הכול. אני ששולט במה שקורה. אני שרוצה לקנות הכול. אני שאהבתו לא יודעת גבול. אני תמיד חופשי. אני כמעט מושלם. אנשים שכמעט הצליחו להיות אלוהים לא מותירים לו מקום אצלם.

 במסע הזה יש יתרון למי שנכשל. למי שיודע כבר שלא יצליח להבין הכול. או לשלוט. או להשיג. או למי שהצליח, לכאורה,  וגילה שלא קיבל את העיקר.

כולנו נכשלנו. לא תמיד אנחנו יודעים.

 ד. במה אלוהיך עשוי להפתיע אותך?

הרוצה להאמין כדאי לו להיפתח לאפשרות שהאל שימצא עשוי להיות שונה  מזה שהוא מדמיין.

 יש מי שרוצה להאמין וחושש שאמונתו תביא עמה אשמה על שגיאות שהוא עושה, ואינו יודע שבורא עולם אינו זקוק לו מושלם. כלומר, הוא עשוי להיות סלחן יותר מבני אדם.

 יש אנשים שיתחברו בקלות לאלוהים שדורש מהם להיות נאמנים לגמרי לאמת. ויופתעו לגלות שלצד זאת יוצרם מרשה להם לטעות. לשאת ספקות. להסכים לקבל רק חלק מן האמת בעת הזאת.

 יש אנשים שברור להם שאלוהים הוא אהבה ללא מצרים, ויופתעו לגלות שאהוב לבם גם מטיל עליהם חובות.

 יש אנשים שחושבים שאלוהים ידרוש מהם להיות כמו מישהו שהם מתעבים, וישמחו לגלות בורא עולם שיזמין אותם לגדל צד באישיות שלא התפתח מול אותן דמויות.

 וישנם המצפים לפגוש סב זקן וחכם, יושב במרומים, שולח מתנות או מנהל חשבונות, ויתקשו לגלות אל שצריך לשאת בקשר אתו מסתורין גדול.

 איזה סוג של שותפות עם בורא עולם אינך מעלה על הדעת בכלל?

 ה. מה אמונתך עשויה לדרוש ממך?

היסוד המכונן את הברית עם בעל הבית החדש שלך היא עבודה שאתה מקבל על עצמך.

 אלוהים גדול לא יימצא אם תתעקש לצמצם אותו למעניק ההשראה, מאפשר ההתעלות ונותן המתנות.

 הרוצה להאמין צריך להיות מוכן לפגוש את המפקד. בעל הסמכות. המחזיק לבדו בספר הדרכה לייצור הקרוי בשמך. ואז, לשאול אותו: לאיזה תכלית שמת אותי על האדמה הזאת?

 האם אפשר כי הקושי שלך להאמין קשור בחשש מתפקיד שיוטל עליך? איזה חובה אפשר שתצטרך לקבל על עצמך אם תאמין?

 ו. האם אפשר שאלוהים בגד בך?

הרוצה להאמין יגלה לפעמים כי מאחורי קשייו לתת אמון, נסתר זיכרון עמום על מה שנחווה כבגידתו של אלוהים.

 פציעה קדומה. תהום אפלה. מקום שבו אלוהים לא היה, או בא ונעלם, או הפנה את גבו ברגע שבו היו צריכים אותו. רגע שבו נדמה כי אבדה לצמיתות האפשרות לתת אמון.

 פחד גדול ממקום שאין בו מקום. דלת שאם נפתח אפשר שלא נוכל יותר לסגור. אמת או רגש שאי אפשר לחיות עמם בין בני אדם.

 הרוצה להאמין מגלה לפעמים שלא יוכל להאמין אם לא יעז להזמין את אלוהיו למקומו השבור, לשיגעונו, לגיא צלמוות שלו.

 באילו רגעים אתה חייב אלוהים?

 ז. מי מבקש ממך אלוהים?

הרוצה להאמין יופתע לגלות שאמונה אינה רק עניינו האישי, אלא היא מסע הדורות, מפעל האדם. שותפות שמזמינים אותו אליה עם כל מי שמצאו אלוהים לפניו. וסיפרו את סיפורם. הניחו יסודות בשבילו, כדי שיבוא ויוסיף עליהם נדבך משלו.

 הרוצה להאמין, שנתן לרצונו להוביל, מגלה סביבו עוד בעלי רצון כמו שלו. חלקם יודעים מה הם רוצים. חלקם עדיין לא. רצון נוסף נולד אצלו: להקשיב לאלו שאינם יודעים למה הם מכוונים. לגלות להם רצון שאינם יודעים.

 וכל הזמן יזכור, שהרצון שבשלו יצא למסעו, הוא היסוד המניע את העולמים.

שבעה אנשים שלא ימצאו ייעוד

רגעי הדעת:

שבעה אנשים שלא ימצאו ייעוד

יאיר כספי

העמדה הפוסט מודרנית, שביטלה את שייכותו של אדם למשפחה או חברה הרשאים לצוות עליו את תפקידיו, נתנה למאמיניה רשות לעשות כל מה שהם רוצים, אבל נטלה ממעשיהם תחושה של ערך או משמעות מיוחדים. כך נוצר צורך חדש בשיטות שימצאו ליחיד ייעוד שמתוכו חייו יקבלו משמעות.

מרבית חיפושי הייעוד מתחילים מהנחות יסוד מצומצמות, ולעתים כוזבות, הדנות את מבקשי הייעוד למסע ארוך לשום מקום. שבעה מיני מחפשים לא ימצאו את ייעודם:

המפריטים: המפריטים ניתקו את היעוד האישי מהמסע הכלל אנושי המגלה את מקומו של אדם בעולם. אין להם שום עניין במורשת מקומית בת אלפי שנים שעיקר עיסוקה, בימיה הטובים, היה ברור ייעודו ותפקידו של אדם בעולם. אין להם עניין במפעל שיבת ציון שניסה, בימיו הטובים, לחדש את בית המלאכה העברי לייעודים.  מי שחיפושו מנותק מתפקידו בעולם כאדם, כיהודי, וכישראלי, נותר עם תפקיד עלוב ומצומצם.

מבקשי האושר: מבקשי האושר מצמצמים את תפקידו העיקרי של האדם לדאגה שיהיה לו טוב, כל הזמן. הם לא ימצאו משימה הדורשת התמסרות רבת שנים, עמידה בקשיים, ויכולת לשאת בדרך כישלונות מתסכלים.  כך יאבדו להם כמה מן התפקידים המרתקים, המגדלים ובעלי המשמעות העמוקה ביותר שיש לאדם.

החיוביים: החיוביים מחפשים מתנה גדולה שנועדה להם, או מתנה גדולה שהם יכולים להעניק לזולתם. הם מחמיצים בקביעות את אחד מתפקידיו היסודיים של האדם: לתקן את קלקוליו. לפרוש מאמונת שווא המתעתעת בו. לרפא פצעי משבר שעוד לא עמד בו. בתולדותינו היו כמה שחשבו שאדם המתקן כל יום קלקול אנושי זעיר אחד, עושה את עיקר תפקידו של אדם בעולם.

עובדי היעוד המרכזי: עובדי היעוד המרכזי מחפשים את המעשה האחד, הדבר שבשלו באו לעולם. הם יחמיצו את הרגעים הקטנים, וה"לא חשובים", שהם, לפעמים, השעות היקרות ביותר של היום. הזדמנות קטנה לתת משהו למישהו שהיה זקוק לו. רגע של חסד שבו מישהו שאינו חייב לנו דבר התגייס לטובתנו פתאום. שקיעה יפה. תפוח טעים. ילד שמח בלי סיבה.

עובדי היעוד הסופי: עובדי היעוד הסופי מסבירים את כישלון חייהם, עד כה, באי מציאת הייעוד האחד שאליו, כל שלבי חייהם האחרים לכאורה מכינים. הם בטוחים שברגע שזה ימצא, כל שאר הדברים יפלו למקומם. הם יחמיצו את הייעוד המשתנה בכל שלב בחיים, כתפקיד בפני עצמו, ולא בזכות המטרה הסופית שהוא מוליך אליו: יעוד הילד לשחק. ייעודו הנער ללמוד. למצוא חברים. לעזוב את בית ההורים. יעוד האיש למצוא בת זוג. לפרנס את עצמו. לגדל תינוקות. לתת עצמאות לילדים. לטפל בהורים זקנים. יעוד הזקן לפרוש. לנוח. להתבונן בקיים. יאבד להם תפקידו המורכב של האדם: להיות בן, חבר, בן זוג, עובד, שותף למאבק, הורה, בעל מגבלות וגומל חסדים.

המגלומנים: אובדן השותפות במפעל האדם, ותחושת העדר המשמעות והתכלית הבאים בעקבותיו, יוצרים  תחושת חוסר ערך של היחיד. כדי לפצות על הסתמיות והעליבות של חייהם,  יחפשו לעצמם, חלק מדורשי הייעוד, משימה ייחודית בעולם שנועדה להם. לא ייתכן, הם יאמרו, שנועדתי סתם להיות פקיד בבנק, או מורה בבית ספר, או הורה לילדים. חיפוש הגדולה יסיט אותם מאחד מתפקידיו החשובים והמתגמלים ביותר של האדם: להיות רגיל, לקבל באומץ את זמניותו ותפקידו המצומצם.

עובדי היעוד הלא מעודכן: מרוץ היעוד הפוסט מודרני המצומצם מביא לעיוותים קשים בחיי המחפשים ואינו מספק את תחושת הערך והמשמעות המבוקשים. הכרת הכישלון עשויה להביא את האמיצים שבין המחפשים להתגייס למסע תיקון תודעת הייעוד של הזמן. העצלנים עושים מהלך הפוך וחוזרים ליעוד ישן שפעם עבד. מקבלים על עצמם  רשימה מצמצת של מנהגים דתיים,  אשר שנים רבות כבר אינם יודעים את עיקרי יעודנו, אבל יש בהם, לפחות, חיבור למורשת שידעה פעם לתת תפקיד לאדם.

לסיכום: אין קיצורי דרך. אין טכניקות. אין מומחים למציאת ייעוד. ישנו מסע ארוך, שהתרבות האנושית מנהלת  כבר כמה אלפי שנים. אנו מצטרפים למסע, לומדים אותו, מקבלים על עצמנו להשתייך לקבוצה או מורשת בתוכו, ומחדשים מתוכו יסודות העונים לשאלה איך אדם צריך לחיות היום. מה הם עיקר תפקידיו. איך הם משתנים לפי שלבי החיים, הנסיבות והמשברים. ייעודנו לעולם לא עושה אותנו גדולים או חשובים יותר משאר בני האדם. לפעמים הוא מטיל עלינו אחריות כבדה יותר, עם אפשרות להיות קצת יותר בני אדם.

עיקר המשאלה האנושית חלק ג' – מעולם קיווינו לך

עיקר המשאלה האנושית, חלק ג':

מעולם קיווינו לך

תפילות לא מודעות שנגלו במשאלות חברי קבוצות העבודה של "פסיכולוגיה ביהדות"

יאיר כספי

עושה חסד לאלפים

א. כשהתחננתי וניסיתי לשכנע אותך להתחשב, לרחם, לעשות טובה חד פעמית. כשניסיתי להבין איך אתה עובד, איך אתה נותן, מה אתה אוהב לקבל, ואיך אפשר לגרום לך לתת. רציתי רק לדעת שיש סיכוי שתקשיב. תחשיב אותי. רציתי לגלות רצון לתת לי שחששתי שאינו נמצא.

ב. כשחיפשתי אוכל, כל שעה, אמרו לי שאני מחפש הנקה. כשביקשתי אם שלא הייתה לי, ביקשתי אותך, הזן את העולם כולו בטיבו, בחנו וחסדו. קונה, מבשל ואופה, פותח יד גדולה ומשביע כל פה, לפי מחסורו. שמח כשאני רעב למזונו, ולא חושש שאקח את כל מה שיש לו, כמו שפחדה אמי.

ג. כשרציתי שאנשים יקבלו אותי כמו שאני, חיפשתי אותך, לא כפוף לשום נורמה אנושית. חשבתי כי אלוהי האלמנות, היתומים, הגרים ועניים, יהיה מקום גם לאחד כמותי. כשחיפשתי אהבה שאינה תלויה בדבר, דרשתי יותר מדי מאנשים שטבעם שהם תמיד צריכים. לא ידעתי לומר שרק אתך חוויתי את הדבר: בראת עולם שגם בלעדיו לא תחסר. צמצמת את עצמך לתת לי מקום על ידך, ואין לי במה להחזיר.

ד. כשחיפשתי חורף שלם שמלה שתתאים לגופי, ביקשתי רשות ממך, שלא הכרתי בבית אבי, להיות אישה שזקוקה לאיש לצידה. כשקניתי מגפיים שמחירם בשמיים רציתי שתבוא אתה תשלם את החשבון ותאמר: שמחתי שפרשת לרגע משליחותך החינוכית החשובה, המגף נראה מהמם על רגלך.

ה. כשביקשתי אישה שאהיה לגבר אצלה, לא ידעתי שאני מבקש ממך, להיות החתן החביב עליך, זה שאתה רוצה לתת לו את האהובה שבבנותיך.

פוקד עוון

ו. כששאלתי אנשים איפה טעיתי, לא רציתי שישוו אותי לזולתי. לא רציתי שימיינו אותי לסוגי. לא רציתי שידרגו את התנהגותי. ביקשתי אותך, שתאמר לי איפה בגדתי בשליחותי. כשדרשתי את חטאי, לא חיפשתי איש שיצביע על אשמתי. ביקשתי אותך, שאינו לוקח בגידה באופן אישי. סמן לי את נפילתי. ציין בבקשה את מחירה עבורי. והיה נא מוכן לרגע שבו אבקש שתושיט לי יד כדי שאוכל לשוב למקומי.

ז. כשביקשתי סליחה מאנשים קיוויתי לסליחתך. כי רק אתה תדע את מגבלות כוחי. רק לך, שאינו כפוף לגבולנו במאומה, אין אשליות על המין האנושי. לבדך תדע את הזמניות והחולשה. את כזב הסיפור שהתרבות מספרת לעצמה על התפתחותה והפער ההולך וקטן בינינו לבינך. רק אתה לא תופתע מכישלוני. אפשר שאתה מתפלא על יכולתי, מדי פעם, להיות אנושי.

ח. כשהרגשתי צער ואשמה על איש שלא הייתה לי סמכות להיענות לבקשה מוצדקת שלו, ביקשתי אותך, שתבוא ותאמר: לא שלך הדבר. לא ממך יצאה הגזירה. פטור אתה מן האשמה על סבל שאני מביא בלא הסבר לעולמי. אתה פטור גם כשאתה שליחו של בית הדין שלי.

ט. כשסיפרתי לאנשים את סיפור חיי, וביקשתי מהם אישור חריג לעזוב הורים, ילדים, בני זוג, מדינה או חברים, ביקשתי אותך. העומד מעל למשפחה, החברה, התרבות כולה. אתה לבדך תוכל לפטור אותי מתפקיד כזב שאנשים הטילו עלי, או לקחתי לשווא על עצמי. אתה לבדך מוסמך לקרוא לאיש לעזוב את ארצו, מולדתו ובית אימו, וללכת לארץ אשר תורה אותו.

מודיע דרכיו

י. כששאלתי שאלות על תכלית ומשמעות, מדע ודת, עם, אדם, ואנושות, ביקשתי לפגוש את מחבר התכנית. עושה המפץ הגדול, בונה הכוכב, מזמין ההתפתחות האנושית. קורא הדורות, ונותן משימתי בכול זאת.

י"א. כששאלתי את עצמי "מה אני אמור לעשות פה", שאלתי אותך למה אתה זקוק לי בעולמך. האם ישנו תפקיד, לא נחשב אולי בעיני זולתי, שרק לי נתת יכולת למלא? כי רגע אחד של עבודה אצלך עושה אותי שותף במפעל האדם שאתה ואני עושים יחדיו.

י"ב. כשרציתי שיקבלו אותי לעבודה במכון יוקרתי ולא העזתי להציע את עצמי, חיכיתי לך, שתבוא עמי לראיון הקבלה. ותכריז בקול: מעומדת זו מייצגת כאן אותי, מוסמכת ללמד את תורתי.

י"ג. כשניסיתי להיות גדול, לעשות הכול לבד, ייחלתי לך שתבוא ותאמר: את המלאכה הזו התחילו הרבה לפניך וימשיכו הרבה אחרי לכתך. לא עליך לגמור. בבקשה לא לקחת לי את התפקיד. נא להסתפק בחלק אחד.

י"ד. כשהקשבתי לקול פנימי, ועשיתי דבר שלא מופיע בכתובים, לא כלול בחוקים, וסותר את כל ההלכות, לא ניסיתי, כמו שנדמה היה, למרוד בך ולעשות מעצמי סמכות. להפך, ייחלתי שתבוא ותגיד: תודה בני, שהרחבת את עולמי. שגילית בו צד שאפשר ויכול להיות, ואולי, יום אחד, נוסיף לתכנית.

ט"ו. כשחיפשתי מומחים, יועצים וחוזי עתידות שיגידו לו מה עומד לקרות, ביקשתי להציץ לרגע למחשבתך, שבה כלולים כל המעשים שהיו, יכולים ועתידים להיות. כדי שאוכל לראות אם במעשי היום אני שותף לעתיד לבוא, או מפריע לו להיות.

נורא עלילה ונאמן תמיד

ט"ז. כשרציתי להיות שמחה כמו סבתי בת המאה, ביקשתי ממך רשות שהיא קיבלה ממך, לזכור שעה אחת ביום את מתיה, וביתר השעות לראות מתנות קטנות שזימנת לה ביומה, ומתנות שנתת לה לחלק ליקיריה, עם פטור ממחשבות על העתיד לבוא.

י"ז. כשהייתי עייפה מאד, ולא הצלחתי להיות שמחה, כמו שהורי ציפו, ביקשתי אותך. היכול לעמוד בזיכרונות השואה, שהורי ניסו לשווא לקבור במחנות. אתה לבדך תאהב ילדה הנושאת עמה את עצב הדורות.

י"ח. כשהייתי מתפרצת כמו משוגעת, בגיל ההתבגרות, ואמא איימה לאשפז אותי ואבא התחנן שארסן את עצמי, ביקשתי אותך, היכול לעמוד בצעקה גדולה. המבחין בין מילים שאינן קשורות לכאורה אחת לשנייה, באמת שאסור לה בין אנשים להישמע.

י"ט. כשביקשתי לפרוש מן הניהול רציתי שתבוא אתה ותוכיח שאתה יכול ומוכן להחליף אותי בהפקה הזאת. כי היה לי ניסיון קשה לפני שנים בבית שבו לא ניהלתי את העניינים, ולא היה בו אלוהים. אנא גלה לי אותך, אוהב הילדים הילדותיים.

כ. כשהזמנתי סורגים וגדר, ומערכת אזעקה וביטוח על כל התכולה. ביקשתי אותך לשמור שלא יפרצו שוב לפתע לעולמי, ישליכו הצידה, ידרכו, וייקחו את חפצי בלא שאוכל לומר דבר. ביקשתי הבטחה שחורבן הבית לא יחזור.

כ"א. כשרציתי לישון בשקט בלילות, בלי לדאוג למעשיו של בני, רצית לדעת שאתה קיים ונמצא גם במדבר. משגיח על ילדי. ביקשתי שתודיע כי האחריות ,שלא עמדתי בה, להתקשר כל ערב ולפקח על יחידת הסיור, היא שלך בלבד. ביקשתי שתאמר: הדרכה הוא מקבל אצלי.

