גילוי עצמי

פסיכולוגיה ביהדות
ד"ר יאיר כספי

גילוי עצמי
פרידה ממחזור תשס"ח ומאוניברסיטת ת"א בסיומו של עשור

כשאני יודע את עצמי
אני יודע מתנה קטנה,
שידעתי בה שהיא ממך.

כשאני יודע את עצמי
אני יודע את געגועי
למקום שבו אתה נמצא.

כשאני יודע את עצמי
אני יודע תיקון אחד
שביקשת אותי לעשות בעולמך.

כשאני יודע את עצמי
אני יודע שער אחד
שהשארת לי פתוח לשוב משיגעוני, אליך.

כשאני יודע את עצמי
אני יודע פציעה קשה
שבה אני אובד,
ונמצא רק כשאני מוכן לקבל אותה, מידך.

כשאני יודע את עצמי
אני יודע אותי הולך אליך
ואותך נמצא.

גילוי עצמי שמקורו בדעת אלוהים – תקציר להרצאה

גילוי עצמי שמקורו בדעת אלוהים / ד"ר יאיר כספי
(תקציר להרצאה)
מול "דע את עצמך" של יוון העתיקה והפסיכולוגיה המודרנית העמיד המקרא את "דע את אלוהי אביך", והרחיבו החכמים: "דע לפני מי אתה עמל", ו"דע לפני מי אתה מתפלל", ו"דע לפני מי אתה עתיד לתת את הדין".
אנו נבחן חמש הבדלים פסיכולוגיים שמצאה ספרות ישראל: מקרא, תלמודים, מחשבה הלכה וחסידות, בין האדם העומד לפני בוראו לאדם השם עצמו במרכז עולמו.
א. כשהעולם שייך לאלוהים, האדם אסיר תודה על נכונות בוראו לחלוק עמו את עולמו. והוא יכול לעשות כמותו ולחלוק עם אחרים את מתנתו. כשהעולם שייך לאדם מגיע לו יותר, ולא מגיע לאף אחד אחר, ומה שיקבל אף פעם לא יספקו.
ב. בעולם שאלוהים מנהל האדם מוזמן להשתתף במפעל יצירה גדול: תיקון עצמו והחברה האנושית. בקבלת תפקידו הוא זוכה בערכו ובמשמעות לקיומו. האדם המתעקש לנהל את העולם לבדו, מאבד את שייכותו לאנושות שקמה מגילוי מקורה המשותף, לדורות שקדמו לו ולדורות הבאים, ויש לו רק את עצמו ההולך ומצטמצם.
ג. מי שאין לו אלוהים, אין לו גבולות שלעולם אסור לעבור. גם אם אפשר להרוויח הרבה, גם כשאיש לא רואה, וגם אם פתאום הפכו מותרים חברתית. האיש שהכיר בסמכות בוראו מגלה שקבלת גבולותיו היא המקום שבו הוא נעשה בן חורין מיצרי לבו הרעים, מן הלחץ החברתי, ומאימת המוות הקרב.
ד. כשרק אלוהים יודע מה יקרה בעתיד, אדם יודע שעליו להתגייס לקשיים בלתי צפויים שבוראו עשוי להטיל לפתחו. לאדם המאמין שהעתיד לגמרי בשליטתו, משברים בלתי צפויים הם איום בלתי נסבל על זהותו כאדון עולמו.
כשהאדם במרכז ואלוהים נמדד לפי כמה שהוא טוב לאדם, משבר קשה הופך אותו  לאל רע שכדאי להיפטר ממנו. כשאלוהים במרכז צריך להתגייס לעמוד בניסיונותיו.
ה. לאדם השואף לגדולה אסור לדעת את חסרונותיו המהותיים. אסור לו להזדקק, לבקש עזרה, או להתגעגע לאלוהים. כשאלוהים הוא הכל יכול  אפשר לדעת לפניו כאב ומחסור גדול, מותר לאדם להיות מוגבל ולבקש את שאינו יכול.

