ירידה לצורך עלייה:

לא אתן לו לנצל אותי
יאיר כספי

א.
יוסי הגיע הביתה בשמונה בערב וצרח כמו משוגע כשגילה שאני עומדת לצאת ואין לו ארוחת ערב. הייתי משותקת מבהלה. ויתרתי על פלדנקרייז. שיחקתי את האישה הצייתנית ונשארתי להכין לו דג.
האיש שלא בנוי לזוגיות הצליח שוב לגרום לי להרגיש אשמה. מוכנה לקבל עוד עונש מידיו. האם ההתנהגות הזו מכניסה אותי להגדרה של "אישה מוכה"? אני מפחדת שאט אט אוותר לגמרי על רצון משלי ויוסי יצליח לדכא אותי עד אפר.
ב.
אילו יצאתי לפני שיוסי הגיע, והוא היה מוצא אוכל במקרר, הוא לא היה מדבר. אנחנו מנהלים חיים מקבילים. הוא בעבודה מהבוקר עד הערב, אני בסדנאות, קבוצות לעזרה עצמית, או אצל חברים. יוסי לא מגלה בי עניין. אני לפעמים יוצאת בלי להשאיר לו כלום. דואגת להפר את החוזה הלא כתוב בינינו כדי שלא ירגיש שמגיע לו הכול.
יוסי מרוויח טוב. סמנכ"ל בחברת השקעות. דואג לכל מחסורם של הילדים. אני לא בטוחה שהסידור בינינו משתלם. אני לבד הרבה ימים. יצאתי אתו לפני חודש לארבע ימים במלון "יערות הכרמל" ולא קיבלתי כלום. הוא היה מול המחשב כי הבורסה נפלה בסין. למרות זאת משהו מרתיע אותי מגירושין.
ג.
אולי אינני מוכה, אבל אין ספק שאני מקבלת עסקה גרועה. אני מכירה היטב את המקום הזה. נדמה שזה הגורל שלי. אני משתדלת להיאבק בו ומפסידה שוב. מזהה קיפוח. מתרעמת. לא מוכנה להיות קורבן. ומגלה בסוף איך כולם מקבלים את כל מה שהם רוצים ואני לא מקבלת כלום.
אסור לשתוק, אני יודעת. אסור לי להיות ברורה מאליו. יתרגלו לנצל אותי. שינויים בחוזה איך שהוא יוצאים תמיד לרעתי. ידרכו עלי, עד שיתרגלו לא לראות אותי בכלל.
יחזירו אותי לתפקיד שאמא נתנה לי. המטפלת של אחי החולה. ילדה כנועה שלא דורשת שום דבר מאמא "שהחיים שלה קשים מאד". זו שבסוף לא מקבלת כלום.
ד.
אולי יוסי מנצל אותי, לפעמים. אפשר שהוא נותן את מה שהוא יודע לתת. אני כבר מזמן לא הילדה הכנועה ההיא. המצב לא יחמיר כי לא אתן לאיש להשתמש בי. יש לי גם אפשרות לבחור לא להישאר. אני לא עוזבת את יוסי כי אני חוששת ליפול לידיו של אפנדי אמיתי שיצפה לשרות מלא. המאמץ הבלתי פוסק למנוע ניצול לא מאפשר לי להתמסר. אני חייבת להילחם כדי שלא יעלה זיכרון של השפלה שאינני יכולה לשאת.
אני מתקשה להיות נדיבה עם יוסי, אהוב נעורי. מנהלת חשבונות, מה נתן השבוע, מה לא מגיע לו לקבל. מתקשה להבחין בין מה שקורה בינינו למשרתת שהייתי בבית אמי. חוזרת ועושה את הדבר שהציל אותי בגיל ההתבגרות. נלחמת על זכויותי. לא מוכנה לראות את מה שהוא נותן כדי שלא אצטרך לתת יותר. מתקשה להאמין לסיפורים על אנשים שנותנים אחד לשני בלי לבדוק אם זה כדאי.

