ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון מאת יאיר כספי

קוראי "ניסיון" כותבים:

אני קוראת את ספרך "ניסיון" בנשימה עצורה, והוא מלווה אותי לאורך כל היום במחשבות ובתובנות העולות בי למקרא שאלותיך השזורות בספר. וכמו שכתבת, אני נושאת בי כמיהה לתיקון גדול, ולא בסתר, כמהה להיות חלק מחברותא רחבה שתתחיל תיקון. אז אנא, הפגש בינינו, לא רק בתל אביב אלא גם בירושלים ובחיפה ובבאר שבע ומטולה ואיפה לא, אז אנא, אם כבר התחלת את המהלך, תפיץ אותו בחברותות ברחבי הארץ, בקרב המשתוקקים לגלות עוד ועוד, אתי מירושלים

יאיר כספי היקר, גם אני קוראת את ספרך החדש בנשימה עצורה ואף מוצאת את עצמי מקריאה ממנו לבני ביתי משפטים, רעיונות ותובנות.  כל הקראה מעלה דיון סוחף, מרחיב ומעמיק ,כך שבחג  הזה אנחנו מודים  כל יום ,על כל דבר,  ובמיוחד, לך ועל רשימותיך המעוררות רוח ושמחה פנימית שקטה תודה רבה, רחל.א 

ניסיון הוא ספר ש ….מהמם אותי וניצב אני פעור פה נוכח הכנות והעוצמות הנידלות ממנו, ואיני מתרגש בדרך כלל מהר מספרים,,,,אחרי החיים כמשל דבר כמעט לא מרגש לי,,,,,עד הספר הנפלא הזה שמותיר בי המון מחשבות גם בסיימי לקרוא בו לאותו יום מה אומר,,,,,אדיר, יוסי רוזנבלט

 'ניסיון' הוא כמעט פלא. מובן, בהיר, כתוב עם הסתכלות מעמיקה לקוראים מהעבר השני. 

באמת עבודה נהדרת ומרגשת… יישר כח!  ליזה דנקנר

 סיימתי לקרוא את ניסיון, הוא נפלא, לירי, נוגע, חשוב, חכם, מחבר, משמעותי, מלא חסד. יאיר היקר, אתה בשבילי משורר הגשר של התהום שנוצרה בתחילת המשפט: כי אמי ואבי עזבוני, ועד למקום של: ואדוני יאספני. תודה רבה לך יאיר, רינה כורש

 אתמול סוף סוף קניתי את "ניסיון" לעצמי, התחלתי לקרוא בו, ולא יכולתי להניחו מידי, למרות המלצתך לקרוא לשיעורין. לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות והתפעמות! לפני כשעה סיימתי לקרוא, בתקווה ובדמעות. הבנתי שוב עד כמה הדברים מופנמים אצלי הפנם היטב, עד כמה הכלים האלה הפכו להיות חלק ממני. וגם נזכרתי שוב מה וכמה קיבלתי ממך. ונפתחה בי איזו נדיבות שמתוך ביטחון, לא ברור לי מה מקורם המדויק. החלטתי שלא אשמור את הספר לעצמי, אלא אצלם ממנו את הדברים שאני רוצה ללמוד, ואת הפרק "עת לכל חפץ", ואתן אותו לחברה שכבר סיכמנו בינינו לעבוד על  "שאלון מדרש". ובבוא היום, אקנה אותו שוב, ושוב ייפתח מעגל הנתינה. מרגש ומפעים ומעורר תקווה כבר אמרתי? מאשה

 את הקטע הנפלא הזה אני משאילה לטובת עולם האימון בו אני מוצאת את מקומי. לקוח מתוך הספר "ניסיון" של יאיר כספי העוסק בפסיכולוגיה ויהדות. קראתי, הנהנתי, חייכתי, התחברתי, ומביאה בפני כל מי ששואל עצמותהליך אימון, למה מותר לצפות? מיכל סלע