האלוהים שלא ידעתם שאתם יודעים

האלוהים שלא ידעתם שאתם יודעים

יאיר כספי

במלחמות ובמשברים, וקצת לפני החגים, חוזרים הישראלים ותוהים על הערך המוליך אותם להתעקש על מקומם. שואלים למשמעותו של המסע לכינונה מחדש של מדינת היהודים, לטעם בשלו הם נלחמים.
לפעמים בתוך השאלה הזו ישנה בקשה סמויה לאלוהים. בקשה רפויה. עדינה ושבירה, שנעלמת מייד עם הופעת ההערה הצינית הראשונה.
הרבה מתנגדים יש לו לבורא בתוך עמו. יש כאלו המסרבים לפנות אליו בשל כעסם על אילו המתיימרים לייצג אותו. יש מחפשי חופש שאסרו על עצמם לגלות את תלותם. יש מאמינים בעצמם ומתנגדים לכל פגיעה במעמדו הבכיר של האדם. יש כאלו שאלוהים פצע אותם, ואינם רוצים אתו יותר שום עניינים. יש שהגיעו אתו, כך נדמה,  להסדר נוח: נתנו לו יום בשבוע, חדר אחד בדירה, שבוע בחודש עם האישה וחינוך דתי לילדים, והם מאמינים שמעשיהם מבטיחים אותם מפני התערבותו בעניינים אחרים.
לאלו שלא מוותרים, לאלו המוכנים ללכת בעקבות געגועים רחוקים, ערכנו שורה של שאלות למצוא אלוהים. אלוהים הנמצא בתשוקה. אלוהים הנמצא בזיכרון הלא נודע. אלוהים בצווי שאיננו יודעים את מקורו. אלוהים הנמצא בגבול שאסור לעבור אותו. האלוהים שלא נמצא ברגע קשה, ומוכרחים להביא אותו.

