העיקר שתהיה בן אדם – פרשת השבוע ב"הארץ"

הולדת הגיבור האנושי
יאיר כספי

המקרא לא מאמין באדם. לא מתפעל ממנו. מוכן לשקול אפשרות שהתרבות האנושית היא טעות שאולי אי אפשר לתקן, וכישלונה יביא את סופה.
את פרשת בראשית סיימנו באדם המתקשה לקבל עליו את גבולותיו. משימת יצירתה של תרבות אנושית, שהוטלה על האדם, כפתה עליו ריסון יצרי שלא הרגיש לו טבעי. האדם הלומד להיות תרבותי המשיך לרצות לשכב עם כל מי שהוא חושק בו, ולהרוג את מי שהרגיז אותו. האדם המסוכסך עם עצמו רוצה להתעלות מעל נטיותיו הטבעיות כדי להתפתח מתוך חיקוי של יוצר גדול שנתגלה לו, וגם זומם להחליפו ולהשתלט על העולם. בפרשת נח מגלים לנו שהתקווה לאדם נכזבה, הוא בחר באפשרות השנייה, והמציאות עומדת להקיא אותו מתוכה.
בני אדם השתמשו בהזדמנות העצומה שקיבלו להיות שותפים להתפתחותם כדי לתכנן איך להשתמט מן האחריות הכרוכה בה: "כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ו, ה-ז).
יתרון האדם, מחשבתו, משמשת לפיתוח מזימה שתספק פתרון של פשרה מדומה בין רצונותינו הסותרים לעבוד אלוהים ולהיות אלוהים. המדענים הראשונים, כהני הדת הקדומה, פיתחו יצורי ביניים, חציים אלוהים וחציים כוחות טבע או בני אדם. אלוהים מוקטן, שאפשר למשש ולראות, נותן קצת התעלות, בלי דרישות להתפתחות. ההתנהלות מול אובייקט שווא, יצרה עצמי מזויף. אנשים אבדו את היכולת להבחין בין שקר ואמת. האלים שהמציאו לעצמם סולחים למי שהם אוהבים ומרשים לו להיות מושחת.
התוצר הסופי של יצר הרע האנושי הוא נטיית האדם לחשוב שהוא עמוד העולם והיקום לא יכול בלעדיו. המבול מגלה שהאדם לא הכרחי, ואם לא ישנה את דרכו, אפשר שהעולם יסתדר בלעדיו.
הניסיון לחקות אלוהים הוא מנוע הצמיחה של ההתפתחות אנושית. המחשבה שהצלחנו להיות אלוהים היא יסוד המפלה האנושית. הצלחותיה של המהפכה המדעית המודרנית הביאה אותנו להאמין שנוכל לחרוג מכל הגבולות שנדמו לנו פעם כגבול האדם, ולזכות בחיים ואושר אין סופיים. פיטרנו שוב את אלוהים, שנדמה לנו כשריד מיותר של ימי האדם התלותי והלא מעודכן, ושמנו במקומו את האדם החדש ויצירותיו. היו שאמרו שהנעלה ביותר הוא הלאום, או שיטה מסוימת לארגון החברה האנושית, או המדע. היו שאמרו שאם מספקים את צרכיו היסודיים של אדם, מעניקים לו השכלה, ומקבלים אותו כמו שהוא, הוא יתגלה כיצור מופלא שראוי להאמין בו.
בתרבות העברית המתחדשת בחרנו תחילה בביאליק שניסה לדבר בשבילנו "פנים אל פנים עם השמים הנאווים". אחריו המלכנו את טשרניחובסקי, שהאמין באדם, ו"ברוחו רוח עז". האמונה באדם הביאה לאיסור בן זמננו לחנך ילדים. "הילד יודע", אומרת הגננת הפוסט מודרנית לאבא. אסור לנו לכפות עליו את ערכינו שאולי אינם "האמת שלו". הילד אלוהים. מחבר פרשת נח לא מנסה למצוא חן בעיני הקוראים, ולא מתפעל מהילדים: "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח', כא'). מי שבחר להאמין באדם צריך לנקות אותו מחולשותיו ועליבותו וחייב להסתיר מעצמו את כישלונותיו החוזרים, ואת רשעות הילדים.
במקום הגיבורים המיתולוגיים של עמי קדם שהצליחו, כאילו, לחצות את הגבול שבין האלים ובני אדם, מציע המקרא איש צדיק תמים המתנהל לפני סמכות גדולה ממנו (בראשית ו, ט). שינוי קשה למי שגידלו אותו להאמין שהישועה באה למי שמאמין בעצמו, וחרד שנותיר אותו בלא ערך לחייו.
במקום המאמין בעצמו, מציע המקרא את האיש הנאמן לתפקיד שהוטל עליו והוא מנסה לפענחו. הצלחתו היא הצלחת הדרך. כישלונו הם קשיי הדרך, או טעות בניווט. הצלחתו לא רוממה אותו לשמים. כישלונו לא יפילנו לתהום, שאליו נמשכים אלו שפעם האמינו בעצמם.
האיש המאמין בעצמו מצליח לגייס את עצמו, ולפעמים אותנו אתו, למשימות גדולות מהחיים, במחיר כבד: חייו נעשים לו חסרי ערך כשהוא נכשל, כי איבד את עצמו, אלוהים. האיש המאמין בעצמו מפתה אותנו להתאהב בו, נענה לתשוקתנו לפגוש אל חי, ויבגוד בנו כשלא יוכל להמשיך לקיים עצמי מנופח. האיש הנאמן, נאמן גם כשלא כדאי. כישלוננו וכישלונו לא הורסים את עצמיותו.
הגיבור האנושי של המקרא איננו מן המקובלים, או המדהימים. איננו נורמטיבי במקום שבו עובדים אלילים. הוא התקווה שהייתה פעם לאם שאחלה לבנה "העיקר שתהיה בן אדם". הוא החלוץ העברי, שגבורתו הייתה עמל כפיים, שבו תיקן חיים יהודיים תלושים. הוא שומר החניון שקיבל על עצמו לספר את סיפורו כמשל למצב האדם.
נח הוא ראשון בשרשרת של בני אדם, העתידים לשוב ולהופיע לאורך הספרות היהודית: יחיד המקבל על עצמו אמת מחייבת שהנורמה החברתית פוטרת ממנה. משתדל להיות אדם גם במקום שאין בו אנשים. וזוכה להציל את נפשו, ולפעמים, דרכו, ניצל העולם כולו.

