איך מפקחים על בעל לא נאמן

איך מפקחים על בעל לא נאמן
יאיר כספי

א.
שמה של האישה חזר והופיע לתדהמתי בקבוצת "קהילות שרות" שאמנון חבר בה, לאחר עשר שנים שהוא חוזר ונשבע לי שאין לו יותר שום קשר אתה.
אמנון ואני נשואים עשרים וחמש שנה. לפני עשר שנים גיליתי שיש לו רומן עם פקידת מבצעים בחטיבה שהוא מפקד עליה, שנמשך שלוש שנים. עמדנו להתגרש. החלטתי לתת לו הזדמנות שנייה.
אני לא מאמינה באמנון. מתקשה להמשיך לעשות את נסיעות העבודה שלי לחו"ל. בודקת לו את הטלפון. רציתי כל כך להאמין שהוא השתנה. שהאישה ההיא נעלמה מחיינו לתמיד.
הגילוי קשה במיוחד משום שהייתה לנו תקופה מצוינת בשנים האחרונות. חברות טובה. שעות רבות של אהבה.
נרדמתי בשמירה. האמנתי לו שעשה שינוי בטיפול הממושך שדרשתי ממנו ללכת אליו, והוא אדם אחר היום. אצטרך לפקח על אמנון בשבע עיניים. לקרוא את המיילים שלו. לבדוק שיחות טלפון. הוא יצטרך לדווח לי על מעשיו. להגיד בכל שעה איפה הוא נמצא. אני מאמינה שזו זכותי המלאה כאישה נבגדת שמוכנה לתת לגבר שלה עוד סיכוי שיעשה את הכול כדי להוכיח לי שהוא ראוי לאמון. אפשר שאצטרך לוותר על הנסיעות. אינני מאמינה שכל זה יעזור.
אני מפחדת לגלות שבזבזתי עשר שנים. אני מפחדת שאשאר עם אמנון עוד עשר שנים ולא אוכל לתת בו אמון. אני מפחדת שאגלה בסוף שכל חיי בוזבזו לשווא. שקר אחד גדול.
ב.
אמנון אומר שחבר משותף הכניס אותה לקבוצת השירה. הוא אומר שאין ביניהם שום קשר. חזרנו לפני חודש מטיול של שלושה חודשים מחוף לחוף בארה"ב. היא נהדר. אנחנו במקום אחר. אפשר שזה רק הפצע שלי, שנפתח מדי פעם מחדש.
כשהתחתנתי עם אמנון ידעתי שהוא "שובב" שצריך לפקח עליו. עשרים וחמש שנים אני המפקחת של אמנון. הוא מנסה לסדר אותי ואני תופסת אותו. המפקחת מנהלת אותו ואותי. גם כשהמפקחת מצליחה לכמה שנים, היא לא מחזירה לי את השקט הנפשי. אני לא מסוגלת לשמור על אמנון, ולא מסוגלת לעזוב אותו. להודות שהמפקחת נכשלה. אני עדיין מאמינה שאני יכולה לתקן את אמנון. לא מצליחה להיפרד מהתפקיד. צמצמתי את חיי לשאלה אחת: האם אמנון בגד?
למה נגזר עלי התפקיד הזה? איך חיים עם ההחלטה שקיבלתי לסלוח לו?
ג.
הרבה שנים אני רוצה לחזור ללימודים וחוששת להשאיר את אמנון לבד. בחמש השנים האחרונות ברור לי שהגיע הזמן לעזוב את החברה שאני משווקת. אני רוצה עסק משלי. יש לי את הידע והכישורים. אני לא מעזה להתגייס לבנות את עצמי כי יש לי את אמנון לפקח עליו. אני רוצה לחיות. אני רוצה לחזור לרקוד. אני רוצה לפגוש אנשים. אני רוצה להתפטר מתפקיד המפקחת שעליו אני מבזבזת את חיי.

מודעות פרסומת

השאלה החשובה לגבי אמונה

השאלה החשובה לגבי אמונה

איננה האם אתה מאמין

אלא האם אתה רוצה להאמין

יאיר כספי

א. האם אתה רוצה להאמין?

הרוצה להאמין יקשיב לרצונו. כי הרצון יודע דברה על משאת נפשו.

כמו שהאיש יודע דבר על האישה שהוא רוצה למצוא. והחופש כבר נמצא אצל מי שמאד חושק אותו. רצון עמוק, חוזר, נוגע באפשרות קיומו של מושאו.