השאלות שלפניכם אינן מחייבות אמונה, אלא סקרנות. רצון להאמין, אם אפשר. תקווה שיש דבר מה מעבר למוכר. הן מסכמות שנים רבות של עבודה בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב, בסדנאות ותהליכי טיפול בשיטה דומה.
השאלות מתאימות לחילוניים שרוצים מפגש חופשי,ללא מתווכים, עם אלוהים. הן מתאימות לדתיים התוהים על חובתם בתחומים שבהם אין להם "עשה" ו"לא תעשה" ברורים.
השאלות מתאימות גם למי שהן מרגיזות אותו. אפשר שבכעס הזה מסתתר חשבון לא פתור עם אלוהים. עניין  שחוזר ועולה וכדאי לו להתברר. השאלות מתאימות במיוחד לעובדי אלילים. שהרי הם זקוקים יותר מאחרים לגילוי של סמכות גבוהה יותר שתשחרר אותם משעבודם לכזבים.
השאלות לא מתאימות לפילוסופים. הם יעדיפו לשאול "האם יש אלוהים". שאלה שלעולם לא תמצא אלוהים. כי האל הגדול, הכל יכול, האין סופי ולא נודע במהותו, לא יימצא בשאלה המכפיפה לנו אותו ובכך מוחקת את מהותו.
1. איזה אלוהים היית רוצים?
נשמע קצת חצוף. כאילו שאלוהים בא לפי הזמנה. אבל השאלה לא עוסקת באדון עולם אלא בקוראים. איזה תשוקה לאלוהים מפעמת בכם? איזה תקווה?
שאלתי את השאלה הזו הרבה אנשים. והתשובות חזרו על עצמן: אנשים רוצים אלוהי חסד. אלוהים הנותן חיים לבני אדם ומאפשר להם לממשם. אלוהים השומע זעקה אנושית. אלוהי אמת, המודיע את כוונותיו לאנשים. אלוהים הגומל לעושי מעשים נכונים ומעניש את הרשעים. אלוהים שלא יעמיד אותנו בניסיונות בלתי אפשריים.
ומצאתי שאלו הן מן המשאלות החשובות ביותר שיש לבני אדם. ואז שאלתי אותם:
2. מה אתם עושים עם הרצון באלוהים?
היכן אתם שמים את המשאלות העמוקות ביותר שלכם?
האם אתם מצפים מאנשים למלאן? האם אתם מחפשים איש או אישה אלוהיים? האם אתם מבקשים אלוהים בילדים? האם לא חדלתם לחפש שיטה מושלמת לחיים? ערכים או נכסים נצחיים? האם אתם מקווים להגיע יום אחד למדרגה אישית של שליטה מלאה בחיים?
מה קורה ביחסיכם עם אנשים שמהם ציפיתם להיות אלוהיים? מה קורה לאדם הדורש מעצמו להיות אלוהי? איך יוכל לפטור את עצמו מן האשמה על מגבלות יכולתו? מה יוכל לעמוד בציפיות שיש לנו מאלוהים ולא ייפול ויאכזב?
ומה אתם עושים כאשר אתם מתאכזבים מן האנשים והשיטות שמהם ביקשתם להיות אלוהיים? האם ויתרתם בעקבות אכזבה כזו על המשאלה להישמע, למצוא חסד ואמת,  להיות נכונים? האם החלטתם לדכא את הרצון הזה ונותרתם בלא אמונה. בלא תקווה. בלי רצון?
ישנה אפשרות נוספת. פחות בעייתית מן השתיים הקודמות: לאסוף את כל המשאלות הגדולות שיש לנו מעצמנו ומאחרים ולעשותם בקשות אליו, למי שאפשר ויוכל לשמוע את כולם, למי שעשוי, ברצותו, לתת אותם.
3. מהי תפילכם?
תפילה הנותנת לרצון גדול נתיב להתגשם. תפילה שאתם נושאים עמכם ליומכם. תפילה הנושאת ומעלה אתכם ושומרת שלא תשקעו, שלא תוותרו על תקווה רחוקה. לשוב ולחדש את העבודה.
שאלנו שלוש שאלות על אלוהים הנגלה ברצון. עתה נעבור לפגוש את אלוהים המופיע בזיכרון. אני מאמין שפגשתם אותו מזמן. אבל אפשר שלא למדו אתכם לזהות את הסימנים האופייניים.
4. האם פגשתם אנשים שהיה להם אלוהים?
שליחים של דבר גדול  מהם. אנשים שידעו אלוהים והתחלקו בו אתנו, בלי משים. אנשים שהכירו לנו אותו, גם אם לא קראו לו בשמו. אנשים שהמפגש עמם היה חוויה מכוננת על אפשרות או תפקיד המזומנים לכם.
איך יודעים שיש למישהו אלוהים? מה עושים אנשים שיש להם אלוהים?
למשל: הם היו בני אדם במקום שבו לא היו אנשים. הם היו נאמנים לאמת גם כשדרשה מהם לעשות דברים לא משתלמים. הם לא שמו עצמם במרכז הדברים ונתנו הרגשה שיש משהו גדול מהם שאותו הם משרתים. הם התחלקו במה שיש להם כאילו שישנו מקור שאינו נגמר המתחלק אתם.
5. מתי היה לכם אלוהים?
ברשות לקבל מתנה שנועדה לכם. בידיעה צלולה. בתודעת חובה ברורה, שלא נודע מקורה. באומץ יוצא דופן לעמוד על האמת. בגבול שקיבלתם על עצמכם. בעונש, שידעתם שמגיע לכם. ביכולת מפתיעה להתחלק במה שניתן לכם. בביטחון הבא מאמונה.
עוד לא פגשתי אדם שלא מצאתי בו ניצוץ של דעת עליון. מעשה אחד נכון שעשה, מתוך הכרה שיש לו חובה. מתנה שידע לזהות את מקורה ("זה ממש נס שנעשה לי"). לרוב האנשים יש יותר אלוהי
ם ממה שהם יודעים.
6. לאיזה תפקיד אלוהים מזמין אתכם?
מה אתה רוצה מאתנו, אנחנו שואלים אותו. כל הזמן. מה אנחנו אמורים לעשות?. אבל מסתירים את מכותב השאלה. שואלים מה החוק אומר, מה מקובל לעשות, מה הדת מצווה, מה רוצה האישה. ובעצם, מתכוונים לסמכות יותר גבוהה. מה הייתה פה הכוונה? למה דווקא אנו קיבלנו כזאת בעיה? או למה דווקא אנו קיבלנו הזדמנות כל כך גדולה? לשם מה?