ספר שנוגע באמונה ובאהבת האלוהים שבאה לחזק את האדם ולבנות בתוכו גשר יציב לפנימיות שלו, במיוחד בתקופה זו כשהעולם מוצף בחומריות, טכנולוגיה ושאר רעות חולות, הגורמות לאדם לניכור ולהתמכרות גוברת והולכת היוצרת מצוקה וקשיים. בספר 'ניסיון' יש הכל גם פסיכולוגיה גם דת ויהדות וגם פילוסופיה, הוא כתוב בצורה מאירת עיניים בשטף ובביטחון בצורה כזאת שאינה מותירה ספיקות לקורא. יש בספר עשרה שערים ענפים ומלאים בהם נוגע המחבר במגוון תחומי דת אמונה וידע הנוגעים לאדם. עשרת השערים באים להזמין את הקורא להקשיב לגעגוע שקיים בו, להזמין אהבה ושמחה לעולמו ולמצוא את האלוהים שאבד בדרך וכל כך חשוב לו על מנת שימצא בתוכו כוחות ושלווה.

ציטוט מעניין: "כמיהת היסוד האנושית אינה נעלמת. חילוניות אינה קיימת. כשאין לך אלוהים, סופך שתעשה אלוהים מעצמך, מבני אדם או משיטתם, וכל האפשרויות האחרות גרועות יותר. אלוהים עדיף, כברירת מחדל." (עמ' 25).

'ניסיון' מציע לוותר על גדולת האדם הבאה מתוך אמונה כוזבת שאנחנו אלוהים. השאלה החשובה שנשאלת בספר היא 'האם אתה רוצה להאמין'? לשאלה האם יש אלוהים? התשובה בספר היא כי מי ששואל לא ימצא אלוהים, שכל כולו כל יכול ואינסופי וההכוונה מחזירה את הכדור לשואל בשאלה 'האם אתה רוצה אלוהים'?פילוסופיה כבר אמרנו.

הנרקיסיזם בו לוקים חלקנו גורם להאדרה מוגזמת ולציפייה גדולה של האדם מעצמו, לדברי מחבר הספר כספי, כשמאמצים לחיקנו את האלוהים מגלים שהאדם חוזר לגודלו הטבעי והאנושי כשלצידו יוצר נצחי ונפלא.

השער השני מדבר ומתאר על נפלאותיה של ההודיה. בפרק מלמד כספי איך מודים. על מה מודים? על הכל כמעט ועל הפרטים הכי קטנים ובנליים שיש לנו בחיים. הכרת תודה נמצאת בפרטים הקטנים אותם כדאי לשטוח ולהזכיר וכדאי להתמיד ולעשות זאת ממש כבדרך שגרה. מומלץ להודות ולא להוסיף תלונה לצידה. השער השמיני מוקדש כולו לתפילה. 'תפילה היא נטייה טבעית של הנפש, פנייה לשותפנו לשיחה פנימית סמויה.' תפילה משולה לביקור בחנות קסמים וירטואלית בה ניתן להזמין ולבקש הכל יש בה את כל אוצרות העולם רק צריך לבקש ולהיענות בשמחה ובאהבה. התפילה בתוספת הזיכרון שלנו הם הכלים בהם משתמשים כדי לבצע הזמנות בחנות הקסמים, מיותר לציין שהכל בחינם. עוד משובצים בספר מגוון של תפילות לכל בעיה/רצון שיש בחיים.

אני מכירה הרבה אנשים שספר כזה יעשה להם טוב והרבה אנשים שלא יהיו מוכנים לקרוא אותו, או ליהנות מרעיונותיו השופעים החכמים והמהנים. הייתי ממליצה במיוחד לספקנים שבינינו לפתוח ולקרוא את הספר ולהחכים. אני מאוד מאוד נהניתי לקרוא את הספר ולהבין שיש בו המון היגיון ונחת וזה כשלעצמו כבר עושה את העבודה.

