אבן זרוקה במדבר

האם יש מישהו בעולם שמקשיב?
יאיר כספי

א.

אני מקשיב כבר עשרים דקות לאיש שפגשתי באירוע השנתי של בית הספרים הלאומי שבו אני עובד. הוא לא מעניין אותי. אני חושש לעצור את שטף דיבורו שמא יפגע.
אינני מנסה להעביר את השיחה אלי. לצפות שהאיש יקשיב למה שיש לי להגיד. מסוכן מדי. אני לא יכול לשאת את הרגעים שבהם עיניו של מי שאני מדבר אליו נעשות מזוגגות, או שהוא מפהק. אני משתתק מיד כשנדמה לי שאני לא מעניין מישהו. אני לא מכריח אף אחד להקשיב לי. אני לא יודע להגיד אם יש אנשים שרוצים להקשיב לי. אני לא יודע אם מישהו בכלל מקשיב למישהו. אם מישהו שם לב.
אינני יודע אם לא מקשיבים לי כי אני לא מעניין, או כי אינני יודע לבטא את עצמי. אני לא מעז לשאול כי התשובה עלולה להיות מאד לא נעימה בשבילי.
אני עלול לגלות את מה שחששתי ממנו תמיד. שאני לבד בעולם. שאני לא קיים. אבן זרוקה במדבר. לא עושים לה כלום. היא לא עושה שום דבר. סתם מונחת שם. קיומה לא נודע.
ב.

אם אנסה לדבר על עצמי יש כמובן סיכון מסוים לגלות שהאיש מרוכז בעצמו ולא יכול להקשיב. אפשר שיתעניין, אבל רק בנושא מסוים שרמז עליו. אולי יתעניין, רק לכמה דקות, ואחר כך יעבור לדבר עם אנשים בשולחן אחר. כדי שאוכל לדבר אצטרך לשאת סיכון כואב בשבילי. כל תגובה שאיננה מתעניינת במה שיש לי להגיד תעליב אותי.
יעלה זיכרון הבית שבו איש לא הקשיב. הייתי עוד ילד. הספרים שהיה צורך להביא לבית הספר היו ארוזים בתיקי. על ידם היה מונח כריך. בגדי היו נקיים. אף אחד לא שאל מה קרה היום בכיתה. איש לא ידע להגיד אם אני שמח או עצוב. אבן זרוקה במדבר. לא מפריעה לאף אחד. לא מצפים ממנה לשום דבר מיוחד. לא כועסים. לא מאוכזבים. לא מתרגשים מתעודה טובה מאד. אין טעם להרחיב את הדיבור על מה שקרה שם. לא קרה דבר.
האלוהים שלי בסדר. דואג לפרנסתי. שומר עלי. מתגמל אותי על נדיבותי. אין לו אוזניים. לכן אין טעם לדבר אליו. אפשר שצריך לצרוח כדי לגרום לו להקשיב. אפשר שצריך להפר את הסידור הישן. לריב. לדרוש אלוהים אחרים. להתחנן לסימן שפעם שמע. אפשר שיהיה כואב עוד יותר לגלות בית שבו אנשים מקשיבים. כאילו אין בכך דבר מיוחד.
ישנו תפקיד למי שלא הקשיבו לו. ישנו תיקון לא צודק והכרחי המוטל עלי: ללמוד להבחין במי שמתעניין. לגלות במה הוא מתעניין. למצוא נושא משותף. לזכור את אלו שהקשיבו. להבחין בינם לבין אלו שלא היה להם עניין. מיומנות ראשונית שאני חסר. איך משוחחים עם מישהו שאולי יש לו ואולי אין לו עניין במה שיש לי לומר.

האם השמחה להיענות לרצון בנה

מרגעי הדעת של תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות":

האם השמחה להיענות לרצון בנה

יאיר כספי

כשבכיתי, אמי שמעה, ובאה אלי ושאלה: האם אתה רעב, או רטוב, או עייף, או רוצה שארים אותך על ידי?

לא היו לי מילים, בשבועות הראשונים לחיי, לומר לה מה אני רוצה, אך ידעתי, כך מספרים, להשמיע בכי קצת שונה  לכל אחד מצרכי, שעזר לאמי להבין את בקשתי.

אמי הייתה נענית לי כאילו ההזדקקות העצומה שלי אליה היא מתנה בשבילה, הזדמנות שאני נותן לה להשתתף במפעל יצירה מופלא: אני.

בשנה השנייה לחיי נתנה אמי בידי כלי נוסף לארגון ושליטה בעולמי: היא התחילה ללמד אותי לקרוא בשם לכול אחד מן הרצונות שלי.  דרך המילים יכולתי לפתח את תהליך ההבחנה בין צרכים שונים שלי, ולהתחיל להבחיןבינהלביני: את אולי חושבת שנתת לי מספיק אבל אני רוצה "עוד". ואני ממש "לא רוצה" את הדבר הירוק שטחנת לי.

