פסיכולוגיה ביהדות: הלימודים מתחילים לאחר החגים

פסיכולוגיה ביהדות
מחזור י"ט: תשע"ז – תשע"ח
2018-2017

תכניות באזור ירושלים ובתל אביב

מנהל: ד"ר יאיר כספי

פסיכולוגיה ביהדות היא תכנית להתפתחות אישית הנעשית בעבודה קבוצתית. התכנית מזמינה לעצור לרגע את שטף החיים. להתבונן. להתרכז בדברים החשובים. לראות אפשרויות במקום לעשות עוד מאותו דבר. לפגוש אנשים ולמצוא עמם את חכמת הקבוצה וללמוד שפה ישנה-חדשה.

התכנית משלבת את הישגיהן של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הקוגניטיבית, והחיובית עם כלי העבודה הפסיכולוגיים שהתפתחו מן המקרא, דרך התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות ועד הספרות העברית. פסיכולוגיה ביהדות פעלה במשך עשר שנים באוניברסיטת תל אביב והפכה לפני תשע שנים למכון עצמאי. כאלף בוגרים, מכל תחומי העשייה, חילוניים כדתיים, סיימו את התכנית ב – 19 שנותיה.

שיטת העבודה שנתגבשה הובילה רבים מהמשתתפים לתהליכי שינוי משמעותיים .העבודה נעשית דרך פיתוח היכולת לספר מחדש את סיפורי החיים של המשתתפים ואינה מותנית בלימודים קודמים כלשהם. התכנית מפעילה קבוצות עבודה של ערב ובוקר הפועלות לאורך השנה. ההשתלבות בקבוצות אלו נעשית דרך הצטרפות לתכנית המבוא.

תכנית המבוא

בתכנית המבוא לומדים:

  • לגדל שמחה על ידי הכרת העולם כמתנה.
  • למצוא שאלות המגלות מעשה נכון.
  • לזהות שקר שאנו מספרים לעצמו ואמונת שווא המקיימת אותו
  • לגלות ניסיון לא פתור שהימנעות ממנו מנהלת את חיינו.
  • להקשיב לרצון שאסור לוותר עליו.

המפגשים השבועיים, בני ארבע שעות כל אחד – מתחלקים לשלושה חלקים: – שיעור מבוא לכלי העבודה, עבודה בקבוצות קטנות (חברותות) וסדנה קבוצתית. תכנית המבוא בת עשרה מפגשים נפתחת כל שנה בסתיו. תכניות פסיכולוגיה ביהדות מועברות על ידי ד"ר יאיר כספי ביחד עם מנחי פסיכולוגיה ביהדות.

שיטת העבודה של פסיכולוגיה ביהדות פותחה על ידי ד"ר יאיר כספי (המרפאה הפסיכיאטרית של הדסה, שירות המבחן למבוגרים, האיגוד הירושלמי למאבק בסמים, שרותי בריאות הנפש של "מכבי" ו"מאוחדת", אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית).

מבוא עיוני לתכנית נמצא בספר "לדרוש אלוהים" (רב מכר בהוצאת "ידיעות אחרונות"). הספר "ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון" (הוצאת "כנרת-זמורה- ביתן-דביר") הוא מדריך שיטתי לדרך העבודה. מבחר סיפורי עבודה בשיטת התכנית מופיעים באתר "פסיכולוגיה ביהדות" (בקטגוריות "ירידה לצורך עלייה" ו"רגעי הדעת"). הסבל כעונש או ניסיון: הרצאה מצולמת http://www.youtube.com/watch?v=LT4ePoU95fc. גדולה וענווה: הרצאה מצולמת https://www.youtube.com/watch?v=uP054Q5GBPw

סדרי הרשמה

דמי השתתפות: דמי ההשתתפות בתכניות המבוא הם 950 ₪. מספר המקומות בקבוצה מוגבל. למעוניינים להבטיח מקום במחזור המבוקש מוצע להקדים את ההרשמה.

מקומות, מועדים וסדרי הרשמה:  התכנית באזור ירושלים מתקיימת במוצא עילית, בימי א' בין השעות 17:15 – 21:15.

התכניות בתל אביב מתקיימות בבית פומרוק, רחוב אחד העם 56, תל אביב. תכנית הבוקר בימי ג' בין השעות 9:00 – 13:15, תפתח ביום ג' 31 באוקטובר 2017, י"א חשוון תשע"ח. תכנית הערב בימי ה', בין השעות 17:00- 21:15 תפתח ביום ה', 2 בנובמבר, י"ג' חשוון.

ניתן להגיע לבית פומרוק בתל אביב בנוחות, ברכבת לתחנת "ההגנה", עם קווי אוטובוס מרחבי גוש דן המגיעים ישירות לרחוב אלנבי, או לחנות במבחר חניונים באזור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות בדואר אלקטרוני לכתובת caspi3@netvision.net.il או בטלפון 02-6718928, בימים א', ב', ד', בין השעות 09:00- 13:00.

תכנית המבוא מאפשרת התנסות בת שני מפגשים שלאחריהם ניתן להפסיק את הלימודים בהחזר של 80 אחוז מדמי ההשתתפות. הפסקת לימודים לאחר מועד זה – שכר הלימוד אינו מוחזר. הודעות על ביטול הרשמה או על הפסקת לימודים – תתקבלנה בכתב בלבד, עד שלושה ימים לאחר המפגש השני.

 

טופס הרשמה

אבקש להירשם לתכנית הסתיו של פסיכולוגיה ביהדות לשנת תשע"ז – תשע"ח. נא לסמן:

___במוצא עילית בימי א' בין השעות 17:15 – 21:15 (פתיחה: בספטמבר).

___בתל אביב בימי ג' בין השעות 09:00 – 13:15 (פתיחה: בסוף אוקטובר).

___בתל אביב בימי ה' בין השעות 17:00 – 21:15 (פתיחה: בתחילת נובמבר).

בתכנית ירושלים (מוצא עילית) : בהרשמה מאוחרת נא לפנות בדוא"ל caspi3@netvision.net.il או בטלפון 026718928.

בתכנית תל אביב: מצורפות שתי המחאות, דמי הרשמה בסך 190 ₪ לפקודת "פסיכולוגיה ביהדות", ליום 1.10.2017. המחאה שניה על סך 760 ₪ ליום 12.11.2017.

נא להדפיס את טופס ההרשמה, למלא, ולשלוח בדואר רגיל או מהיר בלבד (אך לא רשום) לכתובת הרשומה למטה.

שם פרטי ושם משפחה ___________________________________________

ת"ז ____________________________ שנת לידה _________________

כתובת פרטית_________________________________________________

טל' בבית _____________________________________________________

טל' נייד ______________________________________________________

דואר אלקטרוני________________________________________________

עיסוק _______________________________________________________

 

ב ב ר כ ה,
תאריך _____________________ שם ____________________________
כתובת למשלוח דואר: יאיר כספי, פסיכולוגיה ביהדות, שדרות הראשונים 19, מוצא עלית, ד.נ. הרי יהודה 9082000

 

 

מודעות פרסומת

גדולה וענווה

גדולה וענווה

שני שברי אדם: האיש המודרני הגדול מדי, והאיש המסורתי הזעיר מדי, ואתגר תיקונם בדמות אדם המחבר את שניהם.

הרצאה במרכז ללימודי טאותרפיה מיסודו של תלמידי היקר אבי מזרחי: איש גדול מדי ואיש קטן מדי

אבן זרוקה במדבר

האם יש מישהו בעולם שמקשיב?
יאיר כספי

א.