"הארץ", 16.10.2015

מודעות פרסומת

שאלונים למסלולי העבודה העיקריים של "פסיכולוגיה ביהדות"

פסיכולוגיה ביהדות

השאלונים בקיצור: מסלולי העבודה העיקריים של התכנית

ד"ר יאיר כספי

 הודיה יומית: חסדי היום. חסדי התקופה האחרונה.   

 חשבון נפש (התחלת עבודה בנושא חדש. סיכום מצב).

חלק א': חסדים שקיבלתי, רצונות שמימשתי, מצוות שעשיתי ושכרן, גבולות שקיבלתי, ניסיונות בהם עמדתי.

חלק ב': רצון שלא מימשתי, שקר, חטא, עונש, עבודת אלילים. ניסיון שעלי לעמוד בו ומצוותיו.

שאלון שמחה: (למידה מהצלחות וימים טובים) חסדים שקיבלתי, רצונות שמימשתי, מצוות שעשיתי ושכרן, גבולות שקיבלתי, ניסיונות בהם עמדתי.

שאלון עבודת אלילים קצר: אליל שאני עובד, מצוות "עשה" ו"לא תעשה" בעבודתו, מחירים (קורבנות) בעבודתו, ניסיון לא פתור המונע פרידה ממנו, האליל כערך חיובי.

לעבודה יומית: איפה עבדתי היום את האליל ומה עשיתי בשרותו? איפה נפרדתי ממנו?

 תפילה חופשית (חידוש רצון ותקווה: מה עוד לא קיבלתי מאלוהים. לעבודה יומית).

  1. מה אני רוצה.
  2. חנות הקסמים: בקשתי המדויקת.
  3. בית המקדש: בקשה שרק אלוהים יכול להיענות לה.