המאמץ שעשתה אמי למלא בדיוק את הצורך שאני מבטא, לימד אותי שיעור חשוב בהקשבה לעצמי: לאכול כשאני רעב, לישון כשעייף, לא לאכול כשאני רוצה שיחבקו אותי, לצעוק כשהחרא ממלא אותי. התחושה שרוצים להיענות לי הייתה מפתח ליכולתי להזמין שותפים נוספים לעולמי. הרשות לדחות מאכלים שלא היו טעימים לי, התפתחה לרשות לא לקבל מהסובבים אותי את מה שלא מתאים לי.

כשגדלתי עוד קצת, אמי התחילה לדחות את מימושן של חלק מרצונותיי: נאכל כשנגיע הביתה. ולהציב לחלק מהם סייגים: ממתקים רק לאחר הארוחה. וגם להצביע על רצונות שאינם ראויים למימוש: אסור למשוך לאחותך בשערות. וסימנה תחומים שבהם אין זה מתפקידה להיענות: אולי תזמין חבר שישחק אתך?

הצמצום העצמי של אמי אפשר לי להתחיל לראותה כייצור אנושי, במקום האם העצומה שפגשתי בתחילה, והזמין אותי לגדילה: אמי לא תממש לי את כול רצוני. לחלקו אצטרף לחפש תשובה במקום אחר. או לשאת חוסר יכולת לממשו, או לקחת אחריות לספקו לעצמי.

נדמה שיכלה להיפרד מתפקיד הכול יכולה כי דאגה, די מהתחלה, לתת אותו לך: אתה זוכר, היא אמרה לי בוקר אחד, שביקשת אתמול לא ללכת לגן היום? אז כנראה שיש מישהו ששומע אותך. היא הצביעה על החלון, וראיתי מרבד לבן מכסה את כל הרחוב. הרמז הזה פתח  בינינו שיחה, על הבחנה בין רצונות שבני אדם יכולים לממש אותם, ובקשות ממך: הבקשה לגשם, או שמש בשבת. הרצון להחלים  ממחלה. או לגדול מהר. הרצון שהוריו של חבר ישנו את דעתם ולא יעברו דירה. ובעיקר: הבקשה שאבא יחזור באופן ברור שייכת לשיחה שיש לי אתך. ומותר לבקש אותה גם אם הכול אומרים שאיש עוד לא חזר מן המקום שאליו נילקח על ידך.

לאחר שאיבדתי את אמא המושלמת גיליתי שגם אני לא כזה. בתחילה ניסיתי להסתיר את הגילוי הקשה:  לא רציתי ללכת לישון, ולא רציתי ללכת לבית ספר, ולא רציתי להגיד למה. אמא חכתה בסבלנות עד שסיפרתי לה על החרם שעשו עלי בכיתה. אמרתי לה שאני רוצה להרוג את הילד שהסית את חברי נגדי. אמי לא נבהלה מהצד המפלצתי שלי. וציינה שחשוב להתקומם נגד מעשי רשע, בדרך מקובלת ויעילה, למשל להתעמת עם המסית על מעשיו לפני כל הכיתה. וכך למדתי כי כשעולה בי רצון חריג, מוזר, אסור, או נורא, ראוי להקשיב לו כי אפשר שיש בו משהו מכוונתך. אם אני זועם אולי יש מקום להתקומם. אם אני רוצה מאד דבר אסור, אפשר שיש בו צורך חיוני שאיני יודע לבקש.

ההכרות אתך ועם יכולתך להכיל משאלות שאנשים לא יכולים לשמוע, אפשרה לי, כשהגעתי לגיל ההתבגרות, להתחבר למערכת נוספת של רצונות, שלא תמיד קיבלו אישורים חברתיים: הרצון לדאוג רק לעצמי. הרצון לשבור את הכלים. הרצון להיות יצור פרטי, לא משפחתי. הרצון להיות חרא גועלי. הרצון בנערה משלי שתיענה לרצוני. הרצון שאמי לא תדע, ולא תשמע, ולא תבין ולא תפרש את רצוני. הרצון שאתה לבדך תדריך אותי.

כשהודעתי לאמי שאני מתגייס לקרבי אמא בכתה. ואמרה שידעה שיום אחד אקבל קריאה בנוסח "לך לך מבית אמך". ואמרה "אלוהים ישמרך".

כשבאתי היום לשאת לפניך את תפילתי, היו עמי רשות ישנה שנתנה לי אמי להזדקק, ולבטא בדיוק את רצוני, גם אם הוא רחוק, או אסור אולי, או נדמה כאנוכי. ורשות, שגיליתי אצלך, לעמוד לפניך כעני, ולדרוש את הנדמה כבלתי אפשרי: אנא שים בזיכרוני אם כמו זו שתיארתי פה, השמחה להיענות לרצוני.

