האלילה שגילתה פגם שאולי יבטל את מעמדה

מרגעי הדעת של תלמידי פסיכולוגיה ביהדות:

האלילה שגילתה פגם שאולי יבטל את מעמדה

יאיר כספי

א.

אני מהשווים. אני יודעת, הכול יודעים. תמיד הייתי שייכת. תמיד הייתי  במעגל הפנימי.

אני איכותית: המראה, הכישורים, בית הספר, בית ההורים, הספורט, החברים.

אני נכונה. אני שומעת אתכם חוזרים על הדברים שאמרתי אתמול. מרגישה את המבטים. יודעת שמחר תלבשו את מה שלבשתי היום.

אני הכמיהה שלכם למרומים. הרצון לגעת באלוהים. לראותו חי ומסתובב ביניכם. להאמין שגם לכם יש סיכוי לחצות פעם את הגבול בין בני אדם ליצורי מרום.

אני מייצגת פה את החן. את הקלילות חסרת המשקל. את הנעורים הנצחיים. את המזל שאינו מסתיים. את האפשרות  שהאלים באו פעם לבקר בעולם והשאירו כאן ילדים. אני התקווה שנוכל פעם לשוב ולפגוש אותם.

אתם מסתכלים עלי כדי לעבור את היום. כדי לא לפגוש אמת שאינכם יכולים לשאת על הערך המוגבל שלכם.

להיות איכותי זו שליחות: להעלות את הסטנדרטים. לקבוע רף גבוהה של מצוינות. שיהיה לאנשים לאן לשאוף. לתת לאנשים דרך למדוד את עצמם. לדעת מה הם שווים באמת.

לכן לא נוכל לקבל אלינו כל אחד. אילו שיש להם את זה חייבים להישאר בנפרד. רבים רוצים להיות כמותנו, ואינם יכולים. אנו מקבלים רק את אלו שיש להם משהו מן האלים:

יופי הוא רמז. קשרים חשובים. כסף גדול עוזר אבל לא תמיד. אנחנו מחפשים מצליחנים אמיתיים. אנשים מעודכנים. שהולך להם. שהודיעו להם שהם ראויים.

תפקידנו לא פוליטקלי קורקט:  אנו מדרגים אנשים. מגלים מי בחוץ ומי בפנים. רומזים לאילו שאינם שייכים. קבלה של אנשים לא מתאימים יכולה להפוך את כולנו, כמותם, לסתמיים.

אם לא התקבלת אין זה אומר שלא נעזור לך. אילו שאין להם את זה שואלים אותנו כל הזמן איך צריך לחיות. מה לא נכון לעשות. מה עשוי לתת להם טעם לחיים.

אני עוזרת, כמיטב יכולתי. מביאה כדוגמא בעיקר את עצמי. איך אני אוכלת. איפה אני קונה בגדים. תכנית האימונים הייחודית שלי. מסקנות על החיים. אין כאן סכנה של חציית גבולות. מי שאין לו, לא יהיה לו את זה גם אם ילבש את הבגדים הנכונים.

להשתייכות לעילית יש מחירים שצריך לשלם. חייבים לגור במקומות הנכונים, גם אם אין לך את האמצעים. לא יעלה על הדעת לשלוח ילד לגן השכונתי, אם כל מי שבפנים הולך לגן האנתרופומורפי. גבר צריך אופני הרים ביבוא אישי מחו"ל גם אם אינו רוכב עליהם. אסור ללכת ללמוד היסטוריה גם אתה חושב שזה נורא מעניין. אי אפשר לשמור חברה מהילדות, שאינה מתאימה לחברים הנוכחיים. אסור לשפוט גבר שעזב אישה ושלושה ילדים קטנים, אם זה חלק מההתקדמות שלו בחיים.

חייבים להתעלות מעל רגשות. היה בחור אחד שאהב אותי מאד. וידע, הממזר, להגיע לי ללב, לגעת במקום השבור. לא הייתי צריכה יותר להסתיר דבר. אבל הוא לא בא מהמקומות הנכונים. הייתי חייבת להתנתק ממנו. יש טעויות שאתה עושה והן מורידות אותך למקום שבו לעולם אינך רוצה להיות: שולחים אותך לגור בחולון.

ב.