שאלון ניסיון קצר

  1. הניסיון הלא פתור: אמת או רגש שאני מתקשה לשאת.
  2. הפתרון המדומה.
  3. ניסיון קודם שלא נפתר וחוזר בניסיון הנוכחי.
  4. מקומות או דרכים בהם אני או אחרים פתרנו ניסיון דומה.
  5. פתרון הניסיון: באיזה מעשה אעמוד בו.

שמונה עשרה קצר (לאחר גילוי החטא והניסיון הלא פתור)

  1. השב אותי:
  2. סלח לי:
  3. גאל אותי:
  4. רפא אותי:
  5. חדש בי:

מדרש מצווה (משימה או מעשה נכון לעתיד לבוא).

  1. חסדי: אפשרויות, רשות או פטור.
  2. רצוני ויצרי הרע – מה נכון בהם.
  3. שקר ואמת.
  4. מה יהא חטאי, מה יהא עונשי.
  5. עבודת אלילים.
  6. ניסיון לא פתור.
  7. מצווה.

עבודה יומית: הודיה ותפילה חופשית, זיהוי רגעי עבודת אלילים ופרידה, 18 קצר.

פתרון התלבטות: חשבון נפש או מדרש מצווה. 18 קצר.

עבודת עומק על נושאי יסוד: חשבון נפש לגילוי היש והאין בנושא, תפילה חופשית לגילוי היסוד החסר, שאלון עבודת אלילים, שאלון ניסיון, שמונה עשרה קצר, מדרש מצווה לתכנית פעולה. חזרה לפי הצורך על שלבים.

                                                                                                                                                                                                      

 

 

הצדיק שעשה מאשתו מפלצת

מרגעי הדעת של תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות":

הצדיק שעשה מאשתו מפלצת

יאיר כספי

פרק א

שקר ואמת:

סיפרתי לעצמי כי מה שיש לי עם אשתי היא מריבה משפחתית. חוסר הסכמה. כך נראים נישואים. רבים, מאיימים, משלימים. וגם שיקרתי לעצמי שנחמה תתרכך עם השנים. שסבלנותי ויכולתי להכיל את כעסיה תרגיע אותה.

האמת היא שחייתי תחת איומים בלתי פוסקים של נחמה לשבור את המחשב שלי, כלי עבודתי. איומים לדווח לוועד הישוב על מעשים לכאורה פליליים שלי. איומים לנתק אותי לתמיד מבנותי. האמת היא שהייתי קורבן של טרור.

 חטא ועונש:

חטאתי בשתיקה. באיסוף השברים של כלי הבית שנחמה הטיחה ברצפה. חטאתי בהתחייבות שקיבלתי על עצמי לדווח לה על כל שיחה שאני מנהל עם אישה שלא בנוגע לעבודה. חטאתי בניסיון להבין את האלימות של נחמה. במאמץ להסביר לסביבה את הסיבות להתנהגותה המשפילה. ועונשי היה הפחד שהלך וגבר שהיא תגשים את איומיה ואשאר בלא דבר.

עבודת אלילים: יוסף הצדיק

התנהלתי, בלא מודע, מול דמות נעלה של עצמי, "יוסף הצדיק". יוסי המעורר התפעלות של חברים ועמיתים לעבודה  מיכולתו  לשאת אישה נוראית. לא כועס, לא מתפרץ. דן את זוגתו  תמיד לכף זכות. סולח בלי גבול. האמנתי שאם אצליח להשלים את עצמי, להיות איש המכיל את אשתו ואוהב אותה אהבה שאינה מותנית, ירפאו פצעיה והיא תוכל לוותר על הזעם והחשדנות.

ניסיון לא פתור:

ניסיוני היה גילוי חולשה  שלא רציתי להכיר בעצמי: נגמר כוחי להכיל. היה בי כעס הולך וגדל ורצון לעזוב את נחמה ולהקים לי בית אחר. ניסיוני היה לדעת שיוסף הצדיק שניסה לתקן את נחמה באהבתו, נכשל ואפשר שאינו צדיק כל כך גדול.