ד"ר יאיר כספי מחבר הספר מייסד ומנהל את 'פסיכולוגיה ויהדות' שיטת העבודה שפיתח נוגעת במקומות הנסתרים של הנפש, מחברת אותה למקור של ביטחון ותקווה והוכיחה עצמה כבעלת יכולת יוצאת דופן לחולל שינויים בתשתית האישיות ולרפא פצעים ישנים בנפש האדם." ספרו הקודם הנו רב המכר  'לדרוש את אלוהים'. הבלוג של שוגי 21

 "ספר נפלא", ליאת רגב, קול ישראל

יאיר כספי היקר, קראתי בעבר את ל"דרוש אלוהים" היום אני יושבת עם ספרך השני "ניסיון" ביד ורוצה שוב לומר לך תודה על עוצמת הרגש שהספר הזה מעלה בי, על הידיעה הברורה שדברייך אמת, על שאתה מזכיר לי פעם אחר פעם שיש לי קשר ישיר עם אלוהים ועל זה שאתה מפעיל אותנו בין דפי הספר. אנחנו יושבים ומנהלים דיונים בין דפי הפייסבוק ביחד עם ספרייך, וקולך מהדהד בין קירות חיינו. אז תודה רבה, אושרית אלבז כרמלי

כמה מילים להודות. "ספר ששינה את חיי" אני אומרת לכל מי שרק מסכים לשמוע. בתקופה קשה של חושך, קושי, וחוסר אמונה פתחת לי העיניים. תודה שלימדת אותי להודות, להיות ענווה, לראות בכל קושי ניסיון בלתי פתור, להתפלל, לגלות אלוקים שהוא שונה מכל מה שהכרתי.
לשנה שלי היה פנוטציאל להיות מהקשות בחיי, והרבה בזכותך, בזכות הספר, אני מרגישה שהיא הטובה ביותר בחיי. אין מילים בפי כדי לתאר כמה משמעותי הצליח להיות לי ספר אחד. תודה.  עדן

הספר שלך "ניסיון" פתח בי תיבה שמידי פעם מתפוצצת. והקריאה בספר שלך נתנה לי רשות לפתוח אותה. לעמוד מולה, לשבת, להרגיש, לרקוע ברגליים, לרעוד, לבכות, לשמוח, להודות, להתפעל ולהתפלל. על כך אני מאוד מודה לך. כל החיים אני יודעת שמשהו לא עובד ואני צריכה תיקון… עשיתי דרך, ואפשר להצביע על מגמת שיפור. אני מחוייבת למסע הזה ואני יודעת שזה יעוד לכל החיים. אלא שבכל השיטות יכולתי להשתמש נגדי (אני מצויינת בלהיות נגדי) ולהסתיר מעצמי את התיבה שמונחת במצולות וכשהיא מתפוצצת, אני יורה ו/או נכנסת לבונקר. ופתאום כשקראתי את הספר שלך משהו נפתח. לא יכולתי לאלף את עצמי באמצעותך. הייתי מוכרחה להקשיב לצעקה שהייתה בתוך התיבה… לא יודעת להסביר. כשאני מנסה לשתף חברות או את בן זוגי במה שיש בספר הזה, ומה שהוא מאיר – אני לא ממש מצליחה. תודה!!! בהתרגשות,  ציפי

"ניסיון" מעביר את הקורא באופן יסודי וממצה תהליך פנימי עמוק של התבוננות עצמית. המחבר, ד"ר יאיר כספי, פסיכותפיסט ואיש רוח, הציג את עיקרי השקפתו בספרו רב המכר "לדרוש אלוהים", שיצא לאור ב 2002. בספרו הנוכחי, ניסיון, ממשיך כספי את המסע הטיפולי ומתאר בסגנון אישי את הדרך יוצאת הדופן שלו ושל רבים מתלמידיו, לקראת שינוי מכונן באדם ובתפיסתו את האלוהים. ספר חדשני ונועז. (רשימת המומלצים לשבוע הספר העברי תשע"ד) מקור ראשון.