תפילה חופשית

פסיכולוגיה ביהדות

 תפילה חופשית

ד"ר יאיר כספי

התפילה החופשית עוסקת בגילוי הרצון האנושי, גידולו, פיתוחו, העמדתו לפני אלוהים, והשבתו למקורו: יסודות של משאלה מבורא עולם שנתגלגלו לצרכים מבני אדם. לאחר שנוצרו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים אפשר להתחיל לאסוף מהן יסודות לתפילת הקבע של האדם.
רצון:
מתחילים בצרכים או רצונות ידועים. מה את/ה רוצה? מה מתחשק לך? מה את/ה צריך? אפשר להתחיל עם סתם רצון. כל רצון. אין רצון מכובד או נמוך מדי. אפשר להתחיל ברצון שחוזר הרבה ולהמשיך ולטפל בכל מיני רצונות שעולים.
אין רצונות "אסורים", "לא ראויים", "אנוכיים", "ילדותיים", "מרושעים". כולם טובים מאד וראויים להקשבתנו המלאה, כי חבויה בהם תפילה נעלמה.
בקשה מדויקת: 
עשה/י מן הצורך או הרצון בקשה מפורטת, מסוימת, פשוטה ומעשית.
מה בדיוק את/ה רוצה? מה יביא לסיפוק מלא של הרצון? נא לא לוותר ולא להתפשר. נא לבקש את הטוב ביותר. גם זה שנראה בלתי אפשרי בכלל. הרוצה אהבה, למשל, יתאר נא בבקשה את מעלותיו של בן/ בת הזוג המושלם. המבקש כסף יאמר כמה בדיוק יספק את כל צרכיו ולאיזה מטרה ילך כל סכום. מבקש ההצלחה יתאר לנו את כל מרכיביה: בהישגים, בהכרה, במעמד, בתמורה. זוהי ירידה לצורך עלייה שעוד מעט תבוא אבל בלעדיה לא נוכל לדייק בשיחה עם בוראנו.
נא לרשום הרבה פריטים או תכונות שונים של הדבר המבקש שרק במימושם הרצון יתמלא. כל המרבה והמדייק – משובח.
תפילה:
התפילה מעבירה את השיחה לעניין שיש בינו לבינך. משהו שעוד לא נתן לך. משהו ממנו שעוד לא נתקבל. משהו שרק הוא מוסמך ורשאי לתת. הרצון המתגלה כבקשת אלוהים הוא עיקרה של תפילה.
אם ביקשת ממנו דבר שגם אדם יכול לתת (אפילו אם אין סיכוי שיתן) עוד לא התפללת. בקש דבר שרק אלוהים יכול לתת.

התפילה מגלה כי שיחותינו, כולן, הן ביסודן דיבור עם בורא עולם. כאשר הקול הזה נגלה ועולה, והבקשה מוצאת את מקומה מול אלוהים, משתחררת השיחה האנושית מן הציפיות והדרישות ההופכות אותה בלתי אפשרית לפעמים.

התפילה מגלה שיש רצון הרבה יותר גדול מן הרצון בכסף, כבוד, הצלחה, ילדים או אהבת איש או אישה. שבגרעין הרצון, כל רצון, תמיד, היית אתה. כי מעולם קווינו רק לך. אתה יסוד הבקשה, מקור הכוונה. הרצון שלא מצא אותך עדיין הולך בחשכה.

יסודות לשיחה (כמה דברים שרק אלוהים יכול לתת)