כ"ב. כשרציתי לישון לילה שלם, בלי לקום ולבדוק בחלונות. ביקשתי שומר, שיישאר עמי עד שאירדם, ויבטיח לחזור אם אתעורר פתאום. אנא אלוהי, מי יעזור לי אם לא אתה. יוצר הכול, אל תיתן לי הלילה ליפול. אל תלך לישון כי אתה שומרי. אתה הצל ההולך לימיני. אתך לא אפחד מרעם או ברק פתאום. אתה תמנע ממני רע, תציל את נפשי. שמור עלי בצאתי מן הבית ושמור עלי בשובי. מעכשיו ולתמיד.

כ"ג. כשיראתי את המוות מאד. רציתי לפגוש אותך. לא מותנה בקיומי. לא תלוי בארץ הזאת, וקיים גם אם השמש תכבה. כי אתה לבדך, הקיים בדבר ובהעדרו, תלמדני לשאת אבדן בית, או לכתו של אהוב. תראה לי מקום שבו יש חיים גם כשהגוף אובד.

גדול וקדוש

כ"ד. כשהגיע הזמן לקום ולהיפרד, לא יכולתי להניח לדברים שהיו בינינו. להשליכם. נאחזתי בם כאילו אתה שם. בבגדים שגדלתי ממידתם. בספרים שלה שלא אקרא לעולם. בקלטות ישנות שאין יותר דרך לשמוע אותם. ביקשתי אותך, קיים לפני הדברים כולם. וקיים באחריתם. לא משתנה, ולא נפגם. בך אחזיק לעולם. אליך אשוב ממסעותי בעולם. בך יתוקנו לי שברי. אתה אתי כשאני נרדם. ואתה שם כשאני קם. אתך הכול קיים. דבר לא נעלם גם כשאיננו שם.

כ"ה. כשביקשתי רגע נוסף עם אבי, שמת באופן פתאומי, והותיר ספק אם אפשר לסמוך על דבר קבוע בעולמי, ביקשתי שתגדל אתה אצלי. כי היית פתאום קטן מאד. ביקשתי שתשוב אתה למקומך המיוחד. כי היית פתאום עוד אחד. ביקשתי אל חי לנהל אותי, כי התנהלתי מול זה שאבד. ביקשתי לקוות לך, במקום לחכות לאבי. עזור לי לזכור כי אתה הוא מקור חסדי, בזיכרון ברכתו של אבי. תתגדל ותתקדש לי בבקשה. תשתבח, ותתפאר, ותתרומם, ותתנשא, ותתהדר, ותתעלה, ותתהלל, כדי שאוכל לשאת את אבדן אבי שהכיר לי אותך בעולמי.

עיקר המשאלה האנושית – חנות הקסמים (חלק ב' מתוך 3)

עיקר המשאלה האנושית, חלק ב' (מתוך 3)

חנות הקסמים

יאיר כספי

מהי חנות הקסמים?

בחנות הקסמים משחררים את הרצון הסתום, העמום, הנתון בכבלים. הרצון הנסתר מבעליו, לא ידוע כלל, לעתים. החנות הוקמה למען תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות"  שלא יודעים מה הם רוצים. או יודעים לבטא רק רצונות כלליים ומופשטים שאין סיכוי לממשם במצב צבירתם העמום: "שהיה לי טוב" , "שלא יהיו לי בעיות"'. או יודעים לרצות רק בשביל אחרים: "שהילדים יהיו מאושרים". או יודעים לבקש כוח למלא חובה שאולי אינה שלהם.

איך קונים בחנות הקסמים?

בכניסה לחנות, על יד דלפק ומחשב, ניצב מחסנאי יעיל, המסוגל, בכמה הקלדות מהירות, למצוא את מיקומו של כול מוצר. יש לתאר בפניו את המוצר על תכונותיו בפירוט רב. המחסנאי, איש מעשי, אינו מבין מילים מופשטות. מי שיבקש, למשל, להיות מאושר, יתבקש לתאר בפירוט מרבי איזה הרגשה הוא מבקש: להרגיש שמח, או להרגיש אהוב, או להרגיש רצוי בעולם, או להרגיש נחשק. ואחר כך לחשוב על מוצר, או דמות אנושית, או אישור, או כלי מיוחד, שייצור אצלו את התחושה המבוקשת.

אם תזמין אוטו חדש ישאל המוכר איזה דגם, איזה יצרן, כמה כוחות סוס, איך תיראה המכונית, מה תדע לעשות? ובעיקר: מה תהיה הרגשתו של האיש היושב במושב?

מי שיבקש להיפטר מחרדותיו יתבקש לתאר את המבנה,  או מערכות ההגנה, או סוג השומרים,  שבעזרתם ירגיש בטוח מאד.

צריך לפעמים להתעקש עם המוכר. לא למהר. לדרוש את הדבר המדויק. המושלם. זה שיסתום את החור. זה, שאם יינתן לא נצטרך יותר לחפש דברים אחרים.

"אני רוצה אישה" היא דוגמא לבקשה שצריך לפרט: אישה עם גוף כזה או אחר. שתאהב אותי בלי גבול. תסלח ותקבל.

ואז, אפשר, שבדרך אגב, ישאל אותך המוכר את השאלה החשובה ביותר של הביקור: מהו הדבר שאתה מקווה לקבל מן האישה הזאת? באיזה אופן היא תשלים לך את מה שבורא עולם החסיר?

אילו מוצרים יש בחנות הקסמים?

בחנות הקסמים קיימים כל המוצרים שאנו מכירים מכל החנויות שבהם היינו אי פעם. וגם כל המוצרים שישנן בחנויות או סוכנויות שאליהן לא נכנסנו מעולם. כל סוגי המאכלים, הבגדים, הרהיטים, המכוניות, המטוסים, המחשבים, התוכנות, הבתים, המקלטים ועוד.

 בנוסף למוצרים המופיעים בקטלוגים של כל אתרי האינטרנט שבעולם, אפשר להזמין בחנות הקסמים פריטים הדורשים ייצור מיוחד, לפי צרכיו החד פעמיים של הקונה. לחנות מעבדה גדולה ומפעל משלה היכולים לייצר כל דבר לפי הזמנה.

בחנות הקסמים ניתן גם לקבל מוצרים שהטכנולוגיה הדרושה לייצורם עדיין לא פותחה. דברים שלכאורה אינם קיימים או אינם מתקבלים על הדעת בכלל. איש כמותם לא ראה. למשל: כורסא סלונית שהאם היושבת בה אינה נראית לילדיה, ואינה שומעת אותם, והם  אינם יכולים להפריע לה כשהוא יושבת בתוכה, זקוקה למנוחה. או, מקלט אטומי במעמקי האדמה שלא יינזק משום פצצה בעולם, וירגיע את אימתה של ילדה שעדיין חייה בשואה.

לחנות מחלקה מיוחדת להיתרים, פטורים וזכאות. במחלקה יושבת ועדה שבה חברים בעלי סמכות גבוהה. הוועדה מוציאה שלושה מיני מסמכים:

פטורים,  כמו "הרינו לאשר כי בשל מגבלות שרחל סובלת מהן לאחרונה, ותועדו בפנינו, רחל פטורה למשך שלושה חודשים מהקשבה למצוקות של אחרים. פטורה מביקורים אצל קרובי משפחה תובעניים. פטורה אפילו מהתעניינות במחלות של בנה. אישור זה ניתן להארכה לפי הצרכים".

זכאות, כמו "הרינו לאשר שחיים זכאי לאהבה. זכאי לאישה. זכאי למגע. זכאי לתשוקה. זכאי להתפעלות רצופה. זכאי לקבל את מתנתו במנות המתאימות ליכולת הקבלה".

היתרים, כמו "לאחר ששמענו את נסיבות חייה המיוחדים הרינו מתירים בזאת לשושנה את הדיכאון, עם כל הסימפטומים הדרושים. שושנה רשאית להראות אישור זה לכל מי שמפקפק בחוקיות דיכאונה, או תובע ממנה להשתתף בפעילות שהיא מעבר ליכולתה. הרינו להכריז כי צער כמו שיש לשושנה, אי אפשר לו בלא אבלות ארוכה".

אחת המחלקות שקשה לאנשים להאמין בקיומן, עד שהם נכנסים בדלתן, היא המחלקה להורים, אחים, ילדים ובני זוג חילופיים. במחלקה הזו מבקשים אב או אם או אחים שישלימו חלקים חסרים בבני המשפחה המקוריים. מבקשים ילדים, כמו שרצינו שיהיו. או בני זוג שיספקו לנו את כל הצרכים.

לצורך הכנת ההזמנה ניתן להיעזר בזיכרון מסוים: הייתי רוצה אמא כמו אמא של חברה, ששמחה תמיד לקראתי כשבאתי לביתה, כאילו לרגע זה חיכתה. אני מבקש אב כמו אבא של חבר, איש מצליח בתחומו, שלימד את בנו להגיע להישגים טובים משלו. אם כמו חותנת שקיבלה אותי כחברה קרובה, ושיתפה אותי בסודות הרפתקאותיה ואהבותיה. אב כמו מורה שהייתי אצלו, בלא קשר להישגי בלימודים, התלמיד הטוב בכיתה. אח כמו אח מאם אחרת, שחולק עמי כאב ישן, כאילו גדל עמי באותו בית אומלל.

אני רוצה אבא כמו של רוני, שתמיד היה בצד שלו, כשניסו בקיבוץ לרמוז שהילד שונה משאר החבורה. אמא כמו של ציפי, שהתפעלה ממנה, והזדהתה איתה, ונתנה בה אמון גמור. אבא כמו של יוסי שאוהב ומכבד אותו כשהוא מצליח, ואוהב ומכבד אותו כשהוא מפסיד. וסבא כמו של מאיר, שהיה לו כרם שלא נגמר.

כמה זה עולה לי?

הקנייה בחנות בחינם, לכאורה. כלומר, אין צורך במזומנים או באשראי, אבל צריך לחוש, לפעמים לראשונה, את המקום החסר, השבור, החלול. צריך להעיז להרגיש, לרגע אחד לפחות, רעב גדול. תשוקה, כמיהה, געגועים לדבר שהיה ואבד או אף פעם לא היה. רצון אסור. לא מקובל. משהו שאיש מעולם לא קיבל. או דבר, שאילו היה בעולם, הכול בו היה מושלם. צריך, לרגע קט, להאמין שיש מקום שבו יכולים ורוצים לתת לך את מה שאתה צריך באמת.

איפה נמצאת חנות הקסמים?

את הכתובת מקבלים בדרך כלל ברמזים ממישהו שמכיר. מישהו שמעז לרצות ולבקש דבר גם אם כול העולם אומרים שהוא אסור או אי אפשר. סניפים ישנם בכול עיר שבה מעיזים להתפלל באופן חופשי וישיר, להצהיר על הזדקקות ותלות גמורה בבעל הדבר.

ניסיתי ולא הצלחתי למצוא את המקום.

יש אנשים שאינם מוצאים את חנות הקסמים. מגנים על עצמם עם רצון מופשט או לא מבורר. יש מביניהם שקברו את רצונם ואינם זוכרים עוד שהיה להם אחד שפעם הניע אותם. יש שצמצמו כמיהה לרצון קטן שאפשר למצוא בכל מקום: ממתקים למשל. כאב הרצון היודע את מבוקשו, ואפשר שלא יקבלו, נדמה כגדול מכפי כוח נשיאתם. להם מוצע להתחיל במשאלות קטנות: אילו יכולת לקבל את המיטב שבעולם מהו המאכל שיספק אותך? איך יוכן? מי יבשל? ואולי אין זה המאכל או דרך הכנתו, אלא משאלה שיעשה במיוחד בשבילך, ויינתן ללא מחיר?

האם אפשר לקנות כמה שרוצים?

כן, מותר. מותר להתרגש מגילוי המקום. להתלהב. לבקש יותר. לחזור כמה פעמים עד שמוצאים את הדבר הנכון. אבל צריך גם להיזהר.

יש אנשים שמצאו את חנות הקסמים, והם אוספים, ללא הפסקה מכוניות, בתים, נשים וגברים, תארים ואישורים. יודעים לכאורה בדיוק מה הם רוצים. יודעים ותובעים לעצמם ולא מוותרים עד שמשיגים.

בכול בוקר הם קמים וזורקים לפח את מה שאספו אתמול. ומתייצבים לבקש דברים חדשים. לשדרג, לשפר. לקבל יותר. ואינם יודעים שיבקשו דבר אחר. שפוטים למאסר עולם בחנותם. לא יקשיבו לבקשה נוספת בתוך רצונם. העולם הוא קניון בשבילם. ואין בו אלוהים.

חנות הקסמים, חשוב לזכור, היא רק שלב בסולם. המקום שבו לומדים לזהות צרכים לא מסופקים שיוכלו להתממש באמת רק בבקשת דבר החסר בחיבורו של אדם לבורא עולם.

איך אדע אם קיבלתי את המוצר הנכון?

לפני שאתה יוצא מן החנות עצור לרגע ושאל: האם קיבלתי את הדבר הנכון? המושלם? מה שהייתי צריך?

האם מה שאני זקוק לו הוא מוצר? ואולי הוא דבר שלא קיבלתי, ואיני מעז להאמין שהוא אפשרי או שרוצים לתת לי אותו? מהו הדבר,  שאם יינתן, לא אצטרך לבוא אל החנות יותר?

ואז אפשר שתגלה כי החנות נמצאת קרוב אליך. ובעליה נדיב, מוכן לתת לך הרבה יותר. ומתנתו נשארת אתך גם מחר. אין צורך לשדרג, לשפר, להחליף למוצר אחר.

האיש שסרב לקבל מתנה

רגעי הדעת:

האיש שסירב לקבל מתנה

יאיר כספי

אגדת הזן מספרת על לוחם צעיר ויהיר שבא אל מורה זקן לאומנויות לחימה, בשעה ששהה עם תלמידיו, התרברב בפני המורה בכוחו וכישרונו, והזמין אותו לקרב.

הזקן לא הגיב להזמנה. הצעיר ניסה להתגרות בזקן, קילל אותו ופגע בזכר אבותיו. המורה נותר שקט ולא התייחס לדבריו. בסופו של דבר התייאש הצעיר ועזב.

שאלו התלמידים את מורם: מדוע היית מוכן לסבול השפלה כזו? האם לא אכפת לך להיראות מוג לב?

השיב המורה: אם מישהו בא אליך ובידו מתנה, ואתה אינך מקבל אותה, למי שייכת המתנה?

"למי שניסה להעניק אותה", ענה אחד התלמידים.

"דבר דומה", אמר המורה, "נכון באשר לקנאה, לזעם ולעלבון. כשהם אינם מתקבלים, הם שייכים למי שנושא אותם".

 מהו סודו של האיש שלא כעס ולא נעלב?

האם המורה לא נפגע משום שהוא בעל תודעת ערך עצמי גבוהה, ולכן אינו רגיש למה שאומרים עליו?

ואולי שתיקתו היא סוג של תוקפנות שבה הוא מייאש את זולתו?

ואפשר שהמורה עשה תיקון גדול בתוך עצמו, שבו העלה וריפא פצעי עלבון מעברו, ולכן נגיעה במקום הזה אינה כואבת לו?

ואולי יש לזקן יכולת לראות ולקבל את מצבו הקיומי העלוב של האדם, ועל כן דברים משפילים אינם מחדשים לו דבר על עצמו?

האם אפשר שהמורה בעל האמונה  מקבל את  העלבון כקושי שבוראו מטיל עליו לשאת, ולכן איננו מתקומם?

ואולי  אהבת אדם גדולה יש למורה, המאפשרת לו לראות את מצוקתו של הצעיר, ולדון אותו לכף זכות, על מאמציו הנואשים לזכות בהכרה?

אפשר כי יכולתו המופלאה של המורה שלא להיעלב, נבנתה מתוך שילוב של כמה מדרכי ההתבוננות וההתמודדות שהוזכרו כאן. אבל סיפור המעשה רומז לכיוון אחר:  המורה אמר לנו כי המפתח ליכולתו לא להיעלב הייתה בחירתו שלא לקבל מתנה. איזה מתנה? איך אפשר לראות בהתגרות ודברים מעליבים הצעה למתנה?

מי שגדל בתרבות כמו שלנו, ששמה את האדם במרכז, ומציעה לו כפתרון למצוקתו להכיר בערכו המיוחד ולדאוג באסרטיביות למימוש צרכיו, מתקשה להבין את האירוע שלפנינו. המורה, שבא מעולם אחר, קרא כאן סיפור שאנו לא יודעים לקרוא יותר:

האיש המטיח בי דברים קשים, שאינם שייכים לי, מציע לי מינוי שאולי אני זקוק לו: להיות דמות חשובה בסיפור. ואני, בלי משים, עשוי להתפתות לתפקיד הגיבור. ולכן עיקר האתגר העומד בפני אינו למנוע את פגיעתו של העלבון בי, אלא לזוז מן המרכז. להיות פחות חשוב. לאפשר לאירוע להיות של הצעיר בלבד ולהישאר בו ללא תפקיד. לצאת מן הסיפור.

הלוחם הצעיר הבא להתגרות במורה הזקן, הוא משל למתבגר המעריץ את אביו, רואה בו קנה מידה לכל הדברים, ורוצה לבדוק את עצמו האם כבר הגיע למדרגתו. מנסה להרשים אותו, לזכות באישורו, ואם אישור כזה אינו אפשרי, לגבור עליו ולתפוס בעולם את מקומו.

וצריך האב לגייס את כוחותיו כדי לדחות את המתנה שהניח לפתחו הבן. לקבל על עצמו מעתה תפקיד צנוע יותר בחיי בנו, ולומר לו:

לא תהיה גדול אם תנצח אותי, לא תאבד אם תפסיד. לא אתי אתה צריך היום להתמודד.

ישנו רק אחד שמולו אתה צריך לעמוד, לבד. מעתה, רק מולו אתה נמדד.

 יש לנו בספרינו הישנים סיפור דומה על אב הנושא ברכה בטקס שבו בנו הגיע לגיל שבו כל חובותיו מוטלים עליו: ברוך שפטרני מעונשו של זה. כלומר, תודה לך אלוהי שמעתה חטאיו של בני הם עניין שבינך לבינו, ואני פטור מן ההתקוטטות הזו.

מדריך ל"שמונה עשרה" כתפילה אישית

מעין שמונה עשרה
יאיר כספי
"מעין שמונה עשרה" מציע שאלות לעבודה יומית קצרה, על בסיס היסודות שהעמידו חז"ל לבקשות ולברכות שאדם צריך להעלות בתפילתו.
השאלות מפגישות אדם, עם ענייני היסוד של חייו, חולשותיו וכוחותיו, משימתו האישית ותפקידו החברתי, ומביאות את כל ענייני יומו לשיחה שהוא מנהל עם בוראו.
אין חייבים להגיע לשורשם של דברים, או לפתרונם. אין צורך לכסות את כל הנושאים והאפשרויות. עבודה יום יומית החוזרת על עצמה מבטיחה שבמהלך הזמן יעלו עיקר ענייניו של אדם בשיחתו, יועמקו ויתעלו. לכן, לא כדאי להתעכב בשום שאלה, אלא לענות את התשובה הראשונה שעולה. אפשר, ואפילו רצוי, להסתפק בתשובה קצרה.

הבקשות מנוסחות כולן בגוף ראשון יחיד, כדי שמהמקום הפרטי, הפנימי,  תתחדש תפילה אישית. הבקשות כולן צריכות להיות פרטיות, מעשיות, ומפורטות ככל האפשר. פנייה מכלילה בנוסח כמו "תן לי מודעות לחטאים שלי", בורחת מן הבקשה האישית האמיתית, והכואבת לעיתים: "אנא גאל אותי מן הרגעים שבהם, לנוכח קושי כמו הבעיה האחרונה עם  הבנק, אני חוזרת להיות ילדה מבוהלת החרדה שעוד רגע לוקחים לה את כל מה שיש לה, כמו שקרה כשאבא ואמא פרקו את הבית".