ירידה לצורך עלייה:

הולכים לכבול אותי
יאיר כספי

א. הולכים לכבול אותי. התחייבתי לאירוח שאינני יכולה לעמוד בו ואני חייבת לשחרר את עצמי ממנו. שמחתי כשבני אמרו שהם רוצים להתארח אצלי ביום ששי עם משפחותיהם ועכשיו אני מחכה שהארוחה תעבור כבר.
אני יוצאת מגדרי להכין את המון המאכלים שאני חושבת שהם אוהבים ונדמה לי שלא אצליח למנוע את האכזבה שלהם ממני. למה הייתי צריכה להזמין אותם? אני כל כך נהנית כשלא מוטלת עלי שום חובה בימי ששי. שמחה לחגוג במקדש החופש, שבניתי לי מאז פטירתו הפתאומית של בעלי.
אני יודעת מה יקרה כשהם יגיעו, בעוד כמה שעות. ארגיש כאילו שמו עלי אזיקים וארצה לברוח. אחכה שילכו. ואז תופיע אשמה. המשפט שאימא הייתה חוזרת עליו "רק הנאות יש לך בראש". לא אחראית. חושבת רק על עצמי. כישלון.
בסוף, אני יודעת, אשאר לגמרי לבדי. איש לא ירצה לבוא אלי, אפילו ילדי. יגלו את האמת שאני לא מצליחה להסתיר יותר. אני לא מסוגלת לתת. לא מסוגלת לאהוב. לא שייכת לשום קבוצה. אפילו לא לבני. אשאר תמיד לבדי.
ב. אירוח ביום ששי אכן יכבול אותי. לשעתיים-שלוש. וגם ישמח אותי, כי אני רוצה מאד לראות את בני ונכדי. נכון, אני חושבת הרבה על הנאותי. אבל בתור נהנתנית אני יודעת גם ליהנות את אורחי. להפתיע אותם באוכל יצירתי שנוגע בתשוקותיהם. אני יודעת לתת הרבה, כאשר הנתינה נובעת ממני באופן עצמוני, ומתקשה מאד ברגע שהתחייבות מכניסה אותי ללחץ. מעמידה אותי במבחן. מפחידה אותי בציפיות וביקורת שלא אוכל לעמוד בהם. דורשת ממני יכולת ארגון שאינני בנויה אליה. לערוך שולחן מוקפד לעשרה אנשים נראית לי משימה בלתי אפשרית. נדמה לי שכלתי שאוהבת לסדר תוכל להציל אותי.
אני שייכת מאד לילדי. לבן זוגי החדש, שאותו אני רואה רק כשאני רוצה, כדי שלא יכבול אותי. לפעמים אני יודעת להשתייך לגמרי, ולתת את כל כולי. והרבה פעמים אני שייכת רק לעצמי. צריכה לחזור ולאשר לעצמי את החופש שלי.
אם תרשה לי אלוהי, את התנועה הזו, בין השייכות למשפחה ובין השייכות רק לעצמי. אם תאשר לי שאינה אנוכיות. ואינה חוסר אחריות. אלא צורך עמוק, שאמי לא יכלה לראות, ואתה מקבל ומכבד אצלי. נדמה שיהיה לי חופש גדול לתת, בלי שהאירוח ביום ששי יהפוך לבית הסוהר שלי.
יש שמחה גדולה בקבלה העצמית הזו, אך יש בה גם עצב שנשאר עמי. על כל השנים שבזבזתי בהלקאה עצמית על טבעי. על מחסום שאולי אף פעם לא יוסר לגמרי ביני לבין זולתי.