הייתי מהמצליחנים. היו  לי אישורים. המראה. ההורים. מקום המגורים. בעל מתאים. השכלה. חברים נכונים. קבעתי אותם על מזוזות ביתי. סידרתי אותם על המדפים בחדר האורחים. הם לא הצליחו להעלים את הכתמים.

הייתי מהילדים המקובלים וחשבתי שאני חייבת לשלם את המחיר. אסור היה שמישהו יגלה עלי את הסימנים. "קורבן" יכול היה למחוק את זהותי. אסור היא לאיש לדעת את הפרטים.

האמנתי בהצלחה שתמחק את הזיכרונות. אצלנו לא מודים אף פעם בעליבות. בחוסר אונים. שותים, או לוקחים תרופות. מעלימים את מה שיכול להוציא אותך מהמעגל המדהים.

ניהלתי את המכירות בחברה נחשבת מאד. שנאתי את העבודה, אבל היא הייתה חלק מהתדמית ההכרחית. וגם אי אפשר היה בלעדיה לשלם את המשכנתא על הבית הגדול מאד.

בזבזתי שנים על אנשים שלא היו חברי. נישאתי לאיש מבוקש, אפשר ששמעתם את שמו לכן לא אזכיר. איני יודעת אם אהבתי אותו. זה לא משנה יותר. הוא עזב אותי לטובת אישה שהתאימה לכסף שהוא התחיל לעשות.

הייתי בטיפול אצל חמישה פסיכולוגים שונים. איש מהם לא ידע עלי דבר.

הפסיכולוגים התחלקו גם הם לשווים, וללוזרים. בפני הלוזרים לא הייתי מוכנה לחשוף את עצמי. שיחייכו אלי בהבנה כאילו אני אחת מהם. בפני הפסיכולוגים המצליחנים לא יכולתי לעמוד ללא החליפה המחויטת שעושה אותי קצת יותר גבוהה מהם.

ציפיתי מהפסיכולוגים להתפעלות. הייתי מוכנה שיזהו אצלי משבר לא פתור רק אם יידעו להעלות אותו למדרגה של טרגדיה יוונית. סיפור על מום שהטילו האלים על אחד מהם, הנושא אותו בגבורה עילאית. כשעלו רמזים על לכלוכים שאני מסתירה, החלפתי את המטפלים.

כשנפלתי, התרסקתי לגמרי. מעמדי המיוחד. הצלחתי. חברי האיכותיים. האישה היפה שהייתי. שום דבר לא שמר עלי. לא עמד ביני ובין התהום.

רציתי ליפול למקום הנמוך ביותר. להרוס את המייצג שלי. ניסו לעצור אותי. לא רציתי דבר מעולמי המתפורר. השתוקקתי לדיכאון. לחופש מהמעמד המחייב.

לא ידעתי בתחילה מה משמעות הגילוי שאני מחדלי האישים. איפה הלוזרים גרים? מה צריך ללבוש? האם סולחים לך על שנים של יהירות?

חיפשתי אנשים שמכירים את המקום הנמוך ביותר. ביקשתי שיקבלו אותי לחבורת הכישלונות. כדי שאוכל לנוח סוף סוף מהמרוץ למדהימות. כדי שאוכל לבכות.

נותרתי לבד עם ילדה בת ארבע, בדירת שני חדרים בשיכון דרומי. רשמתי את בתי לגן השכונתי. לא היה לי זמן בבקרים להסיע אותה למקום אחר. החברה שבה עבדתי פיטרה אותי. הלכתי, בינתיים, עד שאסתדר, לעבוד כמורה בבית ספר יסודי. להפתעתי, אהבתי את עבודתי.

לא ידעתי למי אני שייכת. פגשתי אנשים שלא ידעתי לדרג. הם לא חשבו שהם מיוחדים. ולא מצאתי בהם פגמים ברורים. הם קיבלו אותי כאילו גדלתי ביניהם.

יכולתי לדבר על עצמי, בלי להסתיר את הכתמים. יכולתי לשמוח פתאום. נשבר קיר הזכוכית שעמד ביני ובין העולם.

לא ידעתי לומר מהו המכנה המשותף של האנשים החדשים שחייתי ביניהם. הם לא מדדו אותי ולא דירגו את עצמם. הם לא היו יותר טובים מאף אחד, וגם לא יותר גרועים. הם גם לא נבהלו מהייאוש. יום אחד הבנתי: יש להם אלוהים. והוא אינו אחד מהם.