 

פרק נוסף מ"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון" מאת יאיר כספי

זיכוי

הסליחה מניחה שחטא הוא מצבו הרגיל של האדם. כדי להשתחרר מאחיזתו בפוגע ובנפגע, מן השנאה ומתוכניות הנקמה, צריך סליחה.

יש מדרגה גבוהה מן הסליחה שבה החטא אינו קיים כלל – הזיכוי.

זיכוי הוא פעולה של עין טובה הרואה בזולת בעיקר את מה שיש לו. את נתינתו. את מאמציו. את כוונתו. את מגבלותיו. המאמץ לדון את הזולת לכף זכות מציע את האפשרות שלא היה חטא ולכן אין על מה לסלוח. הזיכוי שם את המזכה והמזוכה באותה מעלה – שניים המתמודדים עם קשיי החיים כמיטב יכולתם. הסליחה מבטלת את הגירעון שיש לאדם שחטא בחשבונו עם יוצרו. הזיכוי מוסיף לו נקודות זכות שיעמדו לרשותו.

זיכוי הוא פעולה מתמדת של הורות אוהבת, הרואה בילד את חִנו, את נתינתו, את יכולתו ההולכת ומתפתחת ופוטרת אותו מתפקידים שאינם שלו או שעדיין אינם ביכולתו. מי שזכה בזיכוי הולך בעולם ראוי ובעל זכויות. אם טעה בתמימות, הוא יודע שהטעות החוזרת היא חלק בלתי נפרד מן המסע האנושי. אם נכשל בדבר שהיה מעל לכוחותיו, הוא יודע שאפשר שהאחריות לא היתה שלו. אם מוטחת בו אשמה שאינה שלו, הוא יודע לזכות את עצמו.

ילד שראו אותו, זכה למשוב על יכולותיו. ילד מוערך זכה לשבחים על הצלחותיו. לכבוד על מאמציו. ילד שאהבו אותו זכה לפטור מאחריות של הוריו או אחיו. הוא מפנים את הקול הזה. כשהוא עוזב את הבית, דעת האל המכבד ונותן הפטור ממשיכה להנחותו, לגלות לו את תחומי אחריותו, לטעת בו ערך על הישגיו ורשות לכישלונות בלתי נמנעים.

 זיכוי אינו מטרה בפני עצמה. הוא חלק ממנעד היכולות של האדם להעריך את מעשיו, לזהות אחריות, לחוש אשמה כשאינו עומד בה, ומאידך לפטור עצמו ממה שאינו בתחומו. לזַכות עצמו על מעשיו ונתינתו.

קשה לאדם לזַכות את עצמו לבדו. הוא זקוק לבעלי זכוּת החולקים עמו דעת-אל מקבל, מגלים לו רשות שלא ידע שעומדת לו, פוטרים אותו מאחריות שאינה שלו, מגלים לו שהטעות בשלה הוא מלקה את עצמו היא מצבם של בני אדם, מכירים במגבלה שבשלה לא יוכל לעמוד במה שנראה כמו דרישה רגילה בעולמו, מכניסים את קשייו להקשר רחב, שבו נתינתו מכסה על מגרעותיו, מצביעים לו על נטייתו המובנית להאשים את עצמו בכל מקרה, מגלים לו שהתביעה לשלמות אינה באה מאת אלוהיו, מזהים את נטייתו לאמץ את אשמת הזולת לעצמו, מאבחנים את אשמתו כניסיון להשיג שליטה בכאב שמולו הוא חסר אונים, מחייכים מול חששותיו שלימוד הזיכוי יעשה אותו מושחת כמו אלה שהכול מותר להם.

 זיכוי עצמי

מי שלא זכה בדעת אוהבו הסולח, יבקשו. המשימה קשה למי שאינו מורגל בה ונדמית בלתי אפשרית למי שדובר בתוכו בהתמדה הקול המבקר. היא דורשת למנות באופן שיטתי את שבחי עצמו, לבחור אירוע או תחום שיש בו ספק לגבי אשמתו ולרשום את כל הנימוקים לזכותו, לרשום, גם אם התהליך נדמה שכלתני וכפוי. לחצוב באבן הקשה עד שנגלה מעיין מי קודש מטהר, זיכוי אמת המשנה את הסיפור שאתה מספר.