אני מקשיב כבר עשרים דקות לאיש שפגשתי באירוע השנתי של בית הספרים הלאומי שבו אני עובד. הוא לא מעניין אותי. אני חושש לעצור את שטף דיבורו שמא יפגע.
אינני מנסה להעביר את השיחה אלי. לצפות שהאיש יקשיב למה שיש לי להגיד. מסוכן מדי. אני לא יכול לשאת את הרגעים שבהם עיניו של מי שאני מדבר אליו נעשות מזוגגות, או שהוא מפהק. אני משתתק מיד כשנדמה לי שאני לא מעניין מישהו. אני לא מכריח אף אחד להקשיב לי. אני לא יודע להגיד אם יש אנשים שרוצים להקשיב לי. אני לא יודע אם מישהו בכלל מקשיב למישהו. אם מישהו שם לב.
אינני יודע אם לא מקשיבים לי כי אני לא מעניין, או כי אינני יודע לבטא את עצמי. אני לא מעז לשאול כי התשובה עלולה להיות מאד לא נעימה בשבילי.
אני עלול לגלות את מה שחששתי ממנו תמיד. שאני לבד בעולם. שאני לא קיים. אבן זרוקה במדבר. לא עושים לה כלום. היא לא עושה שום דבר. סתם מונחת שם. קיומה לא נודע.
ב.

אם אנסה לדבר על עצמי יש כמובן סיכון מסוים לגלות שהאיש מרוכז בעצמו ולא יכול להקשיב. אפשר שיתעניין, אבל רק בנושא מסוים שרמז עליו. אולי יתעניין, רק לכמה דקות, ואחר כך יעבור לדבר עם אנשים בשולחן אחר. כדי שאוכל לדבר אצטרך לשאת סיכון כואב בשבילי. כל תגובה שאיננה מתעניינת במה שיש לי להגיד תעליב אותי.
יעלה זיכרון הבית שבו איש לא הקשיב. הייתי עוד ילד. הספרים שהיה צורך להביא לבית הספר היו ארוזים בתיקי. על ידם היה מונח כריך. בגדי היו נקיים. אף אחד לא שאל מה קרה היום בכיתה. איש לא ידע להגיד אם אני שמח או עצוב. אבן זרוקה במדבר. לא מפריעה לאף אחד. לא מצפים ממנה לשום דבר מיוחד. לא כועסים. לא מאוכזבים. לא מתרגשים מתעודה טובה מאד. אין טעם להרחיב את הדיבור על מה שקרה שם. לא קרה דבר.
האלוהים שלי בסדר. דואג לפרנסתי. שומר עלי. מתגמל אותי על נדיבותי. אין לו אוזניים. לכן אין טעם לדבר אליו. אפשר שצריך לצרוח כדי לגרום לו להקשיב. אפשר שצריך להפר את הסידור הישן. לריב. לדרוש אלוהים אחרים. להתחנן לסימן שפעם שמע. אפשר שיהיה כואב עוד יותר לגלות בית שבו אנשים מקשיבים. כאילו אין בכך דבר מיוחד.
ישנו תפקיד למי שלא הקשיבו לו. ישנו תיקון לא צודק והכרחי המוטל עלי: ללמוד להבחין במי שמתעניין. לגלות במה הוא מתעניין. למצוא נושא משותף. לזכור את אלו שהקשיבו. להבחין בינם לבין אלו שלא היה להם עניין. מיומנות ראשונית שאני חסר. איך משוחחים עם מישהו שאולי יש לו ואולי אין לו עניין במה שיש לי לומר.

מבוא לפסיכולוגיה העברית

פשר החלום כשיעור בענווה
יאיר כספי

יוסף מביא לפתרון חלומו של פרעה את התיקון העברי לעבודת האלילים המצרית. המצרים, כמו בני תרבויות מצליחות, נוטים להאמין בעצמם. השפע שהצליחו ליצור, הם חושבים, יתקיים לעולם.
יוסף שאינו מאמין באדם או בכליו, וגם לא במה שרואות עיניו, מצליח לזהות בחלומו של פרעה מסר החומק מעיניהם של פותרי החלומות המצריים.
יוסף מתחיל את פענוח החלום, בדומה לפסיכולוגיה הפסיכודינמית בת ימינו, בהבנת סמליו. החלום בשיטתו היא חשיבה באמצעות דימויים ותמונות. שבע פרות שמנות מייצגות שנים של שפע בארץ משגשגת המזינה לשובע יושביה. פרות רזות מסמלות רעב. שבע פרות רזות הבולעות את שבע הפרות השמנות מסמלות מחסור קשה. משבר ממושך שבו ייעלמו הישגי העבר (בראשית מא, כה- לא). בדומה למחשבת החלום בת זמננו, הישנות החלום בסמלים קצת שונים: שבע שיבולים דקות הבולעות שבע שיבולים טובות (שם, כד), מעידה בעיני יוסף על מסר חשוב המבקש להגיע לתודעה.
כיוון שהחולם הוא שליט מצרים, מותר למפענח להניח שהחלום עוסק במחשבותיו על תחומי אחריותו ותפקידו. יוסף מזהה דאגה לא מודעת של החולם: האפשרות שהשפע יסתיים. מה שיש היום אולי לא תמיד יתקיים.
פרשני החלום בני זמננו מסתפקים בזיהוי תכנים המעסיקים את החולם, ואולי לא היה מודע להם: פחדים סמויים. משאלות שאינו מעז לבטא במשך היום. יונג היה מוסיף: תחומי חיים שהוזנחו ויש בהם אתגר להתפתחות.
ליוסף מפתח החלום נמצא בזיהוי השתמטות האדם מידיעת מידתו האמתית בעולם. החטא תמיד הוא אותו חטא: גבול שאדם חוצה בינו ובין בעל הנצח. במקרה זה: מחשבתו של שליט האימפריה שהוא כל יכול ויוכל להבטיח שהשפע תמיד יתקיים.
יתרונו של יוסף על חכמי מצריים, המזכה אותו בתואר "צפנת פענח" (שם, נה) – מפענח הסודות – אינו בטכנולוגיה מתוחכמת יותר לפענוח חלומות שהוא מחזיק בידיו. אלא במערכת הערכים המנחה אותו. בידיעה חסרת אשליות על מצב האדם בעולם שאיננו אדונו.
חרטומי מצרים מאמינים בפרעה שנועדו לו חיי נצח בפירמידה שהוא בונה לעצמו. יוסף, כמו עברי אחר שנפגוש בהמשך, יודע שישנה תמיד סמכות אחת יותר גבוהה יותר, אשר אצלה פרעה האיש שברירי כמו כל איש אחר. "כי נכון הדבר מעם האלוהים וממהר אלוהים לעשותו" (שם, מב).
חלומו של פרעה נעשה אצל יוסף לשיעור בענווה. אתה אף פעם לא אדון הבריאה. גם הטבע, או היקום כולו, שאתה טועה להאמין לפעמים בקביעותם, אינם הסמכות העליונה. האמונה היהירה בקניון המלא תמיד בכל טוב, או בשוק החופשי שידע תמיד לנהל את עצמו, תביא לחורבנך.
מקור ההפרעה האנושית אינו רק בהכחשה שמכחיש אדם את משאלותיו הילדותיות, דחפיו המיניים, או התוקפניים, או אתגר ההתפתחות המונח לפניו. החלום נוגע באמת קשה יותר על מצב האדם. גבול שהוא נאלץ לקבל. תפקיד קשה המוטל עליו. אפשר שהפסיכולוג יתקשה לעזור בתחום הזה, אם הוא שותף לעבודת האלילים של החולם.
יוסף מחבר שתי מסורות סותרות לכאורה של פיענוח חלומות: אלו הרואים בחלום ביטוי לתהליכים פנימיים של בעליו. ואלו השומעים בו מסר ממקור חיצוני. המסר המתקבל מלמעלה על מצב האדם יוצר קונפליקט פנימי. מי שיפתור אותו ישיב את עצמו למקומו לפני אלוהיו.
אם פרעה יקבל על עצמו את מעמדו כנתין של רשות גדולה ממנו, יוכל לצמצם את נזקיה של האמונה בעצמו. לקבל את מתנות השנים הטובות, בלי לטעות בהן ולראותן כהוכחה לגדולתו או לשיטה המנצחת תמיד שלו. הכרה בחוסר האונים האנושי, תאפשר לצמצם את נזקו, ולאגור כוחות ואמצעים לקראת תקופות שבהן תאבד שליטתו במציאות. פרעה יודע לקבל את מתנת הפרוש העברי לחלומו וממנה את יוסף למשנה לו: "ויאמר פרעה אל עבדיו: הנמצא איש כזה אשר רוח אלוהים בו?" (שם, לח).
העלייה הדרמטית בשנים האחרונות באבחון הפסיכולוגי של המצב הפוסט טראומטי בתרבות המערבית, היא תוצר של שבר דומה. מי שאמרו לו להאמין באדם, במדע, ברפואה, או בשוק החופשי, או בצה"ל שתמיד ינצח, מאבד במשברו האישי לא רק יכולת כזו או אחרת שלו, או אדם קרוב לו, אלא את כל יסודות זהותו ואמונותיו.
המפתח לטיפול בטראומה, על פי יוסף, היא הידיעה שיהיה קשה. וכשיהיה קשה אפשר שלא נוכל לפתור את הקושי שיעלה. אבל אם נדע שאין לנו שליטה מלאה במציאות, ונהיה מוכנים בענווה למשברים שיבואו, עולמנו לא יתערער ואמונתנו תישאר יציבה. מי שלא האמין בכספו, לא בטכנולוגיה שיש בידו, לא בעצמו ולא בפרעה. מי שהכיר את מקור חסדו, אפשר שידע גם לקבל ממנו את ניסיונו הקשה ואת נחמתו.