בפרק הראשון של חיי קיבלתי ממך כמה יתרונות שהכול רואים. טעיתי לחשוב בהם שהם סימן של מעמד מיוחד שאתה נותן לי בין בני אדם.

חשבתי שאני מקור האור. טעם החיים. כך ראו אותי הורי שלא היה להם אלוהים מלבדי. הם נתנו לי להרגיש שבזכותי העולם קיים. כשפגשתי עוד ילדים כמותי, הסכמנו שאנחנו העם הנבחר.

מעמדי המיוחד שמר עלי. האמנתי כי בזכותו לעולם לא יקרה לי דבר גם אם אחצה רמזור באור אדום. התנועה תהיה חייבת לעצור.

כישורי החברתיים הטובים נעשו, בגלגולי החדש, לייעוד מקצועי בעבודתי עם ילדים.

אני מלמדת אותם להכיר במתנה שקיבלו ממך, לחלוק בה עם חבריהם, ולבטוח בחבריהם הרוצים לחלוק עמם את חסדם. לחוש את הכמיהה של חבריהם לדבר ממך המצוי אצלם. להשתתף עם בני גילם במסע הפענוח של כוונתך. להעיז, מתוך בטחון בך, לא להיות שפוט של המקובלים. להכיר בערכם אצלך גם כשהכול מאוכזבים מהם. לשאת כעס על חברים, בלי להפסיק לראות בהם צלם אלוהים.

למרות שחיי השתפרו פלאים, מזעזע אותי לפעמים לחשוב שאני כמו כולם. נחמד עדיין לפגוש מישהו שרואה בי משהו מעולם אחר.

גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים

גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים
ד"ר יאיר כספי
(פורסם במוסף "שמנת" של "הארץ" 9.9.07)

הפסיכולוגיה ההתגלותית היא שיטת הטיפול המנוסה והותיקה ביותר. היא נמצאת בשימוש רצוף למעלה משלושת אלפי שנים, הנחתה בהצלחה רבה את חייהם של מיליוני אנשים, וסייעה לרבים לפתור מצוקות ולעמוד במשברים.
מסע השחזור שלה, מתוך מקורות היהדות, ארך כעשרים וחמש שנים.  בעשור האחרון היא פותחה ונוסתה במסגרת "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב, שהכשירה מאות מטפלים, וגם ציבור רחב שבא למסגרת של לימודי המשך,  בשימוש בכלי העבודה הפסיכולוגיים של מקורות ישראל להנחיית תהליכי התפתחות ומימוש עצמי.  במקביל פותח מחוץ לאוניברסיטה מרכז לטיפול העובד בכלי הפסיכולוגיה ההתגלותית.
תלמידינו ומטופלינו לומדים לענות על חמש שאלות יסוד: מה אני רוצה לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני צריך לעשות? מה אסור לי לעשות? על מה אני חייב להתגבר?

מה אני רוצה לעשות?
יש רצונות שעולים מייד. קרובים למודע. ויש רצונות שקשה להגיד. כי הם "אסורים", או "לא ראויים" חברתית. כי הם נחשבים "אנוכיים", או "ילדותיים" או "מרושעים". ובכל זאת הם שם. מבטאים צרכים עמוקים שלא קיבלו מענה.
גילוי הרצון הלא מודע מעסיק הרבה את הפסיכותרפיה. אוספים לו רמזים. מחפשים אותו בחלומות. ובעיקר – יוצרים אווירה טיפולית מקבלת ולא שיפוטית.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מוסיפה עוד דמות לחדר הטיפול: אלוהים כל יכול. כשהרצון האנושי חש בנוכחותו של זה שאין גבול ליכולתו, הוא מרשה לעצמו להתגלות ולדעת את עצמו בשלמותו.
אם יש מישהו שיכול לשמוע הכל, כי אינו כפוף לשום מגבלה חברתית ודבר לא מאיים על מקומו ומעמדו, מה היית רוצה לספר לו? אם יש מישהו שיכול לתת הכל, מה היית רוצה לבקש?
"אני זקוק לרשותה של הסמכות העליונה כדי לעשות את מה שהמשפחה או החברה אסרו עלי. אני מבקש פטור מכל מיני תפקידים שאינם שלי והטילו עלי, בלי סמכות. אני מבקש את האחד שיכול לקבל אותי עם כל החולשות. אני צריך שתסלח לי כשכל העולם לא יכול. אני מבקש שתגלה לי את ייעודי. אנא תן לי סמכות לדרוש שינוי, לא רק בגלל שאני רוצה אלא משום שאתה החלטת כזאת. אני צריך שתחלוק עמי משהו מכבודך כשאני מרגיש בזוי. אני מבקש חיבור לזמן האלוהי וחופש מהלחץ האנושי להספיק. אני מבקש התגלות".