 השאלה החשובה לגבי אמונה איננה, כמו שנוטים לחשוב, האם אתה מאמין או לא. אלא האם אתה רוצה להאמין. רוצה למצוא דבר גדול ממך,רוצה להשתייך אליו, להתמסר. להיות חלק ממפעלו של היוצר.

 והשאלה השנייה היא: מה אתה עושה עם הרצון הזה? האם אתה מרשה לו להתקיים בך? מאפשר לו לעלות לפעמים?

במקום שבו אומרים לאדם להאמין בעצמו, אנשים נוטים לדכא את הרצון למצוא דבר מעבר להם. ונותרים בלא אלוהים, ובלי עצמם. דיכוי הרצון להאמין עשוי להיגמר בדיכאון.

 האם אתה נותן לרצון להאמין להוביל אותך? הולך איתו למקומו? או שאתה עוצר בתחנה הראשונה: יסוד חשוב של הקיום האנושי שגילית ומתאים קצת לתפקיד העיקרון המארגן העליון, ועושה ממנו אל לעצמך:  השוויון האנושי, השוק החופשי, המדינה, המשפחה, אתה, וכו'.

 הרוצה להאמין כדאי לו שיישאר במסע עד שיפגוש את זה שממנו הכול התחיל.

 ב. כמו מי היית רוצה להאמין?

 אמונה אינה לעולם דבר מופשט. רעיון. או שיטה. ביסודה היא נוכחות או כמיהה שמישהו מצא בלבו, והוא נותן לה להוביל אותו.

 הרוצה להאמין מבקש אנשים שיש להם אלוהים. רוצה את קרבתם. תוהה איך הם פועלים. מה מניע אותם. מה מאפשר להם להתמסר. מה הוא סוד השקט שאופף אותם. ואיך הם עוברים תלאות וקשיים ואינם נשברים.

 מותר לשאול אותם: איפה מצאת אלוהים? איך אתה יודע שהוא קיים? איך הוא מארגן לך את החיים? לא תמיד הם יודעים לענות. בדרך כלל חייהם – תשובתם. אפשר להתבונן במעשיהם וללמוד.

 אין "אמונה"  באופן כללי. ישנה אמונתו של אברהם ההולך אחר קול שרק הוא לבדו שמע בעולם. אמונתו של משה המאפשרת לו להיפרד מזה שהכול אומרים עליו שהוא מלך העולם (פרעה כמובן). ומשה המגייס אותך לעבור מדבר קשה בדרך למקום שבו אמונה תנהל לך את היום יום. אמונתו של הלל הזקן היודע כמה קשה להיות אדם, ובכל זאת משתדל. אמונתו של הרמב"ם שמוכן להיות נאמן לאמת, גם אם לא ירוויח ממנה דבר. אמונתו של המהר"ל, היודע למצוא אלוהים ברצון שלך למצוא אלוהים.  וישנו המאמין הפשוט המגלה שהם משלימים לו צדדים חסרים בדבר שאיש מהם לא לגמרי יודע להסביר.

 היכן פגשת בעלי אמונה מן החיים, או הספרות, (כולל כאלו שאינם משתמים בשם "אלוהים", אבל ברור לך שיש להם). המעניקים לך השראה. מה מאמונת כל אחד מהם היית רוצה לקבל? מי מהם היית מבקש להיות לידך כשאתה צריך להתמודד עם מטלה קשה?

 ג. מי מתנגד לאמונתך?

הרוצה להאמין מגלה לפעמים מחסום גדול בדרכו. לפעמים המחסום נמצא בתוכו. קול האומר: עצור, אל תמשיך בדרך הזו. תצטרך לוותר על הרבה. אולי לא תוכל לעשות כל מה שאתה רוצה.

 לפעמים זהו מחסום חיצוני: האיסור המדעי להתייחס לדבר שלעולם לא נוכל לראות, למדוד או למנות. האיסור החילוני למצוא דבר ששייך, כך נדמה, למפלגה הדתית. האיסור הדתי למצוא אלוהים שאינו כפוף לרבנים.

 מי לא מסכים שתמצא אלוהים?

מי לא סומך עליך שתדע לפענח לבד את סימניו?

 וישנו אני כמובן. אני הוא המחסום העיקרי. אני גדול מדי. אני שיודע יותר מכולם. אני שמגיע לו הכול. אני ששולט במה שקורה. אני שרוצה לקנות הכול. אני שאהבתו לא יודעת גבול. אני תמיד חופשי. אני כמעט מושלם. אנשים שכמעט הצליחו להיות אלוהים לא מותירים לו מקום אצלם.

