מבחן הקליק – "הארץ", 6.11.2015

האם נועדנו זה לזו?
יאיר כספי

האם נועדנו זה לזו. שואלים בתחילת הקשר, וממשיכים לפעמים לשאול לאחר שנים. השאלה החוזרת רומזת כי גם לאחר שפיטרנו את אלוהים, אנו מניחים שישנה כוונה במציאות ומבקשים לדעת האם הקשר הזה הוא מקרה, טעות, או חלק מתכנית שנועדה להתקיים.
בהעדרה של סמכות גבוהה, ושיטה שדרכה ניתן לפענח את כוונותיה, השאלה האם נועדנו להיות יחד נידונה לתהליך של צמצום. בתרבות שאין בה נכונות לקבל יעוד שיכתיב מעשים, אחריות קבוצתית או אחריות כלל אנושית, נוטים אנשים להפריט את ייעודם: מה היעוד המקצועי שלי, מה היעוד הזוגי שלי. גלו לי מי האישה שנועדה לי, אבל אל תזכירו יעוד כלל אנושי, תפקיד חברתי או ישראלי.
יעוד אישי נגזר מתודעת היעוד של המין האנושי, ושל הקבוצה שאני שייך אליה. הפרטת היעוד לצרכי זוגיות או עיסוק מקצועי, לא מאפשרים למצוא אותו. קשה לענות על השאלה האם נועדנו להיות בני זוג, בלי למצוא תחילה תשובה לשאלות איזה מין בן אדם אני אמור להיות, ואיזה בית אני צריך להקים. שום טיפול פסיכולוגי לא יענה על השאלה, כי המדע לא מגלה יעוד לאדם, כלומר מערכת ערכים מחייבים.
מי שמנסים לברר את יעודם הזוגי, בלא למצוא תחילה את יעודם האנושי, נידונים להתלבטות אין סופית בשאלה "האם אני נמצא עם האדם הנכון". מחפשי היעוד הזוגי שאסור להם למצוא אלוהים, הולכים בייאושם למנחשים, שיגלו להם יעוד בכוכבים, או במספרים. מי שאינו עובד אותו, כתב בחיי אבן פקודה, בן המאה האחת עשרה ב"חובות הלבבות", עובד את זולתו. אלוהים כברירת מחדל הוא עדיין האפשרות הגרועה פחות.
יצחק בן אברהם רוצה אישה מרקע דומה לשלו. כנענית הרגילה בעבודת בעל ועשתורת לא תתאים לו. כשכותבים את הסיפור מחדש התפקידים שאותם מלאו פעם אבי החתן ועוזרו, אחי הכלה ומשפחתה, מואצלים היום ליצחק ורבקה, שעליה הוטל לפענח לבדם את הקולות האלוהיים (בראשית, כד).
מסעו של יצחק לחפש אישה בארם נהריים מתחיל בקבלת גבול שייעודו הטיל עליו: אם ימצא אישה שיאהב, ותמען לבוא עמו לארץ ישראל, הוא מקבל עליו לוותר עליה. "ואם-לא תאבה האישה, ללכת אחריך… לא תשב שמה" (בראשית כד, ח). יצחק יודע מי הוא ומה עיקר תפקידו והיעוד הזוגי לא עומד אצלו לבדו.
עכשיו, כמו כל בחור בגילו, הוא מתחיל לחפש סימנים להזמנה מצד ההוויה. יופי נדיר של נערה העומדת על יד הבאר אפשר שהוא רומז על שלמות שלא מכאן. נדיבות לב רומזת על נוכחות שכינה המוכנה לחלוק עצמה עם אהוביה.
מי שדרכו ברורה לו, ומתוכה ייעודו הזוגי, מגיע למפגש לא כדי להקסים או לכבוש, אלא כדי למצוא נפש אחות ליעוד משותף. הוא חולק עמה את הסימנים שרומזים כי אפשר שנועדו להיות יחדיו, "היא האישה, אשר-הוכיח יהוה" (שם, מד) וממתין לראות אם יש להם אלוהים אחד, ואם הנערה מקבלת אותו כפרשן ראוי של הסימנים.
מבקש הייעוד אינו דובר רק בשם עצמו והמשיכה שהוא מרגיש לאישה יפה. לבעל היעוד יש לרגע סמכות הנאצלת אליו מזה שיעד את כל הדברים להיות במקומם.
הוא מציע את עצמו נכון לקבל את האפשרות שטעה בפיענוח הסימנים : "ועתה אם-ישכם עושים חסד ואמת, את-אדוני–הגידו לי; ואם-לא–הגידו לי, ואפנה על-ימין או על-שמאל (שם, מט). מחפש היעוד המשותף איננו מחזר כפייתי. דחייה גם היא סימן.
דובריה של הכלה עונים: "מיהוה יצא הדבר; לא נוכל דבר אליך, רע או-טוב. הנה-רבקה לפניך… כאשר דיבר יהוה (שם, נ-נא).
רוח נכונה לבדה לא תקיים את הזוג. ישנו עוד תחום לבדוק: "התלכי עם-האיש הזה? ותאמר, אלך". (שם, נח). הגוף גם הוא יודע משהו על כוונה אלוהית.
זהו רגע האמונה הלא מודעת הנמצא ביצירתה של הברית הזוגית. הרגע שבו אחד מן השניים, שתודעת ייעודו ברורה לו, אומר לשני "אני חושבת שנועדנו להיות יחד". והשני לא רואה בה רק נציגה של הצרכים הפרטיים של עצמה, אלא מקבל אותה כדוברתו של בעל הכוונות.
שניים שיש להם יעוד יוצרים בפגישה בבית הקפה חברותא לדרוש אלוהים המבקשת יחדיו סימנים לנוכחות כוונה גדולה מהם. עשרות שנים לאחר מכן יספרו שבאותו יום "שנינו הרגשנו שהיה לנו קליק".