מה אני יכול/ה לעשות?
לפסיכולוגיה ההתגלותית יש אלוהים לא מודע. אלוהים שמתנותיו נדחקו מן התודעה. היא מבקשת לשוב ולחבר אותנו לאלוהים שהיה לנו בילדות. לאלוהים שליווה והדריך בשעות קשות. היא מזמינה אותנו להכיר בכל המתנות.
אנו מחפשים אהבה לא ידועה שאפשר לשוב ולגלות אותה כאשר מתחילים להגיד תודה על מה שיש. תודה מסודרת. על כל מה שנמצא, כאילו שנשלח במיוחד בשבילך. תודה על הילד שחייך אלי באהבה. תודה על האיש שנתן לי דבר שלא היה חייב. תודה על הבריאות הטובה. תודה על תפוח אחד אדום ועסיסי.
ההודיה מוציאה את הסתמי, היומיומי, השגרתי, הנשכח והמובן מאליו, ועושה אותו נס גדול. פרק מסיפור אהבה וחיזור. מתנות  שנשלחות אלי על ידי אוהב נסתר. מפתיע ומחדש בכל יום את תשורותיו.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מתעניינת  בשמחה. לצד זיכרונות הכאב האנושיים היא מבקשת זיכרונות של הצלחה. מה ידענו פעם לעשות נכון ואפשר לשוב ולעשותו. למצוא בו פתרון. מה אפשר ללמוד מן השמחה על חסד שנתקבל ולא נודע. על יכולת שהייתה לנו ואולי הוזנחה. על רשות או פטור שידענו לתת לעצמנו וחזר אלינו בשמחה. על ידיעה שהייתה לנו להתמודד בהצלחה עם קושי גדול, ואפשר לשוב ולזכות בה.
אנו מבקשים לגלות את השיחה הלא מודעת, שאנו מקיימים עם בוראו מאז לידתנו. שיחה שבה נודעו חסדים ותפקידים, נשמעו תפילות ונתקבלו גבולות. כשהשיחה הזו חוזרת לחיות אפשר להביא אותה למקומות שבהם אין אלוהים כעת.

מה אני צריך/ה לעשות?
הפסיכולוגיה ההתגלותית מעזה להאמין שיש למציאות תכלית ומשמעות. היא מזמינה את תלמידיה-מטופליה לדרוש אלוהים. לחקור בכוונות. לשאול: מהו מקומי הייחודי והחד פעמי בסיפור העולמי? מה נועדתי להיות?
האם יש קשר בין הסבל, הריקנות, העדר הכיוון והתקווה, ובין התכחשות לתפקיד או בריחה מאחריות?
למה יצרת אותי? לאיזה משימה? אני אוכל לעמוד בקשיים אם אדע שזה מה שאני אמור לעשות. שבתפקיד שיתגלה ימצאו אישור ומשמעות. שתהיה לנו שם שותפות.
אני מבקש רשימה: מה עלי לעשות. ואני מבקש לסדר אותה לפי חשיבות: מהו עיקר הייעוד? למה אתגייס בשמחה והתלהבות? איפה יעמוד הזמן מלכת ולא אחוש בתלאות. במה תימצא לי חרות?