 במסע הזה יש יתרון למי שנכשל. למי שיודע כבר שלא יצליח להבין הכול. או לשלוט. או להשיג. או למי שהצליח, לכאורה,  וגילה שלא קיבל את העיקר.

כולנו נכשלנו. לא תמיד אנחנו יודעים.

 ד. במה אלוהיך עשוי להפתיע אותך?

הרוצה להאמין כדאי לו להיפתח לאפשרות שהאל שימצא עשוי להיות שונה  מזה שהוא מדמיין.

 יש מי שרוצה להאמין וחושש שאמונתו תביא עמה אשמה על שגיאות שהוא עושה, ואינו יודע שבורא עולם אינו זקוק לו מושלם. כלומר, הוא עשוי להיות סלחן יותר מבני אדם.

 יש אנשים שיתחברו בקלות לאלוהים שדורש מהם להיות נאמנים לגמרי לאמת. ויופתעו לגלות שלצד זאת יוצרם מרשה להם לטעות. לשאת ספקות. להסכים לקבל רק חלק מן האמת בעת הזאת.

 יש אנשים שברור להם שאלוהים הוא אהבה ללא מצרים, ויופתעו לגלות שאהוב לבם גם מטיל עליהם חובות.

 יש אנשים שחושבים שאלוהים ידרוש מהם להיות כמו מישהו שהם מתעבים, וישמחו לגלות בורא עולם שיזמין אותם לגדל צד באישיות שלא התפתח מול אותן דמויות.

 וישנם המצפים לפגוש סב זקן וחכם, יושב במרומים, שולח מתנות או מנהל חשבונות, ויתקשו לגלות אל שצריך לשאת בקשר אתו מסתורין גדול.

 איזה סוג של שותפות עם בורא עולם אינך מעלה על הדעת בכלל?

 ה. מה אמונתך עשויה לדרוש ממך?

היסוד המכונן את הברית עם בעל הבית החדש שלך היא עבודה שאתה מקבל על עצמך.

 אלוהים גדול לא יימצא אם תתעקש לצמצם אותו למעניק ההשראה, מאפשר ההתעלות ונותן המתנות.

 הרוצה להאמין צריך להיות מוכן לפגוש את המפקד. בעל הסמכות. המחזיק לבדו בספר הדרכה לייצור הקרוי בשמך. ואז, לשאול אותו: לאיזה תכלית שמת אותי על האדמה הזאת?

 האם אפשר כי הקושי שלך להאמין קשור בחשש מתפקיד שיוטל עליך? איזה חובה אפשר שתצטרך לקבל על עצמך אם תאמין?

 ו. האם אפשר שאלוהים בגד בך?

הרוצה להאמין יגלה לפעמים כי מאחורי קשייו לתת אמון, נסתר זיכרון עמום על מה שנחווה כבגידתו של אלוהים.

 פציעה קדומה. תהום אפלה. מקום שבו אלוהים לא היה, או בא ונעלם, או הפנה את גבו ברגע שבו היו צריכים אותו. רגע שבו נדמה כי אבדה לצמיתות האפשרות לתת אמון.

 פחד גדול ממקום שאין בו מקום. דלת שאם נפתח אפשר שלא נוכל יותר לסגור. אמת או רגש שאי אפשר לחיות עמם בין בני אדם.

 הרוצה להאמין מגלה לפעמים שלא יוכל להאמין אם לא יעז להזמין את אלוהיו למקומו השבור, לשיגעונו, לגיא צלמוות שלו.

 באילו רגעים אתה חייב אלוהים?

 ז. מי מבקש ממך אלוהים?

הרוצה להאמין יופתע לגלות שאמונה אינה רק עניינו האישי, אלא היא מסע הדורות, מפעל האדם. שותפות שמזמינים אותו אליה עם כל מי שמצאו אלוהים לפניו. וסיפרו את סיפורם. הניחו יסודות בשבילו, כדי שיבוא ויוסיף עליהם נדבך משלו.

 הרוצה להאמין, שנתן לרצונו להוביל, מגלה סביבו עוד בעלי רצון כמו שלו. חלקם יודעים מה הם רוצים. חלקם עדיין לא. רצון נוסף נולד אצלו: להקשיב לאלו שאינם יודעים למה הם מכוונים. לגלות להם רצון שאינם יודעים.

 וכל הזמן יזכור, שהרצון שבשלו יצא למסעו, הוא היסוד המניע את העולמים.