מצווה ושכר:

משויתרתי על האשליות שלי לגבי  כוחי המופלא, נגלה לי תפקיד שהשתמטתי ממנו לפני כן. אסרתי על נחמה להיכנס למחשב שלי ולגלות עם מי אני מתכתב. ביטלתי את ההיתר שנתתי לה בעבר להוציא את זעמה עלי כלי בית. הפסקתי לאסוף שברים. לא הייתי מוכן יותר לסבול שום איומים. או ניבולי פה, או השפלות, מכל סיבה. אסרתי עליה  להשמיץ אותי באזני בנותינו. הודעתי לה כי סצנה שלה במקום עבודתי תסיים את נישואינו.  לראשונה מזה זמן רב ישנתי לילות שלמים. נחמה הבטיחה לא לאיים. ראיתי אותה עוצרת את עצמה מספר פעמים. היא ביקשה, עם דמעות בעיניה, שלא אעזוב.

פרק ב

התיקוןשהחל להבנות בין נחמה לביני התמוטט ונפסק באחת כאשר נחמה גילתה שבנסיעת עסקים לפני שבע עשרה שנה, הייתי, לרגע, עם אישה זרה.

היא לא גילתה בכוחות עצמה. יום אחד, כשמאנה להיענות לי, אמרתי לה "יש עוד נשים בעולם". כשדרשה הסבר  סיפרתי לה על מפגש חד פעמי מן העבר. נחמה דרשה שאעזוב את הבית מייד. הלכתי עם מזוודה. חזרתי לאחר כמה שעות. אמרתי כי זהו ביתי, ואם היא רוצה, אישן בחדר השני.

יצר רע:

רציתי להשפיל את נחמה. לתת לה הרגשה שאין צורך בה. שאיננה אישה. במשך שנים אני מחלק לה רמזים על נשים אחרות, טובות ממנה.

שקר ואמת:

שקר: יוסי הצדיק הוא איש ישר מאד שמספר לאשתו הכול.

אמת: אני בוחר בקפידה חלקי מידע שיוציאו אותה מדעתה.

חטאים:

לחלק לנחמה, כאילו בלי משים, רמזים על נשים שיש לי בהן עניין. לתת לה להתפרק ולא לעצור אותה. לרוץ לחברים או בני משפחה ולבקש שיצילו אותי מן המפלצת שאיבדה שליטה.

עבודת אלילים: נחמה הרעה

את אשתי הרעה עבדתי בשלוש מצוות "עשה" ושתי "לא תעשה" שעליהן הקפדתי:

1. התגרה בה כדי שתיחשף המפלצת המסתתרת מאחורי האישה שהכול חושבים שהיא נחמדה ("המזכירה החדשה שלי ממש מבינהאותי").

2. תן לה להשתגע וליפול באופן חופשי למדרגה הכי נמוכה, כשאתה כל הזמן נחמד נורא.

3. בקש הזדהות והצלה מחברים, מטפלים, בני משפחה.

4. לא תשים גבול שירסן אותה ויחזיר למקומה השפוי.

5. לא תזכור את נחמה הטובה, את ימי הקרבה והאהבה.

יוסף הצדיק ונחמה המפלצת ירדו משמיים יחדיו. בצעדי ריקוד של הרס הדדי. הוא תוקע לה מרפק בצלעות. היא דורכת לו על האצבעות. היא משפילה אותו עד עפר ונותנת לו אפשרת להתעלות למדרגות חדשות של צדיקות. הוא מנקה את הרוק שירקה בפניו ומספר לחבריו שלא התכוונה באמת.  רקדנו כך, כל הדרך לבית הקברות.

ניסיון עבר שלא נפתר:

אמי הייתה אישה אנוכית שאסרה עלי להכיר את צידה הרע.  היא תבעה ממני להכיל, להבין, לקבל ולסלוח לה. להיות הצדיק שלה.  אני עדיין מנוהל מולה. מנסה, לכאורה, להציל אישה בצדיקות. מטיל על נשים בחיי לחיות בשבילי את אמי הלא פתורה. חושף אותן בכל נבזותן ועושה תכניות לחסלן.

אמי אסרה עלי להיות כמו אבי, שפרנס אותנו בכבוד, אבל תואר על ידה כאיש אכזרי. היא אסרה עלי להיות מרוכז בצרכי, כמו שתיארה אותו. היא אסר עלי לכעוס עליה, כמותו. הייתי חייב להוכיח שוב ושוב לאמי שאין בי שום דבר מאבי ואין לי כוונה ללכת בדרכיו, כלומר להיפרד משליחותי להיות הצדיק של אמי.