"הארץ", 11.12.2015

"מיהו יהודי?" גיליון נושא של כתב העת "ליברל", אוקטובר 2014

יהודי מתקן את עצמו
יאיר כספי

יהודי מתקן את העולם. כי העולם נוטה להתקלקל. לפעמים אפילו משתגע. עושה אלוהים מדברים שאינם אלוהים ומשתעבד להם ועושה דברים מזעזעים בשמם. זהו חלק מן הטבע האנושי. טעות המלווה את התפתחותם של בני אדם: לחשוב שאנחנו כל יכולים ומגיע לנו הכול, ואז להיכשל, להתייאש מן המסע, ולחזור לשלב התפתחותי קודם: בהמה חסרת גבולות.

יהודי מרגיש מיוחד. נבחר לתפקיד חשוב: מתקן ההיסטוריה האנושית. האם זה אומר שהוא יותר טוב משאר בני האדם? ממש לא. כשהוא לא ממלא את תפקידו לא נשאר לו דבר מבחירתו, והוא אפילו גרוע מבני עמים אחרים, הממלאים תפקיד משלהם.

יהודי נקרע בעת החדשה בין משיכתו לתרבות הכללית, וגילוייה על האדם, אפשרויותיו ותפקידו, וזיכרון ישן של דבר מה הנמצא בספרי היהודים, שנדמה לפעמים כי איבדו לגמרי את הכישרון לפענח את החיים, ואולי הם יודעים דבר מה שהעולם עוד לא הפנים.

יהודי הוא ציוני. הגלות היא בשבילו תמיד מצב זמני. גם אם היא נמשכת אלף שנים. כדי לחזור ולתקן את העולם הוא יודע שמוטל עליו תחילה לתקן את עצמו. כלומר לחזור לארצו, לשקם את עצמו, ולחדש את תורתו שהתנוונה בשנים שאסור היה לעשות בה שינויים.

ליהודי אין אשליות. על חיים נצחיים. או כוחות אנושיים בלתי מוגבלים. או מישהו שאומרים עליו שהוא גדול מהחיים. יהודי יודע שאנו זמניים. תלויים בגוף חלש, בסביבה מתכלה ובאנשים. יהודי לא משלה את עצמו, אך לא מתייאש מהמציאות. החיים הם אתגר בשבילו: לכבוש את רוחו, לגבור על יצרו, לקבל את הדין ולהפוך את שונאו לאוהבו.

יהודי לומד. גם כשהוא יודע הרבה, כי יש לו תורה חכמה ממנו, שמדעני כל הדורות הולכים ומפתחים בשבילו. היא יודעת לחמוק מרוב מכשלות השכל האנושי, שהיא ספקנית לגביו. ולכן יהודי לומד, כל חייו, עוד פרק ועוד מאמר. מבקש סוד שעוד לא נגלה לו.

יהודי עושה. יהודי עובר את החוויה הנפשית והרוחנית הגדולה שלו כשהוא מקבל עליו אחריות, בתחום מסוים. ומבצע את המוטל עליו. שם, במעשה, הוא יודע את עצמו, מקומו בעולם, וזוכה לחיבור עם מי שהטיל עליו את תפקידו.

יהודי מתחלק. הוא יודע שמה שיש בעולמו הוא מתנה. פיקדון זמני שקיבל לשמור ולטפח. הוא נרגש מאד מההזדמנות. מחפש דרך להודות על מזלו הטוב. מרגיש אחריות לחלוק בו עם מי שלא זכה לו. מגלה כי בניגוד לכל חוקי הכלכלה, מתנתו גדלה כשהוא חולק בה.

יהודי חולק על דעתך. גם אם אתה הפרופסור הגדול בתחומך. כי אין דבר כזה הכי גדול. אף אחד פה לא יודע הכול. זהו חלק מסוד ההצלחה היהודית. המדענים היהודים הבולטים היו אלו שחלקו על מה שהיה "אמת" בתחומם.

יהודי חולק גם על עצמו. יש לו חוש הומור. ולכן לאחר שהוא חולק עליך הוא חולק גם על עצמו. מגלה שהוא לא כל כך חכם, ולא כל כך חשוב. הוא משתדל להיות עניו, אבל נכשל הרבה במסע לצמצום עצמי, מה שמוסיף לענוותנו.

יהודי סותר את עצמו. העולם לדעתו נברא בשבילו, אבל אפשר שהוא באופן אישי לא ישנה פה הרבה. הוא בן לעם נבחר אבל מרגיש נחיתות ליד בני אצולה מן הניכר. מפקד הסיירת הוא גם הילד שהנאצים הרגו. הוא יודע שאין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו, ולא מוותר על האפשרות לשמוח פה. הוא לא יגמור לתקן את עצמו, ואסור לו להפסיק לנסות. הולך ונשלם, ושבר בליבו.

יהודי נח בשבת. מתעלה מעל התפקיד החשוב שקיבל, שאי אפשר כאילו לעולם בלעדיו. יהודי הוא בודהיסט, יום אחד בשבוע: לא מתקן. לא יוצר. לא חולק. לא מתגבר. רק מסתכל. מקשיב. מרגיש. מקבל. משמח את עצמו. לא פועל. אפשר כמובן שיסע לים. בתנאי שלא ייקח עמו את המחשב לשם.

יהודי לא מפסיק להתגעגע. יהודי יודע שיש אפשרות סבירה שכמו משה ימות ולארץ המובטחת לא יבוא. ובכל זאת לא יוותר על כמיהה ללא נודע במהותו, לבעל ביתו. ליום שבו המתח יגמר והסתירה תיפתר. לתיקון השלם של עצמו, של עמו ושל העולם כולו, שגם אם יתמהמה, בוא יבוא.