מה אלוהים רוצה מכם? איך אפשר לדעת מה הוא רוצה? צריך לשאול אותו. לאסוף רמזים: אילו אפשרויות נתת? אילו אמצעים העמדת? מה אתה מאפשר? מאיזה אמת אינך נותן לנו להסתתר? לאיזה תפקיד מיוחד אתה זקוק דווקא לנו? מה אתה אוסר?
כדאי להתחיל להתאמן על פרוש הכוונה האלוהית בשאלות קטנות: מהי מצוותי בעניין המסוים הזה המעסיק אותי? ותמיד להישאר בעולם האחריות המעשית ולא לברוח לשאלות גדולות מדי.
דרישת האלוהים החופשית מאתגרת כללים חילוניים ודתיים. החילוני שוקל לקבל עליו סמכות הנמצאת מעליו. הדתי שוקל את האפשרות שחלק מחובותיו אינו מצוי ברשימות שהעבירו לו אבותיו.
תודעת החובה, המותר והאסור, בונה אותנו כבני אדם. קהלת אומר שהאדם הם הדברים שהוא יודע שמוטלים עליו והוא עושה אותם: "סוף דבר, הכל נשמע (העלינו את כל הספקות וההתנגדויות שמענו את כל התאוריות ולא הגענו לכלום) ולכן…"את האלוהים יירא אות מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".
מתקשים למצוא מעשה נכון לעשותו בעניין המעסיק אתכם? נקרעים בין שתי תחושות חובה סותרות? כאשר דבר והיפוכו נראים נכונים אפשר שיש לכם שני אלוהים.
מיהו האמיתי מביניהם?  משרתם של שני אדונים עושה דברים והיפוכם או משותק ואינו מסוגל לפעול עד שיגלה למי הוא מחויב בנאמנות, ומי אינו אלוהים בכלל.
7. ממה עשיתם אלוהים, ואיננו אלוהים?
אלילי חיינו בחלקם סמויים מעינינו. בחוויה הפנימית אלילינו נתפסים כנעלים, כמי שיש בהם דבר מאלוהים. מה אתה חושב לנעלה, ובכל זאת איננו אלוהים? מהו בעיניך "סוד האושר" בחיים, ועל פסלו של איזה אליל אפשר היה לכתוב את הסיסמה שלך?
8. מה אתם מקריבים לאלילי השווא שלכם?
איזה תפקיד בעייתי כופים עלינו הדברים שמהם עשינו אלוהים?
לעבודת אלילים יש מחירים קשים: בזבוז של שנים. מלחמות שווא.ויתור על צרכים חיוניים. הליכה במעגלים. אבדן עצמי. שבר משפחתי וחברתי. מה אתם עובדים במקומו ובאילו מחירים?
9. איך תשתחררו משעבוד לעבודת אלילים?
מזהים מעשים הנעשים בשרותה. טקסים אופייניים של עובדיה. קורבנות שאנו מקריבים לה. שותפים לעבודתה. ופורשים מכל אלו. אם יש בה משהו ראוי, למשל, "אהבה" או "ארץ ישראל" משיבים אותה למעמד של ערך אהוב, במקום אליל העומד מעל לכל.
10. איפה אין לכם אלוהים?
באילו מקומות וזמנים אתם מרגישים לגמרי אבודים, בלא חסד, בלא דרך, בלא סימנים? מהו קושי שבו אינכם עומדים. מצבים בהם אינכם מוצאים תפקיד. נאלמים. נואשים. מוצפים. מתפרצים. מתפקרים. נמנעים. פורשים. מהו פצע שאינו מניח. מקום סדוק. מקום אבוד. מקום האימה. הריק שבגללו עשיתם אלוהים מדברים אחרים.
11. מתי איבדתם אלוהים?
באילו מקומות וזמנים הייתם זקוקים לו מאד, ולא היה בכלל? מתי חסד נעדר?
תפילה לא נשמעה? איפה שקרו וחטאו לכם ועבדו אלילים ושלחו אתכם לשאת בכל העונשים?
למי מהאנשים שפגשתם לא היה אלוהים, לא היה חסד, לא היה אמת ולא היו רחמים?
כאן ראוי לומר שלמחבר אין נוסחה למצוא אלוהים (הוא רצה מאד למצוא כזו ולא עלה בידו). גם אין לו יותר אלוהים מאשר לאנשים אחרים. הוא יצא למסע הזה דווקא משום שנטה לאבד הרבה את אלוהיו. ואבדותיו היו קשות מנשוא והשאירו אותו לגמרי לבדו. על כן נאלץ לחפש ולחקור את הדרכים שבהם משיבים אלוהים למקומו. ללמוד מאנשים שיש להם אלוהים ואינם זקוקים להרבה השתדלויות כמותו. ללכת לספרים ולחפש את המקומות והדרכים שבהם אנשים שאיבדו אלוהים שבו ומצאו אותו.
12. איך תשובו ותמצאו אלוהים במקום שבו אינו?
עמידה בניסיון לא פתור מזמינה הבנה חדשה של מעמדנו בעולם. גילוי שלא אנו לבדנו מנהלים  את מופע חיינו. עשינו תכניות. הכל היה מובטח וברור. ופתאום מוליכים אותנו לכיוון אחר. קוראים לנו למשימה שלא הכרנו. אנחנו מתנגדים. דורשים בעלות מלאה על מסלול חיינו. והניסיון הלא פתור אינו עוזב.
איזה אמת חייבים לקבל כדי להשיב אלוהים למקום שממנו נעדר? אילו יכולות חדשות צריך ללמוד? מהו עיקר האתגר? איזה חסד עומד לרשותכם? מי תהיו כאשר תעמדו בניסיון? איזה ייעוד מיוחד נגלה במקום הקשה ביותר?
יש תקווה. צדיקים שהעזו להתמודד עם המקום הנורא מדווחים: "גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי".
שאלנו את שאלותינו בלשון רבים. אפשר, כמובן, להתחיל את המסע הזה באופן אישי וללכת בו דרך ארוכה אדם ואלוהים. אבל ישנו רגע שבו היחיד זקוק לעם. הניסיון לפענח כוונה אלוהית היה אצלנו מאמץ קבוצתי, מפעל לאומי. לזאת צריך יהודים. זה הדבר שפעם היינו לו מומחים. זה היה יסוד השרידה שלנו הרבה שנים: חזון היום שבו נשקם את בית המלאכה, בית היוצר לנשמת האומה, בית המדרש לתורת חיים.