 א' חושב שהוא אשם כי אינו נוטל חלק בהכנות לנסיעה של המשפחה. מותיר את כל העול על אשתו. הוא בודק אם הוא זכאי משום שהוא עובד קשה, משום שהוא תורם הרבה למשפחה בתחומים אחרים, משום שהוא מוכן לקבל כל תוכנית שאשתו תעשה. הוא מזדכה מאשמתו כשהוא מגלה שזו דרכו לבטא אכזבה מאשתו שאינה שותפתו בנושא אחר שחשוב לו.

ב' מרגישה אשמה כי הרימה קול על בנה בן השש ששיחק בדוושות של האופניים שלה עד ששבר אותן. היא מבקשת זיכוי משום שהזהירה אותו שהוא עומד לקלקל אותן, משום שנתנה לו כמה התראות שתכעס אם יקלקל אותן, משום שמותר לפעמים לכעוס על ילדים, משום שהיה יום חם נורא. היא מזדכה כשהיא מרשה לעצמה להכריז שיש בבית צעצוע אחד שהוא רק שלה.

ג' מרגישה אשמה משום שפירקה את המשפחה. היא מזדכה כשהיא משיבה את האשמה לגבר שבגד בה.

ד' מרגישה אשמה משום שבבקרים היא מתקתקת את הילדים: בגדים, ארוחת בוקר, תיק בית ספר, סנדוויץ' ויוצאים כדי לא לאחר. "אני לא מספיקה לחבק אותם לפני שהם הולכים." היא לא יודעת כי מתנתה היא ללמד ילד לעמוד במשימות הבוקר שלו ולשלח אותו נקי, לבוש נאה, שבע, מצויד ובזמן לבית ספרו.

ה' מרגיש אשמה על שאינו משקיע מספיק באשתו ובילדים. הנימוק המזכה בבית הדין של מעלה אינו ההוכחות שהוא כן משקיע באשתו ובילדים, אלא נטייתו המובנית להרגיש אשם בכל דבר שהוא נמדד בו ביחס לאחרים.

ו' מרגישה אשמה על שאינה נחמדה לאמה החורגת שמנסה להיות חברה שלה. היא מזדכה כשהיא רואה שגברת הבית החדשה לא מנסה לתת לה משהו, אלא תובעת אהבה.

ז' מרגישה אשמה מפני שהיא הולכת הביתה בשתיים, כמו שמאפשרים חוקי העבודה לאם מיניקה. היא מזדכה כשהיא מגלה שהיא מרגישה אשמה כשהיא מתנהגת קצת כמו אמה, שהיתה מרוכזת בעצמה.

ח' מרגיש אשמה על הכעס שהוא מרגיש כלפי אשתו שמצפה כי בדרכו הביתה, לאחר שתים-עשרה שעות עבודה, יעצור לקנות עוד דבר-מה. אשמתו תחלוף אם יגלה שהעולם יכול לשאת אותו גם כשאין לו מה לתת.


 

ניסיון מאת יאיר כספי

"ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות: מסע תיקון" ראה אור השבוע בהוצאת "כנרת זמורה ביתן דביר" ויגיע לחנויות הספרים בשבוע הבא (תחילה לצומת ספרים). 

פרק ראשון

חמש שאלות

חמש שאלות נשאל אדם. בתשובתן ימצא אלוהים ואת עצמו. חמש שאלות שכל אחת מהן מכוננת יסוד בשיחתו עם יוצרו. מוסיפה צד בנוכחותו. בונה חלק מן העצמי, שהוא ידיעתו: מהו חסדי? מהו חטאי? באיזה ניסיון מעמידים אותי? מהי מצוותי? מהי תפילתי?

בחמשת ערוצי הדעת נודעים תפקיד, אפשרות, רצון, אתגר וטעות.

