איך מפקחים על בעל לא נאמן

איך מפקחים על בעל לא נאמן
יאיר כספי

א.
שמה של האישה חזר והופיע לתדהמתי בקבוצת "קהילות שרות" שאמנון חבר בה, לאחר עשר שנים שהוא חוזר ונשבע לי שאין לו יותר שום קשר אתה.
אמנון ואני נשואים עשרים וחמש שנה. לפני עשר שנים גיליתי שיש לו רומן עם פקידת מבצעים בחטיבה שהוא מפקד עליה, שנמשך שלוש שנים. עמדנו להתגרש. החלטתי לתת לו הזדמנות שנייה.
אני לא מאמינה באמנון. מתקשה להמשיך לעשות את נסיעות העבודה שלי לחו"ל. בודקת לו את הטלפון. רציתי כל כך להאמין שהוא השתנה. שהאישה ההיא נעלמה מחיינו לתמיד.
הגילוי קשה במיוחד משום שהייתה לנו תקופה מצוינת בשנים האחרונות. חברות טובה. שעות רבות של אהבה.
נרדמתי בשמירה. האמנתי לו שעשה שינוי בטיפול הממושך שדרשתי ממנו ללכת אליו, והוא אדם אחר היום. אצטרך לפקח על אמנון בשבע עיניים. לקרוא את המיילים שלו. לבדוק שיחות טלפון. הוא יצטרך לדווח לי על מעשיו. להגיד בכל שעה איפה הוא נמצא. אני מאמינה שזו זכותי המלאה כאישה נבגדת שמוכנה לתת לגבר שלה עוד סיכוי שיעשה את הכול כדי להוכיח לי שהוא ראוי לאמון. אפשר שאצטרך לוותר על הנסיעות. אינני מאמינה שכל זה יעזור.
אני מפחדת לגלות שבזבזתי עשר שנים. אני מפחדת שאשאר עם אמנון עוד עשר שנים ולא אוכל לתת בו אמון. אני מפחדת שאגלה בסוף שכל חיי בוזבזו לשווא. שקר אחד גדול.
ב.
אמנון אומר שחבר משותף הכניס אותה לקבוצת השירה. הוא אומר שאין ביניהם שום קשר. חזרנו לפני חודש מטיול של שלושה חודשים מחוף לחוף בארה"ב. היא נהדר. אנחנו במקום אחר. אפשר שזה רק הפצע שלי, שנפתח מדי פעם מחדש.
כשהתחתנתי עם אמנון ידעתי שהוא "שובב" שצריך לפקח עליו. עשרים וחמש שנים אני המפקחת של אמנון. הוא מנסה לסדר אותי ואני תופסת אותו. המפקחת מנהלת אותו ואותי. גם כשהמפקחת מצליחה לכמה שנים, היא לא מחזירה לי את השקט הנפשי. אני לא מסוגלת לשמור על אמנון, ולא מסוגלת לעזוב אותו. להודות שהמפקחת נכשלה. אני עדיין מאמינה שאני יכולה לתקן את אמנון. לא מצליחה להיפרד מהתפקיד. צמצמתי את חיי לשאלה אחת: האם אמנון בגד?
למה נגזר עלי התפקיד הזה? איך חיים עם ההחלטה שקיבלתי לסלוח לו?
ג.
הרבה שנים אני רוצה לחזור ללימודים וחוששת להשאיר את אמנון לבד. בחמש השנים האחרונות ברור לי שהגיע הזמן לעזוב את החברה שאני משווקת. אני רוצה עסק משלי. יש לי את הידע והכישורים. אני לא מעזה להתגייס לבנות את עצמי כי יש לי את אמנון לפקח עליו. אני רוצה לחיות. אני רוצה לחזור לרקוד. אני רוצה לפגוש אנשים. אני רוצה להתפטר מתפקיד המפקחת שעליו אני מבזבזת את חיי.