תכנית המדרגות: נוסח המאמר שהופיע ב"שבת", 12 במאי 2006

געגועים אסורים לאלוהים
יאיר כספי
האמונה שטיפול פסיכולוגי או יעוץ משפחתי יודעים את האמת על פתרון המצוקה האנושית, על הדרך שבה צריך לגדל ילדים, או על הדרך לפתור בעיות בנישואין, היא הכרזה סמויה על פשיטת הרגל של תורת ישראל, שכאילו אינה יודעת להנחות את האדם בצמתי חייו העיקריים וברגעי מצוקתו הקשים. העדרה של תורת ישראל מן הטיפול המבוקש על ידי רוב הציבור הדתי, כמו החילוני, הוא שלב נוסף בתהליך צמצומם של החיים הדתיים, ואישוש לטענה שהיהדות לא יודעת להתמודד עם החיים כמו שהם נראים היום.
מי שמצא את עצמו בתורת ישראל – גילה בה את ייעודו, קיבל ממנה את תפקידו המשפחתי והחברתי, מצא בה דרך לשמוח בחלקו, הבין דרכה את משמעות קשייו – אינו יכול לוותר על הרצון שתורת ישראל תהיה שותפתו העיקרית למימוש עצמו, לגידול ילדיו או לפתרון מצוקתו. למטרה זו יצאנו לחפש את הפסיכולוגיה של מקורות היהדות: הדרכים והשיטות שבהם יהודים מצאו את עצמם וטיפלו במצוקה אישית וחברתית לאורך הדורות. חיפשנו את המקומות שבהם נביאים חכמים וחלוצים דרשו וקיבלו תשובה על מה שאפשר ורצוי וחובה לעשות.
התכנית באוניברסיטת תל אביב מלמדת את מערכת הדרכים והכלים של מקורות ישראל לגילוי יעוד ואחריות אישית ולתיקון אדם במלכות שדי. 'פסיכולוגיה ביהדות' שואבת את מושגיה ודרכי עבודתה מן התנ"ך, התלמודים, הפילוסופיה היהודית, הקבלה והחסידות, והספרות הציונית והעברית. התכנית אפשרה התנסות חוויתית מעמיקה בתהליכי התפתחות אישית באמצעות כלי העבודה הפסיכולוגיים של המקורות היהודיים. בשבע שנות קיומה הכשירה התכנית מאות מנחים, מטפלים וגם ציבור רחב, בשימוש בכלים ודרכים אלו לגילוי ומימוש עצמיים.
לאחר שנים של מחקר איסוף וגיבוש של כלים ודרכי עבודה פסיכולוגיים מן המקורות היהודיים, התחלנו לגלות שיש בהם סדר פנימי, מסלול של התקדמות, תכנים המצטרפים לשיטה. נולדה לנו מסגרת חדשה: תכנית המחברת את הדרכים והשיטות שמצאנו ב'פסיכולוגיה ביהדות' ומגבשת אותם למסלול השתלמות בן שבע מדרגות.
המדרגות מציעות מסלול לגילוי ומימוש עצמי, כלים להתמודדות עם מצוקה ומשבר ונתיב לגיבוש זהות יהודית ישראלית. הן מציבות אתגר מרחיק לכת ודרך ברורה להגעה אליו. הן מאפשרות לעולה בהן למקם את עצמו בסולם של התפתחות, למדוד התקדמות, לגלות שלבים לא פתורים ולהזמין התגייסות אליהם.
מסלול המדרגות מתואר דרך סיפורו של מנחה בתכנית, שכתב על חוויותיו כתלמיד.
א. געגועים לאלוהים
שנים רבות התגעגעתי ולא ידעתי למה. כי אסרו עלי לגלות את מושא אהבתי. געגוע ללא כתובת, ללא מטרה, כי אמרו לי שאין למה. התגעגעתי והיה אסור לי, כי תרבותי אמרה לי להאמין בעצמי. ואמרו גם שאני בורא לבדי את המציאות שלי. ואמרו שאין לי על מי לסמוך, רק על עצמי.
התגעגעתי לאלוהים. ופחדתי שיגלו עלי ותהיה בושה. וגם פחדתי שגעגועי יאפשרו לשומרים של אלוהים לבצע השתלטות עוינת עלי. שיכפו עלי תפקיד שאינו שלי.
התגעגעתי והתקשיתי לוותר על המתנה שהבטיחו לי: אמרו לי שהשמיים הם שלי.
מתגעגע וניקרע. בין הרצון ללכת אחר געגועי ונאמנותי לעצמי. כלומר למה שאמרו לי שהוא אני.
התגעגעתי וניסיתי לדחוק את הגעגוע. למחוק את הגעגוע. ולא הלך לי. הגעגוע לא עזב אותי.