ל"מיהו יהודי" ב"ליברל":

http://theliberal.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/

ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון מאת יאיר כספי

קוראי "ניסיון" כותבים:

אני קוראת את ספרך "ניסיון" בנשימה עצורה, והוא מלווה אותי לאורך כל היום במחשבות ובתובנות העולות בי למקרא שאלותיך השזורות בספר. וכמו שכתבת, אני נושאת בי כמיהה לתיקון גדול, ולא בסתר, כמהה להיות חלק מחברותא רחבה שתתחיל תיקון. אז אנא, הפגש בינינו, לא רק בתל אביב אלא גם בירושלים ובחיפה ובבאר שבע ומטולה ואיפה לא, אז אנא, אם כבר התחלת את המהלך, תפיץ אותו בחברותות ברחבי הארץ, בקרב המשתוקקים לגלות עוד ועוד, אתי מירושלים

יאיר כספי היקר, גם אני קוראת את ספרך החדש בנשימה עצורה ואף מוצאת את עצמי מקריאה ממנו לבני ביתי משפטים, רעיונות ותובנות.  כל הקראה מעלה דיון סוחף, מרחיב ומעמיק ,כך שבחג  הזה אנחנו מודים  כל יום ,על כל דבר,  ובמיוחד, לך ועל רשימותיך המעוררות רוח ושמחה פנימית שקטה תודה רבה, רחל.א 

ניסיון הוא ספר ש ….מהמם אותי וניצב אני פעור פה נוכח הכנות והעוצמות הנידלות ממנו, ואיני מתרגש בדרך כלל מהר מספרים,,,,אחרי החיים כמשל דבר כמעט לא מרגש לי,,,,,עד הספר הנפלא הזה שמותיר בי המון מחשבות גם בסיימי לקרוא בו לאותו יום מה אומר,,,,,אדיר, יוסי רוזנבלט

 'ניסיון' הוא כמעט פלא. מובן, בהיר, כתוב עם הסתכלות מעמיקה לקוראים מהעבר השני. 

באמת עבודה נהדרת ומרגשת… יישר כח!  ליזה דנקנר

 סיימתי לקרוא את ניסיון, הוא נפלא, לירי, נוגע, חשוב, חכם, מחבר, משמעותי, מלא חסד. יאיר היקר, אתה בשבילי משורר הגשר של התהום שנוצרה בתחילת המשפט: כי אמי ואבי עזבוני, ועד למקום של: ואדוני יאספני. תודה רבה לך יאיר, רינה כורש

 אתמול סוף סוף קניתי את "ניסיון" לעצמי, התחלתי לקרוא בו, ולא יכולתי להניחו מידי, למרות המלצתך לקרוא לשיעורין. לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות והתפעמות! לפני כשעה סיימתי לקרוא, בתקווה ובדמעות. הבנתי שוב עד כמה הדברים מופנמים אצלי הפנם היטב, עד כמה הכלים האלה הפכו להיות חלק ממני. וגם נזכרתי שוב מה וכמה קיבלתי ממך. ונפתחה בי איזו נדיבות שמתוך ביטחון, לא ברור לי מה מקורם המדויק. החלטתי שלא אשמור את הספר לעצמי, אלא אצלם ממנו את הדברים שאני רוצה ללמוד, ואת הפרק "עת לכל חפץ", ואתן אותו לחברה שכבר סיכמנו בינינו לעבוד על  "שאלון מדרש". ובבוא היום, אקנה אותו שוב, ושוב ייפתח מעגל הנתינה. מרגש ומפעים ומעורר תקווה כבר אמרתי? מאשה

 את הקטע הנפלא הזה אני משאילה לטובת עולם האימון בו אני מוצאת את מקומי. לקוח מתוך הספר "ניסיון" של יאיר כספי העוסק בפסיכולוגיה ויהדות. קראתי, הנהנתי, חייכתי, התחברתי, ומביאה בפני כל מי ששואל עצמותהליך אימון, למה מותר לצפות? מיכל סלע

ספר שנוגע באמונה ובאהבת האלוהים שבאה לחזק את האדם ולבנות בתוכו גשר יציב לפנימיות שלו, במיוחד בתקופה זו כשהעולם מוצף בחומריות, טכנולוגיה ושאר רעות חולות, הגורמות לאדם לניכור ולהתמכרות גוברת והולכת היוצרת מצוקה וקשיים. בספר 'ניסיון' יש הכל גם פסיכולוגיה גם דת ויהדות וגם פילוסופיה, הוא כתוב בצורה מאירת עיניים בשטף ובביטחון בצורה כזאת שאינה מותירה ספיקות לקורא. יש בספר עשרה שערים ענפים ומלאים בהם נוגע המחבר במגוון תחומי דת אמונה וידע הנוגעים לאדם. עשרת השערים באים להזמין את הקורא להקשיב לגעגוע שקיים בו, להזמין אהבה ושמחה לעולמו ולמצוא את האלוהים שאבד בדרך וכל כך חשוב לו על מנת שימצא בתוכו כוחות ושלווה.

ציטוט מעניין: "כמיהת היסוד האנושית אינה נעלמת. חילוניות אינה קיימת. כשאין לך אלוהים, סופך שתעשה אלוהים מעצמך, מבני אדם או משיטתם, וכל האפשרויות האחרות גרועות יותר. אלוהים עדיף, כברירת מחדל." (עמ' 25).

'ניסיון' מציע לוותר על גדולת האדם הבאה מתוך אמונה כוזבת שאנחנו אלוהים. השאלה החשובה שנשאלת בספר היא 'האם אתה רוצה להאמין'? לשאלה האם יש אלוהים? התשובה בספר היא כי מי ששואל לא ימצא אלוהים, שכל כולו כל יכול ואינסופי וההכוונה מחזירה את הכדור לשואל בשאלה 'האם אתה רוצה אלוהים'?פילוסופיה כבר אמרנו.

הנרקיסיזם בו לוקים חלקנו גורם להאדרה מוגזמת ולציפייה גדולה של האדם מעצמו, לדברי מחבר הספר כספי, כשמאמצים לחיקנו את האלוהים מגלים שהאדם חוזר לגודלו הטבעי והאנושי כשלצידו יוצר נצחי ונפלא.

השער השני מדבר ומתאר על נפלאותיה של ההודיה. בפרק מלמד כספי איך מודים. על מה מודים? על הכל כמעט ועל הפרטים הכי קטנים ובנליים שיש לנו בחיים. הכרת תודה נמצאת בפרטים הקטנים אותם כדאי לשטוח ולהזכיר וכדאי להתמיד ולעשות זאת ממש כבדרך שגרה. מומלץ להודות ולא להוסיף תלונה לצידה. השער השמיני מוקדש כולו לתפילה. 'תפילה היא נטייה טבעית של הנפש, פנייה לשותפנו לשיחה פנימית סמויה.' תפילה משולה לביקור בחנות קסמים וירטואלית בה ניתן להזמין ולבקש הכל יש בה את כל אוצרות העולם רק צריך לבקש ולהיענות בשמחה ובאהבה. התפילה בתוספת הזיכרון שלנו הם הכלים בהם משתמשים כדי לבצע הזמנות בחנות הקסמים, מיותר לציין שהכל בחינם. עוד משובצים בספר מגוון של תפילות לכל בעיה/רצון שיש בחיים.

אני מכירה הרבה אנשים שספר כזה יעשה להם טוב והרבה אנשים שלא יהיו מוכנים לקרוא אותו, או ליהנות מרעיונותיו השופעים החכמים והמהנים. הייתי ממליצה במיוחד לספקנים שבינינו לפתוח ולקרוא את הספר ולהחכים. אני מאוד מאוד נהניתי לקרוא את הספר ולהבין שיש בו המון היגיון ונחת וזה כשלעצמו כבר עושה את העבודה.