מודעות פרסומת

ירידה לצורך עלייה:

לא אתן לו לנצל אותי
יאיר כספי

א.
יוסי הגיע הביתה בשמונה בערב וצרח כמו משוגע כשגילה שאני עומדת לצאת ואין לו ארוחת ערב. הייתי משותקת מבהלה. ויתרתי על פלדנקרייז. שיחקתי את האישה הצייתנית ונשארתי להכין לו דג.
האיש שלא בנוי לזוגיות הצליח שוב לגרום לי להרגיש אשמה. מוכנה לקבל עוד עונש מידיו. האם ההתנהגות הזו מכניסה אותי להגדרה של "אישה מוכה"? אני מפחדת שאט אט אוותר לגמרי על רצון משלי ויוסי יצליח לדכא אותי עד אפר.
ב.
אילו יצאתי לפני שיוסי הגיע, והוא היה מוצא אוכל במקרר, הוא לא היה מדבר. אנחנו מנהלים חיים מקבילים. הוא בעבודה מהבוקר עד הערב, אני בסדנאות, קבוצות לעזרה עצמית, או אצל חברים. יוסי לא מגלה בי עניין. אני לפעמים יוצאת בלי להשאיר לו כלום. דואגת להפר את החוזה הלא כתוב בינינו כדי שלא ירגיש שמגיע לו הכול.
יוסי מרוויח טוב. סמנכ"ל בחברת השקעות. דואג לכל מחסורם של הילדים. אני לא בטוחה שהסידור בינינו משתלם. אני לבד הרבה ימים. יצאתי אתו לפני חודש לארבע ימים במלון "יערות הכרמל" ולא קיבלתי כלום. הוא היה מול המחשב כי הבורסה נפלה בסין. למרות זאת משהו מרתיע אותי מגירושין.
ג.
אולי אינני מוכה, אבל אין ספק שאני מקבלת עסקה גרועה. אני מכירה היטב את המקום הזה. נדמה שזה הגורל שלי. אני משתדלת להיאבק בו ומפסידה שוב. מזהה קיפוח. מתרעמת. לא מוכנה להיות קורבן. ומגלה בסוף איך כולם מקבלים את כל מה שהם רוצים ואני לא מקבלת כלום.
אסור לשתוק, אני יודעת. אסור לי להיות ברורה מאליו. יתרגלו לנצל אותי. שינויים בחוזה איך שהוא יוצאים תמיד לרעתי. ידרכו עלי, עד שיתרגלו לא לראות אותי בכלל.
יחזירו אותי לתפקיד שאמא נתנה לי. המטפלת של אחי החולה. ילדה כנועה שלא דורשת שום דבר מאמא "שהחיים שלה קשים מאד". זו שבסוף לא מקבלת כלום.
ד.
אולי יוסי מנצל אותי, לפעמים. אפשר שהוא נותן את מה שהוא יודע לתת. אני כבר מזמן לא הילדה הכנועה ההיא. המצב לא יחמיר כי לא אתן לאיש להשתמש בי. יש לי גם אפשרות לבחור לא להישאר. אני לא עוזבת את יוסי כי אני חוששת ליפול לידיו של אפנדי אמיתי שיצפה לשרות מלא. המאמץ הבלתי פוסק למנוע ניצול לא מאפשר לי להתמסר. אני חייבת להילחם כדי שלא יעלה זיכרון של השפלה שאינני יכולה לשאת.
אני מתקשה להיות נדיבה עם יוסי, אהוב נעורי. מנהלת חשבונות, מה נתן השבוע, מה לא מגיע לו לקבל. מתקשה להבחין בין מה שקורה בינינו למשרתת שהייתי בבית אמי. חוזרת ועושה את הדבר שהציל אותי בגיל ההתבגרות. נלחמת על זכויותי. לא מוכנה לראות את מה שהוא נותן כדי שלא אצטרך לתת יותר. מתקשה להאמין לסיפורים על אנשים שנותנים אחד לשני בלי לבדוק אם זה כדאי.