לא הצלחתי לברוא לבדי את המציאות שלי, ונולדה לי מזה אשמה ובושה על חוסר אונים וחולשה. יום אחד, כשלא יכולתי יותר להסתיר את כישלוני בתפקיד שהיה גדול עלי, החלטתי להתחיל להקשיב לגעגועי. לגלות למה הם קוראים, אילו שערים פותחים. החלטתי לנסות להתגבר על הקושי לתת למישהו אחר לנהל אותי. החלטתי לשים בצד חשבון לא פתור, זיכרון אל שהכזיב. לדחות את בירורו לזמן אחר. להסתכן וללכת בדרך שלא רבים הולכים בה. להתגבר על ספקות מקובלים: האם קראו בשמי. האם שומעים. שמא אני ממציא דבר שלא היה. החלטתי לוותר על הגדולה שהבטיחו לי אם אתאמץ קצת יותר. החלטתי לנסות לחפש לעצמי תפקיד צנוע יותר.
ב. לפני מי אתה עומד
היה לי אלוהים מההתחלה. היו רגעים שכמעט נגלה. היו הרבה ימים שהופיע ולא ידעתי להגיד מי זה בא. היום אני יודע שהוא הסיבה שחיפשתי אמת וידעתי לתת והלכתי לארץ רחוקה. קיבלתי עלי להתחיל להכיר את מורה דרכי, לשים לב לשיחתנו הסמויה.
התחלתי מהדברים שאני יודע, מקול שאני כבר שומע, מן המקומות שבהם יש לי כיוון ברור. שאלתי: מה עשיתי נכון? במה הצלחתי? איפה שמחתי?
בזיכרונות של שמחה מצאתי אוצר גנוז של ידיעה עליונה. בשמחה גיליתי עשייה נכונה ושותף סמוי לשיחה ותיקה. חקרתי זיכרונות של אהבות שמחות, שמחה של הישג אישי ומקצועי, שמחה עם ילדים ושמחה של עמידה בניסיונות קשים וגיליתי מה אפשר ללמוד מן ההצלחות ההן על אפשרויות חדשות ותפקיד שעוד לא נתגשם.
חיפשתי את ההתגלויות המכוננות אותי: הלכתי לעבר וחיפשתי שם איפה אלוהים נחבא בזיכרונה  של שמחת ילדות רחוקה, איפה נודע לי ולא ידעתי שבא ומה גילה לי על יכולתי וייעודי. ואיך מן המקום ההוא אני חוזר ונמלא. בדקתי כיצד הופיעה אותה יכולת שקיבלתי בילדותי בפרקים אחרים של חיי, בחסד שידעתי לקבל ולתת, בבקשה שידעתי לבקש בניסיון קשה שידעתי לעמוד בו. שאלתי איך אוכל לגייס לעתיד מתנות מן העבר.
התחלתי לגלות מול מי אני עומד, ואל מי אני מדבר, ומי עונה לי, ובאיזה תדר הוא משדר (כדי שאוכל לזהות אותו שוב, כשיחזור), ומי שלח לי שליחים. ומאיפה אני מקבל כוחות ואמצעים. ואת מי אני משרת כשאני עושה אמת. ואת מי לא הפסקתי לקוות לפגוש פנים אל פנים.
ג. קבלת מחויבות
יש לי תפקיד. כשאני מגלה את תפקידי ומקבל  עלי את מעשי אני מקבל שותף לחיי, מדריך ושומר לצעדי.
תפקידי לא נפתר באחת אלא מתגלה בחיי, חובה אחר חובה.
אין לי היום על מי לסמוך שיודיע לי הרבה מחובותי ואני צריך, לבדי, לחקור ולגלותן. להתגבר על הרצון הטבעי שיגידו לי מה לעשות. להתגבר על ההרגל הדתי לצמצם  אחריות למה שמופיע ברשימת ההלכות. להתגבר על הרצון החילוני לצמצם יהדות לחוויות רוחניות-תרבותיות לא מחייבות.
התחלתי לאט, מגילויה של חובה אחת. נעזרתי בחסד המזמין אותי לחפש חובה בתחום האפשר ופוטר אותי ממה שאינו בתחום אחריותי. נעזרתי בהיפוכה של חובתי – תודעת חטא המסמנת לי את תחום האסור. נעזרתי בסבל כסימן אפשרי לטעות. נעזרתי בשמחה כרמז למעשה רצוי.
כל חובה קטנה שנגלתה לי הייתה אוצר גדול. עשיתי את מה שגיליתי. כי גיליתי שאין משמעות לגילוי אלא במעשה. ולא יהיו לי גילויים נוספים אם לא אתחיל לעשות.
פיתחתי יכולת לגלות תפקיד ומשימה בתחומי החיים השונים והתחלתי לגבש לי רשימות של עשה ולא תעשה בתחום אחד שמעסיק אותי באופן מיוחד. גיליתי שרשימת חובותי ממקדת את חיי ונותנת להם כיוון ברור.
התמודדתי עם קושי לתת למישהו אחר לנהל אותי וגיליתי בו יתרון  – לא הכל אני צריך להחליט לבדי.
ד. תפילה
