ירידה לצורך עלייה:

כלוב הזהב של הבן המועדף
יאיר כספי

א.
אני יודע שהגיע הזמן לעשות שינוי מקצועי. שלוש שנים אני יודע שהגיע הזמן ולא מסוגל לבצע. בחודשים האחרונים ההחלטה סגורה. שלמה. הציעו לי לנהל עמותה המתאימה לי. אני לא מסוגל לעשות את השיחה עם מנחם, המנהל שלי.
שלוש עשרה שנים אני לצדו של המנכ"ל. הקמנו ביחד את הארגון. הוא המאור המקצועי. אני איש השטח, שחיבר אותו אל הפונים ואל העמותות שאנו עובדים אתם. כולם מכירים אותי כ"איש של מנחם".
העבודה לצדו של מנחם העניקה לי עוצמה. אני עושה מה שאני רוצה. האווירה בינינו טובה. השותפות בינינו נותנת לי השפעה יוצאת דופן על החברה הישראלית.
לפני שבועיים ביקשתי מהמזכירה של מנחם לשריין לי רבע שעה אתו בסוף היום. נכנסתי והקאתי עליו את החלטתי לעזוב. מנחם מלמל משהו על אנשים שצריכים לגדול. אנו ממשיכים לעבוד יחד שעות רבות ביום, בלי להחליף מילה על אותה שיחה. דיברנו על אלף נושאים בשנים שלנו יחד. מעולם לא ניהלנו שיחה עלי.
מנחם חלק עמי משנה סדורה. עקבית. כיוון ברור. משמעות ותקווה. מח"ט הצנחנים לשעבר לימד אותי לדבוק במשימה. לא נכנע לקשיים. הייתה בינינו קרבה מדהימה. אני מעריץ את האיש שאף פעם לא מתעסק בעצמו. שקט וישר. ממלכתי, וצריך אותי. בפגישות שבהם העניינים קצת הסתבכו הוא היה מתחיל לסמן כיוון, ומסתכל בעיני לקבל אישור.
ב.
אל תדברו על הצרכים שלכם, הייתי מדריך אנשים שבאו לפגישות עם מנחם. דברו על משימה שצריך לעשות. הוציאו את עצמכם לגמרי מהסיפור. זאת הייתה השפה שלנו. מה המשימה. מה סדר הקדימויות. מה דחוף לבצע. מה חייבים לעשות כי אין ברירה.
הדאגה לעתידי המקצועי היא בגידה בערכים שלנו. שנינו האמנו בקדושת המשימה ובזנו לאנשים שעסקו בעיקר בקידומם האישי. ועכשיו מנחם בז לי. היו אנשים שעזבו את הארגון במשך השנים. "ממך ציפיתי ליותר", נדמה שהוא רוצה להגיד לי.
מנחם הוא הישראלי האחרון. על ידו זכיתי להיות חלק ממפעל שהולך ועובר מן העולם. אתו הייתה אמונה. ותכלית. והקרבה עצמית. כשאני עוזב אותו אני נשאר בלי ערכים. בלי זהות. אפשר שאצליח מאד במשרתי החדשה. נדמה לי שחיי יהיו ריקים.
ג.
צריך לחזור על השיחה עם מנחם. להתחיל אותה שוב. להגיד מה קיבלתי. ומה ניסיתי לתת לו. ומה הייתה בשבילי השותפות אתו. לשחרר את עצמי מכבלי שיח המשימה הענייני שלו. לדבר עליו ועלי.
אני לא נוטש. אני הולך לעשות במקום אחר את מה שלמדתי אצל מנחם. אני הולך לעשות עבודה קשה בארגון שממשיך את מה שהתחלנו לעשות. אני הולך בשבילי. כי מיציתי את עצמי כאן. אני הולך כי קוראים לי למלא משימה במקום אחר. אני מרגיש ששם אתרום יותר.
נותר מחסום אחרון שנדמה כי לא אוכל לעבור. אני הייתי הבכור המושלם שכל המשפחה התפעלה ממנו. מלכודת זהב שאליה אני שב ונשאב. נשארתי הבן המועדף. לא גדלתי לתפקיד האב.
לא יהיה לי את מנחם יותר. לא יהיה לי מי שיביא את האמת שעליה אסור להתפשר. לא יהיה מי שיגיד מה חייבים לעשות. אני אצטרך להיות המנחם של המקום שאני הולך אליו. ועוד לא קיבלתי סימן שאני מוסמך להיות.