ד"ר יאיר כספי מחבר הספר מייסד ומנהל את 'פסיכולוגיה ויהדות' שיטת העבודה שפיתח נוגעת במקומות הנסתרים של הנפש, מחברת אותה למקור של ביטחון ותקווה והוכיחה עצמה כבעלת יכולת יוצאת דופן לחולל שינויים בתשתית האישיות ולרפא פצעים ישנים בנפש האדם." ספרו הקודם הנו רב המכר  'לדרוש את אלוהים'. הבלוג של שוגי 21

 "ספר נפלא", ליאת רגב, קול ישראל

יאיר כספי היקר, קראתי בעבר את ל"דרוש אלוהים" היום אני יושבת עם ספרך השני "ניסיון" ביד ורוצה שוב לומר לך תודה על עוצמת הרגש שהספר הזה מעלה בי, על הידיעה הברורה שדברייך אמת, על שאתה מזכיר לי פעם אחר פעם שיש לי קשר ישיר עם אלוהים ועל זה שאתה מפעיל אותנו בין דפי הספר. אנחנו יושבים ומנהלים דיונים בין דפי הפייסבוק ביחד עם ספרייך, וקולך מהדהד בין קירות חיינו. אז תודה רבה, אושרית אלבז כרמלי

כמה מילים להודות. "ספר ששינה את חיי" אני אומרת לכל מי שרק מסכים לשמוע. בתקופה קשה של חושך, קושי, וחוסר אמונה פתחת לי העיניים. תודה שלימדת אותי להודות, להיות ענווה, לראות בכל קושי ניסיון בלתי פתור, להתפלל, לגלות אלוקים שהוא שונה מכל מה שהכרתי.
לשנה שלי היה פנוטציאל להיות מהקשות בחיי, והרבה בזכותך, בזכות הספר, אני מרגישה שהיא הטובה ביותר בחיי. אין מילים בפי כדי לתאר כמה משמעותי הצליח להיות לי ספר אחד. תודה.  עדן

הספר שלך "ניסיון" פתח בי תיבה שמידי פעם מתפוצצת. והקריאה בספר שלך נתנה לי רשות לפתוח אותה. לעמוד מולה, לשבת, להרגיש, לרקוע ברגליים, לרעוד, לבכות, לשמוח, להודות, להתפעל ולהתפלל. על כך אני מאוד מודה לך. כל החיים אני יודעת שמשהו לא עובד ואני צריכה תיקון… עשיתי דרך, ואפשר להצביע על מגמת שיפור. אני מחוייבת למסע הזה ואני יודעת שזה יעוד לכל החיים. אלא שבכל השיטות יכולתי להשתמש נגדי (אני מצויינת בלהיות נגדי) ולהסתיר מעצמי את התיבה שמונחת במצולות וכשהיא מתפוצצת, אני יורה ו/או נכנסת לבונקר. ופתאום כשקראתי את הספר שלך משהו נפתח. לא יכולתי לאלף את עצמי באמצעותך. הייתי מוכרחה להקשיב לצעקה שהייתה בתוך התיבה… לא יודעת להסביר. כשאני מנסה לשתף חברות או את בן זוגי במה שיש בספר הזה, ומה שהוא מאיר – אני לא ממש מצליחה. תודה!!! בהתרגשות,  ציפי

"ניסיון" מעביר את הקורא באופן יסודי וממצה תהליך פנימי עמוק של התבוננות עצמית. המחבר, ד"ר יאיר כספי, פסיכותפיסט ואיש רוח, הציג את עיקרי השקפתו בספרו רב המכר "לדרוש אלוהים", שיצא לאור ב 2002. בספרו הנוכחי, ניסיון, ממשיך כספי את המסע הטיפולי ומתאר בסגנון אישי את הדרך יוצאת הדופן שלו ושל רבים מתלמידיו, לקראת שינוי מכונן באדם ובתפיסתו את האלוהים. ספר חדשני ונועז. (רשימת המומלצים לשבוע הספר העברי תשע"ד) מקור ראשון.

 

מבוא לפסיכולוגיה של היהדות: חמש הרצאות בבית אביחי בירושלים

תורת הנפש של ספרי היהודים – סדרה בת חמישה מפגשים בימי שני בערב בבית אביחי בירושלים, עם צאתו לאור של הספר: "ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון". מפגש ראשון: יום שני 11 בנובמבר. פרטים באתר בית אביחי.

http://www.bac.org.il/series/hmsht-aarvtzy-hadaat

חמשת ערוצי הדעת
סדרה העוסקת כלי העבודה הפסיכולוגיים של היהדות, מהמקרא ועד ימינו

סדרת מפגשים על כוחם של הכלים הפסיכולוגיים ביהדות כמסייעים בהתמודדות עם מצוקה אנושית.
עורך ומגיש: ד"ר יאיר כספי, מנהל פסיכולוגיה ביהדות.

מפגש ראשון: תלונה והודיה בפסיכולוגיה
החיובית של היהדות
שני | ח בכסלו | 11.11 | 20:00

מפגש שני: עבודת אלילים
כיסוד הפסיכופתולוגיה האנושית
שני | טו בכסלו | 18.11 | 20:00

 

 

הרצאות מערב ההשקה ל"ניסיון" שנערך בבית הספר למנהיגות חינוכית

3 הרצאות מצולמות מערב השקה ל"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון" מאת יאיר כספי שנערך  במכון מנדל למנהיגות בירושלים

ביום שני, כו' בתשרי תשע"ד,  30 בספטמבר 2013

תכנית הערב:

 הרצאה מאת ד"ר יאיר כספי: תורת הנפש של ספרי היהודים

 מגיבים: יואב שורק, עיתונאי

רינה כורש, מאמנת ילדים ונוער

רני בלייר, במאי סרטים

רחל אטון, ממובילי תחום התמיכה הרוחנית בישראל

 מנחה ומסכם: ד"ר דניאל מרום,ראש תחום פיתוח פדגוגיה והנחיה במכון מנדל.

 חלק 1 – דברי ברכה של ד"ר דניאל מרום

http://youtu.be/ub18p175u5A

 חלק 2 – הרצאה מאת ד"ר יאיר כספי

http://youtu.be/j9og2FIwclI 

 חלק 3 – תגובות מאת פאנל הדוברים: רני בלייר, יואב שורק, רינה כורש, רחל אטון.

http://youtu.be/uV5Ft9z6vl8 

 

השקה ל"ניסיון" במכון מנדל למנהיגות

מכון מנדל למנהיגות מתכבד להזמינכם להשקת הספר ניסיון מאת יאיר כספי, מייסד מרכז "פסיכולוגיה ביהדות" ומחבר רב המכר "לדרוש אלוהים".

האירוע יתקיים ביום שני, כו' בתשרי תשע"ד, 30 בספטמבר 2013, בשעות 20:00-18:00

במכון מנדל למנהיגות דרך חברון 101, ירושלים, בקומה 5. 

 תכנית הערב:

 הרצאה מאת ד"ר יאיר כספי: תורת הנפש של ספרי היהודים

 מגיבים: יואב שורק, עיתונאי

רינה כורש, מאמנת ילדים ונוער

רני בלייר, במאי סרטים

רחל אטון, ממובילי תחום התמיכה הרוחנית בישראל

 מנחה ומסכם: ד"ר דניאל מרום,ראש תחום פיתוח פדגוגיה והנחיה במכון מנדל.   

כדי לשמור על אווירה אינטימית המאפשרת שיח פעיל, מספר המקומות מוגבל.

המעוניינים להשתתף מוזמנים להתקשר לגב' רחלה לבנון ממכון מנדל למנהיגות, טל' 025688838

תגובה למגיבים למאמר "מהפכה יהודית ישראלית" שפורסם ב"הארץ" בערב החג

חמישה מיני מגיבים מצאתי לרשימתי:

שאינם יודעים: שאינם יודעים המגיבים לביטויים אליליים של יהדות זמננו, אינם יודעים כי היהדות הרבה יותר מוצלחת מן היהודים. הם אינם יודעים כי המקרא והתלמודים היו תיקון חשוב של ההיסטוריה האנושית. למעשה, הם יצרו את ה"אנושות", חברת כל בני האדם, שלא הייתה קיימת לפנים – שהכל בה בניו של "אב" אחד, לא נודע במהותו. המקרא והתלמודים גם העמידו חזון עתיד שיהיה שונה לגמרי מן העבר ובכך יצרו את "הקדמה" כיעד אנושי. הם הובילו את המאבק בנטייה של בני אדם לעשות מעצמם או מעשי ידיהם אלוהים, ובכך הניחו יסודות לחשיבה שאינה כפופה לרעיונות מקובלים. הם אינם יודעים דבר על כך וממשיכים בתגובותיהם האוטומטיות לתורה שאינם מכירים.

המבזים: מתוך אינסטינקט מובנה הם מבזים מייד כל מי שמביא משהו ממקורות היהודים כשייך לקבוצת החשוכים, גזענים ומתנשאים. המבוזים מנהלים מאבק של קללות עם העולם הדתי שרואה אותם נהנתנים, חסרי ערכים, ושטופים בזימה. הם מוגדרים לגמרי ושפוטים של מי שהם שונאים. פעם מבוזים ופעם מבזים.