מוצע לכתוב את התפילה לפי היסודות המובאים בזאת. לא כל תפילה תכלול את כולם, אבל כדאי לנסות את רובם. ולהתעקש. ולא להרפות. ולחזור הרבה פעמים. עד שתישמע הבקשה כולה כשהיא עומדת לפניו.
רשות: אלי, תן לי את הרשות לעשות את מה שאסרו עלי, בטעות, ואצלך היה מותר לי תמיד.
תן לי רשות להשקיע בתיקון עצמי, ולהתעלם, לזמן מה, מתיקון עולמי.
פטור: לפטור ממך יש משמעות אחרת לגמרי מן הויתורים שאני מקבל מאנשים. רק אתה מוסמך לפטור אותי  מכל מיני תפקידים ששמו עלי או לקחתי לעצמי ואינם שלי. רק אתה תוכל לפטור אותי מאשמה שאינה שלי על ידי גילוי הפטור ממה שנדמה כאחריותי.
ועוד פטור אחד אני צריך, מתפקידך, זה שלקחתי על עצמי בהיעדרך. והבטח לי שאתה הולך למלא אותו בעצמך, כדי שאוכל להסתפק בתפקיד אנושי.
ופטור נוסף, מן המקומות שבהם לא נותנים לך להיות.
אפשרות: אנא הקרה על דרכי את האישה שאני מחפש, את התלמיד שאני צריך, את הבית שבו יש לי מקום,  כי אתה בעל המקרים כולם, אב ההזדמנויות הבאות בכל יום לעולם.
הקשבה: הקשב לצעקתי הגדולה. זו שאיש לא יכול להכיל, ורק אתה תשמע. תן לי סימן קטן שצעקתי נגעה בך, שדבר מה זע בשמי מרום.
קבלה: אמור לי שאצלך אני בסדר גמור, עם הגיבנת הזו שעל גבי, עם הקלקול שלא יתקון. עם השבר שלא יתאחה. עם המקום שבו אינך אצלי. עם חוסר היכולת להאמין. כי רק אתה מוסמך לקבל ולאשר שמה שיש הוא מה שצריך להיות.
הזדקקות: אני זקוק להזדקקות שלך אלי. צריך מאד לדעת שאתה צריך אותי. שיש דבר אחד בעולמך שלא תוכל בו בלעדי.
סמכות: כיוון שאתה הוא בעל כל סמכות שיש בעולם הזה, אני מבקש ממך הסמכה להביא חסד ואמת או גבול למקום אחד בעולמך, ואני מבקש להביא אותו עם סמכות, הבאה ממך.
זכאות: אני מבקש זכאות לתבוע התמסרות. אליך. וגם אלי, ברגעים שבהם אני מצליח להביא אותך כראוי.
נוכחות: אני צריך אותך איתי עכשיו, בפגישה הזאת. אני צריך שתבוא עמי כי אינני יודע עם עוד מישהו יזכור להביא אותך.
גבורה: תן בי גבורה, מהסוג הזה שיש לך. שאין בה פחד מאנשים, ממקומות או מעצמי. אנא בוא עמי כשאלך בגיא צלמוות, לבדי.
נס: עשה לי נס ומחק את עברי. שים בי זיכרונות של אהבה שלא הייתה אלי. אם רכה, אב מבין ויודע אותך.
כשאני מעז לבקש ממך את הדבר הנדמה כבלתי אפשרי בכלל, לא יעלה על הדעת שיקרה, לא יתכן מבחינת חוקי הטבע או החברה, אז אדע אותך כל יכול ונצחי.
התגלות: כוונותיך עמומות הרבה פעמים. אני מבקש סימנים ברורים. רמזים לתכניות. כמו עבד אברהם המבקש אותות לדעת עם הקשר הזה שבין יצחק לרבקה נועד להיות.
תן לי סימן שהאהבה הזו שאני מקבל מזמן לזמן, היא ממך. שאדע להבחין בך דרכה.
תן לי לראות את השתקפותך בעיניהם של אוהבי.
תן לי לראות יסודות ממך גם ביריבי, כדי שאוכל להאמין שיש סיכוי להידברות.
אישור: אני מבקש אישור, כתוב וחתום על ידך באופן ברור, שיגיד לכל שהרשות הזו, או הפטור, או הזכאות, או הסמכות, באו אלי ישר ממך, ואין עליה ערעור.
חזון: תן לי חזון אמת לראות את סוף המעשה הזה כדי שאוכל להאיר בו את דרכי, שאוכל להמשיך להאמין בך.

המעבר מן הציפייה לקבל דבר מאדם, לקבלתו מאלוהים, הוא קפיצה מעל תהום. לרגע נדמה שאנו מוותרים על מה שאנשים חייבים לנו ונישאר בלי כלום. ואז, הפתעה. דלת נפתחת ואוצר גדול נגלה.
והוא גדול ממה שביקשנו קודם לכן. והוא כולו יתכן.

תוקפה של התפילה הוא בערך יממה, ולפעמים פחות. אחר כך היא מתפוגגת וצריך לשוב ולשאת תפילה חדשה.
לאחר שנישאו מספר תפילות חופשיות בנושא מסוים, ונגלו מספר יסודות לבקשת האלוהים, ניתן להתחיל להרכיב מהן תפילה קבועה שאותה אפשר לשאת שוב ושוב. לרגעי מצוקה חוזרים אפשר לבנות תפילה מיוחדת, שם צריך אלוהים במיוחד.
דרושים מספר חודשים של עבודה קבועה ורצופה לפני שהתפילה מתחילה לעשות את שלה. פותחת שער שהיה נעול אלפיים שנה. מכניסה אותי למעונך.
התפילה שאת/ה נושא, נושאת ומרוממת אותך. מגייסת את רצונך לייעדו. שומרת עליך חיוני/ת ומכוון למקום שאת/ה צריך/ה להיות בו. מביאה אלוהים ליומך.