הגיע הזמן לעלות לקברו של אבי ולומר לו: כמוך אני. גבר שרוצה לדאוג לעצמו. תוקפני, כשאין לו ברירה. רוצה אישה שתתמסר לו. שונא נשים שרוצות יותר מדי. שחושבות שמגיע להן התחשבות רבה מצידי.

פרק ג'

חסדים:

חסדי הייתה קבוצת העבודה, שלא התפתתה לתדמית הצדיק שלי. ועימתה אותי עם יצרי הרע. גילתה לי את הדרכים שבהן אני ממפלץ את אשתי. חסד היה רשות שגיליתי ממך להרגיש את זעמי. את המשאלה להיפרד מן האישה המתעמרת בי. חסדי הוא רשות ממך, שהייתה בעולמי ולא ידעתי אותה, להיות כמו אבי. כועס. שם גבול. דורש כבוד. מצפה  להתמסרות אלי.

גבול שקיבלתי על עצמי: 

קיבלתי על עצמי לא לגעת בפצעים של נחמה. קיבלתי על עצמי לא להוציא את דיבתה רעה.

אבל גם לא לתת לה  לבלוש אחרי. לאיים, לחקור, להעליב. קיבלתי על עצמי לשמור על כבודי. וקיבלתי על עצמי לא לגלגל על מישהו את התפקיד להציל אותי מאשתי.

ניסיון שעמדתי בו:

השבתי לעצמי את רשעותי, שהייתה מאופסנת אצל אשתי. למדתי להכיר את יוסי הנבל כיסוד חיוני. מתקומם כשדורכים עלי. כועס בשבילי. מחבר אותי לאבי. משחרר אותי מן התלות בנבלים שמסביבי.

תפילה:

ביקשתי ממך מקום בעולמך ליוסי "הרשע". שחושב על עצמו. על צרכיו. ועל גבולו. ביקשתי ממך דבר שלא קיבלתי בבית הורי – לגלות שיש בעולמך כבוד וחיבה לגבר כזה. גבר שדוחה תפקיד שמטילים עליו, ואינו שלו. גבר שלוקח מתוך מה שמציעים לו רק את מה שהוא רוצה. גבר שאינו מנוהל מול המוזרויות של אשתו. לא סופג. לא מסביר, ולא מצטדק. ביקשתי ממך אישור שהגבר הזה מייצג אותך. מוסמך, בשמך, להוביל משפחה.

מצווה ושכר:

מצוותי הייתה המסע הזה, הפנימי, שבו לא השארתי אבן אחת במקומה הישן אצלי. מצוותי הקשה הייתה  פרידה מעצמי ובשרי – הצדיק, אני. ויתרתי גם על התפקיד שנתתי לאישה להיות אויבתי. ונהייתי מוכן, בהדרגה, להעביר לך את הפיקוד על עצמי. ושכרי הוא אישה שסומכת עלי, הולכת עמי,

מוותרת על התחרות. חושבת שאני יפה.

שאלון עבודת אלילים

פסיכולוגיה ביהדות

שאלון עבודת אלילים

ד"ר יאיר כספי

שער א': זיהוי עבודת אלילים

מהי על פי השקפתך הוא "סוד האושר"? איזה אליל מסתתר מאחורי אמונות שאת/ה דבק בהן?

שגיאות וחטאים חוזרים שלך: בשרותו של איזה אליל הם נעשים? איזה השקפת עולם או אמונת שווא מצדיקה את חטאיך?

שקרים שאת/ה רגיל לספר לעצמך או לאחרים: איזה אמת עליך נסתרת בהם? איזה אליל נסתר בשקרים חוזרים שלך?

איזה אליל עבדו בבית הוריך? מה ממנו לקחת לך?

איזה אליל יצרת לעצמך בילדותך?  כיצד הוא פיצה אותך, שמר עליך, או סייע להישרדותך?

איזה ערך חשוב שרת אותך פעם, ואחר כך נשתעבדת לו?

מה את/ה חושב לנעלה או אלוהי בך או באחרים (או בדברים)? איזה אליל עשית מדברים "נעלים"?

איזה אליל עובדים היום בביתך?

