ניסיון מאת יאיר כספי

"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" ראה אור השבוע בהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" ויגיע לחנויות הספרים בשבוע הבא (תחילה לצומת ספרים). 

פרק ראשון

חמש שאלות

חמש שאלות נשאל אדם. בתשובתן ימצא אלוהים ואת עצמו. חמש שאלות שכל אחת מהן מכוננת יסוד בשיחתו עם יוצרו. מוסיפה צד בנוכחותו. בונה חלק מן העצמי, שהוא ידיעתו: מהו חסדי? מהו חטאי? באיזה ניסיון מעמידים אותי? מהי מצוותי? מהי תפילתי?

בחמשת ערוצי הדעת נודעים תפקיד, אפשרות, רצון, אתגר וטעות.

 חמש שאלות בהן אדם נישא מעל למאורעות, מעל למקרים, מעל לנטיות, מעל הפצעים. מתנהל מול יוצר העולמות.

            מה ניתן לי ואני יכול להשתמש בו? מה אין לי ואני פטור ממנו? מתי אני בורח או משתמט מתפקידי? איזה אל-כזב פוטר אותי מאחריותי או מטיל עלי אחריות שאינה שלי? מאיזו ידיעה קשה על עצמי ועולמי אני נמנע? איך ההימנעות הזאת מנהלת אותי, לפעמים במשך שנים, מכתיבה מסלול חיים מוגבל? אילו משימות ומעשים משבר לא פתור מטיל עלי? מה אני רוצה? מה נכון ברצון הזה? מה רק אלוהים יכול לתת לי?

 "ניסיון" הוא סיפור מסע בן עשור של תלמידים ומורם שיצאו לפגוש את שברי היחיד והתרבות. אחדים יצאו למסע מתוך כמיהה. לאחרים לא היתה ברירה כי נגמרו להם הדרכים הישנות. הספר מזמין את הקורא להרהר בשאלותיו. לכתוב את סיפורו שלו.

 "ניסיון" מתאר רגעים של שינוי מכונן שבהם למדנו לוותר על אשליית גדולת האדם. השתחררנו מדימויי כזב של אלוהים שאותו חשבנו, בטעות, לבעל הסמכות. התמסרנו לשליחות ייחודית שהוטלה עלינו בתוקף נסיבות חיינו, וגילינו מעיין מרפא שמימיו מאחים פצעים שלא הגלידו מעולם.

            עשרת שערי הספר מלמדים להקשיב לכמיהה, לגלות אהבה, למצוא אלוהים בזיכרונות שמחה, להשתחרר משעבוד, לעמוד בקשיים שנדמו גדולים ממידת האדם, לשאת תפילה אישית. פרקי עיון והדרכה מופיעים לצד סיפורים אישיים. לפעמים סיפור מקדים למדריך. לפעמים המדריך פותח את השער. לפעמים הם באים לסירוגין.

            "ניסיון" נכתב לקריאה איטית. פרק או שניים ביום. ישנם שערים שאולי ידרשו יותר מקריאה אחת. ישנם פרקים שעשויים לעורר רגשות שקשה להכילם. מותר לדלג על פרקים כאלה ולשוב אליהם בזמן אחר.

            המספר בספר הזה הוא לעתים תלמיד זה, ולעתים תלמיד אחר, לפעמים הוא המחבר. "אנו" הם שותפי המסע, תלמידים, מורה וקוראים. כשכתוב פה "איש" הכוונה היא תמיד גם לאישה. כשכתוב אדם, הכוונה היא לאדם וחווה. "אתה" – היא פנייה ישירה לקורא, "הוא" – תמיד גם "את", הקוראת. "אתה" הוא לפעמים שר ההוויה.

ניסיון עטיפה חזית (להקליק)

מכתבים

סיפרתי לה זיכרונות… ופתאום עצרנו, ושמנו לב שאני מתמקדת באירועים שמחים שהיו לי בקיבוץ שלא דיברתי עליהם בעבר! והיא אמרה לי, "את מבינה את השינוי שמתרחש פה?  ההבדל בין איך דיברת על השנים בקיבוץ ואיך שאת מדברת עליהן היום?"

אני מרגישה כאילו ענן שחור שכיסה חלקים רבים של חיי ומנע ממני ליהנות ולחגוג את השמחה והחסד שישנם בחיי, התמוסס.  ואני עומדת במקום חדש/ישן – אותו מקום עם נוף אחר ואופק רחב ומרהיב. אני יודעת שבזכות ההשתתפות שלי בתוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" אני חווה את החיים אחרת, יותר בהירים ויותר שמחים. וגם כשהם פחות שמחים, יש בי פחות פחד והרבה יותר אמונה ואני יכולה להירגע ולהיות בקושי וללמוד מה שדרוש כדי שאעמוד בניסיון.

אני מודה לבורא עולם על המתנות שקבלתי לאורך תשעת השנים שאני משתתפת בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות". על הגאונות שלך, יאיר, להשתמש בעבודה בחברותא לעבודה אישית ולתרגול דברים שלמדנו בשיעורים אתך.