דברו בפרטים. אפשר להביא בפני בוראנו עניינים מסוימים מתוך חיינו שבהם אנו זקוקים להתערבותו. ככל שהבקשה מפורטת יותר, מדויקת יותר, מגדירה עניין מסוים ותחום בתוכו, יש לה סיכוי גדול יותר להתברר. להתעלות, להתחיל תהליך שינוי ואולי להיענות. כך למשל לא נבקש "תעזור לי להתגבר על חטא הגאווה שלי" אלא "אנא עזור לי להתגבר על חטא ההתנשאות שלי כלפי עובדי שבא לידי ביטוי בפסקנות שלי בפגישות עימהם".

התשובות, כולן, מופנות לבורא עולם: "אתה נתת… אני מבקש ממך דרך… אנא עזור לי לשוב מ… סלח לי על…".

לימוד העבודה הזו אפשר שייקח בפעמים הראשונות שעה ארוכה. לאחר מספר שבועות של עשייה ניתן לעשותה ברבע שעה לערך. לאחר השאלות מובאות מבחר בקשות שנתנו תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות". הפנייה ליחיד היא פנייה לשני המינים כאחד.
 
חלק א': עמידה לפניו
שלוש הברכות הראשונות מחדשות קשר עם בורא עולם, מעמידות אדם לפני אלוהיו, ומעמידות את אלוהיו לפניו, בקדושתו, באחדותו, בכל יכולתו, ובשותפותו עם בני אדם.
 
אבות
היזכרות בדמות אשר חווית לאחרונה את בריתה עם בורא עולם והשגחתו עליה.
 
תפילת אבות עוסקת בהזכרות בדמויות אנושיות שדרכם עוברת  חווית הברית והשותפות האנושית עם בורא עולם: ההזמנה שהוא הזמין בני אדם לעמוד בפניו ולהיות שותפיו להשלמת יצירת העולם, רגעי ההיענות לה וההשגחה שהייתה מנת חלקם של המאמינים. אבות, הכולל כמובן גם אמהות, ויכול שיהיו בו ילדים ועוד יצורים, מספר על דמויות שראינו בהם את חווית החסד העמוקה שלהם, את ידיעת גבולם לפני בוראם, את התגייסותם לעמל יומם אצלו, את יכולתם לעמוד בניסיונותיו הקשים, את תעוזתם להביא את כל חולשתם לפניו בתפילה.

"אתה האל של… היודעת אותך באמונתה התמימה"…
"השכנים שלי שהוסיפו לששת ילדיהם שני ילדים מאומצים עם פיגור שכלי, ודרכם אני חווה הכרה עמוקה בחסד אלוהי, בתודעת חובה ואחריות חברתית, ביכולת גמילת חסד מופלאה".
"סבי, הסנדלר, שהייתה הרגשה שהוא עובד אצל בורא עולם, בכל זוג סנדלים שעשה".
"חברי העמותה שלא השקיעו אצל מיידוף,  כי קיבלו על עצמם גבול שאין משקיעים אצל מי שאינו מדווח על טיב השקעותיו, גם אם אפשר להרוויח אצלו יותר".

גבורות
הזכרות בחסד שנתקבל לאחרונה כסימן של נדיבות עליונה. הזכרות בניסיון שעמדת בו לאחרונה ואשר ידעת בו שהוא מאת אדון עולמך.
 
גבורות עוסקת בחוויית העמידה האנושית בפני הכול יכול. זה שאין גבול לכוחו וסמכותו, ואין שיעור לנדיבותו והוא מקור כל מה שיש לנו, הנותן הכול והלוקח הכול, מחייה וממית, אין מקור אחר זולתו.  כאן מתקנים את נטיית השבר האנושי, שבה אנו מיחסים את טובותינו לאל האוהב אותנו, ואת קשיינו למקור אחר. מאחדים את דמות בורא עולם בלבנו. מביאים את כל סיפור חיינו, על הטוב והרע שבו, לשיחה אחת עם דמות אחת שהיא מקור כל חסדינו  כמו גם מקור כל ניסיונותינו הקשים.  אומרים לו מה טוב לי אתך ומה קשה ואפילו נורא.
"אתה נתת לי את רגע הקרבה הזה אתמול עם ב., אתה הטלת עלי להתמודד בשבוע האחרון עם מחלתו של ג."
קדושה
הזכרות ברגע של התעלות, מתוך מגע עם קדושה, שנחווה לאחרונה.
 
קדושה מציינת את ייחודו של בורא עולם כשונה ונעלה מכל הנמצא. דרך בקשת הקשר עמו אנו מתעלים לרגע מעל עולמנו, קשיינו, הזמן הזה והגוף הזה.
ספר על רגע של מגע או מפגש עם קדושה. מקום שבו התעלית מתוך שאיפה להתחבר ליסוד נעלה. רגע שבו התעלית מתוך תפקיד שקיבלתי על עצמך בשליחותו, שעה שבה שרתה עמך שכינה. ב"אבות" נזכרנו ברגע שבו חווינו דעת אלוהים דרך אחרים, כאן אנו נזכרים ברגע שבו ידענו אותו, בעצמנו.

"אתה היית עמי בקדושתך, אתמול בשדה כשראיתי את פריחת הרקפות המופלאה, שלשום בקבוצה כששרה הייתה מוכנה לקבל תפקיד שיש לה עם בתה. הבוקר כאשר התפרצתי על עמית לעבודה ודרשתי ממנו לשים גבול לעלבונותיו, מה שהייתי צריך לעשות מזמן".
 
תרגול קבוע של שלושת הברכות הראשונות מלמד אדם לראות את נוכחות הבורא יום יום בחייו: מזמין אותו להבחין בקביעות באנשים המביאים דעת אלוהים לחייו, מ
זכיר לו שגם הקושי שהוא מתמודד אתו היום בא מאתו, כמו גם פתרונו ומתנות שהגיעו כאילו סתם, עושה אותו ער לרגעים שבהם, לפעמים בלי משים, הוא מתעלה מעל להרגלי העולם הזה, ומתקדש לפני אדון העולמים.
 
חלק ב': ירידה
שלושת הפרקים הראשונים עוסקים בעמדת דמותו של הבורא מול המתפלל. רק לאחר שתעמוד הדמות במלא כוחה, חסדה וקדושתה וזיכרון אפשרויות הקשר עמה, אנו מתחילים לחוות את האפשרות שיש מי שישמע ויש מי שיכול להיענות, ומתחילה להשתחרר הבקשה. כשאנו אוחזים בידו של הכל יכול, אפשר להתחיל לרדת לתהומות חיינו, שבהם אנו מרגישים  חסרי אונים.

דעת
בקשה להבין כוונה או תכנית אלוהית בנושא המעסיק אותך היום.

דעת היא בקשה להדרכה בנושא המעסיק אותי, או עניין שצריך לקבל בו החלטה. היא יודעת שאין לי נכס יקר כמו הידיעה על תכנית  ורצון אלוהי לגבי. ואין לי קושי כמו מקום שבו איני מבין מה שמיים רוצים ממני. דעת הולכת למקום שבו אני מאבד את דרכי, ובמבקשת הדרכה והבהרת הכוונה האלוהית בעניין מסוים. המתפלל מתייעץ עם בוראו כאילו היה מנהלו האישי: "מה נכון מבחינת הארגון שאעשה בעניין זה וזה".
 
פרט את התחום שבו אתה מבקש הכוונה, סוג הבעיה, האפשרויות הקיימות, לב ההתלבטות. בקש לראות אפשרויות נוספות להתמודדות.
"תגיד, אלוהים, איזה בדים אתה חושב שילכו בקיץ הבא? ואילו בגדים אני צריכה לקנות לחנות שלי, באופן שיתאימו לצעירות הדתיות שרוצות להתלבש יפה, צנוע, ושונה"?
 
תשובה
בקשת עזרה בתשובה מחטא אחד שהיחיד שקוע בו, היום או בקביעות.
 
ציונו של חטא אחד שצריך לתקן הוא עבודה רבה. הוא מעלה אותו לתודעה. מסמן אותו כהתנהגות  בעייתית שלא כדאי להמשיך בה. התפילה לתשובה מן החטא מכירה באפשרות שיש עזרה למי שמתקנים. שיש תמיד אפשרות לתקן. שיש מי שאוהב מאוד את השבים ושומר להם שער פתוח אליו.

הדיוק חשוב: כדאי לפרט את דרכיו המיוחדות של החטא, מה עושה,באיזה מקום, באילו שעות, עם מי ובאיזו תדירות. לציין שקרים שבהם מסתירים את החטא. לנסות להכיר אליל שבשמו הוא נעשה.

אין כאן מקום לנסות להבין את הסיבות לחטא (מאחורי ניסיון להבין נסתרת לפעמים הנחת כזב פסיכולוגית שאדם המבין את מניעיו יכול לבדו לשלוט במעשיו), אלא רק להכיר בו, ולבקש עזרה בפרישה ממנו. אסור להחמיר ולמנות יותר מחטא אחד. מחר אפשר להוסיף עוד אחד.
 
סליחה
בקשת סליחה ומחילה גמורה שרק אלוהים יכול להעניקה.

על מה היית רוצה שיסלחו לך אנשים? איזה סליחה אתה מבקש לקבל מאלוהים?
הסליחה מטהרת את האדם  מאשמה ובושה המלווים אותו לפעמים גם לאחר שעשה תשובה ואינם מאפשרים לו התחלה חדשה. הסליחה האלוהית היא מתנה ייחודית שאין דומה לה בעולמם של בני אדם. בורא עולם מוכן למחות מן העולם זיכרונות שאנשים לא יכולים לשכוח אותם. רק דרך הסליחה האלוהית אפשרית בכלל הבקשה "לסלוח לעצמי".

בקשת הסליחה קשה כי יש בה הודיה בחולשה גדולה. וישנה אשמה. וישנה בושה. וצריך לשים את כולם בפרטי פרטיהם לפני מי שיחול למחול עליהם.
אפשר לבקש סליחה על חטא שתוקן. או על חטא שאין יכולת לתקן עדיין. על פגם באופי או באישיות. אי אפשר לבקש סליחה על חטא שיש בכוחו של החוטא לתקן מיידית ואינו עושה כן.

פרט מקום שבו תיקנת את מעשיך ואתה זקוק לסליחה כדי להיפטר מאשמה ובושה. או מקום שבו אין לך יכולת לתקן, ואתה זקוק לסליחה וקבלה של מוגבלותך.

גאולה
בקשה לגאולה ממצב שהמבקש חסר אונים לגביו והוא תלוי בו לחלוטין בסיוע שיבוא מאלוהיו.
בסליחה ביקשנו לקבל אותנו עם כל מגבלותינו והמעשים הבעייתיים שעשינו. בגאולה אנו מבקשים להציל אותנו.
בתרבות שבה אנו חיים אומרים לנו הרבה שאדם צריך לגלות בעצמו את הכוחות שיאפשרו לו לפתור את בעיותיו. גאולה מכירה שישנו תחום אחד שבו לא נוכל להושיע את עצמנו. אם לא תבוא שם עזרה גדולה מבחוץ נמשיך לעד להיות שקועים בשברנו.
ציין  דבר אחד שאותו לא תוכל לבד. מסור אותו לטיפולו הבלעדי של בוראך.
"אני זקוק לך, הרואה בעוניי, רב את ריבי, וגואל אותי מהר,  מפני שאני נמצא בצד השני: איני מודע לעוניי, איני מעז או מסוגל לריב את ריבי, ולא יודע איך להתחיל להושיע את עצמי".
 
רפואה
בקשה שאינה כפופה למגבלות הרפואה, למרפא של מחלה או פציעה, גופנית או נפשית.
 
"רפואה" מכירה בבורא עולם כבעל כל התרופות והטיפולים, זה שנתן לבני אדם את האפשרות למצוא אותם, זה שפועל בתוכם. החומר הפעיל. בוא אליו כמו שאתה הולך לרופא. תאר בפניו את המקום הכואב. ספר כמה זמן אתה סובל מהבעיה ואיך היא משפיעה על חייך. חשוף בפניו את פצעך. אמור בדיוק איזה טיפול או תרופה אתה מבקש. מה אפשר שיפתור לתמיד את מחלתך.
"אני צריך שתרפא את רגש הנחיתות הזה, העומד במוקד של החטא החוזר שלי, הניסיון להשיג גדולה. אני צריך שתרפא אותו בתחושה ברורה של ערך ואהבתך".
"אנא רפא את זיכרון הנטישה והבגידה. אנא רפא אותי מחוסר אמונה".
 
חלק ג': התייצבות
הפרקים מדעת עד רפואה סימנו מסלול של ירידה למעמקים,  מבקשת הדרך במקום של בלבול, להכרה בטעות, ועד למקום חוסר האונים והתלות הגמורים. הפרקים הבאים מתחילים מסלול של התייצבות בפני הבורא מתוך מקום של הכרה בכוחות האישיים, באפשרויות וחובות המוטלות על היחיד, בבניה שהוא נבנה כשהוא מקבל על עצמ
ו אמת, תפקיד, גבול, בזכותו לדרוש את שכרו, ואחריותו להיאבק ברוע בעולמו.

ברכת השנים
בקשות לשנה הבאה: בקשה להתגברות על מצוקה ובקשה לסיוע בבנייה ועשייה.
ברכת השנים היא צומת המפגש בין הירידה להתייצבות. היא מציינת קושי אחד, שעלה בפרקים הקודמים, שהמתפלל מבקש להשתחרר ממנו בשנה הבאה, ודבר אחד שהוא מבקש לבנות, לעשות, ליצור בעתיד הקרוב.

קיבוץ גלויות
בקשה לתקן יסוד מן הגלות הנמצא בתוך האישיות, או בקשה להשיב יסוד פנימי שהושלך על הזולת.
בקשה לתקן בי יסוד מסוים של גלות שבתוכי. זיהוי שרידים של עבר רב דורי החיים בי מקטין את אשמתי, אך מגדיל את אחריותי להיות שותף לתיקון הכללי של מצבנו הגלותי. אם יתקן כל אחד מאתנו את גלותו שלו, תותקן לאיטה יהדות של תקומה.
"הוצא ממני את גלותי, אימת השואה שלי, החשדנות היהודית, חווית העולם כמקום מסוכן, אימת המחסור שבשלה אני אוגר. השעבוד לכוחות שאינם ממהותי, התחשבות היתר במה שהכול בעולם עושים או חושבים ("מה יגידו"), היפוכה בהתנשאות יהודית או קנאות יהירה שאינה יודעת לגלות צלם אלוהים במשפחת העמים, הבריחה מן העבודה, ההשתמטות מן הצבא, העיסוק הכפייתי בהלכות של הישרדות בגלות, הציפייה הפאסיבית למשיח, היפוכה ביהירות המאמינה שאנו יכולים לכפות על בורא עולם את רצוננו, גזענות וגם היפוכה בעיסוק כפייתי בקיפוח עדתי, אימת הזמניות של המפעל הזה, והדרכון הנוסף שאני מנסה להשיג כדי לשמור לי את כל האופציות פתוחות, בחירת השמות לילדים שעובדים בכל השפות. ההתפרנסות ממניפולציות.במקום יצירה. ההתמחות במתן עצות".
הצד השני של קיבוץ גלויות הוא הזמנה לאיסוף ניצוצות של דעת אלוהים שהמתפלל השליך על זולתו, או יסודות מעבודת אלילים שלו, שהוא פוסל באחרים.
"אנא השב אלי את האחריות לאנוכיות שאני מזדעזע בכל פעם שאני פוגש אותה אצל זולתי".  "אנא השב לי את הנדיבות הגדולה שנדמה לי שמסוגלת לה רק זולתי".
 
השבת המשפט
בקשת יכולת להכיר באמת שנתגלתה לאחרונה,  וסיוע בהתגייסות לתפקיד או חובה הנובעים ממנה.
 
לאחר שהכיר בחולשתו, וקיבל עזרה, יכול המתפלל עתה לפנות לבורא עולם, כבוגר, ולומר לו:  "קדימה, שים את האמת על השולחן, תגיד לי מה הדין, מה התפקיד שאתה מזמין אותי למלא בנושא המעסיק אותי. על איזה הר אני צריך לטפס, אם אילו אתגרים אני חייב להתמודד".
משפט היא בקשה לממש כוחות, לפגוש אמת קשה. לעמוד כבוגר מול הבורא ולקבל פקודה. משפט הוא מקום שבו אדם גדל כשהוא מתעמת עם אתגרים שהוא חייב לעמוד בהם. מקבל על עצמו גבולות שלא יהיה אדם בלעדיהם. נפרד מעבודת האלילים הפוסט מודרנית שאסרה את השיפוטיות כדי להשאיר אותנו בעולם ינקותי שבו קיימים רק צרכים ורצונות.
שאל  אלוהים למשפטך. בקש אותו לעזור לך לזהות בקושי שאתה מתמודד אתו משימה מיוחדת שלך. בקש כוח לעמוד בתפקידך.
"האם האולטימטום שנתנה לי הבחורה שאני יוצא אתה כבר חמש שנים הוא הוראה ממך לקבל עלי להקים משפחה?", "גלה לי גבולות שאני צריך להציב לבני", "למדני להקשיב לחבר המוכיח אותי".

ברכת המינים
בקשה לשנות התנהגות שאי אפשר לקבל, או להכניס מורא אלוהים במי שאינו יודע את גבולותיו, או להכחיד אויב רשע שאין בו נכונות לתקן את דרכיו.
ברכת המינים ממשיכה את בקשת המשפט ומבקשת ענישה למי שדחו את משפטך. יש אנשים קרובים וחביבים שאני מבקש רק למגר תכונה אחת שלהם: התנשאות, פרצי תוקפנות, רגעי אנוכיות וכו'. יש כאלו שאני מבקש להכניס בהם את מוראך, בתקווה שיעשו תשובה וידעו גבול שאסור להם לעבור. ויש העושים מעשי רשעה, ואין בהם צד של זכות, ואין בהם שום נכונות לתשובה, והם מאימים לאבד אותי ולהרוס כל אפשרות של אמונה, ואני מבקש את הכחדתם הגמורה.
הברכה עוסקת בחטאי הזולת (הבקשה לתיקון חטאי המתפלל כבר נעשתה ב"תשובה"). ברכה זו קשה למי שנוטים לספוג יותר מדי, או נוטים לקחת על עצמם לבדם להציל את זולתם, למי שמפחדים מתוקפנותם, או למי שיש להם זיכרונות קשים של ניסיונות למגר אותם בשם אמת מופרכת.
ברכת המינים מגלה למתפלל כי אחד מתפקידיו הוא לייצג את הגבולות שהבורא שם לבני אדם. שיש דעת אלוהים בכעסו ובתקיפותו.
ברכת המינים התחילה קורס קצר באסרטיביות הכולל גם את הברכה הבאה: "על הצדיקים". המקומות שבהם איני מוכן לקבל יותר התנהגות מסוימת, המקומות שבהם אני דורש את המגיע לי.
 
על הצדיקים
בקשה לקבל שכר מסוים על מעשה נכון.

על הצדיקים באה לסייע לאלו שעושים מעשים נכונים ומתקשים לבקש את השכר הראוי להם. מוותרים עליו מתוך תחושת פחיתות וביטול עצמי, כאילו לא מגיע להם כלום, או מתוך תחושת גדלות מדומה, כאילו אינם זקוקים למאום.כאילו אמונתם יכולה להתקיים ללא תגמולים.
על איזה מעשה נכון בחייך ראוי לשכר? איזה שכר ראוי למעשה הזה?
בקשת השכר היא חשבון שאנו מגישים והוא צריך להיות מדויק כמו כל הבקשות האחרות: עשיתי מלאכה זו וזו, מגיע לי שכר זה. נא לפרט סוג השכר וכמותו.
אם מעשה מסוים אינו שלם, או אפשר שמעורב בו חטא, אפשר שגם בקשת השכר אינה במקומה.