"אני האלוהי/ת": המושלם בגופו, הישגיו, או נשמתו. הראוי לכול, השולט בכול, הנדיב ללא גבול, היכול לפתור או להתגבר על הכול, היכול לעשות הכול לבדו, היכולה להכיל הכול, המושלם במוסריותו. זה שסבל יותר מכול.

החופשי ומשוחרר מכול. הנעלה ומרשים מכול.

ניסיונות בחייך שעדיין לא פתרת: איזה אליל  מספק לך פתרון מדומה לקשייך?

שער ב': מקומו של האליל בחייך 

מהו "סוד האושר" לפני מאמיניו? ( מה כתוב למרגלות פסלו).

באילו שקרים הסברת את עבודתו?

איזה יצר רע את/ה ממש/ת בעבודתו?

מי לימד אותך לעבוד אותו? מי שותף עמך היום לעבודתו? את מי גייסת לעבודתו?

מהו חזון השווא שלך בעבודתו?

 תחומה של עבודת האליל ומקומה של עבודת אלוהים: אילו קשרים שלך מנוהלים מולו?

אילו החלטות בחייך התקבלו ברוחו? אילו תחומי עיסוק הוא מנהל לך? איזה מעשה מן התקופה האחרונה נעשה בהשראתו? באיזה מעשה ביממה האחרונה עבדת אותו?. שאל את אותן שאלות לגבי התנהלות מול הבורא. גם בקשרים או תחומים שבהם יש עבודת אלילים כדאי לשאול איפה ומתי עבדת בהם אלוהים.

ד ר כ י   ע ב ו ד ה:

כתוב את "עשרת הדיברות" של עובדי האליל: 7 מצוות "עשה", 7 מצוות "לא תעשה".

תאר את מקומו של האליל מראהו ותכונותיו. צייר וצבע אותו. צייר את מקומך ודמותך לפניו

עונשים:

קורבנות שהקרבת לו ועונשים שקיבלת על עבודתו. עשה/י רשימת הפסדים מפורטת.

מחירים ששילמו אחרים על עבודת האלילים שלך. את מי הקרבת לפניו?

שער ג': פרידה מעבודת אלילים

איזה ערך נכון, שראוי לשומרו, נסתר בעבודתו?

מה שקרי בו? במה הוא פגום, מוגבל ואינו אלוהי בכלל?

מצוות "לא תעשה" למאבק בעבודתו.

מצוות "עשה" בפרידה מעבודת האליל.

באיזה ניסיון לא פתור תצטרך/י לעמוד בפרידה ממנו?

תפילה: מה ניסית לקבל בעבודת האליל? בקש דבר דומה מאלוהים.

שער ד': שאלות לעבודה יומית

פרידה מעבודת אליל התופס מקום מרכזי בחייו של אדם מצריכה עבודה יומית קבועה בת מספר חדשים.

1. היכן עבדת היום את אלילך ומה עשית בשרותו?

2. באיזה שקר הסברת לאחרים או לעצמך את עבודתו ומהי האמת?

3.  מה היה עונשך על אותה עבודה?

4. באיזה מעשה היית עומד/ת בקשייך באותה שעה ונמנע/ת מעבודת האליל?

5. מתי ואיך נמנעת היום מעבודת אלילך ובאיזה מעשה עמדת בניסיונך?