מה אסור לי לעשות?
אם ניסית בכל לבך לדרוש ולשאול על ייעודך, ולא הצלחת לקבל תשובה, אפשר שאתה מפנה את השאלה לכתובת הלא נכונה.
בשל הקושי הגדול להיות מנוהלים מול האל הגדול, הנעלם ובעל הדרישות, אנו מוצאים לו תחליפים. אלוהים שאפשר לראות.  אלוהים שבו אפשר לשלוט. ובעיקר אלוהים שמסתפק בעניין אחד ופוטר אותו משאר מיני האחריות.  במקום אלוהים אנו עובדים את הכסף, הקריירה, אני הגדול, האישה המושלמת, השיטה המושלמת, הילד המופלא ועוד.
"עבודת אלילים" היא יסוד המחלה הנפשית בפסיכולוגיה ההתגלותית. בשרותה נעשים השגיאות החוזרות שאנו עושים ככפויים. היא יסוד תחושת חוסר המוצא.  כאשר האלוהים שלי שקרי אני הולך ונעשה לא אמיתי. כשאני בוחר לנהל את עצמי מול אלוהים שאינו קיים, אני הולך ונעלם.
אילו אמונות שווא עומדות ביסוד השגיאות החוזרות שאתה כפוי להמשיך לעשות?  למה בחייך נתת תפקיד של אלוהים? מה אתה עושה בשרותו של האל המדומה? מה אתה מקבל ואילו מחירים אתה משלם? (הפניה ליחיד היא פניה לשני המינים כאחת).
את תפקיד האלוהים אנחנו נותנים בדרך כלל לדברים "נעלים" שנדמים כקרובים אליו. חפש את עבודת האלילים הסמויה שלך במקומות "גבוהים".  ערכים יפים שקיבלו תפקיד מוגזם. אנשים "מושלמים". תורה המצליחה להסביר הרבה דברים. הישג שיעשה אותך גדול מהחיים.
הפרידה מעבודת אלילים עושה את השינויים הגדולים ביותר שראינו בעבודתנו הטיפולית. העצמי עובר לניהול אחר. המושא האלילי חוזר לגודלו האמיתי. מעשים בעייתיים שהיית חייב לשוב ולעשותם בשרותו של אלוהיך המדומה שוב אינם הכרחיים. אפשר להתחיל לחיות.

על מה אני חייב/ת להתגבר?
מתחת לכל נמצא משבר גדול. משבר מן השנים האחרונות, או משבר רחוק מן הילדות. משבר שלא נפתר והפך ל"טראומה". פצע החוזר ונפתח כשהלחץ עליו גובר.
הטראומה מאיימת כי נודע בה דבר קשה על מעמדנו בעולם הזה. רצית להאמין באלוהים שאוהב אותך תמיד. ונתגלה שיש לו צד נוסף. לא צפוי. לא מובן. לא הוגן. נורא לפעמים.
הטראומה מזעזעת כי אובדת בה האפשרות להאמין. לסמוך על דברים קבועים.
החוויה הנדמית כבגידתו של אלוהים קשה יותר מכל החוויות האנושיות. כי אחריה, אין יותר למי לפנות. אין אפילו למי לצעוק ולבכות.
שיקום האמונה הכרחי דווקא במקום שהיא חסרה ביותר. המהלך הזה דורש מאמץ עצום. הכרעה לסמוך. להאמין שיש תכלית נסתרת מאתנו הרבה פעמים. יש יעוד הנגלה במשברים. המושג "ניסיון" בספרות ישראל מציע לחפש בטראומה אתגר מיוחד שנשלח אליך כהזמנה אישית.
כשאנו מכריעים לעמוד בניסיוננו המגבלה הופכת להיות מקפצה לידיעה עמוקה. האל אינו נגלה יותר רק באוהבינו, אלא גם באילו שהקשו עלינו ביותר.
האנשים שהיו מוכנים לאבד את כל הביטחונות המקובלים וללכת המון שנים במדבר, קיבלו תורה. האיש שהיה מוכן, בלית ברירה, לאבד את בנו אהובו, היה לאבי האומה כולה. האיש שאיבד את כספו, בריאותו, וילדיו,  הצליח להקים מחדש משפחה לאחר שקיבל עליו להאמין בלי להבין.
אמת מזעזעת שהממנה איש אחד ברח כל נעוריו, הולידה אותו מחדש כשהיה מוכן לאבד את עצמו בידיעתה. כישלון בתכנית גדולה לימד ענווה שהביאה שלווה. האיש שפוטר מעבודה יצר דרך חדשה כשהצליח לראות בפיטוריו הזמנה של בוראו לשוב לעיקר תפקידו. האישה שהוריה דחו אותה נאלצה למצוא את השער לזה שדלתו תמיד פתוחה אליה.

ד"ר יאיר כספי הוא מייסד המרכז לטיפול התגלותי, מנהל התכנית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב,  ומחבר הספר "לדרוש אלוהים".