 
עלייה
הברכות הבאות מעזות לאתגר את המתפלל למקום שגישות פסיכולוגיות או נורמטיביות לא מעזות להזמינו: להיות שותף לתיקון עולם, להתפתח לרמתן של דמויות מופת, להתקדש בעבודתו, להקשיב לכל עצמו.

בנין ירושלים
בקשה להרחיב את התיקון הפרטי שהמתפלל עוש
ה ולהציע אותו לכל השותפים למחסור או מצוקה הדומים לשלו.
התפילה האישית מרחיבה את לבו של אדם ומגלה לו אפשרויות הקיימות לכל באי עולם. לאחר שגילה בקשה חדשה לעצמו מתעורר בו רצון לחלוק את המקום שגילה עם כל השותפים למחסורו ולבקש גם בשבילם. פתאום מתגלה שהוא משמש קול לקבוצה גדולה. שהתיקון הפרטי לגמרי שלו הוא פתח לתיקון כללי שהכול זקוקים לו ואפשר שלא ידעו לבקשו, לא האמינו שיש מי שישמע לזעקתם.
"עשה שהכל ישובו להתפלל אליך, בשפתם ובמילותיהם, ותן לי כוח להמשיך בתפילתי זו גם אם אהיה בה לבדי".
"גלה לכל העובדים, כמוני, את הגורל הרע, את האפשרות לפגוש אותך ולפרוש משעבודם לאליל שווא המכלה אותם".
 
צמח דוד
בקשה לצמיחת יסוד חדש באישיות בדוגמת תכונות של דמות מופת שפגשנו או שמענו עליה.
ציון דמות מופת שהמתפלל מבקש היום להצמיח בו יסוד משלה. תפילה לצמיחת כוחות חדשים באישיות. יכולות שהמתפלל זקוק להם להשלמת עצמו, גם כאלו שנדמה שאינו אפשרי כלל שיהיו בו.
צמח דוד בונה דמות מופת אישית מתוך יסודות מאישיותם של דמויות מופת בתולדות ישראל והעמים, או בהיסטוריה הפרטית של המתפלל. בקשה למידות כמו ענווה, אמת, הכרת חסד עמוקה,  נדיבות, קבלת גבול, גבורה,  שהמתפלל מבקש לאמץ לעצמו כדי לעמוד במשימתו הנוכחית.
 
שומע תפילה
בקשה נוספת, שאין האדם יודע, ורק האל שומע.
הכוחות שניבנו, הגדילה וההתעלות, מאפשרים הקשבה נוספת לבקשה שהחלה לעלות.
תפילה פנימית, סמויה, לא מודעת, שרק שומע כל התפילות יודע. הדבר שהמתפלל מנסה לומר, ועוד לא אמר. ואולי אם יגלה שיש תקווה, שיש מי שמוכן להיענות לה, יעז לבקש עכשיו.
 
עבודה
בקשה לעשות אחד ממעשי היום כאילו הוא עבודה לפני האל בבית מקדשו.
בקשה לעשות אחת מחובות היום כשליח של בורא עולם, הממלא ייעודו ומתקדש במצוותו, כנותן מתנתו לפניו בבית מקדשו.
"עשה שאנקה את הבית כאילו אני מנקה את בית מקדשך", "עשה שהזמן הכאילו מבוזבז הזה שאני צריך לבלות היום בקניות בשוק, יתעלה אצלי לעבודתך, וכל עגבניה ומלפפון שאבחר, יהיו כקורבנות שאני בוחר להביא לפניך". "עשה שאוכל להיות שם כולי ולהביא אותך עמי לשעה הזו שפיניתי מסדר יומי כדי להיות עם ילדי".
 
סיום ופרידה
 
הודיה
תודה על תפילה שנענתה, ומתנות שנתקבלו לאחרונה. 
תודה על תפילה קודמת שנענתה. תודה על חסדים שהוענקו, גם בלי שהייתה בקשה.
"תודה שהקדשת לי היום מזמנך. תודה שנתת לי את מתנת התפילה, זו שבכל פעם חוזרת ומוצאת אותך. כי אתה המתנה".
 
שלום
בקשת רשות לפרוש לזמן מה מהעיסוק בעניין  מסוים שעלה בתפילה, לשכוח ולשמוח ולמצוא מקום של שקט פנימי כדוגמת השלום האלוהי.
ציון נושא מסוים שהמתפלל מבקש להניח בצד. למסור אותו לטיפול אלוהי מלא. לשכוח עד מחר.
בקשה למצוא מקום פנימי שיש בו מן השלום האלוהי. רשות לסיים את העיסוק בעבודת התפילה. להניח את הדברים שעלו בשיחה. לקבל פטור לזמן מה מידיעת הקשיים ואחריות הגדילה. לשכוח. לעשות שבת.
"אני מבקש את שלומך, נקודת מבטך, אורך הרוח שלך, התעלותך מעל לנושא הזה שאני לא מוצא בו מנוחה. אני מבקש, כמוך, להיות לא תלוי ברצף האירועים, להשתחרר מהעיסוק הכפייתי, לשכוח את עצמי".

"מעין שמונה עשרה" הוא הזמנה לעבודה יומית קצרה. בכתב או בעל פה, לציין את מה שעולה מן השאלות. לא לחפש מיצוי. שאלה קצרה על כיוון. החטאה אחת זעירה. סליחה אחת. אמת אחת שאולי הגיע הזמן לעמוד בה, אפילו חלקית. מעשה אחד שצריך לעשותו היום בהקדשה. היא מוותרת על הרצון להקיף הכול. להבין הכול. לפתור. רק ניסיון יש כאן לחדש קשר. להתחיל ממקום נכון. כמה שהבוקר הזה מאפשר. כמה שהנפש יכולה. מחר אפשר שתעלה תפילה שונה. או רובד נוסף באותה בקשה. מאה תפילות מהיום אפשר שיתברר כי משהו נפתר, השתנה. בורא עולם נמצא במקום שלא היה.

התפילה מזמינה את המתפלל למסע למקומות החלשים ביותר והחזקים ביותר של האדם. המתפלל המעמיד עצמו לפני בוראו, יורד עם האל שהוא חווה עמו למחוזות חוסר האונים הגמור שלו, ממלא בתקווה חדשה את המקומות שבהם הוא מיואש ושבור, ואז מתחיל לעלות למקום שבו יש לו כוחות, מזמין לעצמו אתגרים, דורש את זכויותיו, נאבק באויביו, ואז יוצא מעניינו האישי ומעפיל לתפקידו החברתי, ומעז לדרוש לעצמו את יסודות האדם הגבוהים ביותר שנראו מעולם, ושם נעצר, מסיים עבודה ליום אחד, ונפרד.

התפילה אפשר שתעלה נושאים שונים בכל אחד מפרקיה. כאשר ישנו עניין המעסיק מאד את המתפלל, או מצוקה גדולה שאינה נותנת לו מנוחה, אפשר לעשות את כל התפילה על נושא אחד:
אבות: אתה האל של בני,  הסומך עליך ובוטח בך בתמימות אמונתו.
גבורות: אתה האל שנטש אותי בת שש, מדממת בחורבות ביתי. אתה האל שהעניק לי אפשרות לפרוש מן השעבוד בימי בחרותי ונתן לי משפחה אוהבת משלי.
קדושה: את השכינה שהופעת בחלומי כאמי האמיתית, המרשה לי לפרוש מן העיסוק באם שלא יכלה להיות אמי.
בינה: אנא למדני להתמודד עם החרדה סביב שרותו הצבאי של בני.
חטא: אנא עזור לי לפרוש מן הנפילות לעבודת  אל רע, כמו זו שהייתה הבוקר, כשהכנתי עצמי לאסון נורא, כאשר בני בושש לשוב מן הצבא.
סליחה: סלח לי על המפלצת ששמה קללה על משפחתנו, שאני עושה ממך בכל פעם שמתנתק הקשר עם בני בצבא.
גאולה: אנא גאל אותי מאימת האל הרע שאני עובדת במקומך,
רפואה: אנא רפא אותי מן הפצ�
� הקדמוני ההוא, המקום שבו אין אתה בכלל נמצא.
ברכת השנים: אנא עשה שתהה זו שנה של פרידה מעבודת האל הרע. של גילוי אהבתך וקבלת משפטך, גם כשהוא קשה, בלי להפוך אותו למעשה של אל נורא. והשב את בני בריא ושלם ממלחמותיו.
קיבוץ גלויות: אנא קח ממני את אימת השואה המלווה אותי כאילו שהייתי שם בעצמי. ההרגשה הכוזבת שאנו חסרי אונים. גלה לי את כוחנו ההולך ונבנה מאז ששבנו לעצמנו בארצנו.
משפט: אנא תן לי כוח לעמוד בדינך, המאבק הארוך והקשה שדנת אותנו להיות בו, השרות המיוחד שבני בחר לעשות ולהסתכן בו, ואשר לפעמים מנתק את הקשר אתו לימים או שבועות. תן לי כוח להיות אם אחראית שאינה מגלגלת עליו את חרדתה.
ברכת המינים: שים גבול ללגלוג הזה של בעלי על חרדתי. עשה שיכבד את מקומי. ושים מורא גדול באויבינו, שלא יעזו להתקרב לגבולנו.
בניין ירושלים: עשה שנדע לחבר בין השימוש בכוח, ובין מגבלותיו. בין החובה לשלוח את בני למלחמותיו, ובין הענווה המכירה בבחירתך לא לתת לנו היום פתרון סופי למצבנו הביטחוני. ןעזור לי למצוא דרך לתרום לתיקון השבר הזה בנפש הלאומית, בין השמאל העובד הידברות תמיד, והימין העובד עוד כוח עכשיו.
צמח דוד: אנא גדל בי אמונה תמימה, כמו זו שציינתי קודם שאני חווה אצל בני.
שומע תפילה: רק אתה יודע את האימה הצרופה שאני מסתירה.  הפחד מן החורבן שאפילו אתה לא תוכל לשקמי משם.
הודיה: תודה על החופשה שהבן קיבל בשבת שעברה. תודה על שמחתו, ובטחונו בדרכו, ואומץ לבו, שלא נפגעו מן החרדה שאני כובשת בתוכי.
עבודה: תן שהשעה הזו שבה אני אסיע מחר את בני לבסיסו תהיה שעה של אמונה וביטחון בהשגחתך עלינו, ושלמות עם מעשינו.
שלום: תן לי רשות לפרוש ליממה מן העיסוק בחרדות. לסגור לשעה את הפצע הישן. לא להתכונן למה שיכול לקרות. להתמקד בעבודתי ואחריותי, ושימחותי הקטנות. אנא הודע לי שהאחריות על שלומו של בני היא שלך מעתה, ואני פטורה מן הדאגה.

דרכי עבודה

פסיכולוגיה ביהדות מלמדת את מערכת הדרכים של מקורות ישראל לגילוי ייעוד ואחריות אישית ולתיקון אדם ועולם. התכנית משיבה לפעולה את כלי העבודה הפסיכולוגיים שהתפתחו מן המקרא, דרך התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות ועד הספרות העברית.

הפסיכולוגיה של מקורות היהדות מביאה עמה ניסיון רב שנים בדרכי גילוי עצמי והתמודדות עם מצוקה אנושית. דרך זו יודעת להגיע למקומות הנסתרים של הנפש, לחבר אדם למקור של בטחון ותקווה, ולגייסו למסעתיקוןעצמי מרחיק לכת.

למעלה משבע מאות בוגרים, סיימו את תכנית הלימודים השנתית של פסיכולוגיה ביהדות בשלוש עשרה שנותיה  באוניברסיטת תל אביב ובמרכז ברודט לתרבות יהודית.

פסיכולוגיה ביהדות הביאה ברכה לחייהם של רבים ממשתתפיה, שביקשוה מאתנו כשיטה לתיקון עצמי וכדרך חיים אישית. שיטת ההתערבות שנתגבשה הוכיחה עצמה כבעלת יכולת יוצאת דופן לחולל שינויים מעמיקים ולרפא מצוקות שלא הגיבו לשיטות אחרות. התכנית פתוחה לכל.

 

דרכי העבודה

א. הכרת החסד כיסוד לפסיכולוגיה חיובית

תורת החסד של ספרות ישראל מציעה להכיר את העולם כמתנה. גילוי החסד, יכולות ואפשרויות שנתקבלו, וההודיה עליהן, רושם את מתנותינו בתודעה כביטוי של חיבה, ומזין את הנפש באמונה ותקווה. נתיב החסד מזמין להכיר אדם מצד כוחותיו, לחדש יכולת לחוש אהבה דרך לימודה של הודיה, להכיר יכולת  אנושית לא מודעת, ולהתמקד בראיית העולם כהזמנה ליצירה.

ב.  מרצון לא מודע לתפילה חופשית

בגרעין הרצון האנושי מצאה ספרות ישראל משאלה שלא נתגלתה בפסיכולוגיה: געגועים סמויים לאלוהים. הפנייה לאובייקט היכול לשמוע כל ואין ליכולתו גבול, מאפשרת את ביטוי הצרכים והמשאלות העמוקים ביותר של האדם ומחייה בו את קול הילד שנאלם. התפילה הנולדת נושאת ומרוממת את האדם, ומגייסת את רצונו ליעדו. נתיבהרצון מלמד להעז לרצות, להקשיב למשאלות סמויות, להעז לבקש, ולהפוך בקשות לתפילות, לגלות יצר הרע ולמצוא בו משאלה נכונה.

ג. "עבודת אלילים": יסוד הפסיכופתולוגיה האנושית

עיקר סבלו של אדם, על פי ספרות ישראל, הוא תוצר שעבודו לדברים שהוא עושה מהם אלוהים, ואינם אלוהים (עצמו, אנשים אחרים, ערכים כוזבים, ועוד). רוב עבודת האלילים שלנו איננה מודעת, אך מחירה קשה: אבדן דרך במרדף אחר חזון שווא, ואבדן העצמי בעקבותיו. הוויתור על האחיזה באובייקט המזויף מאפשר ריפוי של סימפטומים עקשניים ושינויי אישיות מרחיקי לכת. תהליך הפרידה מעבודת האליל כולל: זיהוי האליל הפנימי הסמוי,  ואמונת השווא העומדת מאחוריו, זיהוי דרכי עבודתו היום יומיות.  מחיריה הבלתי נסבלים ומציאת דרכים לשחרור עצמי .

ד. פוסט טראומה כניסיון שלא נפתר

ניסיון הוא המושג  המקביל של ספרות ישראל לטראומה הפסיכולוגית. ביסודו אמונה שהמשבר נשלח לאדם כאתגר מיוחד שהוא יכול וחייב לעמוד בו. בלב השבר נמצאת חווית "חוסר הצדק" האלוהי ואבדן האמון בעקבותיה. פתרון הניסיון מחייב התמודדות עם קשיים, שנדמו בתחילה כבלתי אפשריים,  דרך הבנה חדשה ועמדה נפשית המאפשרת לעמוד בהם. שלבי העבודה כוללים: זיהוי הניסיון הלא פתור המתבטא ברגשות שאי אפשר להכיל ומצבים שאי אפשר לשאת, זיהוי ניסיונות לא פתורים מן העבר, החוזרים ועולים בהווה, ויתור על פתרונות מדומים, לימוד מן הניסיון האנושי בפתרון משברים, עמידה בניסיון דרך קבלת האתגר ההכרחי.

ה. פסיכולוגיה ערכית: גילוי ייעוד ותפקיד

לספרות ישראל יש "פסיכולוגיה ערכית", המעניקה לאדם תודעת ייעוד הנובעת מתוך שייכותו לתכנית תיקון עולמית. התפקיד שהאדם מגלה ומקבל על עצמו מכוון אותו למקומו, מעניק לו את ערכו, והוא יסוד אושרו.

הגילוי, במסלולים הקודמים, של מה שאנו יכולים לעשות (חסד), מה שאנו רוצים לעשות (תפילה), מה שאסור לנו לעשות (חטא ועבודת אלילים), ומה שאי אפשר להימנע ממנו (ניסיון), מוביל לסיכום התהליך בגילוי ייעוד ומעשה נכון.

פרטים נוספים על מהלך העבודה בתכנית ניתן למצוא במאמר "נרקיסיסט מחפש משמעות": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1230318.html. בספר "לדרוש אלוהים", ובטור "רגעי הדעת" המביא סיפורים אישיים של משתתפים בתכנית: https://yaircaspi.wordpress.com/

 פרטים העל התכנית לשנת תשע"ב 2010 – 2011 בקטגוריה "תכניות לימודים".

יהדות

תיקון

קבוצה

חלום

דת

קבלה

נפש

טיפול

אתיקה

תשובה

בחירה

מיתוס

תורה

מודעות

חרדה

פנים

פחד

חילוני

שינוי

לימוד

בדידות

יאוש

דיכאון

מיסטיקה

ייעוץ

אמונה

אופקים

אמת

חסידות

התמכרות

רוחניות

סבל

עיון

ניסיון

אימון

טראומה

פסיכולוגיה

ריפוי

לימודי יהדות

חזרה בתשובה

נשמה

חסד

אלוהים

שורשים

תקווה

תיקוןהנפש

אבחון

טיפול נפשי

פוסט טראומה

בינה

המקום

תרפיה

חירות

תודעה

חטא

כוונה

מדרש

קדושה

נס

מיתולוגיה

תלמיד

מורה רוחני

עצמי

מדרשת

אלהים

גשר

התקף חרדה

תמורה

מודעות עצמית

קוגניטיבי

רוטנברג

בודהיזם

אלול

הוויה

הפרעת

ראש יהודי

פסיכולוגיה יהודית

בית דניאל

הארה

טיפול קבוצתי

עונש

קולות

יעוד

בית תפילה

קבוצה טיפולית

בפסיכולוגיה

בית מורשה

חרדה ודיכאון

עבודה פנימית

דת ומדע

לימודי פסיכולוגיה

השגחה

בעל שם טוב

יד בנימין

חשבון נפש

גבורה

חרד

חילוניות

מגיד

ענווה

מרקם

סוד

משבר נפשי

אסכולות

עבודה זרה

ויהדות

ופסיכולוגיה

התגלות

מורים רוחניים

הקהל

תורת הנפש

תיקוןעולם

בתי תפילה

ליווי רוחני

גילוי עצמי

אוטנטיות

חרדה קיומית

עבודת אלילים

תיקוןהמידות

הילינג יהודי

תרופות נגד חרדה

תיקוןעצמי

חכמת הלב

אימון יהודי

פסיכו-דהרמה

אהבה שאינה תלויה בדבר

חוויה מיסטית

ריפוי יהודי

ברודט

צימבליסטה

תפילה חופשית

לטפל מתוך אמונה

שבר ותיקון

יהדות ופסיכולוגיה

יהדות

תיקון

קבוצה

חלום

דת

קבלה

נפש

טיפול

אתיקה

תשובה

בחירה

מיתוס

תורה

מודעות

חרדה

פנים

פחד

חילוני

שינוי

לימוד

בדידות

יאוש

דיכאון

מיסטיקה

ייעוץ

אמונה

אופקים

אמת

חסידות

התמכרות

רוחניות

סבל

עיון

ניסיון

אימון

טראומה

פסיכולוגיה

ימימה

אנונימיים

פסיכולוגיה יהודית

לימודי המשך

לימודי חוץ

ריפוי

לימודי יהדות

חזרה בתשובה

נשמה

חסד

אלוהים

שורשים

תקווה

תיקוןהנפש

אבחון

טיפול נפשי

פוסט טראומה

בינה

המקום

תרפיה

חירות

תודעה

חטא

כוונה

מדרש

קדושה

נס

מיתולוגיה

תלמיד

מורה רוחני

עצמי

מדרשת

אלהים

גשר

התקף חרדה

תמורה

מודעות עצמית

קוגניטיבי

רוטנברג

בודהיזם

אלול

הוויה

הפרעת

ראש יהודי

פסיכולוגיה יהודית

בית דניאל

הארה

טיפול קבוצתי

עונש

קולות

יעוד

בית תפילה

קבוצה טיפולית

בפסיכולוגיה

בית מורשה

חרדה ודיכאון

עבודה פנימית

דת ומדע

לימודי פסיכולוגיה

השגחה

בעל שם טוב

יד בנימין

חשבון נפש

גבורה

חרד

חילוניות

מגיד

ענווה

מרקם

סוד

משבר נפשי

אסכולות

עבודה זרה

ויהדות

ופסיכולוגיה

התגלות

מורים רוחניים

הקהל

תורת הנפש

תיקוןעולם

בתי תפילה

ליווי רוחני

גילוי עצמי

אוטנטיות

חרדה קיומית

עבודת אלילים

תיקוןהמידות

הילינג יהודי

תרופות נגד חרדה

תיקוןעצמי

חכמת הלב

אימון יהודי

פסיכו-דהרמה

אהבה שאינה תלויה בדבר

חוויה מיסטית

ריפוי יהודי

ברודט

צימבליסטה

תפילה חופשית

לטפל מתוך אמונה

שבר ותיקון

יהדות ופסיכולוגיה

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה. אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי. תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה. ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות. פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית. קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה. אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי. תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה. ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות. פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית. קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה. אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי. תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה. ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות. פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית. קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.