תפילה חופשית

פסיכולוגיה ביהדות

 תפילה חופשית

ד"ר יאיר כספי

התפילה החופשית עוסקת בגילוי הרצון האנושי, גידולו, פיתוחו, העמדתו לפני אלוהים, והשבתו למקורו: יסודות של משאלה מבורא עולם שנתגלגלו לצרכים מבני אדם. לאחר שנוצרו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים אפשר להתחיל לאסוף מהן יסודות לתפילת הקבע של האדם.
רצון:
מתחילים בצרכים או רצונות ידועים. מה את/ה רוצה? מה מתחשק לך? מה את/ה צריך? אפשר להתחיל עם סתם רצון. כל רצון. אין רצון מכובד או נמוך מדי. אפשר להתחיל ברצון שחוזר הרבה ולהמשיך ולטפל בכל מיני רצונות שעולים.
אין רצונות "אסורים", "לא ראויים", "אנוכיים", "ילדותיים", "מרושעים". כולם טובים מאד וראויים להקשבתנו המלאה, כי חבויה בהם תפילה נעלמה.
בקשה מדויקת: 
עשה/י מן הצורך או הרצון בקשה מפורטת, מסוימת, פשוטה ומעשית.
מה בדיוק את/ה רוצה? מה יביא לסיפוק מלא של הרצון? נא לא לוותר ולא להתפשר. נא לבקש את הטוב ביותר. גם זה שנראה בלתי אפשרי בכלל. הרוצה אהבה, למשל, יתאר נא בבקשה את מעלותיו של בן/ בת הזוג המושלם. המבקש כסף יאמר כמה בדיוק יספק את כל צרכיו ולאיזה מטרה ילך כל סכום. מבקש ההצלחה יתאר לנו את כל מרכיביה: בהישגים, בהכרה, במעמד, בתמורה. זוהי ירידה לצורך עלייה שעוד מעט תבוא אבל בלעדיה לא נוכל לדייק בשיחה עם בוראנו.
נא לרשום הרבה פריטים או תכונות שונים של הדבר המבקש שרק במימושם הרצון יתמלא. כל המרבה והמדייק – משובח.
תפילה:
התפילה מעבירה את השיחה לעניין שיש בינו לבינך. משהו שעוד לא נתן לך. משהו ממנו שעוד לא נתקבל. משהו שרק הוא מוסמך ורשאי לתת. הרצון המתגלה כבקשת אלוהים הוא עיקרה של תפילה.
אם ביקשת ממנו דבר שגם אדם יכול לתת (אפילו אם אין סיכוי שיתן) עוד לא התפללת. בקש דבר שרק אלוהים יכול לתת.

התפילה מגלה כי שיחותינו, כולן, הן ביסודן דיבור עם בורא עולם. כאשר הקול הזה נגלה ועולה, והבקשה מוצאת את מקומה מול אלוהים, משתחררת השיחה האנושית מן הציפיות והדרישות ההופכות אותה בלתי אפשרית לפעמים.

התפילה מגלה שיש רצון הרבה יותר גדול מן הרצון בכסף, כבוד, הצלחה, ילדים או אהבת איש או אישה. שבגרעין הרצון, כל רצון, תמיד, היית אתה. כי מעולם קווינו רק לך. אתה יסוד הבקשה, מקור הכוונה. הרצון שלא מצא אותך עדיין הולך בחשכה.

יסודות לשיחה (כמה דברים שרק אלוהים יכול לתת)