יש דברים שרציתי מהאישה, והיא התקשתה לתת לי אותם. יש דברים שרציתי מהילדים ולהם היו רצונות אחרים. יש דברים שאני רוצה מהעבודה, ואף פעם לא נותנים לי אותם בדיוק כמו שאני רוצה. יש דברים שרציתי מההורים והם לא שמעו אותם.
תורת ישראל סיפרה לי שהרצונות האלו, כולם, הם גם רצונות מבורא עולם, וצריך לעשותם בקשות אליו, כי רק הוא יכול לשמוע את כולם. כי רק הוא עשוי, ברצונו, לתת אותם. וגם, כדי שלא ישבשו לי את יחסי עם בני אדם.
חידשתי לי שיחה ישירה עם אלוהי. גיליתי לו מה שלא סיפרתי לאיש.
למדתי להכיר בבעלותו על כל מה שאני מבקש, על כל מה שיש. הכרתי אותו כבעל יכולות שאין להם גבולות, כדי שאעז לבקש. הזכרתי לעצמי מה כבר נתן, לי ולשאר העולם ולמדתי לברך ולהודות. לא בשבילו, בשבילי, שאדע מה כבר יש לי ומה אפשר לבקש.
אמרתי לו מה אני צריך. פשוט – רשימת קניות.
שאלתי מה רוצים ממני, מה התכנית, מה הכוונה. ביקשתי דרך ברורה:  מה אני אמור לעשות. הודעתי לו מה לא קיבלתי עדיין, מה אני צריך כדי שאוכל לעשות. הבאתי לפניו את תלונתי. את החשבון הלא פתור שלי עם זה שעשה את העולם הזה כמו שהוא.
המשכתי וביקשתי את כל מה שלימדו אותי שאסור לבקש ואין סיכוי לקבל ולא מכובד לרצות – בקשתי לי נס. והתחננתי מאד. והודעתי לו שאני צריך אותו כאן ועכשיו גדול מתמיד ויכול הכל ונמצא ומקשיב, תומך וסומך ומדריך. ביקשתי אלוהים כל היום.
הייתי צריך להתגבר על האיסור החברתי להיות תלותי. ולהתגבר על האיסור הפנימי להכיר בחולשה והזדקקות לעזרה.  וגם על הספק שלי, אם יש בכלל מי שרוצה ויכול לשמוע אותי.
עשיתי לי שיחה קבועה עם אדון עולמי. שמתי לבי לתפילות שנענו לי, גילוין הגביר את רצוני להמשיך בשיחה.
אספתי את שיחותי עמו וכתבתי לי תפילה משלי. תפילה שאני נושא עמי ליומי. תפילה הנושאת ומעלה אותי ושומרת שלא אשקע, שלא אוותר על תקווה רחוקה. לשוב לעירי אחרי זמן רב ולחדש בה את העבודה.
ה. פרידה מעבודת אלילים
כשחיפשתי את מצוותי גיליתי שבתחומים מסוימים קשה לי לפתור קשיים ולמצוא מעשים נכונים ואפשריים. מאחורי סבל שלא הצלחתי להפסיק, מצאתי לפעמים חטא. לחטא שלא יכולתי לעקור היו שורשים עמוקים בעבודת אלילים המניעה אותו.
חיפשתי את השקרים שאני מספר לאחרים ולעצמי. גיליתי אמונת שווא לא מודעת שעומדת מאחורי חטאים חוזרים. זיהיתי לחצים חברתיים לעבוד אלילים. זיהיתי שותפים ומורים לעבודת אלילים. חשפתי את השקפתה המופרכת על סוד האושר בחיים. הכרתי את דרכיה הנסתרות: חטאים נוספים שלי בתחומים אחרים הנעשים בשרותה של אותה עבודת אלילים. גיליתי שהדבר שחשבתי לאלוהים איננו אלוהים.
הכרתי במחירה הכבד, בקורבנות שאני כפוי להקריב למולך שאליו אני משועבד. בבזבוז השנים והכוחות על אל שלא יועיל, ואבדן הדרך שבא בעקבותיו. גיליתי שהמשך עבודת האלילים שלי תהרוס אותי.
קבלתי הכרעה לפרוש מעבודת אלילים. התחלתי בפרידה מעבודת אליל אחד. למדתי לוותר על רווחיה והבטחות שווא שלה לעתיד. נפרדתי בהדרגה מדרכיה. התרחקתי מעובדיה ומקומות עבודתה. גיליתי לי רשימת "לא תעשה" הכרחית לי.
הייתי צריך להתגבר על אהבה לדבר שעשה לי שירות חשוב בעבר. להיזהר לא להפוך את הפרידה מן האליל לאליל אחר. להתגבר על האנשים סביבי שאמרו לי שהשתגעתי כי אין אלוהים אחר. לא האמנתי גם למי שאמר שאי אפשר להיפרד לגמרי מעבודת אלילים.