אני מחפש מילה / יאיר כספי

אני מחפש מילה
שתכונן את הקשר ביני ובינך.

מילה אחת,
לא ארוכה מדי, לא קצרה,
לא גבוהה מדי, לא נמוכה.
והיא כל מה שצריך לומר.

מילה אחת במידה נכונה,
תפתח לי דלת נעולה,
ותפיל קיר בן אלף שנה,
שנבנה ביני ובין הדבר.

ניסיתי הרבה מילים,
והן עשו סדקים.
הצצתי דרכם,
כמעט הייתי שם.

אבל עוד לא מצאתי את המילה
שתכניסני למעונך.
התומר לי בבקשה את המילה
שתכונן את הקשר ביני לבינך?

יהדות

תיקון

קבוצה

חלום

דת

קבלה

נפש

טיפול

אתיקה

תשובה

בחירה

מיתוס

תורה

מודעות

חרדה

פנים

פחד

חילוני

שינוי

לימוד

בדידות

יאוש

דיכאון

מיסטיקה

ייעוץ

אמונה

אופקים

אמת

חסידות

התמכרות

רוחניות

סבל

עיון

ניסיון

אימון

טראומה

פסיכולוגיה

ריפוי

לימודי יהדות

חזרה בתשובה

נשמה

חסד

אלוהים

שורשים

תקווה

תיקוןהנפש

אבחון

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה, אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי, תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה, ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות, פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית, קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה. אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי. תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה. ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות. פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית. קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.

טיפול נפשי

פוסט טראומה

בינה

המקום

תרפיה

חירות

תודעה

חטא

כוונה

מדרש

קדושה

נס

מיתולוגיה

תלמיד

מורה רוחני

עצמי

מדרשת

אלהים

גשר

התקף חרדה

תמורה

מודעות עצמית

קוגניטיבי

רוטנברג

בודהיזם

אלול

הוויה

הפרעת

ראש יהודי

פסיכולוגיה יהודית

בית דניאל

הארה

טיפול קבוצתי

עונש

קולות

יעוד

בית תפילה

קבוצה טיפולית

בפסיכולוגיה

בית מורשה

חרדה ודיכאון

עבודה פנימית

דת ומדע

לימודי פסיכולוגיה

השגחה

בעל שם טוב

יד בנימין

חשבון נפש

גבורה

חרד

חילוניות

מגיד

ענווה

מרקם

סוד

משבר נפשי

אסכולות

עבודה זרה

ויהדות

ופסיכולוגיה

התגלות

מורים רוחניים

הקהל

תורת הנפש

תיקוןעולם

בתי תפילה

ליווי רוחני

גילוי עצמי

אוטנטיות

חרדה קיומית

עבודת אלילים

תיקוןהמידות

הילינג יהודי

תרופות נגד חרדה

תיקוןעצמי

חכמת הלב

אימון יהודי

פסיכו-דהרמה

אהבה שאינה תלויה בדבר

חוויה מיסטית

ריפוי יהודי

ברודט

צימבליסטה

תפילה חופשית

לטפל מתוך אמונה

שבר ותיקון

יהדות ופסיכולוגיה

יהדות

תיקון

קבוצה

חלום

דת

קבלה

נפש

טיפול

אתיקה

תשובה

בחירה

מיתוס

תורה

מודעות

חרדה

פנים

פחד

חילוני

שינוי

לימוד

בדידות

יאוש

דיכאון

מיסטיקה

ייעוץ

אמונה

אופקים

אמת

חסידות

התמכרות

רוחניות

סבל

עיון

ניסיון

אימון

טראומה

פסיכולוגיה

ריפוי

לימודי יהדות

חזרה בתשובה

נשמה

חסד

אלוהים

שורשים

תקווה

תיקוןהנפש

אבחון

טיפול נפשי

פוסט טראומה

בינה

המקום

תרפיה

חירות

תודעה

חטא

כוונה

מדרש

קדושה

נס

מיתולוגיה

תלמיד

מורה רוחני

עצמי

מדרשת

אלהים

גשר

התקף חרדה

תמורה

מודעות עצמית

קוגניטיבי

רוטנברג

בודהיזם

אלול

הוויה

הפרעת

ראש יהודי

פסיכולוגיה יהודית

בית דניאל

הארה

טיפול קבוצתי

עונש

קולות

יעוד

בית תפילה

קבוצה טיפולית

בפסיכולוגיה

בית מורשה

חרדה ודיכאון

עבודה פנימית

דת ומדע

לימודי פסיכולוגיה

השגחה

בעל שם טוב

יד בנימין

חשבון נפש

גבורה

חרד

חילוניות

מגיד

ענווה

מרקם

סוד

משבר נפשי

אסכולות

עבודה זרה

ויהדות

ופסיכולוגיה

התגלות

מורים רוחניים

הקהל

תורת הנפש

תיקוןעולם

בתי תפילה

ליווי רוחני

גילוי עצמי

אוטנטיות

חרדה קיומית

עבודת אלילים

תיקוןהמידות

הילינג יהודי

תרופות נגד חרדה

תיקוןעצמי

חכמת הלב

אימון יהודי

פסיכו-דהרמה

אהבה שאינה תלויה בדבר

חוויה מיסטית

ריפוי יהודי

ברודט

צימבליסטה

תפילה חופשית

לטפל מתוך אמונה

שבר ותיקון

יהדות ופסיכולוגיה

יהדות

תיקון

קבוצה

חלום

דת

קבלה

נפש

טיפול

אתיקה

תשובה

בחירה

מטפלים

מיתוס

תורה

מודעות

שיקום

זוגיות

חרדה

פנים

פחד

חילוני

שינוי

הורות

לימוד

בדידות

יאוש

דיכאון

מיסטיקה

ייעוץ

אמונה

אופקים

התפתחות

אמת

חסידות

התמכרות

רוחניות

סבל

עיון

ניסיון

אימון

טראומה

פסיכולוגיה

ריפוי

גוף ונפש

לימודי יהדות

חזרה בתשובה

נשמה

חסד

קבוצתית

אלוהים

שורשים

תקווה

תיקוןהנפש

אבחון

טיפול נפשי

טיפול משפחתי

פוסט טראומה

אבל

שכול

קבוצתי

בינה

עבודה סוציאלית

המקום

רגשי

תרפיה

חירות

תודעה

חטא

כוונה

סכיזופרניה

מדרש

קדושה

התבגרות

נס

מיתולוגיה

תלמיד

מורה רוחני

עצמי

מדרשת

אלהים

גשר

הלם קרב

התקף חרדה

תמורה

מודעות עצמית

קוגניטיבי

רוטנברג

בודהיזם

התעללות

הפרעת אישיות

אלול

הוויה

גוף נפש

הפרעת

ראש יהודי

זהות מינית

פסיכולוגיה יהודית

בית דניאל

הארה

טיפול קבוצתי

עונש

פסיכודרמה

קולות

יעוד

בית תפילה

קבוצה טיפולית

טיפולית

עזרה נפשית

בפסיכולוגיה

בית מורשה

מחלת נפש

חרדה ודיכאון

עבודה פנימית

פסיכוטי

דת ומדע

לימודי פסיכולוגיה

הדרכת הורים

השגחה

אבדן

בעל שם טוב

יד בנימין

שינוי התנהגות

חשבון נפש

גבורה

חרד

חילוניות

מגיד

מינות

כמיהה

ענווה

מרקם

סוד

נרטיבי

שפוי

שפיות

חוזר בתשובה

משבר נפשי

ייעוץ חינוכי

אסכולות

מצבי רוח

להשתנות

עבודה זרה

אינטלגנציה רגשית

משפחה במשבר

ויהדות

ופסיכולוגיה

ביבליותרפיה

מצבי משבר

התגלות

מורים רוחניים

הקהל

שינוי נפשי

הדרכה בפסיכותרפיה

תורת הנפש

תיקוןעולם

בתי תפילה

ליווי רוחני

גילוי עצמי

פגיעה עצמית

להציב גבולות

אוטנטיות

חרדה קיומית

עבודת אלילים

תיקוןהמידות

בחירה אישית

הילינג יהודי

תרופות נגד חרדה

תיקוןעצמי

חכמת הלב

שינוי פנימי

העברה נגדית

אימון יהודי

פסיכו-דהרמה

אהבה שאינה תלויה בדבר

חוויה מיסטית

ריפוי יהודי

ברודט

צימבליסטה

תפילה חופשית

לטפל מתוך אמונה

שבר ותיקון

יהדות ופסיכולוגיה

מודע לעצמו

לומד מהחיים

לומד מאחרים

בתי קהילה

בית קהילה

שינוי בהרגשה

שינוי בהרגלים

עומד בניסיון

אובדני

  • יהדות
  • תיקון
  • קבוצה
  • חלום
  • דת
  • קבלה
  • נפש
  • טיפול
  • אתיקה
  • תשובה
  • בחירה
  • מטפלים
  • מיתוס
  • תורה
  • מודעות
  • שיקום
  • זוגיות
  • חרדה
  • פנים
  • פחד
  • חילוני
  • שינוי
  • הורות
  • לימוד
  • בדידות
  • יאוש
  • דיכאון
  • מיסטיקה
  • ייעוץ
  • אמונה
  • אופקים
  • התפתחות
  • אמת
  • חסידות
  • התמכרות
  • רוחניות
  • סבל
  • עיון
  • ניסיון
  • אימון
  • טראומה
  • פסיכולוגיה
  • ריפוי
  • גוף ונפש
  • לימודי יהדות
  • חזרה בתשובה
  • נשמה
  • חסד
  • קבוצתית
  • אלוהים
  • שורשים
  • תקווה
  • תיקון הנפש
  • אבחון
  • טיפול נפשי
  • טיפול משפחתי
  • פוסט טראומה
  • אבל
  • שכול
  • קבוצתי
  • בינה
  • עבודה סוציאלית
  • המקום
  • רגשי
  • תרפיה
  • חירות
  • תודעה
  • חטא
  • כוונה
  • סכיזופרניה
  • מדרש
  • קדושה
  • התבגרות
  • נס
  • מיתולוגיה
  • תלמיד
  • מורה רוחני
  • עצמי
  • מדרשת
  • אלהים
  • גשר
  • הלם קרב
  • התקף חרדה
  • תמורה
  • מודעות עצמית
  • קוגניטיבי
  • רוטנברג
  • בודהיזם
  • התעללות
  • הפרעת אישיות
  • אלול
  • הוויה
  • גוף נפש
  • הפרעת
  • ראש יהודי
  • זהות מינית
  • פסיכולוגיה יהודית
  • בית דניאל
  • הארה
  • טיפול קבוצתי
  • עונש
  • פסיכודרמה
  • קולות
  • יעוד
  • בית תפילה
  • קבוצה טיפולית
  • טיפולית
  • עזרה נפשית
  • בפסיכולוגיה
  • בית מורשה
  • מחלת נפש
  • חרדה ודיכאון
  • עבודה פנימית
  • פסיכוטי
  • דת ומדע
  • לימודי פסיכולוגיה
  • הדרכת הורים
  • השגחה
  • אבדן
  • בעל שם טוב
  • יד בנימין
  • שינוי התנהגות
  • חשבון נפש
  • גבורה
  • חרד
  • חילוניות
  • מגיד
  • מינות
  • כמיהה
  • ענווה
  • מרקם
  • סוד
  • נרטיבי
  • שפוי
  • שפיות
  • חוזר בתשובה
  • משבר נפשי
  • ייעוץ חינוכי
  • אסכולות
  • מצבי רוח
  • להשתנות
  • עבודה זרה
  • אינטלגנציה רגשית
  • משפחה במשבר
  • ויהדות
  • ופסיכולוגיה
  • ביבליותרפיה
  • מצבי משבר
  • התגלות
  • מורים רוחניים
  • הקהל
  • שינוי נפשי
  • הדרכה בפסיכותרפיה
  • תורת הנפש
  • תיקון עולם
  • בתי תפילה
  • ליווי רוחני
  • גילוי עצמי
  • פגיעה עצמית
  • להציב גבולות
  • אוטנטיות
  • חרדה קיומית
  • עבודת אלילים
  • תיקון המידות
  • בחירה אישית
  • הילינג יהודי
  • תרופות נגד חרדה
  • תיקון עצמי
  • חכמת הלב
  • שינוי פנימי
  • העברה נגדית
  • אימון יהודי
  • פסיכו-דהרמה
  • אהבה שאינה תלויה בדבר
  • חוויה מיסטית
  • ריפוי יהודי
  • ברודט
  • צימבליסטה
  • תפילה חופשית
  • לטפל מתוך אמונה
  • שבר ותיקון
  • יהדות ופסיכולוגיה
  • מודע לעצמו
  • לומד מהחיים
  • לומד מאחרים
  • בתי קהילה
  • בית קהילה
  • שינוי בהרגשה
  • שינוי בהרגלים
  • עומד בניסיון
  • אובדני
  • פסיכולוגיה, יהדות, פסיכולוגיה יהודית, בית מדרש, לימודים, הרצאות, סדנאות, קורס, קתדרה, תל אביב, גילוי עצמי, קבלה, חלומות, מודעות, משמעות, תפילה, תיקון, שינוי, אלוהים.

הילינג, רוחניות, רוחני, בינה, קתדרה, אסכולות, לימודי יהדות, פתרון חלום, ארון הספרים היהודי, תיקון עולם,  מכון מגיד, בית דניאל, קבוצה טיפולית, לימודי פסיכולוגיה, ללמוד פסיכולוגיה, קורס בפסיכולוגיה, אימון, הרצאות יהדות, פסיכולוגיה יהודית, בית תפילה ישראלי, קבוצות טיפוליות, הישיבה החילונית, קורס פסיכולוגיה, חלומות, חלום, פרוש חלומות. אלול בית מדרש.  הקהל, לימודי קבלה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה פסיכודינמית, פסיכותרפיה, פסיכופתולוגיה, הפרעת אישיות, נרקיסיזם,  ראש יהודי, המקום, שיחות עם אלוהים, שיחה עם אלהים, מכורים אנונימיים, קתדרה, פסיכולוגיה יהודית, לימודי המשך, לימודי חוץ, חילוני דתי, אסכולות, 12 הצעדים, אנונימיים, שיטת ימימה, קורס קבלה, לימודי קבלה.

 

האומה שגילתה סמכות יותר גבוהה

האומה שגילתה סמכות יותר גבוהה

יאיר כספי

מאמרו מעורר הציפיות של דוד גרוסמן על מלחמת לבנון ידע לתאר את הלך הרוח הכללי: געגועים לימים שבהם היו לנו ערכים. וסיבה. ומטרה. ומשמעות. ומדינה אהובה. וכאן נגמר לו הסיפור. גרוסמן אמר שאנשים מכל מיני מחנות צריכים להתארגן ביחד ולעשות משהו. ולא ידע לומר מהו הדבר שיאחד אותם. ומה הם צריכים לעשות. ולמען אילו מטרות. גרוסמן נגע בגעגועים ולא העז לעמוד מול שבר גדול: אבדן תודעת המשימה המיוחדת של התנועה הציונית ומדינת ישראל, שבשלה היינו מוכנים פעם להתלכד ולהתעלות מעל לשוני ולאינטרסים הכיתתיים והאישיים ולשאת קשיים גדולים. אבדן מערכות הערכים שהנחו אותנו וידעו להטיל עלינו אחריות וחובה. ובעקבותיהם אבדן האמון במנהיגות, המחויבת  לאותם ערכים, ואבדן האמון של מנהיגינו בנו, שנהיה מוכנים ללכת אחריהם. ובעקבות כל זאת: השיתוק המדיני והשיתוק החברתי והשיתוק הצבאי וחרדת הקיום. הסופר וחבריו אנשי הרוח הישראליים כבר שנים רבות אינם כתובת למחפשי משמעות ודרך חיים. בהיעדרם פורחים הנזיר עם הפרארי, והסוד, רבי נחמן, המקובלים, המגשרים, המאמנים, המטפלים, המטפלים האלטרנטיביים, השימפנזים ועוד. המנהיגות החלולה נבחרה על ידי עם חלול. מהו הדבר שהיה לנו פעם ואבד? ומה ישיבנו? בחיפוש אחר אבידתנו נלך למסע ארוך במעט מילים אל מחוזות ילדות רחוקים. נתחיל מבראשית ונחפש את היסודות שבנו אותנו, את הימים שבהם היו לנו ייעוד ותפקידים, את המקומות שבהם איבדנו אותם, ומפעל שהתחלנו להקים. לעולם יש תפקיד

אלף פעמים מאז בריאתו הסתכל אדם בעולם: בארץ, בשמים, בים, בעצים, בבעלי החיים, באנשים. אלף פעמים ראה ארץ. שמים. ים. צמחים. חיות. אנשים. ובוקר אחד הכל השתנה. פתאום כל הפרטים נצטרפו לתמונה. פתאום ראה האדם תכנית גדולה. ובתכנית כל פריט ממלא תפקיד שנקבע. סופר בראשית ישב נפעם וכתב: "בראשית ברא". "יהי אור". פתאום הכל דיבר. פתאום הקול נשמע. פתאום ראה האיש שבכל אבן ועץ וחיה יש כוונה. פתאום נתגלה שכל פריט בעולם ממלא משימה. הגילוי מבראשית,  שיש לעולם תכלית, שינה את הבנת האדם את עצמו. מעתה הייתה לו שאלה חדשה להנחותו: מהו מקומי בתכנית? מה נועדתי לעשות? האיש ששאל גילה הזמנה להיות שותפו של בוראו בהשלמת עצמו ועולמו. ההזמנה המיוחדת שקיבל עוררה באדם התלהבות אבל גם התנגדות. הוא אהב להיות עוזרו של הבורא אבל לא אהב שמכתיבים לו מה לעשות. לכן, לאחר שהיו לו כמה הישגים הוא התחיל לתהות: אולי הגעתי כבר לרמה שבה אני יכול לבדי להחליט על עתידי? ההמשך ידוע והוא חוזר על עצמו כמעט בכל דור: אלוהים מפוטר ומוחלף באלילי שווא המחלקים פטורים מתפקידים אנושיים קשים, וגובים מחירים נוראיים. עם לדוגמא

מייסדי הקבוצה שלנו היו בראשיתם עבדים של  מלך מצרים, שתכנן לכלותם. פרעה, כמו כל העריצים הגדולים והקטנים שלהם אנו משתעבדים, שאב את כוחו מאמונת עמו ועבדיו, שהוא הסמכות הגבוהה ביקום. בני ישראל הצליחו לצאת לחרות רק לאחר שגילו כי מעל לשליטה של האימפריה הגדולה בעולם בזמנם ישנה סמכות אחת יותר גבוהה. וזו ייעדה להם חיים אחרים. האנשים שהיו חייבים את חייהם וחירותם לאלוהים הרגישו חובה לספר לעולם את סיפור נפילתם החוזרת של בני אדם להשתעבדות מול אנשים, דברים או שיטות, הנדמים כאלוהים, ואינם אלוהים. לשם כך בנו אומה יחידה בתולדות העמים שנתלכדה סביב תודעת משימה משותפת: א.      חפשו את העיקרון המארגן העליון של המציאות, הנסתר מאתנו במהותו בשל מגבלות התפיסה האנושית, אך ניתן לידיעה מצד כוונתו, תפקידנו בעולמו. זכרו שהוא אשר הוציאכם מן המקום הקשה ביותר שלכם. ב.      אל תתפתו לתת לשום דבר שאינו אלוהים מעמד של אלוהים בחייכם. ג.       הכירו את האפשרות הקיימת בכל רגע, לבחור ולהשתתף בקביעת עתידכם. ד.      חפשו כוונה ומעשה נכון בכל דרכיכם. ה.     עשו את השלמת האדם והחברה למשימתה העיקרית של האומה. ו.         המפעל הרב דורי מצריך השקעה יוצאת דופן בחינוך. בנו בית ומוסד לפיתוח השיטה. ז.       קבעו לכם מועדים לזיכרון המאורעות המכוננים שבם נודעו כוונה או תפקידים חשובים. ח.     הצלחת המשימה מותנית באחדות הקבוצה. התחלקו באפשרויות שקיבלתם עם אלו שקיבלו פחות מכם. ט.      קשה לפענח את כוונתו של האל הלא נודע במהותו. אל תתיאשו מהחטאות בלתי נמנעות בדרך. למדו לשוב ולתקן את עצמכם כמעשה שיגרה. י.         אל תתמכרו לעבודת החשובה שלכם. קבעו יום שבו אתם רק מקבלים את מה שכבר נמצא. יום בלא עשייה.