"הארץ", 6.11.2015

חמשת שערי הדעת של היהדות

פסיכולוגיה ביהדות
שאלון מסכם לחמשת מסלולי העבודה
ד"ר יאיר כספי
א. חסד
הודיה: מתנות היום, מתנות זעירות, חסדים בתחום מסוים, מתנות חיים, מתנות במקום שקשה לראות (לדון לכף זכות).
הכרת היש: (חלק א' של חשבון נפש וגם שאלון שמחה) חסדים שקיבלתי, רצונות שמימשתי, מצוות שעשיתי ושכרן, גבולות שקיבלתי, ניסיונות בהם עמדתי.

ב. רצון ותפילה
1. עבודה ביצר הרע: מה אני רוצה, מהו יצרי הרע, מה נכון ביצר או ברצון.
2. תפילה: מה אני רוצה, מהי בקשתי המדויקת, מהי תפילתי, דבר שרק אלוהים יכול לתת.

ג. שקר חטא ועבודת אלילים
1. חלק ב' של חשבון נפש: רצון שלא מימשתי, שקר, חטא, עונש, עבודת אלילים.
2. שאלון עבודת אלילים קצר: אליל שעבדתי, ערכים ואמונות שהנחו אותי, מעשים שעשיתי בשרותו, מחיר ששילמתי, דרכי פרידה מעבודת האליל.

ד. ניסיון
שאלון ניסיון קצר: הניסיון שאני עומד בו, ניסיון קודם שלא נפתר וחוזר, פתרון מדומה, מקומות ודרכים בהם אני או אחרים פתרנו ניסיון דומה, פתרון הניסיון.

ה. מצווה
מהו חסדי, מהו רצוני ותפילתי, שקר ואמת, מה יהא חטאי ועונשי, איזה אליל אני עובד בחטאי, מהו ניסיוני, מהי מצוותי.

