הודיה למתקדמים

הודיה למתקדמים

יאיר כספי

 הכרת החסד היא תהליך מחקר ארוך. מטרתו: שלא תישאר מתנה אחת שקיבלת בחייך ולא הוכרה, נרשמה, נזכרה, הזינה אותך. שתלמד להיות נפש מברכת היודעת את כל חסדה. שתלמד לזהות את שליחי חסדך. שתכיר חסד בכל פינה בעולמך.

 הודיה על נושא

לאחר כמה חודשי הודיה אפשר להתחיל לפתח יסוד אחד של חסד בנושא מסוים. שבעה מתנות שקיבלתי בעבודה הזו. בבית הזה. בילד הזה (כדאי להתחיל מן הילד שקל לראות את מתנותיו ולהגיע בהדרגה לזה שקשה לראות מה הוא נותן).  העמקת תודעת החסד בנושא מסוים מלמדת לראות מחוות קטנות. שנייה של חן. רישום חסדו של ילד שקשה אתו היום עשוי להחזיר את הקושי למשקלו הנכון.

 הודיה על מתנות בפרקי חיים

לאחר שהתבסס מקומם של חסדי התקופה האחרונה, החיים, והיום, מוצע להחליף לפעמים את אחד הפרקים, ולהתמקד לחילופין בלימוד חסדים מתקופות שונות של החיים: מתנות הילדות, הנעורים, הבחרות, וכל עשור בחיים. אפשר גם סתם להיזכר בחסדים מכל מיני זמנים.

 תקופה שמתנותיה רבות מזמינה לשאול: מה עשיתי נכון באותה עת?

תקופה שמתנותיה מועטות מזמינה לשאול: מאיזה אליל שווא ציפיתי לקבל את חסדי באותה עת?

 רשימות אישיות

עשה לך רשימה של אוהביך מכל התקופות. ורשימה של רגעי בטחון. ורגעי שלווה. ורגעים של שפע וסיפוק. אם יין אהבת, או אוכל מיוחד, נא ציין את הארוחות או היינות שבהם חשת חסד מיוחד. האם היו יצירות שהצליחו להעביר לך את מתנת יוצרן?

  אהבה שאינה תלויה בדבר

מי שלא זכה בה, כמהה לאהבה שאינה תלויה בדבר, המכריזה עליו רצוי, ונכון. נחמד ומיוחד. אהוב כמות שהוא. מעורר התפעלות. נציג של חן נשגב.

 אבל צריך להיזהר. במקום שבו מאלילים אנשים מאמינים שאהבה היא רק אהבה ללא תנאי, כאילו שיש בינינו כאלו שהגיעו למדרגת אהבתו של אלוהים.

 הכרת המגבלה האנושית תזמין אותנו להסתפק בגילוי יחסים של נתינה וקבלה הדדית, שבהם, לרגעים, מישהו יכול היה להתעלות מעל צרכיו, ולתת לנו דבר שאפשר ולא נוכל להשיב עליו. האם תוכל להיזכר באנשים שהייתה לפעמים בנתינתם איכות כזאת? אנשים שרצו לתת לך כי גילו שאתה צריך דבר מה שהם יכולים לחלוק.

 מי ראה אותך? מי התפעל? מי נתן לך יותר ממה שנתת לו? מי נתן לך ולא ציפה לתמורה? מי נתן לך מתנה שלא תוכל להחזיר? האם אתה מכיר סיפור על נתינה כזאת? לפעמים נרצה להודות על חסד מרגש, שלא אנו היינו מקבליו, אבל היה בו גילוי חשוב של מותר האדם. תקווה לאנושות.

 מתנות כאלו מגלות כי יש לי סיכוי לקבל גם אם לא אתן. ולא אוכל לדרוש. או לשלוט. או לכפות. ידאגו לי גם אם לא אצטיין.  לא אציל. לא אקריב. לא אספוג בלי גבול.

 

מתנת ההודיה חלק ג': קשה להודות

מתנת ההודיה חלק ג':

קשה להודות

יאיר כספי

אני רושמת המון חסדים ולא מרגישה הכרת תודה.

את מנסה לפצות בכמות על האיכות. נסי לרשום פחות ולהתרכז  רק בחסדים שמעוררים בך התרגשות.

רישום הדברים שיש לי בעולמי עורר בי פחד שיילקחו ממני.

הפחד יודע דבר על תלותנו בנותן חסדנו ועל זמניותם של כל מתנותינו. זהו הצער הקטן מצוי לפעמים ברגעי קרבה גדולים. אי אפשר לזכות בהם בלי לשאת ידיעה על מצב האדם.

ניסיתי לרשום את מתנותי והשתלטו עלי מחשבות על דברים רעים שעלולים לקרות.

אתה מגן על עצמך בהכנות לכל האסונות האפשריים. כדי ללמוד להודות תצטרך לקחת חופשה מהנטייה הזאת. לדחות את הפחד לשעה מאוחרת יותר. להבטיח לו שיקבל מקום וזמן אחר. אפשר כי לאחר פגישה עם נותן חסדך, תזדקק פחות להכנות שאתה עושה לפגוש את בעל דינך הקשה.