הקונפליקט היהודיהתפקיד שבני ישראל קיבלו על עצמם הציב בפניהם אתגרים גדולים: להתבדל מן העולם. ממה שכולם עושים. לוותר על הנטייה הכלל אנושית של האדם לעשות מעצמו או יצירתו אלוהים. להתגבר על הנטייה האנושית ההפוכה, להסתפק במה שיש. במה שכבר הושג. לשמש דוגמא בכל דרכי החיים לאפשרות של האדם והחברה להיות שותפים לתהליך תיקון העולם. בני ישראל התרגשו מההזמנה להיות חלוצים של מסע התפתחות אנושי. אבל מהר מאד לאחר הקמת הבית הראשון הם גם התעייפו מהמשימה התובענית – לחיות חיים של חובה. הם התחילו לתהות ולהתלונן: למה דווקא אנחנו קיבלנו עבודה יותר קשה מכל העמים? והאם יתכן בכלל שכל העולם טועים? ומי בכלל יודע שאלוהים קיים ויש לו תכלית ותכנית לבני אדם? בית ראשון הוא סיפור המתח הזה: עבדו אלוהים – עבדו אלילים. פוסחים על שני סעיפים. חורבנו של בית ראשון לאחר תקופה ארוכה של עבודת אלילים גילה לעם ישראל שאפשר  לוותר עליו, ולגזור את גורלו כגורלם של כל העמים הנעלמים לאחר שנסתיים תפקידם. בסוף בית שני מצאו היהודים פתרון של פשרה למתח הקשה שבין הובלת התפתחות אנושית והרצון להיות כמו כולם: הם דחו את מימוש עצמם כממלכת כוהנים לעתיד. היהדות יצאה  לגלות. מאחריות מלאה לחיים עצמאיים. מתפקיד שדחתה לעתיד. מארץ ישראל. כדי לשרוד בגלותה היא קיבלה עליה את המכנה האחרון המשותף שכל היהודים הסכימו עליו לפני שנתפזרו לכל קצות תבל: התלמוד הבבלי כבסיס להלכה שאותה אין משנים. היהדות העבירה את עצמה למצב של המתנה. התפקיד היהודי השתנה: לא עוד חלוץ המסע האנושי אלא "שומר המצוות". שומר ההישגים הגדולים של האבות. שומר הידע שכבר הושג והמעשים שהופנמו. שומר למען יום יבוא שבו נחזור למלא את התפקיד במלואו. שומר וממתין לאיש אחר עם רוח גדולה בגבו.

אור לגויים

בזמן שהיינו ישנים העולם השתנה: גילויי העם העברי, שנדחו בתחילה, החלו להתקבל. מקור הסמכות לפי שיטתם של בני ישראל אומץ על ידי חלק גדול מן האנושות: אחד, עליון, לא נודע במהותו (עם כמה הקלות) ומזמין את בני האדם למלא תפקיד חשוב בעולמו. פתאום הכל הסכימו שעבודת האלילים, הייתה טעות. ספר התנ"ך המספר את התגלות האלוהים, המאבק בעבודת אלילים, וביטוייהם ההיסטוריים דרך מאבקו של עם אחד לקבל עליו את תפקידו, הפך לרב מכר מכונן. הוכרה ההזמנה שיש לכל בני אדם להיות שותפים למפעל השלמת עצמם וחברתם. ומתוך כך נוצר מושג חדש שלא היה קיים לפנים: אנושות, החברה שבה כל בני אדם הם חברים שווים, שאינם נמדדים לפי מוצאם, מעמדם, ממונם וכו' אלא רק לפי מידת השתתפותם במפעל התיקון האנושי. העולם קיבל מן היהודים את העתיד: הגילוי כי מה שיש, לא קובע את מה שיהיה, אלא ההפך, קבלת חזון העולם שצריך להיות –  משנה את ההווה. נתקבלה התפיסה שזהו מפעל לדורות רבים, וצריך לעצור בו פעם בשבעה ימים, להתבונן. לנוח. לא לעשות. התפקיד החלוצי שהיה לבני ישראל קיבל אישור כללי (היה ויכוח אם תפקידם הסתיים).

חברת מופת

באמצע המאה השמונה  עשרה, לאחר ארבעים דורות  של דחיות, גילו יהודים שהגלות נגמרה. היהדות שנשמרה בהקפאה לא עמדה יותר בתחרות עם ההשכלה והתרבות הכללית.  היו יהודים שדימו כי המדע, ההשכלה, חברת הלאום הפתוחה לכל הדתות,  הסוציאליזם או הדמוקרטיה הם מעתה חלוצי המסע האנושי, ונסתיים תפקידם המיוחד של היהודים בתולדות העמים. בשעה ההיא קמה התנועה הציונית.  חבריה שראו את התנוונות החיים היהודיים אהבו את הישגי ההשכלה והתרבות הכללית החדשה, אבל ידע  יהודי שעוד היה ברשותם הזהירם מפני סימניה של מחלה ישנה העוטה מלבושים חדשים: נטייתם של בני אדם להאליל את הכלים  והמסגרות שהם יוצרים.  האללת  הלאומיות שתיגמר בנאציזם. האללת הסוציאליזם שתיגמר בסטאליזינם. האללת השוק החופשי שתיגמר בניכור ושבר חברתי. האללת הטכנולוגיה שתיגמר בהתמכרות לקניות. האללת כתבי הקודש הדתיים שתיגמר בפונדמנטליזם כפייתי. בצאתם לעולם הם זכרו עדיין משהו שהיהודים יודעים על יסוד מארגן עליון, הנמצא מעבר לדברים שאנו יוצרים או רואים, ואשר פנייה אליו מאפשרת לאמץ את הישגי המדע והתרבות, לתת לכל אחד מהם מקום מתאים, בלא להאליל אף אחד מהם. ראיית יסוד היהדות וניוונה, מתנות התרבות ומחלתה, הצמיחו חזון של תיקון לאומי, חברתי דתי ותרבותי שיעשו במשולב, בלא שאחד מהם יקבל מעמד עליון על חבריו, ויציעו דרך לתיקון עולם וקלקוליו. המפעל החדש עורר תקווה עצומה. העם שליבו משימה עלומה שמע אט אט את ההזמנה. התגבר על מרחקים, הבדלי מנהגים ופערים תרבותיים, אינטרסים כיתתיים ובליל לשונות רבים, והתעלה למצוא יסוד מלכד גם כשלא הייתה הסכמה על הפרטים. מפעל התיקון הלאומי-חברתי-דתי הניח יסודות למערכת ערכים חדשה והעמיד מנהיגות המחויבת לה ויודעת לגייס את עמה למפעלים גדולים. בראשו עמדו אנשים שהייתה להם  מחויבות לתפקידו של העם שגילה סמכות יותר גבוהה, וחופש להגדיר מחדש את העיקרים. דבר אחד שכחו החלוצים. כשקמה להם מדינה הם לא אמרו לאלוהים תודה. את הצלחתם ייחסו לעצמם: לקבוצה, להתיישבות, למדינה, לנוער המופלא, לצה"ל, למפלגה. הקלקול חזון חברת המופת היהודית-ישראלית שהניע את שיבת ציון במאה שנותיה הראשונות התפגוג במהלך שנות הששים של המאה העשרים. הוא הוחלף בשני חזונות מצומצמים: א. חזון  הנורמליות של האנשים המודדים את עצמם לפי האנשים  המצליחים של העולם. ויתרו על סגולה חבויה שפעם ייחסו לעצמם. לא רוצים חברת מופת. לא רוצים שום אחריות לעתיד האנושות. איבדו עניין בלימודי תורת החיים של היהודים. רוצים להוציא את התנ"ך מן הבגרות. רק תנו לחיות. ב. חזון השיבה למדינת ההלכה (שמעולם לא נתקיימה).חזרה לבבל בשנת חמש מאות, בית מקדש עם קורבנות, אלפי ישיבות, כשרות עם כל ההחמרות. בלי חזון לתיקון חברתי. בלי כל אחריות לתיקון לאומי או עולמי. עם איסור גמור על תיקון דתי. שני ראשים קטנים. המצומצמים והחלולים. וחברה המתפרקת לקבוצות העוסקות רק בעצמן. לחרדים ישיבותיהם יותר חשובות מן המדינה. למתנחלים ההתנחלויות  יותר חשובות מהמדינה. לליברלים זכויות הפרט יותר חשובים מהמדינה. ליאפים הקריירה יותר חשובה מהמדינה והילדים. לפוליטיקאים הכיסא יותר חשוב מהחיים. אבד היסוד המאחד. שידע לתבוע מהקבוצות השונות ריסון מסויים. אבדו מערכות הערכים שניהלו את הכלל. שאמרו מהי חברה, ומה היא משפחה. ואיך לגדל ילדים. ומהו האיזון הנכון בין דאגת איש לעצמו וביתו ואחריותו לקהילתו ולעולם כולו. אבדה תודעת המשימה הבונה אותנו כעם. אי אפשר יותר לדעת מי הוא יהודי כי אין יודעים מה יהודים אמורים לעשות. אין ביהדות זמנינו, שום הבטחה להישרדות. כבר מאה שנה שאינה יודעת ליצור מכנה משותף מחייב לכל הגלויות. אבד האמון של העם במנהיגיו. של המנהיגים בעמם. של כל קבוצה בכל האחרים. מקובל שהכל חושבים רק על עצמם. תורת ישראל יתומה. היא היודעת את סוד החיבור של הפרט והכלל, מדע וערכים, אתמול והימים הבאים, עם ועולם, כלואה בבית הגנזים. ואין לה דובר. אבדה התכלית. הסיבה לעמוד במאמץ קשה ורב השנים. ונוצר ספק אם יהודים צריכים בכלל מדינה משלהם. אובדים הנכונות לתרום. להתחלק. להתנדב. לשרת. להתגייס. להסתכן. לעם שליבו משימה עלומה האבדן הזה הוא סכנה קיומית. תיקון השבר הזה לא ייפתר בתיקונים קלים: חזרה לקריאה בארון הספרים. תגבור לימודי יהדות. קבלת שבת קהילתית. סדנה לרוחניות יהודית. תיקון מעמד האישה בחברה הדתית. גיוס החרדים. פינוי ההתנחלויות. חלוקה צודקת יותר של ההכנסות. שינוי שיטת הממשל. או שיטת המנהל. או סמכויות המשפט. או בחירות. כל אלו לא ישיבו את הלב למקומו. צריך תיקון גדול, שאפשר לסמן בו כמה התחלות: א.      לוותר על האשליות שמישהו שומר לנו באיזה מקום יהדות מוכנה לשימוש. אין ממי ללמוד היום את התפקיד הישראלי. צריך לחזור לספרי היהודים ולקרוא אותם באופן חופשי, ללא המורה הדתי היודע לקרוא רק את הילכת ההישרדות של הגלות. ב.      לחפש את המהות. עיקר היהדות. לב המשימה הישראלית. ולהבחין אותו מנפילות לעבודת אלילים, הקטנה עצמית וגלגול האחריות למשיח שיבוא, דחיית היהדות לעתיד לבוא, ההקפאה העמוקה ואיסורי יצירה הכוזבים, או הסתגלות היתר לצרכי  החיים בארצות הברית. ג.       לא להתפתות לצמצום התורה הזו  ליהדות כתרבות, או ספרות, או רוחניות. להקשיב לרצון העולה מן המעמקים. לזעקה למשמעות. לבקשה הסמויה להאמין. לשוב לגלות אלוהים ותפקיד אנושי בארון הספרים. ד.      לחשוף את כלי העבודה והשיטות הישנות שבהם מפענחים חובה וכוונה במציאות. לחזור לדבר ולחשוב על ייעוד ותפקידים. חטאים עונשים. ניסיונות לא פתורים. תפילות חדשות וחסדים גדולים. ה.     לחדש מקצוע ישן: מומחים לזיהוי דרכיה הסמויות של עבודת האדם את עצמו או את הדברים שלכאורה יסדרו לו משימה יותר קלה. לשוב ולשאת תפקיד ייחודי: חלוצי מסע התפתחות אנושי. ו.         לעלות להר סיני. לדרוש שיחה ישירה, פנים אל פנים. להיות מוכן להסתפק בקצת פחות. לא לרדת בלא הוראות ברורות. ז.       לכתוב מחדש את המסכתות החסרות בכתבי היהודים: מסכת מדינת ישראל. מסכת זוגיות עם שתי קריירות. מסכת הורות לילדים שחושבים שהם אלוהים. מסכת גבולות השימוש בטלויזיה, סלולרי, מחשבים. מסכת הדברים שלא צריך לקנות כשמרגישים ריקנות, ועוד ועוד.

שום דבר לא יעבוד פחות מפרוק תורת חיינו ליסודותיה, גילוי עיקרה ומהותה, מתנותיה ויסוד קילקולה, והרכבתה מחדש כתורת חיים לזמן הזה ולעתיד לבוא. אז יהיו לנו שוב סיבה. ותכלית. ויסוד מאחד. ומערכת ערכית. אמון הדדי. ומנהיגות. בהירות וסמכות להחליט. על עתיד השטחים. ועל תיקונים חברתיים. ועל מקומה של היהדות במדינת ישראל. והדברים שעליהם ראוי להילחם. ותקווה גדולה לעתיד.

  • יהדות
  • תיקון
  • קבוצה
  • חלום
  • דת
  • קבלה
  • נפש
  • טיפול
  • אתיקה
  • תשובה
  • בחירה
  • מטפלים
  • מיתוס
  • תורה
  • מודעות
  • שיקום
  • זוגיות
  • חרדה
  • פנים
  • פחד
  • חילוני
  • שינוי
  • הורות
  • לימוד
  • בדידות
  • יאוש
  • דיכאון
  • מיסטיקה
  • ייעוץ
  • אמונה
  • אופקים
  • התפתחות
  • אמת
  • חסידות
  • התמכרות
  • רוחניות
  • סבל
  • עיון
  • ניסיון
  • אימון
  • טראומה
  • פסיכולוגיה
  • ריפוי
  • גוף ונפש
  • לימודי יהדות
  • חזרה בתשובה
  • נשמה
  • חסד
  • קבוצתית
  • אלוהים
  • שורשים
  • תקווה
  • תיקוןהנפש
  • אבחון
  • טיפול נפשי
  • טיפול משפחתי
  • פוסט טראומה
  • אבל
  • שכול
  • קבוצתי
  • בינה
  • עבודה סוציאלית
  • המקום
  • רגשי
  • תרפיה
  • חירות
  • תודעה
  • חטא
  • כוונה
  • סכיזופרניה
  • מדרש
  • קדושה
  • התבגרות
  • נס
  • מיתולוגיה
  • תלמיד
  • מורה רוחני
  • עצמי
  • מדרשת
  • אלהים
  • גשר
  • הלם קרב
  • התקף חרדה
  • תמורה
  • מודעות עצמית
  • קוגניטיבי
  • רוטנברג
  • בודהיזם
  • התעללות
  • הפרעת אישיות
  • אלול
  • הוויה
  • גוף נפש
  • הפרעת
  • ראש יהודי
  • זהות מינית
  • פסיכולוגיה יהודית
  • בית דניאל
  • הארה
  • טיפול קבוצתי
  • עונש
  • פסיכודרמה
  • קולות
  • יעוד
  • בית תפילה
  • קבוצה טיפולית
  • טיפולית
  • עזרה נפשית
  • בפסיכולוגיה
  • בית מורשה
  • מחלת נפש
  • חרדה ודיכאון
  • עבודה פנימית
  • פסיכוטי
  • דת ומדע
  • לימודי פסיכולוגיה
  • הדרכת הורים
  • השגחה
  • אבדן
  • בעל שם טוב
  • יד בנימין
  • שינוי התנהגות
  • חשבון נפש
  • גבורה
  • חרד
  • חילוניות
  • מגיד
  • מינות
  • כמיהה
  • ענווה
  • מרקם
  • סוד
  • נרטיבי
  • שפוי
  • שפיות
  • חוזר בתשובה
  • משבר נפשי
  • ייעוץ חינוכי
  • אסכולות
  • מצבי רוח
  • להשתנות
  • עבודה זרה
  • אינטלגנציה רגשית
  • משפחה במשבר
  • ויהדות
  • ופסיכולוגיה
  • ביבליותרפיה
  • מצבי משבר
  • התגלות
  • מורים רוחניים
  • הקהל
  • שינוי נפשי
  • הדרכה בפסיכותרפיה
  • תורת הנפש
  • תיקוןעולם
  • בתי תפילה
  • ליווי רוחני
  • גילוי עצמי
  • פגיעה עצמית
  • להציב גבולות
  • אוטנטיות
  • חרדה קיומית
  • עבודת אלילים
  • תיקוןהמידות
  • בחירה אישית
  • הילינג יהודי
  • תרופות נגד חרדה
  • תיקוןעצמי
  • חכמת הלב
  • שינוי פנימי
  • העברה נגדית
  • אימון יהודי
  • פסיכו-דהרמה
  • אהבה שאינה תלויה בדבר
  • חוויה מיסטית
  • ריפוי יהודי
  • ברודט
  • צימבליסטה
  • תפילה חופשית
  • לטפל מתוך אמונה
  • שבר ותיקון
  • יהדות ופסיכולוגיה
  • מודע לעצמו
  • לומד מהחיים
  • לומד מאחרים
  • בתי קהילה
  • בית קהילה
  • שינוי בהרגשה
  • שינוי בהרגלים
  • עומד בניסיון
  • אובדני

שאלון עבודת אלילים

פסיכולוגיה ביהדות

שאלון עבודת אלילים

ד"ר יאיר כספי

שער א': זיהוי עבודת אלילים

מהי על פי השקפתך הוא "סוד האושר"? איזה אליל מסתתר מאחורי אמונות שאת/ה דבק בהן?