 חמש שאלות בהן אדם נישא מעל למאורעות, מעל למקרים, מעל לנטיות, מעל הפצעים. מתנהל מול יוצר העולמות.

            מה ניתן לי ואני יכול להשתמש בו? מה אין לי ואני פטור ממנו? מתי אני בורח או משתמט מתפקידי? איזה אל-כזב פוטר אותי מאחריותי או מטיל עלי אחריות שאינה שלי? מאיזו ידיעה קשה על עצמי ועולמי אני נמנע? איך ההימנעות הזאת מנהלת אותי, לפעמים במשך שנים, מכתיבה מסלול חיים מוגבל? אילו משימות ומעשים משבר לא פתור מטיל עלי? מה אני רוצה? מה נכון ברצון הזה? מה רק אלוהים יכול לתת לי?

 "ניסיון" הוא סיפור מסע בן עשור של תלמידים ומורם שיצאו לפגוש את שברי היחיד והתרבות. אחדים יצאו למסע מתוך כמיהה. לאחרים לא היתה ברירה כי נגמרו להם הדרכים הישנות. הספר מזמין את הקורא להרהר בשאלותיו. לכתוב את סיפורו שלו.

 "ניסיון" מתאר רגעים של שינוי מכונן שבהם למדנו לוותר על אשליית גדולת האדם. השתחררנו מדימויי כזב של אלוהים שאותו חשבנו, בטעות, לבעל הסמכות. התמסרנו לשליחות ייחודית שהוטלה עלינו בתוקף נסיבות חיינו, וגילינו מעיין מרפא שמימיו מאחים פצעים שלא הגלידו מעולם.

            עשרת שערי הספר מלמדים להקשיב לכמיהה, לגלות אהבה, למצוא אלוהים בזיכרונות שמחה, להשתחרר משעבוד, לעמוד בקשיים שנדמו גדולים ממידת האדם, לשאת תפילה אישית. פרקי עיון והדרכה מופיעים לצד סיפורים אישיים. לפעמים סיפור מקדים למדריך. לפעמים המדריך פותח את השער. לפעמים הם באים לסירוגין.

            "ניסיון" נכתב לקריאה איטית. פרק או שניים ביום. ישנם שערים שאולי ידרשו יותר מקריאה אחת. ישנם פרקים שעשויים לעורר רגשות שקשה להכילם. מותר לדלג על פרקים כאלה ולשוב אליהם בזמן אחר.

            המספר בספר הזה הוא לעתים תלמיד זה, ולעתים תלמיד אחר, לפעמים הוא המחבר. "אנו" הם שותפי המסע, תלמידים, מורה וקוראים. כשכתוב פה "איש" הכוונה היא תמיד גם לאישה. כשכתוב אדם, הכוונה היא לאדם וחווה. "אתה" – היא פנייה ישירה לקורא, "הוא" – תמיד גם "את", הקוראת. "אתה" הוא לפעמים שר ההוויה.

ניסיון עטיפה חזית (להקליק)

האם סבלי הוא עונשי או ניסיוני? הרצאה של ד"ר יאיר כספי, עכשיו ב youtube

האם אני סובל בגלל משהו שאני עושה? או שהסבל הזה הוא קושי שהוטל עלי לשאת? ההבחנה שהמקרא עושה בין "עונש" ו"ניסיון" הכרחית לפתרון. אם אני עושה את זה לעצמי, צריך לגלות מה אני עושה ואיך נפרדים מן המעשה הזה. אם ייסורי הם ניסיון, כדאי לגלות מי הטילו עלי ומה יהיה פתרונו. הבלבול בין השניים הוא הגורם העיקרי לסבל מתמשך וחוסר התקדמות בטיפול. לאחריה הכרחיים כמובן העמידה בקשיים, או שינוי ההתנהגות.

הרצאה שנשא ד"ר יאיר כספי, מנהל "פסיכולוגיה ביהדות" בישיבה של הרב עדין שטיינזלץ בירושלים.

http://www.youtube.com/watch?v=LT4ePoU95fc