תפילה חופשית

פסיכולוגיה ביהדות

 תפילה חופשית

ד"ר יאיר כספי

התפילה החופשית עוסקת בגילוי הרצון האנושי, גידולו, פיתוחו, העמדתו לפני אלוהים, והשבתו למקורו: יסודות של משאלה מבורא עולם שנתגלגלו לצרכים מבני אדם. לאחר שנוצרו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים אפשר להתחיל לאסוף מהן יסודות לתפילת הקבע של האדם.
רצון:
מתחילים בצרכים או רצונות ידועים. מה את/ה רוצה? מה מתחשק לך? מה את/ה צריך? אפשר להתחיל עם סתם רצון. כל רצון. אין רצון מכובד או נמוך מדי. אפשר להתחיל ברצון שחוזר הרבה ולהמשיך ולטפל בכל מיני רצונות שעולים.
אין רצונות "אסורים", "לא ראויים", "אנוכיים", "ילדותיים", "מרושעים". כולם טובים מאד וראויים להקשבתנו המלאה, כי חבויה בהם תפילה נעלמה.
בקשה מדויקת: 
עשה/י מן הצורך או הרצון בקשה מפורטת, מסוימת, פשוטה ומעשית.
מה בדיוק את/ה רוצה? מה יביא לסיפוק מלא של הרצון? נא לא לוותר ולא להתפשר. נא לבקש את הטוב ביותר. גם זה שנראה בלתי אפשרי בכלל. הרוצה אהבה, למשל, יתאר נא בבקשה את מעלותיו של בן/ בת הזוג המושלם. המבקש כסף יאמר כמה בדיוק יספק את כל צרכיו ולאיזה מטרה ילך כל סכום. מבקש ההצלחה יתאר לנו את כל מרכיביה: בהישגים, בהכרה, במעמד, בתמורה. זוהי ירידה לצורך עלייה שעוד מעט תבוא אבל בלעדיה לא נוכל לדייק בשיחה עם בוראנו.
נא לרשום הרבה פריטים או תכונות שונים של הדבר המבקש שרק במימושם הרצון יתמלא. כל המרבה והמדייק – משובח.
תפילה:
התפילה מעבירה את השיחה לעניין שיש בינו לבינך. משהו שעוד לא נתן לך. משהו ממנו שעוד לא נתקבל. משהו שרק הוא מוסמך ורשאי לתת. הרצון המתגלה כבקשת אלוהים הוא עיקרה של תפילה.
אם ביקשת ממנו דבר שגם אדם יכול לתת (אפילו אם אין סיכוי שיתן) עוד לא התפללת. בקש דבר שרק אלוהים יכול לתת.

התפילה מגלה כי שיחותינו, כולן, הן ביסודן דיבור עם בורא עולם. כאשר הקול הזה נגלה ועולה, והבקשה מוצאת את מקומה מול אלוהים, משתחררת השיחה האנושית מן הציפיות והדרישות ההופכות אותה בלתי אפשרית לפעמים.

התפילה מגלה שיש רצון הרבה יותר גדול מן הרצון בכסף, כבוד, הצלחה, ילדים או אהבת איש או אישה. שבגרעין הרצון, כל רצון, תמיד, היית אתה. כי מעולם קווינו רק לך. אתה יסוד הבקשה, מקור הכוונה. הרצון שלא מצא אותך עדיין הולך בחשכה.

יסודות לשיחה (כמה דברים שרק אלוהים יכול לתת)