שגיאות וחטאים חוזרים שלך: בשרותו של איזה אליל הם נעשים? איזה השקפת עולם או אמונת שווא מצדיקה את חטאיך?

שקרים שאת/ה רגיל לספר לעצמך או לאחרים: איזה אמת עליך נסתרת בהם? איזה אליל נסתר בשקרים חוזרים שלך?

איזה אליל עבדו בבית הוריך? מה ממנו לקחת לך?

איזה אליל יצרת לעצמך בילדותך?  כיצד הוא פיצה אותך, שמר עליך, או סייע להישרדותך?

איזה ערך חשוב שרת אותך פעם, ואחר כך נשתעבדת לו?

מה את/ה חושב לנעלה או אלוהי בך או באחרים (או בדברים)? איזה אליל עשית מדברים "נעלים"?

איזה אליל עובדים היום בביתך?

"אני האלוהי/ת": המושלם בגופו, הישגיו, או נשמתו. הראוי לכול, השולט בכול, הנדיב ללא גבול, היכול לפתור או להתגבר על הכול, היכול לעשות הכול לבדו, היכולה להכיל הכול, המושלם במוסריותו. זה שסבל יותר מכול.

החופשי ומשוחרר מכול. הנעלה ומרשים מכול.

ניסיונות בחייך שעדיין לא פתרת: איזה אליל  מספק לך פתרון מדומה לקשייך?

שער ב': מקומו של האליל בחייך 

מהו "סוד האושר" לפני מאמיניו? ( מה כתוב למרגלות פסלו).

באילו שקרים הסברת את עבודתו?

איזה יצר רע את/ה ממש/ת בעבודתו?

מי לימד אותך לעבוד אותו? מי שותף עמך היום לעבודתו? את מי גייסת לעבודתו?

מהו חזון השווא שלך בעבודתו?

 תחומה של עבודת האליל ומקומה של עבודת אלוהים: אילו קשרים שלך מנוהלים מולו?

אילו החלטות בחייך התקבלו ברוחו? אילו תחומי עיסוק הוא מנהל לך? איזה מעשה מן התקופה האחרונה נעשה בהשראתו? באיזה מעשה ביממה האחרונה עבדת אותו?. שאל את אותן שאלות לגבי התנהלות מול הבורא. גם בקשרים או תחומים שבהם יש עבודת אלילים כדאי לשאול איפה ומתי עבדת בהם אלוהים.

ד ר כ י   ע ב ו ד ה:

כתוב את "עשרת הדיברות" של עובדי האליל: 7 מצוות "עשה", 7 מצוות "לא תעשה".

תאר את מקומו של האליל מראהו ותכונותיו. צייר וצבע אותו. צייר את מקומך ודמותך לפניו

עונשים:

קורבנות שהקרבת לו ועונשים שקיבלת על עבודתו. עשה/י רשימת הפסדים מפורטת.

מחירים ששילמו אחרים על עבודת האלילים שלך. את מי הקרבת לפניו?

שער ג': פרידה מעבודת אלילים

איזה ערך נכון, שראוי לשומרו, נסתר בעבודתו?

מה שקרי בו? במה הוא פגום, מוגבל ואינו אלוהי בכלל?

מצוות "לא תעשה" למאבק בעבודתו.

מצוות "עשה" בפרידה מעבודת האליל.

באיזה ניסיון לא פתור תצטרך/י לעמוד בפרידה ממנו?

תפילה: מה ניסית לקבל בעבודת האליל? בקש דבר דומה מאלוהים.

שער ד': שאלות לעבודה יומית

פרידה מעבודת אליל התופס מקום מרכזי בחייו של אדם מצריכה עבודה יומית קבועה בת מספר חדשים.

1. היכן עבדת היום את אלילך ומה עשית בשרותו?

2. באיזה שקר הסברת לאחרים או לעצמך את עבודתו ומהי האמת?

3.  מה היה עונשך על אותה עבודה?

4. באיזה מעשה היית עומד/ת בקשייך באותה שעה ונמנע/ת מעבודת האליל?

5. מתי ואיך נמנעת היום מעבודת אלילך ובאיזה מעשה עמדת בניסיונך?

לדרוש אלוהים פרק 4: חידוש השיחה הישירה

פרק 4
לדרוש אלוהים
לעיני כל ישראל קורא דוד, המלך הזקן, את צוואתו לעמו ולבנו, שלמה:
שמרו ודרשו כל מצוֹת ה' אלֹהיכם (דברי הימים א' כח, 8).

מנהיג האומה מסכם את העיקר שהוא מבקש להעביר לבאים אחריו והוא פותח בהנחיה היסודית לאדם, החוזרת בכל ספרי המקרא: דרשו את אלוהים: פנו אליו, שאלו אותו, בקשו ממנו דרך. עשו את אשר נדרשתם.
דרישת האלוהים, הפנייה אליו בשיחה, נתפשת כעניין טבעי במקרא. "כי קרוב אליך הדבר מאֹד", כתבו לך בספר דברים, "בפיך ובלבבך לעשֹתו" (דברים ל, 14). אתה חלק ממערכת גדולה וטבעי שתבקש לדעת את מקומך בה. מה יועד לך. מה שלך. מה מחכה לך.
המלך הזקן ממשיך:
ואתה שלמה בני דע את אלֹהי אביך ועָבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו יִמָצא לָך ואם תעזבנו יזניחך לעד (דברי הימים א' כח, 9).

"דע את אלֹהי אביך." דע את האלוהים שידעו אבותיך. זה שקרא להם למעשיהם. ולא "דע את עצמך", כמו שאומרים היום. "דע את עצמך" הוא מורשת התרבות היוונית העתיקה, הכתובת שקידמה את הבאים בפתח מקדשה של דֶלְפִי.
"דע את עצמך" מניח שהעצמי הוא יחידה אוטונומית. אפשר להביא אותו למעבדה, להאיר אותו, להגדיר אותו ולחקור אותו במנותק מן הסביבה. הדרישה היהודית היתה "דע את אלֹהי אביך", משום שאין משמעות לידיעת העצמי במנותק ממקומו במערכת כללית. אין אדם יכול לדעת עצמו אלא מתוך פנייתו אל ההוויה כולה ובקשת תפקידו, שהוא עצמיותו, מיוֹצרה.
הניסיון לדעת את העצמי כאילו הוא התחלת וסוף כל הדברים מבודד את העצמי. מנתק אותו מיסודו. מציג תוצר כוזב. הפסיכולוגיה המודרנית של העצמי לימדה אותנו שהוא נוצר ומתפתח ביחסו לעצמי אחר, שלו היא קראה "אובייקט העצמי". "אובייקט העצמי" של הפסיכולוגיה הוא  עצמי בוגר, בשל, הורה לילד למשל, אשר משמש מעין ראי לעצמי. הוא עוזר לו לגלות את רצונו, יכולתו ואחריותו:
"אתה עייף," אומרת האם לבנה התינוק המשפשף את עיניו, "רוצה לישון." והילד למד כי יש לו רצון משלו. למד לקרוא לרצונו בשם "עייף". למד שהוא מותר.
"חמוד," ממשיכה האם. העצמי של הילד למד לחוות את ערכו באמצעות עיני אמו. הוא חשוב. אוהבים אותו ולכן ראוי שיאהב את עצמו.
"לך הבא את לילה טוב ירח ואקריא לך סיפור לפני השינה."
הזאטוט קיבל משימה. אמו גילתה לו שיש לו יכולת שלא ידע על קיומה. ללכת לחדר השני ולזהות ספר על-פי עטיפתו ולהביאו. היא סומכת עליו, ובאמצעותה הוא ילמד לסמוך על עצמו. היא מטילה עליו משימות, ואם יש לו אמון בה, שנבנה על יסוד משימות נכונות קודמות שהטילה עליו, הוא ילמד לזהות לבדו משימות המתאימות לו.
הילד חוזר עם ספר ובובה שהוא לוקח עימו כל לילה למיטתו. הפסיכולוגיה של העצמי נתנה לבובה שם. "אובייקט מעבר". מין מתווך בין האם לילד. נציג של אהבתה. כאשר יחבק את הבובה במיטתו יחוש את חוּמה של אמו גם כשהוא לבדו.
הפסיכולוגיה המקראית מכירה רק אובייקט אחד של העצמי, כל העצמי. האם המוזכרת לעיל נמצאת בפסיכולוגיה שאלוהים במרכזה בתפקיד שונה. היא אובייקט המעבר. היא "הבובה", המתווך המחבר עצמי לא בָּשֵל לאלוהיו. היא מספרת לילד על תפקידיו אצל בוראו. על החן המיוחד שקיבל ממנו. כל ההוויה מנהלת את השיחה הזאת עם מקורה. אובייקט  העצמי שלה.
הורים עם חיבור טוב, משל עצמם, ל"אובייקט" האלוהי של העצמי, ילמדו אותו לילדיהם, שיגיעו לבגרות מתוך יכולת לנהל שיחה ישירה, משל עצמם, עם אלוהים הקורא להם לתפקידם.
"דע את אלֹהי אביך, ועָבדהו בלב שלם ובנפש חפצה". פנייה סתם איננה מספיקה. כדי לשמוע אותו צריך להכין את הלב למפגש. מי שידרוש אלוהים, וליבו לא עימו, הושאר במקום אחר, קשוב לקולות שונים, לא יישמע. רק כאשר הוא פונה לגמרי, מוכן לקבל את התפקיד שיוטל עליו, רק אז הוא הופך להיות חלק מן המערכת שאליה הוא מבקש להצטרף. נפרד מתדמית עצמו הכוזבת, כמרכז העניינים, וחוֹבר לקול הדובר אליו.
"כי כל לבבות דורש ה'", נמשך הפסוק. אלוהים כבר מדבר אליך הרבה זמן. כל הזמן. לכולם. דורש את כל כולם. אבל לא שמעת. פניך לא היו לשם.
"וכל יצר מחשבות מבין". בוא לפגישה כמו שאתה. אל תשתדל להיות נחמד, מנומס, מכבד. בוא עם כל יצריך. כל קשייך. כל ספקותיך. אל תסתיר דבר. אל תכחיש. אל תדחיק. אלוהים יכול "להכיל" אותך. הוא כבר יודע. כל יצר מחשבות מבין, רגשותיך הסתומים מובנים אצלו, מקבלים משמעות חדשה.
הפסיכולוגיה של העצמי מטילה על המטפל הבא לתקן קלקולים של אובייקט עצמי קודם, להיות מסוגל "להכיל" את העצמי של המטופל. הפסיכולוגיה שאלוהים במרכזה מציעה לו להצטנע, להפסיק לחשוב שהוא "האובייקט של העצמי". ולהציע את עצמו כמדריך לקשר עם מי שיכול באמת להכיל הכול. אלוהים לבדו.
"אם תדרשנו יִמָצא לך," ממשיך המלך המדריך את בנו. אתה צריך לדרוש ממנו דרך. זוהי חובתך הראשונה. והוא חייב לך הדרכה. להימצא לך. זוהי החובה האחת שהוא קיבל על עצמו ביחסים הלא שווים שיש לו איתך.
"בכל לִבי דרשתיך," מתריע מחבר תהלים, "אל תַשְגֵני ממצוֹתיך" (קיט, 10). תן לי הנחיה ברורה מה אתה רוצה ממני. אתה חייב לי. יש לנו הבטחה ממך להיות נמצא. תמיד הווה. תמיד ניתן למציאה. אתה לא חייב לנו הסברים. אתה לא חייב לסדר לנו עניינים. אתה חייב לנו הנחיה כאשר אנו מוכנים לקבל אותה.
כי רק אם הוא נמצא, יש אתה. רק בפנייתו אליך, הנשמעת כאשר אתה דורש אותו, אתה קיים. מקבל מצפן פנימי לכוון אותך. "ישמחו דֹרשי אלֹהים" כותב תהלים, "ויחי לבבכם" (סט, 33). רק בפעולת הדרישה חי הלב, נוצר, נולד העצמי.
לדרוש אלוהים הוא היסוד שעליו עומדת התורה כולה, קבעו חכמים בתלמוד הבבלי (מכות כד, א) שסיכמו את עיקרה בפסוק משל עמוס הנביא:
כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו (עמוס ה, 4).

החובה לדרוש את אלוהים מוטלת על הכול. וכולם יקבלו  תשובה. היחיד – לעצמו. הנביא – לעמו. אלוהים פתוח לשאלות בעניינים אישיים ובעניינים לאומיים. הוא עונה על ייעוד ודרך ומשיב על שאלות בענייני אהבה, משפחה ועבודה. הוא הכתובת, והדלת תמיד פתוחה.
אנו שומעים את קולו קורא בדממה, או מוכרז במעשיו בעולם, ונענים לו במעשים שלנו. ובְּמקום שמעשינו היו רצויים, אנחנו מקבלים קריאה למעשים נוספים. עשייתנו היא הכרזה שאנו מוכנים ובקשה להטיל עלינו מעשים נוספים.
אם מיעטנו לפנות אליו, הרי זה משום שלא רצינו לשמוע את תשובתו. במקום שאנו דורשים אותו לדרך, הוא דורש אותנו למעשים. במקום שאנו שואלים אותו לפשר סבלנו, הוא שואל אותנו לאן נעלמנו.
הכרעה את מי לדרוש לתשובה היא ההכרעה הכי חשובה שאדם יכול לקבל. היא תקבע את כל מעשיו להלן. הפנייה הזאת נעשית בדרך כלל בלא מודע. אנחנו תמיד פונים אל מישהו, אל משהו, שיגדיר את העיקר, התפקיד, הזהות. לאובייקט שבאמצעותו נוכל למדוד את עצמנו, הישגנו, ערכנו. מי שאינו פונה אליו פונה אל צילו, אל מתחזיו. אל האנשים החושבים שהם אלוהים. אל הטכנולוגיה שלנו, אל הכלים שיצרנו, אל המוצרים שמהם אנו מבקשים יוקרה, אל תדמיות כזב, אל מה שהחבר'ה אומרים. אל רוחות מתים, אל אובות, אל ידעונים, אל אלילים.
הפנייה אל מקור אחר מותירה אותך לבד. בלי קולו. בלי סיבה. בלי תכלית. בלי דרך. "אם תעזבנו," מזהיר האב את בנו, "יזניחך לעד."
המקרא תובע להכין את הלב לדרוש אלוהים. הוא אינו דורש אמונה באלוהים. דרישת האלוהים, הפניית הלב אליו, הבקשה ממנו, היא נכונוּת לעשות ניסיון. לנסות את הדרכתו של אלוהים. האיש הדורש בודק שוב ושוב אם יש שם דרך. אם היא אפשרית לו. אם היא מסבירה את החיים. מארגנת אותם. נותנת להם משמעות וערך. רק מתוך הרבה נסיונות כאלו, העולים יפה, ייווצר אמון. אמונה תהיה אחרי שדורשים אלוהים, והוא שם.

אל אלוהים באמצעות התורה

מדרש האלוהים הוא יסודו של מקרא. הוא נעשה שם באופן ישיר: פונים, שואלים ושומעים. פונים במישרין, או פונים באמצעות נביאים: העם המוכן למעשים שואל, והנביאים דורשים בשבילו, שומעים ומוסרים.
כאשר נצטברו כבר גילויים רבים על התפקיד האנושי הכללי והתפקיד הישראלי הייחודי, לאחר דורות רבים של דרישת אלוהים, קיבל מדרש האלוהים מעמד מורכב של לימוד ושמירת מה שכבר נגלה, לצד המשך השיחה הישירה שבה דורשים את אלוהים לאתגרים החדשים העולים, למה שעוד לא נודע.
מדרש האלוהים הישיר, מספר הנביא ירמיה, אבד בימי יורשי ממלכת בית דוד. תוצאת אובדנו היתה אסון. גלות ראשונה בבבל:
כי נבערו הרֹעים ואת ה' לא דרשו על כן לא השכילו, וכל מרעיתם נפוצה (ירמיה י, 21).

מי שאינו דורש אלוהים, מתנתק מן המציאות, לא קורא את תביעותיה. סופו שיאבד לגמרי את הקשר אליה, חיבורו לארץ שבה הוא נדרש למעשים.
העם ששב מבבל לאחר שבעים שנה "דורש לה' אלֹהי ישראל" (עזרא ו). אבל מדרש ההוויה אינו שב למקומו המרכזי כמו בבית ראשון. מנהיגם של השבים מבבל, עזרא, הוא "סופר מהיר בתורת משה". סופר ולא נביא. מונחים לפניו דפי המקרא הרבים, שהוא שותף לעריכתם. עזרא, כתוב "הכין לבבו לדרֹש את תורת ה'"(עזרא ז, 9). עזרא דורש את ספר התורה ולא אלוהים.
מעתה מדברים אל אלוהים באמצעות הספרים. מבקשים תשובה לשאלות חדשות באמצעות תוצאות של דרישות אלוהים ישנות. התורה הופכת ל"אובייקט מעבר", מתווך לידיעת אלוהים.
חכמי סוף הבית השני מנתקים סופית את הפועל "מדרש" מאלוהים. הם יוצרים שיטה חדשה: מדרש של פסוקי התורה הכתובה. הם מנסים להבין מהות וכוונה כללית בפסוקים, כדי לצקת אותה למציאות חדשה.
אנשי המשנה והתלמודים התרחקו צעד אחד מאלוהים. הם עדיין דיברו איתו, בעיקר באמצעות טקסטים כתובים. מדרש הפסוקים עדיין הצליח, בקשיים גדלים והולכים בשל המרחק שנפער, לפענח כוונות ומעשים ראויים.
בסוף תקופת התלמודים, בגלותם, מפוזרים בין העמים ללא מרכז יצירה אחד המקובל על כולם, נאלצו היהודים להפסיק לדרוש אלוהים במישרין, ולחדול אפילו ממדרש אלוהים העקיף, באמצעות פסוקי התורה. כדי לשמור על מכנה משותף, הם קיבלו על עצמם את תוצאת עבודתו של בית-המדרש היוצר האחרון שהיה להם – התלמוד הבבלי. השביתו את הכלים, וחיכו ליום שיזכו להתאחד ולהשיבם לעבודה.
מאז אין עוד מדרש יהודי שבו נגלית חובה אנושית ונוצרת תורת חיים. לא מדרש אלוהים ולא מדרש ספר תורה. המושג "מדרש" קיים בשימוש מצומצם. הוא מציין את הסוגה הספרותית של יצירת החכמים בימי סוף הבית השני.
מדרש אלוהים לא עבר מן העולם. בלעדיו אין דרך לקרוא את תביעות החיים. הפנייה הישירה שנאסרה עברה ללא מודע. שם אנו מנהלים את השיחה עם אלוהים. אותו בירור יומיומי של אחריות שאנו עושים.
עם השנים הלך ונפתח פער בלתי נסבל בין מה שכתוב בהלכה, המסכמת את מדרש הפסוקים, שסיכמו את מדרש אלוהים, ובין אותו קול פנימי, תוצר השיחה הלא מודעת, התובע מעשים חדשים. חידושו של מדרש ההוויה מזמין לחדש את כליו הטמונים בספרי היהודים להיפרד מן המתווכים, שומרי ההלכה, ולמרוד באיסור החילוני להכיר בטִבעהּ של השיחה הפנימית שאנו מנהלים. לדרוש אלוהים ישירות ולשאול אותו: "מה עושים"?!