עובדי התרבות: הם בטוחים כי מעולם לא נתקיים עולם נאור ומתקדם כמו היום. הם מבקשים להתקבל לעולם האוניברסלי ובטוחים שהגאולה תבוא כשהשוק החופשי יספק את כל הצרכים, כל האנשים יהיו חופשיים לעשות מה שהם רוצים, והמדע יפתור את הייאוש והפחדים. אין שום דבר שיגן עליהם מפני מחלותיה של התרבות שהולכות ומחמירות. כמוהם היו המשכילים הגרמנים יהודים שהאמינו עד הרגע האחרון שהנאורות תגבר על הנאציזם.

המכבדים: המכבדים מתרגשים מן המאמר ומרגשים את מחברו. קהילה סמויה אנחנו. לא יודעים אחד על השני. נושאים בסתר כמיהה לתיקון גדול. הייתי רוצה לפגוש כל אחד מכם, ובעיקר להפגיש אתכם אחד עם השני. לגלות לכם שאתם עם.

המפקפקים: המפקפקים צמאים לתיקון יהודי אבל מכיוון שהם חיים בקרב אחיהם הבורים, שונאי הדתיים ועובדי התרבות, השינוי נראה להם בלתי אפשרי. גם לי הוא נראה כך הרבה מן הזמן. אבל אני יודע שהוא הכרחי. כי התרבות נכשלת בהרבה תחומים. ואפשרי, כי התרחש כבר כמה פעמים. ומתנתו גדולה מאד.

יאיר כספי

 

 

מהפכה יהודית ישראלית – מאמר שהופיע ב"הארץ" בערב חג סוכות

"התורה שבעל פה של היהדות הישראלית הסמויה מן העין הולכת ונכתבת כבר 150 שנה. פרקים ממנה קיבלנו מחזון חברת המופת של הציונות, פרקים אחרים קיבלנו ממדינת ישראל, פרקים שמרנו מן המסורת היהודית, ופרקים ארוכים לקחנו מהתרבות הכללית. פרקים רבים אחרים צריך עוד לכתוב".

המאמר, שהוא עיבוד של פרק מן הספר "ניסיון" שראה אור בתחילת החודש, הופיע בעיתון תחת הכותרת "מהפכה יהודית ישראלית", ובאתר "הארץ" תחת הכותרת "מה שא.ב.יהושוע לא רואה". כניסה לאתר "הארץ" מחייבת מנוי לאתר.

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2121506

מתוך "ניסיון" מאת יאיר כספי (1+1 בצומת ספרים)

לְמה מותר לצפות?

אפשר לצפות לדרך מרתקת. לגילוי מקומות שלא מגיעים אליהם בטיולים רגילים.

            מותר לצפות למצוא בדרך חברים ישנים, כאלה שהלכו בה לפנים, אתמול או לפני אלפי שנים. והשאירו לך סימנים.

            מותר לצפות לקול של אמת ההולך ומתחזק, כמו מצפן, ככל שמתקרבים. מותר לצפות לבהירות, לאופקים רחבים, ליכולת לראות פתאום למרחקים גדולים.

            מותר לצפות ליהנות מן הזכות להשתתף במסע. לזכות בסיפוק של עושי מעשים נכונים.

             למצוא משימות ותפקידים חדשים.

            מותר לצפות לעייפות. מותר לתת רשות לקצב אישי של התקדמות. מותר לצפות לנווה במדבר. למקומות שאפשר לעצור בהם, לנוח ולאגור כוחות.

            מותר לצפות לתקלות וקשיים וספקות ומשברים. מותר לבקש עזרה. לייחל. להתחנן. לזעוק את כל הצעקות שנבלעו. מותר לצפות לנסים.

            מותר לצפות למורה דרך שיופיע פתאום, בצמתים חשובים.

            מותר לצפות לקבל תשובות. מותר לצפות שניסיון קשה, כמעט גדול מהחיים, יתגלה כשער למקום אחר. מותר לצפות לאוצר שהולכים אליו וקרבים. הולכים וקרבים. ממש כמעט נוגעים. מותר לצפות למצוא אלוהים.

            מותר לצפות שיגיעו פתאום עוד אנשים. שיהיה עם מי לחלוק את החוויות. מותר לצפות לשמחה גדולה וריקודים. מותר לצפות לעם שלם שיבוא, בסוף הדברים.

            לָמה הם מתמהמהים?


פרק נוסף מ"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון" מאת יאיר כספי

זיכוי

הסליחה מניחה שחטא הוא מצבו הרגיל של האדם. כדי להשתחרר מאחיזתו בפוגע ובנפגע, מן השנאה ומתוכניות הנקמה, צריך סליחה.

יש מדרגה גבוהה מן הסליחה שבה החטא אינו קיים כלל – הזיכוי.

זיכוי הוא פעולה של עין טובה הרואה בזולת בעיקר את מה שיש לו. את נתינתו. את מאמציו. את כוונתו. את מגבלותיו. המאמץ לדון את הזולת לכף זכות מציע את האפשרות שלא היה חטא ולכן אין על מה לסלוח. הזיכוי שם את המזכה והמזוכה באותה מעלה – שניים המתמודדים עם קשיי החיים כמיטב יכולתם. הסליחה מבטלת את הגירעון שיש לאדם שחטא בחשבונו עם יוצרו. הזיכוי מוסיף לו נקודות זכות שיעמדו לרשותו.

זיכוי הוא פעולה מתמדת של הורות אוהבת, הרואה בילד את חִנו, את נתינתו, את יכולתו ההולכת ומתפתחת ופוטרת אותו מתפקידים שאינם שלו או שעדיין אינם ביכולתו. מי שזכה בזיכוי הולך בעולם ראוי ובעל זכויות. אם טעה בתמימות, הוא יודע שהטעות החוזרת היא חלק בלתי נפרד מן המסע האנושי. אם נכשל בדבר שהיה מעל לכוחותיו, הוא יודע שאפשר שהאחריות לא היתה שלו. אם מוטחת בו אשמה שאינה שלו, הוא יודע לזכות את עצמו.

ילד שראו אותו, זכה למשוב על יכולותיו. ילד מוערך זכה לשבחים על הצלחותיו. לכבוד על מאמציו. ילד שאהבו אותו זכה לפטור מאחריות של הוריו או אחיו. הוא מפנים את הקול הזה. כשהוא עוזב את הבית, דעת האל המכבד ונותן הפטור ממשיכה להנחותו, לגלות לו את תחומי אחריותו, לטעת בו ערך על הישגיו ורשות לכישלונות בלתי נמנעים.

 זיכוי אינו מטרה בפני עצמה. הוא חלק ממנעד היכולות של האדם להעריך את מעשיו, לזהות אחריות, לחוש אשמה כשאינו עומד בה, ומאידך לפטור עצמו ממה שאינו בתחומו. לזַכות עצמו על מעשיו ונתינתו.

קשה לאדם לזַכות את עצמו לבדו. הוא זקוק לבעלי זכוּת החולקים עמו דעת-אל מקבל, מגלים לו רשות שלא ידע שעומדת לו, פוטרים אותו מאחריות שאינה שלו, מגלים לו שהטעות בשלה הוא מלקה את עצמו היא מצבם של בני אדם, מכירים במגבלה שבשלה לא יוכל לעמוד במה שנראה כמו דרישה רגילה בעולמו, מכניסים את קשייו להקשר רחב, שבו נתינתו מכסה על מגרעותיו, מצביעים לו על נטייתו המובנית להאשים את עצמו בכל מקרה, מגלים לו שהתביעה לשלמות אינה באה מאת אלוהיו, מזהים את נטייתו לאמץ את אשמת הזולת לעצמו, מאבחנים את אשמתו כניסיון להשיג שליטה בכאב שמולו הוא חסר אונים, מחייכים מול חששותיו שלימוד הזיכוי יעשה אותו מושחת כמו אלה שהכול מותר להם.