אני חושש שאם אגלה שיש לי הרבה אאבד את המוטיבציה להתקדם.

להפך. עיסוק בכישלונות משמש לפעמים כדי להקטין אחריות, כי אולי אין סיכוי למאמצים. זיכרון ילדות קשה נותן לפעמים פטור מדומה מאחריות ומאפשר להציג תביעות לפיצויים. התמקדות בחולשות יכולה לשרת את הרצון להימנע ממעשים. גילוי מתנות נשכחות וכוחות חבויים מזמין עשייה, נדיבות, נותן תקווה לתפילות.

ניסיתי להודות ולא מצאתי כלום, כי אני כועס על כולם.

מתאפשר שהייתה לך שעה יפה עם בעל חיים? רגע שהתרגשת לקרוא שורה בספר? פריחה יפה שראית בדרכך? אין להודיה שום רשימה שחייבת להיכלל בה. רק אותם דברים, לפעמים מיוחדים מאד לך, שהם מתנה בעולמך.

הייתי מדוכא ולא הצלחתי להתרכז בשום דבר טוב בעולם.

הברכה היא הכרח קיומי בתקופות של דכדוך, דאגות, פחדים, ספקות וכעסים. לפעמים היא הפעולה היחידה היכולה להוציא אדם, לשעה קלה, מעיסוק באובדן או בכישלון. אפשר שתגלה דרכה כי דיכאון אינו האפשרות היחידה לפרש את הקורה בעולמך.

נזכרתי במשפט נחמד שאמי אמרה ועלה בי החשש שהיא תרצה ממני דבר מה בתמורה.

אפשר שאמך לוקחת ממך יותר ממה שהיא נותנת. כדי להכיר את נותן חסדך כדאי לציין בתחילה רק רגעים של נתינה לשמה ולא למנות מקומות שבהם יש ספק בכוונה.

משהו שבור אצלי והודיה אינה משנה את מצבי הפנימי.

הכרת תודה היא מרכיב אחד בתיקון האנושי ולא תעשה לבדה את כל העבודה. אבל הודיה מכינה את הקרקע ליסודות הבאים. אם תכיר רצון אמיתי לתת לך, אפשר שתוכל לסמוך על הנותן גם במקום שהוא מקשה עליך.

הכרת תודה היא שיגרה שאני מקיימת שנים רבות וקשה לחדש לי בה.

אפשר שאינך זקוקה לעזרה כדי ללמוד הכרת תודה. חסרה לך אולי יכולת הפוכה: לערוך לפני בורא עולם רשימת תרעומת. להשמיע צעקה.

נחמד לגלות שגם אני קיבלתי בחיי כמה מתנות.

"גם אני" רומז שחווית החסד שלך שמה אותך בסוף רשימת המקבלים. לאחר שכל אחיך קיבלו את מנתם. חפשי את האנשים ששמו אותך ראשונה. או את המקומות שבהם רק את קיבלת דבר מה.

דרשתי מכל המשפחה להתחיל כמוני להגיד תודה.

את חוששת שהכרה בחסדי בני משפחתך תעשה אותך תלויה בהם וחייבת להם יותר ממה שהם חייבים לך. הודיה, לאורך זמן, מגלה את מקור חסדך, ומקטינה את תלותך בשליחיו המקומיים.

למה אני צריכה להגיד תודה על דברים שעבדתי עליהם כל כך קשה?

ברכתך מגלה רק את המקומות שבהם עשייה רבה שלך הביאה תמורה. כלומר את חוזרת ומכריזה על עצמך כמקור הברכה. בקשי את המקומות שבהם קיבלת בלא שעשית מאומה. חפשי איפה היית אהובה.

אם אשתי לא מופיעה ברשימת נותני חסדי, האם צריך להתגרש?

לפעמים היעדרותו של מישהו מעידה שלא מקבלים ממנו הרבה. ולפעמים אפשר שהוא נעדר כי אנו מתקשים להכיר במתנתו. מסרבים להכיר בתלות בו ובהזדקקות אליו. דורשים שייתן דברים שאין בו ומסרבים לראות את מה שהוא יכול ומוכן לתת. אפשר שאתה נמנע מלראות את מתנותיה של אשתך, כי אתה חושש ממחויבות כלפיה.

אני מפחדת לגלות שלא אמצא על מה להודות ואצטרך לעמוד מול מציאות חיי העגומה.

בהודיה, כמו ביחסיך האחרים, את מנוהלת מול שופט מחמיר שיגלה לך בעוד רגע עד כמה את גרועה. כדי ללמוד להודות תצטרכי להסתכן באמונה ובתקווה לפגוש אחד שמנסה לתת לך מתנה.

אני מפחד לגלות שהמצבי טוב יותר משאר בני המשפחה.

אם תרשום לפני אלוהיך את מתנותיך, אתה חושש, הוא ידרוש ממך מייד לחלוק בהם עם אחיך. זהו אל כזב שמזכיר קצת הורים שקידמו אח אחד כדי להעביר אליו את אחריותם לאחיו. חפש בברכותיך מתנות חינם שלא באו עם משימה בצידן.