תכנית המדרגות: נוסח המאמר שהופיע ב"שבת", 12 במאי 2006

געגועים אסורים לאלוהים
יאיר כספי
האמונה שטיפול פסיכולוגי או יעוץ משפחתי יודעים את האמת על פתרון המצוקה האנושית, על הדרך שבה צריך לגדל ילדים, או על הדרך לפתור בעיות בנישואין, היא הכרזה סמויה על פשיטת הרגל של תורת ישראל, שכאילו אינה יודעת להנחות את האדם בצמתי חייו העיקריים וברגעי מצוקתו הקשים. העדרה של תורת ישראל מן הטיפול המבוקש על ידי רוב הציבור הדתי, כמו החילוני, הוא שלב נוסף בתהליך צמצומם של החיים הדתיים, ואישוש לטענה שהיהדות לא יודעת להתמודד עם החיים כמו שהם נראים היום.
מי שמצא את עצמו בתורת ישראל – גילה בה את ייעודו, קיבל ממנה את תפקידו המשפחתי והחברתי, מצא בה דרך לשמוח בחלקו, הבין דרכה את משמעות קשייו – אינו יכול לוותר על הרצון שתורת ישראל תהיה שותפתו העיקרית למימוש עצמו, לגידול ילדיו או לפתרון מצוקתו. למטרה זו יצאנו לחפש את הפסיכולוגיה של מקורות היהדות: הדרכים והשיטות שבהם יהודים מצאו את עצמם וטיפלו במצוקה אישית וחברתית לאורך הדורות. חיפשנו את המקומות שבהם נביאים חכמים וחלוצים דרשו וקיבלו תשובה על מה שאפשר ורצוי וחובה לעשות.
התכנית באוניברסיטת תל אביב מלמדת את מערכת הדרכים והכלים של מקורות ישראל לגילוי יעוד ואחריות אישית ולתיקון אדם במלכות שדי. 'פסיכולוגיה ביהדות' שואבת את מושגיה ודרכי עבודתה מן התנ"ך, התלמודים, הפילוסופיה היהודית, הקבלה והחסידות, והספרות הציונית והעברית. התכנית אפשרה התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בשבע שנות קיומה הכשירה התכנית מאות מנחים, מטפלים וגם ציבור רחב, בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים.
לאחר שנים של מחקר איסוף וגיבוש של כלים ודרכי עבודה פסיכולוגיים מן המקורות היהודיים, התחלנו לגלות שיש בהם סדר פנימי, מסלול של התקדמות, תכנים המצטרפים לשיטה. נולדה לנו מסגרת חדשה: תכנית המחברת את הדרכים והשיטות שמצאנו ב'פסיכולוגיה ביהדות' ומגבשת אותם למסלול השתלמות בן שבע מדרגות.
המדרגות מציעות מסלול לגילוי ומימוש עצמי, כלים להתמודדות עם מצוקה ומשבר ונתיב לגיבוש זהות יהודית ישראלית. הן מציבות אתגר מרחיק לכת ודרך ברורה להגעה אליו. הן מאפשרות לעולה בהן למקם את עצמו בסולם של התפתחות, למדוד התקדמות, לגלות שלבים לא פתורים ולהזמין התגייסות אליהם.
מסלול המדרגות מתואר דרך סיפורו של מנחה בתכנית, שכתב על חוויותיו כתלמיד.
א. געגועים לאלוהים
שנים רבות התגעגעתי ולא ידעתי למה. כי אסרו עלי לגלות את מושא אהבתי. געגוע ללא כתובת, ללא מטרה, כי אמרו לי שאין למה. התגעגעתי והיה אסור לי, כי תרבותי אמרה לי להאמין בעצמי. ואמרו גם שאני בורא לבדי את המציאות שלי. ואמרו שאין לי על מי לסמוך, רק על עצמי.
התגעגעתי לאלוהים. ופחדתי שיגלו עלי ותהיה בושה. וגם פחדתי שגעגועי יאפשרו לשומרים של אלוהים לבצע השתלטות עוינת עלי. שיכפו עלי תפקיד שאינו שלי.
התגעגעתי והתקשיתי לוותר על המתנה שהבטיחו לי: אמרו לי שהשמיים הם שלי.
מתגעגע וניקרע. בין הרצון ללכת אחר געגועי ונאמנותי לעצמי. כלומר למה שאמרו לי שהוא אני.
התגעגעתי וניסיתי לדחוק את הגעגוע. למחוק את הגעגוע. ולא הלך לי. הגעגוע לא עזב אותי.
לא הצלחתי לברוא לבדי את המציאות שלי, ונולדה לי מזה אשמה ובושה על חוסר אונים וחולשה. יום אחד, כשלא יכולתי יותר להסתיר את כישלוני בתפקיד שהיה גדול עלי, החלטתי להתחיל להקשיב לגעגועי. לגלות למה הם קוראים, אילו שערים פותחים. החלטתי לנסות להתגבר על הקושי לתת למישהו אחר לנהל אותי. החלטתי לשים בצד חשבון לא פתור, זיכרון אל שהכזיב. לדחות את בירורו לזמן אחר. להסתכן וללכת בדרך שלא רבים הולכים בה. להתגבר על ספקות מקובלים: האם קראו בשמי. האם שומעים. שמא אני ממציא דבר שלא היה. החלטתי לוותר על הגדולה שהבטיחו לי אם אתאמץ קצת יותר. החלטתי לנסות לחפש לעצמי תפקיד צנוע יותר.
ב. לפני מי אתה עומד
היה לי אלוהים מההתחלה. היו רגעים שכמעט נגלה. היו הרבה ימים שהופיע ולא ידעתי להגיד מי זה בא. היום אני יודע שהוא הסיבה שחיפשתי אמת וידעתי לתת והלכתי לארץ רחוקה. קיבלתי עלי להתחיל להכיר את מורה דרכי, לשים לב לשיחתנו הסמויה.
התחלתי מהדברים שאני יודע, מקול שאני כבר שומע, מן המקומות שבהם יש לי כיוון ברור. שאלתי: מה עשיתי נכון? במה הצלחתי? איפה שמחתי?
בזיכרונות של שמחה מצאתי אוצר גנוז של ידיעה עליונה. בשמחה גיליתי עשייה נכונה ושותף סמוי לשיחה ותיקה. חקרתי זיכרונות של אהבות שמחות, שמחה של הישג אישי ומקצועי, שמחה עם ילדים ושמחה של עמידה בניסיונות קשים וגיליתי מה אפשר ללמוד מן ההצלחות ההן על אפשרויות חדשות ותפקיד שעוד לא נתגשם.
חיפשתי את ההתגלויות המכוננות אותי: הלכתי לעבר וחיפשתי שם איפה אלוהים נחבא בזיכרונה  של שמחת ילדות רחוקה, איפה נודע לי ולא ידעתי שבא ומה גילה לי על יכולתי וייעודי. ואיך מן המקום ההוא אני חוזר ונמלא. בדקתי כיצד הופיעה אותה יכולת שקיבלתי בילדותי בפרקים אחרים של חיי, בחסד שידעתי לקבל ולתת, בבקשה שידעתי לבקש בניסיון קשה שידעתי לעמוד בו. שאלתי איך אוכל לגייס לעתיד מתנות מן העבר.
התחלתי לגלות מול מי אני עומד, ואל מי אני מדבר, ומי עונה לי, ובאיזה תדר הוא משדר (כדי שאוכל לזהות אותו שוב, כשיחזור), ומי שלח לי שליחים. ומאיפה אני מקבל כוחות ואמצעים. ואת מי אני משרת כשאני עושה אמת. ואת מי לא הפסקתי לקוות לפגוש פנים אל פנים.
ג. קבלת מחויבות
יש לי תפקיד. כשאני מגלה את תפקידי ומקבל  עלי את מעשי אני מקבל שותף לחיי, מדריך ושומר לצעדי.
תפקידי לא נפתר באחת אלא מתגלה בחיי, חובה אחר חובה.
אין לי היום על מי לסמוך שיודיע לי הרבה מחובותי ואני צריך, לבדי, לחקור ולגלותן. להתגבר על הרצון הטבעי שיגידו לי מה לעשות. להתגבר על ההרגל הדתי לצמצם  אחריות למה שמופיע ברשימת ההלכות. להתגבר על הרצון החילוני לצמצם יהדות לחוויות רוחניות-תרבותיות לא מחייבות.
התחלתי לאט, מגילויה של חובה אחת. נעזרתי בחסד המזמין אותי לחפש חובה בתחום האפשר ופוטר אותי ממה שאינו בתחום אחריותי. נעזרתי בהיפוכה של חובתי – תודעת חטא המסמנת לי את תחום האסור. נעזרתי בסבל כסימן אפשרי לטעות. נעזרתי בשמחה כרמז למעשה רצוי.
כל חובה קטנה שנגלתה לי הייתה אוצר גדול. עשיתי את מה שגיליתי. כי גיליתי שאין משמעות לגילוי אלא במעשה. ולא יהיו לי גילויים נוספים אם לא אתחיל לעשות.
פיתחתי יכולת לגלות תפקיד ומשימה בתחומי החיים השונים והתחלתי לגבש לי רשימות של עשה ולא תעשה בתחום אחד שמעסיק אותי באופן מיוחד. גיליתי שרשימת חובותי ממקדת את חיי ונותנת להם כיוון ברור.
התמודדתי עם קושי לתת למישהו אחר לנהל אותי וגיליתי בו יתרון  – לא הכל אני צריך להחליט לבדי.
ד. תפילה
יש דברים שרציתי מהאישה, והיא התקשתה לתת לי אותם. יש דברים שרציתי מהילדים ולהם היו רצונות אחרים. יש דברים שאני רוצה מהעבודה, ואף פעם לא נותנים לי אותם בדיוק כמו שאני רוצה. יש דברים שרציתי מההורים והם לא שמעו אותם.
תורת ישראל סיפרה לי שהרצונות האלו, כולם, הם גם רצונות מבורא עולם, וצריך לעשותם בקשות אליו, כי רק הוא יכול לשמוע את כולם. כי רק הוא עשוי, ברצונו, לתת אותם. וגם, כדי שלא ישבשו לי את יחסי עם בני אדם.
חידשתי לי שיחה ישירה עם אלוהי. גיליתי לו מה שלא סיפרתי לאיש.
למדתי להכיר בבעלותו על כל מה שאני מבקש, על כל מה שיש. הכרתי אותו כבעל יכולות שאין להם גבולות, כדי שאעז לבקש. הזכרתי לעצמי מה כבר נתן, לי ולשאר העולם ולמדתי לברך ולהודות. לא בשבילו, בשבילי, שאדע מה כבר יש לי ומה אפשר לבקש.
אמרתי לו מה אני צריך. פשוט – רשימת קניות.
שאלתי מה רוצים ממני, מה התכנית, מה הכוונה. ביקשתי דרך ברורה:  מה אני אמור לעשות. הודעתי לו מה לא קיבלתי עדיין, מה אני צריך כדי שאוכל לעשות. הבאתי לפניו את תלונתי. את החשבון הלא פתור שלי עם זה שעשה את העולם הזה כמו שהוא.
המשכתי וביקשתי את כל מה שלימדו אותי שאסור לבקש ואין סיכוי לקבל ולא מכובד לרצות – בקשתי לי נס. והתחננתי מאד. והודעתי לו שאני צריך אותו כאן ועכשיו גדול מתמיד ויכול הכל ונמצא ומקשיב, תומך וסומך ומדריך. ביקשתי אלוהים כל היום.
הייתי צריך להתגבר על האיסור החברתי להיות תלותי. ולהתגבר על האיסור הפנימי להכיר בחולשה והזדקקות לעזרה.  וגם על הספק שלי, אם יש בכלל מי שרוצה ויכול לשמוע אותי.
עשיתי לי שיחה קבועה עם אדון עולמי. שמתי לבי לתפילות שנענו לי, גילוין הגביר את רצוני להמשיך בשיחה.
אספתי את שיחותי עמו וכתבתי לי תפילה משלי. תפילה שאני נושא עמי ליומי. תפילה הנושאת ומעלה אותי ושומרת שלא אשקע, שלא אוותר על תקווה רחוקה. לשוב לעירי אחרי זמן רב ולחדש בה את העבודה.
ה. פרידה מעבודת אלילים
כשחיפשתי את מצוותי גיליתי שבתחומים מסוימים קשה לי לפתור קשיים ולמצוא מעשים נכונים ואפשריים. מאחורי סבל שלא הצלחתי להפסיק, מצאתי לפעמים חטא. לחטא שלא יכולתי לעקור היו שורשים עמוקים בעבודת אלילים המניעה אותו.
חיפשתי את השקרים שאני מספר לאחרים ולעצמי. גיליתי אמונת שווא לא מודעת שעומדת מאחורי חטאים חוזרים. זיהיתי לחצים חברתיים לעבוד אלילים. זיהיתי שותפים ומורים לעבודת אלילים. חשפתי את השקפתה המופרכת על סוד האושר בחיים. הכרתי את דרכיה הנסתרות: חטאים נוספים שלי בתחומים אחרים הנעשים בשרותה של אותה עבודת אלילים. גיליתי שהדבר שחשבתי לאלוהים איננו אלוהים.
הכרתי במחירה הכבד, בקורבנות שאני כפוי להקריב למולך שאליו אני משועבד. בבזבוז השנים והכוחות על אל שלא יועיל, ואבדן הדרך שבא בעקבותיו. גיליתי שהמשך עבודת האלילים שלי תהרוס אותי.
קבלתי הכרעה לפרוש מעבודת אלילים. התחלתי בפרידה מעבודת אליל אחד. למדתי לוותר על רווחיה והבטחות שווא שלה לעתיד. נפרדתי בהדרגה מדרכיה. התרחקתי מעובדיה ומקומות עבודתה. גיליתי לי רשימת "לא תעשה" הכרחית לי.
הייתי צריך להתגבר על אהבה לדבר שעשה לי שירות חשוב בעבר. להיזהר לא להפוך את הפרידה מן האליל לאליל אחר. להתגבר על האנשים סביבי שאמרו לי שהשתגעתי כי אין אלוהים אחר. לא האמנתי גם למי שאמר שאי אפשר להיפרד לגמרי מעבודת אלילים.
גיליתי שאיני חייב לחזור על המשגים שלי. גיליתי כוחות שלא ידעתי לשנות את מהלך חיי. גיליתי כי תשובה ופרישה מכל מה שהייתי, כל מה שניהל אותי, אפשריים בכל שעה. אבל צריך לחזור עליהם הרבה פעמים, עד שהם הופכים להרגל.
ו. עמידה בניסיון
כשוויתרתי על אלילי הופיעה שוב המצוקה שהובילה אותי אליו וגיליתי שבחרתי בעבודתו כדי להסתיר לי בעיה יותר קשה: ניסיון שלא נפתר.
עמדתי בחיי בניסיונות לא מעטים: קשיים ואתגרים שידעתי בהם שאינם תוצר מעשי ולא צריך לחפש בהם סיבה או אשם אלא להתגייס אליהם ולעשותם.
יש לי ניסיונות שעוד לא עמדתי בהם. ניסיון מהיום, בעיה חדשה שאינה נפתרת בחזרה על מה שעבד בעבר, אתגר שאיני מתרומם אליו, הזמנה לתפקיד חדש שאני מסרב לקבל.
ויש סוג שני: ניסיון לא פתור מן העבר. משברי ילדות או בגרות שבהם אלוהים נסתר ולא ידעתי למצוא חסד והדרכה. ועשיתי לי שם במקומו החסר אלוהים אחרים.
ניסיונות שלא נפתרו חוזרים ותובעים את פתרונם. כשהם חוזרים אני חוזר להיות איש בלא אלוהים. מתפתה בקלות להשתעבד שוב להבטחות שווא של עבודת אלילים.
עמידה בניסיון לא פתור חייבה אותי להתגייסות מלאה. למדתי לעשותו משימה מספר אחת שלי ולהעמידו לפני כל אחריות אחרת בעולמי.
שאבתי כוחות מזיכרון של חסד ואמת ומצווה שידעתי לעשות בניסיונות עבר שבהם עמדתי בהצלחה.
רציתי ללמוד מכל מי שעמד בניסיונות דומים. חזרתי לגלות אוצרות בספרי הישנים: איך עמדו שם בדחייה וכישלון אבדן וביזיון. איך עמדו בענווה, בהתגייסות לצו, בסליחה לעצמם על יכולתם המעטה, בשמחה במה שיש ואפשר.
למדתי לכעוס על אלוהים. יש לנו חשבון בלתי פתור. זעקתי האילמת הומרה בתרעומת גלויה שחידשה בינינו דיבור במקומות שבהם היה לפנים הסתר פנים. אמרתי לו שהוא בגד בי, והוא דרש ממני לעמוד בניסיון. צעקתי שאי אפשר לדרוש ממני דבר שלא קיבלתי בשבילו כוחות והוא אמר: מי אתה בכלל?
למדתי להיות פחות חשוב. למדתי לדון את העולם לכף זכות.
עכשיו הייתי צריך באמת לבקש. להודות שבלעדיו אני אבוד. ששום דבר לא יעזור לי פחות מנס. לדרוש את כל החסד החסר. לדרוש שיגיד לי בבירור מה הוא רוצה ממני ובאיזה מעשה יהיה ניסיוני נפתר.
אז התברר לי יעוד מיוחד הנגלה כנראה רק במשבר שאינו עובר: להיות האיש שהתגבר. לתקן קלקול שעשו אחרים. לקבל מעשי אל, תמים בפועלו, אין עוול בעולמו.
הקושי שנדמה כבלתי אפשרי, התגלה כהזמנה לשינוי הכרחי. קראו לי לעזוב הכל וללכת למקום אשר יורו אותי ולהיות שם לגוי גדול.
ז. תיקון עולם
למסע הארוך הייתי צריך שותפים. כדי להתגבר על עבודות השווא שהכל עושים – עשיתי לי חברותא עובדת אלוהים. מסגרת של מפגשים קבועים שבה מגלים יחדיו חסד ואמת, מצוות וחטאים. אני זקוק לחברי ויש לי מתנה לתת להם: שותף שגיליתי לשיחה הפנימית שהכל מנהלים. מדריך ושומע. מאתגר וגומל חסדים.
להפתעתי גיליתי שהמסע הפרטי הזה שלי הוא צורך של רבים. שהבעיות האישיות שלי הן משבר האדם. שעבודתי על עצמי היא תיקון עולם.
פתאום התברר שבמסע הזה הייתי שליחה של חברה, ויש לי אחריות לחזור אליה עם דברים שאספתי בדרך: לחשוף את כשלון הניסיון להמליך אדם בעולם. לגלות ברבים את השיחה הלא מודעת שהכל מנהלים עם בורא עולם. לשמוע תפילות לא מודעות של עם ולעזור בעילוין. להציע את יסודות החובה שנגלו לי בחיי כרמז לדרך שהכל מחפשים. לחשוף את מחירן הבלתי נסבל של עבודות האלילים שרבים שקועים בהן ולהוכיח, בדוגמא האישית, שאפשר גם בלעדיהן. לעמוד בניסיון הפרטי לגמרי שלי שבו אני מכריע את עצמי ועולמי לכף זכות.

« Older entries