גיליתי שאיני חייב לחזור על המשגים שלי. גיליתי כוחות שלא ידעתי לשנות את מהלך חיי. גיליתי כי תשובה ופרישה מכל מה שהייתי, כל מה שניהל אותי, אפשריים בכל שעה. אבל צריך לחזור עליהם הרבה פעמים, עד שהם הופכים להרגל.
ו. עמידה בניסיון
כשוויתרתי על אלילי הופיעה שוב המצוקה שהובילה אותי אליו וגיליתי שבחרתי בעבודתו כדי להסתיר לי בעיה יותר קשה: ניסיון שלא נפתר.
עמדתי בחיי בניסיונות לא מעטים: קשיים ואתגרים שידעתי בהם שאינם תוצר מעשי ולא צריך לחפש בהם סיבה או אשם אלא להתגייס אליהם ולעשותם.
יש לי ניסיונות שעוד לא עמדתי בהם. ניסיון מהיום, בעיה חדשה שאינה נפתרת בחזרה על מה שעבד בעבר, אתגר שאיני מתרומם אליו, הזמנה לתפקיד חדש שאני מסרב לקבל.
ויש סוג שני: ניסיון לא פתור מן העבר. משברי ילדות או בגרות שבהם אלוהים נסתר ולא ידעתי למצוא חסד והדרכה. ועשיתי לי שם במקומו החסר אלוהים אחרים.
ניסיונות שלא נפתרו חוזרים ותובעים את פתרונם. כשהם חוזרים אני חוזר להיות איש בלא אלוהים. מתפתה בקלות להשתעבד שוב להבטחות שווא של עבודת אלילים.
עמידה בניסיון לא פתור חייבה אותי להתגייסות מלאה. למדתי לעשותו משימה מספר אחת שלי ולהעמידו לפני כל אחריות אחרת בעולמי.
שאבתי כוחות מזיכרון של חסד ואמת ומצווה שידעתי לעשות בניסיונות עבר שבהם עמדתי בהצלחה.
רציתי ללמוד מכל מי שעמד בניסיונות דומים. חזרתי לגלות אוצרות בספרי הישנים: איך עמדו שם בדחייה וכישלון אבדן וביזיון. איך עמדו בענווה, בהתגייסות לצו, בסליחה לעצמם על יכולתם המעטה, בשמחה במה שיש ואפשר.
למדתי לכעוס על אלוהים. יש לנו חשבון בלתי פתור. זעקתי האילמת הומרה בתרעומת גלויה שחידשה בינינו דיבור במקומות שבהם היה לפנים הסתר פנים. אמרתי לו שהוא בגד בי, והוא דרש ממני לעמוד בניסיון. צעקתי שאי אפשר לדרוש ממני דבר שלא קיבלתי בשבילו כוחות והוא אמר: מי אתה בכלל?
למדתי להיות פחות חשוב. למדתי לדון את העולם לכף זכות.
עכשיו הייתי צריך באמת לבקש. להודות שבלעדיו אני אבוד. ששום דבר לא יעזור לי פחות מנס. לדרוש את כל החסד החסר. לדרוש שיגיד לי בבירור מה הוא רוצה ממני ובאיזה מעשה יהיה ניסיוני נפתר.
אז התברר לי יעוד מיוחד הנגלה כנראה רק במשבר שאינו עובר: להיות האיש שהתגבר. לתקן קלקול שעשו אחרים. לקבל מעשי אל, תמים בפועלו, אין עוול בעולמו.
הקושי שנדמה כבלתי אפשרי, התגלה כהזמנה לשינוי הכרחי. קראו לי לעזוב הכל וללכת למקום אשר יורו אותי ולהיות שם לגוי גדול.
ז. תיקון עולם
למסע הארוך הייתי צריך שותפים. כדי להתגבר על עבודות השווא שהכל עושים – עשיתי לי חברותא עובדת אלוהים. מסגרת של מפגשים קבועים שבה מגלים יחדיו חסד ואמת, מצוות וחטאים. אני זקוק לחברי ויש לי מתנה לתת להם: שותף שגיליתי לשיחה הפנימית שהכל מנהלים. מדריך ושומע. מאתגר וגומל חסדים.
להפתעתי גיליתי שהמסע הפרטי הזה שלי הוא צורך של רבים. שהבעיות האישיות שלי הן משבר האדם. שעבודתי על עצמי היא תיקון עולם.
פתאום התברר שבמסע הזה הייתי שליחה של חברה, ויש לי אחריות לחזור אליה עם דברים שאספתי בדרך: לחשוף את כשלון הניסיון להמליך אדם בעולם. לגלות ברבים את השיחה הלא מודעת שהכל מנהלים עם בורא עולם. לשמוע תפילות לא מודעות של עם ולעזור בעילוין. להציע את יסודות החובה שנגלו לי בחיי כרמז לדרך שהכל מחפשים. לחשוף את מחירן הבלתי נסבל של עבודות האלילים שרבים שקועים בהן ולהוכיח, בדוגמא האישית, שאפשר גם בלעדיהן. לעמוד בניסיון הפרטי לגמרי שלי שבו אני מכריע את עצמי ועולמי לכף זכות.