בחירת מסלול העבודה:
לעבודה יומית: הודיה על חסדי היום, תפילה, (ניתן לחזור על תפילה שנתגבשה).
לסיכום אירוע, תקופה, פעילות שנסתיימה: חשבון נפש (חלקים א', ב,' ג').
ל אבחון והערכה של יחיד, משפחה או ארגון: שאלון הכרות או חשבון נפש על  תקופת חיי היחיד או הקבוצה.
ללימוד מהצלחה: שאלון שמחה (חלק א' של חשבון נפש).
לגילוי מעשה נכון: מדרש מצווה.
לחידוש יכולת להרגיש אהבה: הודיה.
לחידוש רצון ותקווה: תפילה.
לתהליך פרידה מעבודת אלילים: עשייה יומית של השאלון הקצר על דרכי עבודת האליל באותו היום.
לפתרון ניסיון ממושך: עשייה יומית של שאלון ניסיון קצר.

עבודה מתמשכת: בהתמודדות עם נושאי יסוד בחייו של אדם או טיפול במצוקות אישיות קשות: 1. חשבון נפש לגילוי היש והאין בנושא. 2. זיהוי ותחילת תהליך פרידה מאליל 3. זיהוי והתגייסות לפתרון ניסיון. 4. עילוי וגיבוש התפילה הלא מודעת 5. מעקב אחד התקדמות בעזרת שער א' של חשבון נפש (שאלון שמחה).6. מדרש מצווה לתכנית פעולה. 7. חזרה לפי הצורך על אחד מן השלבים או כולם.
המושגים בעברית מדוברת: חסד:  מתנות ואפשרויות שקיבלתי, תפילה: רצון ובקשה, שקר ואמת (ללא שינוי), חטא ועונש: מה אסור לעשות ומהו המחיר או ההפסד (וגם חוסר אחריות או אחריות יתר),  עבודת אלילים: אמונת שווא או אידאולוגיה של חוסר אחריות,  ניסיון:  אתגר או משבר, קושי שחייבים לעבור,  מצווה ושכר: מה נכון לעשות ומה אפשר להרוויח.
מאי 2008

שאלון יעוד

התכנית לפסיכולוגיה ביהדות

שאלון יעוד

ד"ר יאיר כספי

שאלון ייעוד שואל על עיקר משימתו של אדם בעולמו. התמקדות ביעוד מרכזי אינה פוטרת מאחריות לתפקידים רבים ושונים שיש לכל אדם בתחומי חייו השונים. אבל אפשר שחיפוש פרטי מצוות רבות מחמיץ את העיקר: ציר המאמץ העיקרי שבו ראוי להתמקד.

שער א'
החסד החשוב ביותר שקיבלתי בחיי: יכולת או כישרון מרכזי.
התפילה העיקרית שנשמעה: צורך שלי או של  אחרים שידעתי למלא.
המעשה הכי חשוב שעשיתי בחיי: משימה או תפקיד שזיהיתי כשלי ומילאתי בהצלחה.
השכר העיקרי שקיבלתי בחיי: מה הרווחתי מאותו מעשה?
גבול מרכזי שקיבלתי על עצמי: חטא שקיבלתי על עצמי בהצלחה לא לחטוא.
הניסיון המשמעותי ביותר שבו עמדתי בהצלחה: אתגר או קושי גדול שעמו ידעתי להתמודד.
חסד ייחודי שאני גומל: מתנתי העיקרית לעולם ולסובבים אותי.
מהו היסוד החוזר או החוט המקשר בין כל התשובות? איזה תוכן או חוויה של דעת אלוהים חוזר ברצוני, חסדי ומעשי?  

שער ב
החסד החשוב ביותר המזומן לי בעתיד:
תפילתי האחת שהייתי  מבקש שתישמע:
המעשה הכי חשוב שאוכל לעשות:
השכר העיקרי שאני יכול לקבל:
עבודת אלילים אחת שהכרחי לי להיפרד ממנה:
הניסיון המשמעותי ביותר שבו אוכל לעמוד בהצלחה:
חסד ייחודי שאוכל להתחלק בו עם עולמי:
מהו היסוד החוזר או החוט המקשר בין כל התשובות? איזה תוכן או חוויה של דעת אלוהים חוזר בכל תשובותי?  
 
                                                                                                            ינואר 2008