 זיכוי עצמי

מי שלא זכה בדעת אוהבו הסולח, יבקשו. המשימה קשה למי שאינו מורגל בה ונדמית בלתי אפשרית למי שדובר בתוכו בהתמדה הקול המבקר. היא דורשת למנות באופן שיטתי את שבחי עצמו, לבחור אירוע או תחום שיש בו ספק לגבי אשמתו ולרשום את כל הנימוקים לזכותו, לרשום, גם אם התהליך נדמה שכלתני וכפוי. לחצוב באבן הקשה עד שנגלה מעיין מי קודש מטהר, זיכוי אמת המשנה את הסיפור שאתה מספר.

 א' חושב שהוא אשם כי אינו נוטל חלק בהכנות לנסיעה של המשפחה. מותיר את כל העול על אשתו. הוא בודק אם הוא זכאי משום שהוא עובד קשה, משום שהוא תורם הרבה למשפחה בתחומים אחרים, משום שהוא מוכן לקבל כל תוכנית שאשתו תעשה. הוא מזדכה מאשמתו כשהוא מגלה שזו דרכו לבטא אכזבה מאשתו שאינה שותפתו בנושא אחר שחשוב לו.

ב' מרגישה אשמה כי הרימה קול על בנה בן השש ששיחק בדוושות של האופניים שלה עד ששבר אותן. היא מבקשת זיכוי משום שהזהירה אותו שהוא עומד לקלקל אותן, משום שנתנה לו כמה התראות שתכעס אם יקלקל אותן, משום שמותר לפעמים לכעוס על ילדים, משום שהיה יום חם נורא. היא מזדכה כשהיא מרשה לעצמה להכריז שיש בבית צעצוע אחד שהוא רק שלה.

ג' מרגישה אשמה משום שפירקה את המשפחה. היא מזדכה כשהיא משיבה את האשמה לגבר שבגד בה.

ד' מרגישה אשמה משום שבבקרים היא מתקתקת את הילדים: בגדים, ארוחת בוקר, תיק בית ספר, סנדוויץ' ויוצאים כדי לא לאחר. "אני לא מספיקה לחבק אותם לפני שהם הולכים." היא לא יודעת כי מתנתה היא ללמד ילד לעמוד במשימות הבוקר שלו ולשלח אותו נקי, לבוש נאה, שבע, מצויד ובזמן לבית ספרו.

ה' מרגיש אשמה על שאינו משקיע מספיק באשתו ובילדים. הנימוק המזכה בבית הדין של מעלה אינו ההוכחות שהוא כן משקיע באשתו ובילדים, אלא נטייתו המובנית להרגיש אשם בכל דבר שהוא נמדד בו ביחס לאחרים.

ו' מרגישה אשמה על שאינה נחמדה לאמה החורגת שמנסה להיות חברה שלה. היא מזדכה כשהיא רואה שגברת הבית החדשה לא מנסה לתת לה משהו, אלא תובעת אהבה.

ז' מרגישה אשמה מפני שהיא הולכת הביתה בשתיים, כמו שמאפשרים חוקי העבודה לאם מיניקה. היא מזדכה כשהיא מגלה שהיא מרגישה אשמה כשהיא מתנהגת קצת כמו אמה, שהיתה מרוכזת בעצמה.

ח' מרגיש אשמה על הכעס שהוא מרגיש כלפי אשתו שמצפה כי בדרכו הביתה, לאחר שתים-עשרה שעות עבודה, יעצור לקנות עוד דבר-מה. אשמתו תחלוף אם יגלה שהעולם יכול לשאת אותו גם כשאין לו מה לתת.


 

ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון. ספר חדש מאת יאיר כספי

שער שני

הודיה

 נדמה לפעמים שהמחסום בינך ובין אושרך הוא אהבה או הכרה שעוד לא זכית בה. אבל אפשר כי הדברים שבהם אתה רוצה כבר מוכנים ומזומנים לך. המתנה כאן, אך אתה חסר יכולת לקבלה. לראות את היש. להודות עליו. אהבה לא מזינה אותך אם לא נרשמה בתודעה.

רישום החסד הוא פעולת קבלתו. הפנמתו. הפיכתו לאחד מיסודות העצמי. כשאני מודה בחסדי, אני מגלה שקיבלתי הרבה. אפשר שהייתי רצוי יותר ממה שהיה נדמה לי. פתאום נולדת בי יכולת לחלוק את השפע שנגלה לי.

מבחינת יחסי עלות-תועלת, הודיה היא הדרך הקצרה ביותר להתקין חיבור בין אדם לאלוהיו. מתנה אחת, שהיום הבנתי שהיא ממך, עושה אותי שלך.

שער שלישי

התגלות בשמחה

אושר שזכית בו בעבר ואפשר שלא החשבת, יפתח לך שער ללימוד הדרכים שבהן נוצרת שמחה. לימודה של שמחה דומה ללימוד מהצלחות בתחומים שונים. טיפול ממוקד בדכדוך יכול לזהות את הגורמים לו ולהקטין את השפעתם, אבל לא יכניס שמחה לחיים. שמחה לומדים משמחה.

יש לך אלוהים. תמיד היה. אפשר כי בשל איסורים חברתיים או אישיים נוכחותו לא היתה ידועה לך. נזהה ונסמן את מקומו ברגעי שמחה שבהם קיבלת אישור למעשיך.

נפגוש שמחה שייצרת בכוחותיך, בבגרותך, ושמחה שהביאו לחייך אחרים, בילדותך. שמחת הבגרות תגלה מה עשית נכון בחייך – איפה ידעת לבקש ולקבל את צרכיך, איפה עמדת באתגריך ואיך אפשר אולי לחזור על המעשים האלו היום. זיכרון שמחת ילדות יחשוף את נכסי היסוד שלך, רגעים שמישהו תיווך לך את חסדה של ההוויה ופתח לך שער שאתה יודע לשוב ולפתוח, לאחרים ולעצמך.

ניסיון מאת יאיר כספי

"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" ראה אור השבוע בהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" ויגיע לחנויות הספרים בשבוע הבא (תחילה לצומת ספרים). 

פרק ראשון

חמש שאלות

חמש שאלות נשאל אדם. בתשובתן ימצא אלוהים ואת עצמו. חמש שאלות שכל אחת מהן מכוננת יסוד בשיחתו עם יוצרו. מוסיפה צד בנוכחותו. בונה חלק מן העצמי, שהוא ידיעתו: מהו חסדי? מהו חטאי? באיזה ניסיון מעמידים אותי? מהי מצוותי? מהי תפילתי?

בחמשת ערוצי הדעת נודעים תפקיד, אפשרות, רצון, אתגר וטעות.

 חמש שאלות בהן אדם נישא מעל למאורעות, מעל למקרים, מעל לנטיות, מעל הפצעים. מתנהל מול יוצר העולמות.

            מה ניתן לי ואני יכול להשתמש בו? מה אין לי ואני פטור ממנו? מתי אני בורח או משתמט מתפקידי? איזה אל-כזב פוטר אותי מאחריותי או מטיל עלי אחריות שאינה שלי? מאיזו ידיעה קשה על עצמי ועולמי אני נמנע? איך ההימנעות הזאת מנהלת אותי, לפעמים במשך שנים, מכתיבה מסלול חיים מוגבל? אילו משימות ומעשים משבר לא פתור מטיל עלי? מה אני רוצה? מה נכון ברצון הזה? מה רק אלוהים יכול לתת לי?

 "ניסיון" הוא סיפור מסע בן עשור של תלמידים ומורם שיצאו לפגוש את שברי היחיד והתרבות. אחדים יצאו למסע מתוך כמיהה. לאחרים לא היתה ברירה כי נגמרו להם הדרכים הישנות. הספר מזמין את הקורא להרהר בשאלותיו. לכתוב את סיפורו שלו.