מוצע לכתוב את התפילה לפי היסודות המובאים בזאת. לא כל תפילה תכלול את כולם, אבל כדאי לנסות את רובם. ולהתעקש. ולא להרפות. ולחזור הרבה פעמים. עד שתישמע הבקשה כולה כשהיא עומדת לפניו.
רשות: אלי, תן לי את הרשות לעשות את מה שאסרו עלי, בטעות, ואצלך היה מותר לי תמיד.
תן לי רשות להשקיע בתיקון עצמי, ולהתעלם, לזמן מה, מתיקון עולמי.
פטור: לפטור ממך יש משמעות אחרת לגמרי מן הויתורים שאני מקבל מאנשים. רק אתה מוסמך לפטור אותי  מכל מיני תפקידים ששמו עלי או לקחתי לעצמי ואינם שלי. רק אתה תוכל לפטור אותי מאשמה שאינה שלי על ידי גילוי הפטור ממה שנדמה כאחריותי.
ועוד פטור אחד אני צריך, מתפקידך, זה שלקחתי על עצמי בהיעדרך. והבטח לי שאתה הולך למלא אותו בעצמך, כדי שאוכל להסתפק בתפקיד אנושי.
ופטור נוסף, מן המקומות שבהם לא נותנים לך להיות.
אפשרות: אנא הקרה על דרכי את האישה שאני מחפש, את התלמיד שאני צריך, את הבית שבו יש לי מקום,  כי אתה בעל המקרים כולם, אב ההזדמנויות הבאות בכל יום לעולם.
הקשבה: הקשב לצעקתי הגדולה. זו שאיש לא יכול להכיל, ורק אתה תשמע. תן לי סימן קטן שצעקתי נגעה בך, שדבר מה זע בשמי מרום.
קבלה: אמור לי שאצלך אני בסדר גמור, עם הגיבנת הזו שעל גבי, עם הקלקול שלא יתקון. עם השבר שלא יתאחה. עם המקום שבו אינך אצלי. עם חוסר היכולת להאמין. כי רק אתה מוסמך לקבל ולאשר שמה שיש הוא מה שצריך להיות.
הזדקקות: אני זקוק להזדקקות שלך אלי. צריך מאד לדעת שאתה צריך אותי. שיש דבר אחד בעולמך שלא תוכל בו בלעדי.
סמכות: כיוון שאתה הוא בעל כל סמכות שיש בעולם הזה, אני מבקש ממך הסמכה להביא חסד ואמת או גבול למקום אחד בעולמך, ואני מבקש להביא אותו עם סמכות, הבאה ממך.
זכאות: אני מבקש זכאות לתבוע התמסרות. אליך. וגם אלי, ברגעים שבהם אני מצליח להביא אותך כראוי.
נוכחות: אני צריך אותך איתי עכשיו, בפגישה הזאת. אני צריך שתבוא עמי כי אינני יודע עם עוד מישהו יזכור להביא אותך.
גבורה: תן בי גבורה, מהסוג הזה שיש לך. שאין בה פחד מאנשים, ממקומות או מעצמי. אנא בוא עמי כשאלך בגיא צלמוות, לבדי.
נס: עשה לי נס ומחק את עברי. שים בי זיכרונות של אהבה שלא הייתה אלי. אם רכה, אב מבין ויודע אותך.
כשאני מעז לבקש ממך את הדבר הנדמה כבלתי אפשרי בכלל, לא יעלה על הדעת שיקרה, לא יתכן מבחינת חוקי הטבע או החברה, אז אדע אותך כל יכול ונצחי.
התגלות: כוונותיך עמומות הרבה פעמים. אני מבקש סימנים ברורים. רמזים לתכניות. כמו עבד אברהם המבקש אותות לדעת עם הקשר הזה שבין יצחק לרבקה נועד להיות.
תן לי סימן שהאהבה הזו שאני מקבל מזמן לזמן, היא ממך. שאדע להבחין בך דרכה.
תן לי לראות את השתקפותך בעיניהם של אוהבי.
תן לי לראות יסודות ממך גם ביריבי, כדי שאוכל להאמין שיש סיכוי להידברות.
אישור: אני מבקש אישור, כתוב וחתום על ידך באופן ברור, שיגיד לכל שהרשות הזו, או הפטור, או הזכאות, או הסמכות, באו אלי ישר ממך, ואין עליה ערעור.
חזון: תן לי חזון אמת לראות את סוף המעשה הזה כדי שאוכל להאיר בו את דרכי, שאוכל להמשיך להאמין בך.

המעבר מן הציפייה לקבל דבר מאדם, לקבלתו מאלוהים, הוא קפיצה מעל תהום. לרגע נדמה שאנו מוותרים על מה שאנשים חייבים לנו ונישאר בלי כלום. ואז, הפתעה. דלת נפתחת ואוצר גדול נגלה.
והוא גדול ממה שביקשנו קודם לכן. והוא כולו יתכן.

תוקפה של התפילה הוא בערך יממה, ולפעמים פחות. אחר כך היא מתפוגגת וצריך לשוב ולשאת תפילה חדשה.
לאחר שנישאו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים, ונגלו מספר יסודות לבקשת האלוהים, ניתן להתחיל להרכיב מהן תפילה קבועה שאותה אפשר לשאת שוב ושוב. לרגעי מצוקה חוזרים אפשר לבנות תפילה מיוחדת, שם צריך אלוהים במיוחד.
דרושים מספר חודשים של עבודה קבועה ורצופה לפני שהתפילה מתחילה לעשות את שלה. פותחת שער שהיה נעול אלפיים שנה. מכניסה אותי למעונך.
התפילה שאת/ה נושא, נושאת ומרוממת אותך. מגייסת את רצונך לייעדו. שומרת עליך חיוני/ת ומכוון למקום שאת/ה צריך/ה להיות בו. מביאה אלוהים ליומך.