מוצע לכתוב את התפילה לפי היסודות המובאים בזאת. לא כל תפילה תכלול את כולם, אבל כדאי לנסות את רובם. ולהתעקש. ולא להרפות. ולחזור הרבה פעמים. עד שתישמע הבקשה כולה כשהיא עומדת לפניו.
רשות: אלי, תן לי את הרשות לעשות את מה שאסרו עלי, בטעות, ואצלך היה מותר לי תמיד.
תן לי רשות להשקיע בתיקון עצמי, ולהתעלם, לזמן מה, מתיקון עולמי.
פטור: לפטור ממך יש משמעות אחרת לגמרי מן הויתורים שאני מקבל מאנשים. רק אתה מוסמך לפטור אותי  מכל מיני תפקידים ששמו עלי או לקחתי לעצמי ואינם שלי. רק אתה תוכל לפטור אותי מאשמה שאינה שלי על ידי גילוי הפטור ממה שנדמה כאחריותי.
ועוד פטור אחד אני צריך, מתפקידך, זה שלקחתי על עצמי בהיעדרך. והבטח לי שאתה הולך למלא אותו בעצמך, כדי שאוכל להסתפק בתפקיד אנושי.
ופטור נוסף, מן המקומות שבהם לא נותנים לך להיות.
אפשרות: אנא הקרה על דרכי את האישה שאני מחפש, את התלמיד שאני צריך, את הבית שבו יש לי מקום,  כי אתה בעל המקרים כולם, אב ההזדמנויות הבאות בכל יום לעולם.
הקשבה: הקשב לצעקתי הגדולה. זו שאיש לא יכול להכיל, ורק אתה תשמע. תן לי סימן קטן שצעקתי נגעה בך, שדבר מה זע בשמי מרום.
קבלה: אמור לי שאצלך אני בסדר גמור, עם הגיבנת הזו שעל גבי, עם הקלקול שלא יתקון. עם השבר שלא יתאחה. עם המקום שבו אינך אצלי. עם חוסר היכולת להאמין. כי רק אתה מוסמך לקבל ולאשר שמה שיש הוא מה שצריך להיות.
הזדקקות: אני זקוק להזדקקות שלך אלי. צריך מאד לדעת שאתה צריך אותי. שיש דבר אחד בעולמך שלא תוכל בו בלעדי.
סמכות: כיוון שאתה הוא בעל כל סמכות שיש בעולם הזה, אני מבקש ממך הסמכה להביא חסד ואמת או גבול למקום אחד בעולמך, ואני מבקש להביא אותו עם סמכות, הבאה ממך.
זכאות: אני מבקש זכאות לתבוע התמסרות. אליך. וגם אלי, ברגעים שבהם אני מצליח להביא אותך כראוי.
נוכחות: אני צריך אותך איתי עכשיו, בפגישה הזאת. אני צריך שתבוא עמי כי אינני יודע עם עוד מישהו יזכור להביא אותך.
גבורה: תן בי גבורה, מהסוג הזה שיש לך. שאין בה פחד מאנשים, ממקומות או מעצמי. אנא בוא עמי כשאלך בגיא צלמוות, לבדי.
נס: עשה לי נס ומחק את עברי. שים בי זיכרונות של אהבה שלא הייתה אלי. אם רכה, אב מבין ויודע אותך.
כשאני מעז לבקש ממך את הדבר הנדמה כבלתי אפשרי בכלל, לא יעלה על הדעת שיקרה, לא יתכן מבחינת חוקי הטבע או החברה, אז אדע אותך כל יכול ונצחי.
התגלות: כוונותיך עמומות הרבה פעמים. אני מבקש סימנים ברורים. רמזים לתכניות. כמו עבד אברהם המבקש אותות לדעת עם הקשר הזה שבין יצחק לרבקה נועד להיות.
תן לי סימן שהאהבה הזו שאני מקבל מזמן לזמן, היא ממך. שאדע להבחין בך דרכה.
תן לי לראות את השתקפותך בעיניהם של אוהבי.
תן לי לראות יסודות ממך גם ביריבי, כדי שאוכל להאמין שיש סיכוי להידברות.
אישור: אני מבקש אישור, כתוב וחתום על ידך באופן ברור, שיגיד לכל שהרשות הזו, או הפטור, או הזכאות, או הסמכות, באו אלי ישר ממך, ואין עליה ערעור.
חזון: תן לי חזון אמת לראות את סוף המעשה הזה כדי שאוכל להאיר בו את דרכי, שאוכל להמשיך להאמין בך.

המעבר מן הציפייה לקבל דבר מאדם, לקבלתו מאלוהים, הוא קפיצה מעל תהום. לרגע נדמה שאנו מוותרים על מה שאנשים חייבים לנו ונישאר בלי כלום. ואז, הפתעה. דלת נפתחת ואוצר גדול נגלה.
והוא גדול ממה שביקשנו קודם לכן. והוא כולו יתכן.

תוקפה של התפילה הוא בערך יממה, ולפעמים פחות. אחר כך היא מתפוגגת וצריך לשוב ולשאת תפילה חדשה.
לאחר שנישאו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים, ונגלו מספר יסודות לבקשת האלוהים, ניתן להתחיל להרכיב מהן תפילה קבועה שאותה אפשר לשאת שוב ושוב. לרגעי מצוקה חוזרים אפשר לבנות תפילה מיוחדת, שם צריך אלוהים במיוחד.
דרושים מספר חודשים של עבודה קבועה ורצופה לפני שהתפילה מתחילה לעשות את שלה. פותחת שער שהיה נעול אלפיים שנה. מכניסה אותי למעונך.
התפילה שאת/ה נושא, נושאת ומרוממת אותך. מגייסת את רצונך לייעדו. שומרת עליך חיוני/ת ומכוון למקום שאת/ה צריך/ה להיות בו. מביאה אלוהים ליומך.