 "ניסיון" מתאר רגעים של שינוי מכונן שבהם למדנו לוותר על אשליית גדולת האדם. השתחררנו מדימויי כזב של אלוהים שאותו חשבנו, בטעות, לבעל הסמכות. התמסרנו לשליחות ייחודית שהוטלה עלינו בתוקף נסיבות חיינו, וגילינו מעיין מרפא שמימיו מאחים פצעים שלא הגלידו מעולם.

            עשרת שערי הספר מלמדים להקשיב לכמיהה, לגלות אהבה, למצוא אלוהים בזיכרונות שמחה, להשתחרר משעבוד, לעמוד בקשיים שנדמו גדולים ממידת האדם, לשאת תפילה אישית. פרקי עיון והדרכה מופיעים לצד סיפורים אישיים. לפעמים סיפור מקדים למדריך. לפעמים המדריך פותח את השער. לפעמים הם באים לסירוגין.

            "ניסיון" נכתב לקריאה איטית. פרק או שניים ביום. ישנם שערים שאולי ידרשו יותר מקריאה אחת. ישנם פרקים שעשויים לעורר רגשות שקשה להכילם. מותר לדלג על פרקים כאלה ולשוב אליהם בזמן אחר.

            המספר בספר הזה הוא לעתים תלמיד זה, ולעתים תלמיד אחר, לפעמים הוא המחבר. "אנו" הם שותפי המסע, תלמידים, מורה וקוראים. כשכתוב פה "איש" הכוונה היא תמיד גם לאישה. כשכתוב אדם, הכוונה היא לאדם וחווה. "אתה" – היא פנייה ישירה לקורא, "הוא" – תמיד גם "את", הקוראת. "אתה" הוא לפעמים שר ההוויה.

ניסיון עטיפה חזית (להקליק)

מכתבים

סיפרתי לה זיכרונות… ופתאום עצרנו, ושמנו לב שאני מתמקדת באירועים שמחים שהיו לי בקיבוץ שלא דיברתי עליהם בעבר! והיא אמרה לי, "את מבינה את השינוי שמתרחש פה?  ההבדל בין איך דיברת על השנים בקיבוץ ואיך שאת מדברת עליהן היום?"

אני מרגישה כאילו ענן שחור שכיסה חלקים רבים של חיי ומנע ממני ליהנות ולחגוג את השמחה והחסד שישנם בחיי, התמוסס.  ואני עומדת במקום חדש/ישן – אותו מקום עם נוף אחר ואופק רחב ומרהיב. אני יודעת שבזכות ההשתתפות שלי בתוכנית "פסיכולוגיה ביהדות" אני חווה את החיים אחרת, יותר בהירים ויותר שמחים. וגם כשהם פחות שמחים, יש בי פחות פחד והרבה יותר אמונה ואני יכולה להירגע ולהיות בקושי וללמוד מה שדרוש כדי שאעמוד בניסיון.

אני מודה לבורא עולם על המתנות שקבלתי לאורך תשעת השנים שאני משתתפת בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות". על הגאונות שלך, יאיר, להשתמש בעבודה בחברותא לעבודה אישית ולתרגול דברים שלמדנו בשיעורים אתך.

אני מודה לבורא עולם על העבודה בשיעורים של קבוצות העבודה שאתה מוביל, מלאי חסד ואמת, תעוזה, רגישות ויצירתיות. על הברכה להשתתף בלמידה כל כך אישית שהיא גם עבודת ה'. 

אני מודה לבורא עולם, על הזכות להיות עדה לצמיחה האישית שלך, יאיר, במשך השנים.  על הזכות להשתתף במסע מעניין ומאתגר עם מורה דרך שמוכן להקשיב, לשנות כיוון כשמתאים, להמשיך בכיוון כשמתאים, שמשתוקק ללמוד בעצמו על עצמו ועל בורא עולם ושמהווה דוגמא אישית של מי שדורש אלוקים. על הזכות לראות איך שמקום החסד גודל וגודל בחייך, וללמוד ממך ולהגיע למקום שתחושת החסד נוכחת הרבה יותר גם בחיי.

אני מבקשת שאלוקים יברך אותך, יאיר… ושתזכה לפתוח עוד הרבה לבבות לעבודה עמוקה של ה', של תיקון אישי ותיקון עולם.                     

שרי לנס

*****

ישנו קולה של החברותא – ארבע אנחנו ביחד כמעט חמש שנים וכל שבוע, במשך שעתיים, לומדות זו את זו, קונות זו מזו, מאירות זו לזו, מוכיחות זו את זו ובעיקר בנינו לנו אהבת אמת וחיפוש אמת אחר רצונותינו העמוקים והרגישים ביותר.

וישנו הקול הקבוצתי. מזה חמש שנים, בכל שבוע, אחת תביא עצמה. והקבוצה כולה תשאל, תדרוש אלוהים עבורה, תתפלל את תפילתה, לעתים כי שלה דמומה מכאב, תנסח מחדש רצונות, תעודד להביט אחרת, תהיה החסד שלה.

ועל כל קווי החמשה הזאת, בנחישות, בחיפוש, בשאילה נבונה, בהחלטה, בהומור שזור, בהתעניינות יוצאת דופן ודוגמא אישית, בחיבור לאקטואלי והזמנה לתור יחד לעומק. בהזמנה להסיר שקרים, לחקור סליחות מוקדמות מדי, לברור זיכויים אפשריים. על כל אלה יאיר כמו סורג המפה המעניינת הזו שבה חייו וחיי וחיי חברותי וחיי הישראלים וחיי היהודים מקבלים עיגון, ביטחון, הסכמה לחיים שייכים, מלאים ומחוברים יותר, בהודיה, בפליאה ובתפילה חיה.

תודה רבה עד מאוד,

רינה כורש

*****

בתום עשור להשתתפותי בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות" כתלמידה וכמנחה, ברצוני להביע

את תודתי העמוקה לך, על שזכיתי להשתתף בתכנית כה מצוינת, כה מעשירה, כה מעמיקה

וכה רבת חסד.

למעלה מ-40 שנה אני פסיכולוגית, ובמהלך שנים ארוכות אלו עברתי

טיפולים במספר גישות וגם השתתפתי בהרבה מאד השתלמויות וסדנאות טיפוליות.

 נעזרתי והפקתי תועלת מחלק גדול מהן, אך מעולם לא הרגשתי משיכה כה חזקה לגישה

 זו או אחרת, כפי שאני מרגישה לגישה שלך, ומעולם גם לא חוויתי שינויים אישיים כפי

 שחוויתי בתכניתך.

 אני רואה בך שילוב מרתק של תרפיסט מעולה ושל אדם עתיר ידע במחשבת ישראל. פתחת לי שער רחב ליהדות.

 אני מוקירה גם את הברית שנרקמה בינינו במהלך העשור- ברית שמושתתת  על מחויבות ואמון, על פרגון הדדי ועל נדיבות רבה מצדך, ואשר תורמת מאד לצמיחתי האישית והמקצועית.

 חנה ברוק.

 

*****

ליאיר המאיר

גידלת אותך ואותי במשך השנים.

בגיל ששים ושבע המשכתי לחפש מוצא לשאלות הלא פטורות של חיי.

קבוצות התמיכה שיצרת היו בעיני מעבדה לפיתוח הספר "לדרוש אלוהים" ולספרך הבא שעתיד להתפרסם בקרוב.

לאורך השנים אתה יאיר עם הקבוצה הייתם מקום בטוח להביא את שאלות חיי הלא פתורות.

קיבלתי תשובות וגם פתרון.

למדתי לאחרונה שלא הכול נתן לפתרון ולמדתי לחיות עם זה בשלום.

זכיתי לתקן את הקשר שלי עם בתי והיום יש לי מקום חם ומכיל בחיק משפחתה.

נפלא בעיני שמצאתי מורה שממשיך ללמוד אינו קופא על שמריו וממשיך לדרוש מעצמו ומתלמידו.משנה לשנה אתה גדל ואנחנו אתך.

מאחלת לך שנים רבות של עשיה עם צבא לומדים אתך.

מתלמידתך הנאמנה,

שוש הרמן

 

 

 

 

 

 

 

 

« Older entries