אני מודה לבורא עולם על העבודה בשיעורים של קבוצות העבודה שאתה מוביל, מלאי חסד ואמת, תעוזה, רגישות ויצירתיות. על הברכה להשתתף בלמידה כל כך אישית שהיא גם עבודת ה'. 

אני מודה לבורא עולם, על הזכות להיות עדה לצמיחה האישית שלך, יאיר, במשך השנים.  על הזכות להשתתף במסע מעניין ומאתגר עם מורה דרך שמוכן להקשיב, לשנות כיוון כשמתאים, להמשיך בכיוון כשמתאים, שמשתוקק ללמוד בעצמו על עצמו ועל בורא עולם ושמהווה דוגמא אישית של מי שדורש אלוקים. על הזכות לראות איך שמקום החסד גודל וגודל בחייך, וללמוד ממך ולהגיע למקום שתחושת החסד נוכחת הרבה יותר גם בחיי.

אני מבקשת שאלוקים יברך אותך, יאיר… ושתזכה לפתוח עוד הרבה לבבות לעבודה עמוקה של ה', של תיקון אישי ותיקון עולם.                     

שרי לנס

*****

ישנו קולה של החברותא – ארבע אנחנו ביחד כמעט חמש שנים וכל שבוע, במשך שעתיים, לומדות זו את זו, קונות זו מזו, מאירות זו לזו, מוכיחות זו את זו ובעיקר בנינו לנו אהבת אמת וחיפוש אמת אחר רצונותינו העמוקים והרגישים ביותר.

וישנו הקול הקבוצתי. מזה חמש שנים, בכל שבוע, אחת תביא עצמה. והקבוצה כולה תשאל, תדרוש אלוהים עבורה, תתפלל את תפילתה, לעתים כי שלה דמומה מכאב, תנסח מחדש רצונות, תעודד להביט אחרת, תהיה החסד שלה.

ועל כל קווי החמשה הזאת, בנחישות, בחיפוש, בשאילה נבונה, בהחלטה, בהומור שזור, בהתעניינות יוצאת דופן ודוגמא אישית, בחיבור לאקטואלי והזמנה לתור יחד לעומק. בהזמנה להסיר שקרים, לחקור סליחות מוקדמות מדי, לברור זיכויים אפשריים. על כל אלה יאיר כמו סורג המפה המעניינת הזו שבה חייו וחיי וחיי חברותי וחיי הישראלים וחיי היהודים מקבלים עיגון, ביטחון, הסכמה לחיים שייכים, מלאים ומחוברים יותר, בהודיה, בפליאה ובתפילה חיה.

תודה רבה עד מאוד,

רינה כורש

*****

בתום עשור להשתתפותי בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות" כתלמידה וכמנחה, ברצוני להביע

את תודתי העמוקה לך, על שזכיתי להשתתף בתכנית כה מצוינת, כה מעשירה, כה מעמיקה

וכה רבת חסד.

למעלה מ-40 שנה אני פסיכולוגית, ובמהלך שנים ארוכות אלו עברתי

טיפולים במספר גישות וגם השתתפתי בהרבה מאד השתלמויות וסדנאות טיפוליות.

 נעזרתי והפקתי תועלת מחלק גדול מהן, אך מעולם לא הרגשתי משיכה כה חזקה לגישה

 זו או אחרת, כפי שאני מרגישה לגישה שלך, ומעולם גם לא חוויתי שינויים אישיים כפי

 שחוויתי בתכניתך.

 אני רואה בך שילוב מרתק של תרפיסט מעולה ושל אדם עתיר ידע במחשבת ישראל. פתחת לי שער רחב ליהדות.

 אני מוקירה גם את הברית שנרקמה בינינו במהלך העשור- ברית שמושתתת  על מחויבות ואמון, על פרגון הדדי ועל נדיבות רבה מצדך, ואשר תורמת מאד לצמיחתי האישית והמקצועית.

 חנה ברוק.

 

*****

ליאיר המאיר

גידלת אותך ואותי במשך השנים.

בגיל ששים ושבע המשכתי לחפש מוצא לשאלות הלא פטורות של חיי.

קבוצות התמיכה שיצרת היו בעיני מעבדה לפיתוח הספר "לדרוש אלוהים" ולספרך הבא שעתיד להתפרסם בקרוב.

לאורך השנים אתה יאיר עם הקבוצה הייתם מקום בטוח להביא את שאלות חיי הלא פתורות.

קיבלתי תשובות וגם פתרון.

למדתי לאחרונה שלא הכול נתן לפתרון ולמדתי לחיות עם זה בשלום.

זכיתי לתקן את הקשר שלי עם בתי והיום יש לי מקום חם ומכיל בחיק משפחתה.

נפלא בעיני שמצאתי מורה שממשיך ללמוד אינו קופא על שמריו וממשיך לדרוש מעצמו ומתלמידו.משנה לשנה אתה גדל ואנחנו אתך.

מאחלת לך שנים רבות של עשיה עם צבא לומדים אתך.

מתלמידתך הנאמנה,

שוש הרמן