איך מפקחים על בעל לא נאמן

איך מפקחים על בעל לא נאמן
יאיר כספי

א.
שמה של האישה חזר והופיע לתדהמתי בקבוצת "קהילות שרות" שאמנון חבר בה, לאחר עשר שנים שהוא חוזר ונשבע לי שאין לו יותר שום קשר אתה.
אמנון ואני נשואים עשרים וחמש שנה. לפני עשר שנים גיליתי שיש לו רומן עם פקידת מבצעים בחטיבה שהוא מפקד עליה, שנמשך שלוש שנים. עמדנו להתגרש. החלטתי לתת לו הזדמנות שנייה.
אני לא מאמינה באמנון. מתקשה להמשיך לעשות את נסיעות העבודה שלי לחו"ל. בודקת לו את הטלפון. רציתי כל כך להאמין שהוא השתנה. שהאישה ההיא נעלמה מחיינו לתמיד.
הגילוי קשה במיוחד משום שהייתה לנו תקופה מצוינת בשנים האחרונות. חברות טובה. שעות רבות של אהבה.
נרדמתי בשמירה. האמנתי לו שעשה שינוי בטיפול הממושך שדרשתי ממנו ללכת אליו, והוא אדם אחר היום. אצטרך לפקח על אמנון בשבע עיניים. לקרוא את המיילים שלו. לבדוק שיחות טלפון. הוא יצטרך לדווח לי על מעשיו. להגיד בכל שעה איפה הוא נמצא. אני מאמינה שזו זכותי המלאה כאישה נבגדת שמוכנה לתת לגבר שלה עוד סיכוי שיעשה את הכול כדי להוכיח לי שהוא ראוי לאמון. אפשר שאצטרך לוותר על הנסיעות. אינני מאמינה שכל זה יעזור.
אני מפחדת לגלות שבזבזתי עשר שנים. אני מפחדת שאשאר עם אמנון עוד עשר שנים ולא אוכל לתת בו אמון. אני מפחדת שאגלה בסוף שכל חיי בוזבזו לשווא. שקר אחד גדול.
ב.
אמנון אומר שחבר משותף הכניס אותה לקבוצת השירה. הוא אומר שאין ביניהם שום קשר. חזרנו לפני חודש מטיול של שלושה חודשים מחוף לחוף בארה"ב. היא נהדר. אנחנו במקום אחר. אפשר שזה רק הפצע שלי, שנפתח מדי פעם מחדש.
כשהתחתנתי עם אמנון ידעתי שהוא "שובב" שצריך לפקח עליו. עשרים וחמש שנים אני המפקחת של אמנון. הוא מנסה לסדר אותי ואני תופסת אותו. המפקחת מנהלת אותו ואותי. גם כשהמפקחת מצליחה לכמה שנים, היא לא מחזירה לי את השקט הנפשי. אני לא מסוגלת לשמור על אמנון, ולא מסוגלת לעזוב אותו. להודות שהמפקחת נכשלה. אני עדיין מאמינה שאני יכולה לתקן את אמנון. לא מצליחה להיפרד מהתפקיד. צמצמתי את חיי לשאלה אחת: האם אמנון בגד?
למה נגזר עלי התפקיד הזה? איך חיים עם ההחלטה שקיבלתי לסלוח לו?
ג.
הרבה שנים אני רוצה לחזור ללימודים וחוששת להשאיר את אמנון לבד. בחמש השנים האחרונות ברור לי שהגיע הזמן לעזוב את החברה שאני משווקת. אני רוצה עסק משלי. יש לי את הידע והכישורים. אני לא מעזה להתגייס לבנות את עצמי כי יש לי את אמנון לפקח עליו. אני רוצה לחיות. אני רוצה לחזור לרקוד. אני רוצה לפגוש אנשים. אני רוצה להתפטר מתפקיד המפקחת שעליו אני מבזבזת את חיי.

מודעות פרסומת

רגעי הדעת: האישה שלא החליפה אלוהים באיש

מרגעי הדעת של תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות":

האישה שלא החליפה אלוהים באיש

יאיר כספי

כשפגשתי את חגי ידעתי בו,

שאתה שלחת לי אותו.

הוא הופיע ברגע המתאים.

הוא ידע מתפילתי הרבה מילים,

הוא נענה לכמיהות שרק אלוהים יודע עליהן,

ולא נעלב אם ברגעי קרבה,

קראתי לך, במקום לקרוא בשמו.

שבועיים לאחר שנפגשנו , עברנו לגור יחדיו,

חשבתי, לתמיד.

שנה לאחר שהתחלנו לצאת הצעתי לחגי שישא אותי.

לא חשבתי שמשנה מי מציע למי.

לא חיכיתי לגבר שיכרע על ברכיו.

לא חשבתי שאסור לאישה לגלות שהיא רוצה.

לא חשבתי שאישה צריכה לשמור על כבודה.

הכבוד, האמנתי, שמור רק לך.

לצרכים שלי אני אחראית.

חגי אמר שהוא צריך לחשוב.

שאולי עוד אינו מוכן.

שאולי הוא צעיר מדי.

שלא צבר מספיק חוויות.

שלא הכיר מספיק בנות.

הייתי המומה: איך הוא מעז למעול בשליחותו?

האם לא חתם בפני על חוזה,

לקבל את כל מה שקבעת לו?

פתאום נוצר אצלי ספק קשה,

אולי חגי הוא מתנה מדומה?

אולי הוא תפילה שעוד לא הגיע זמנה?

אולי בא אלי מטעם עצמו,

ואיננו חלק מתכניתך?

חברותי אמרו שאני צריכה להיאבק עליו.

שאני צריכה לתת לזמן לעשות את שלו.

שאני צריכה לתת לחגי לגלות לבד שנועדתי לו.

שאסור לי לוותר על גבר מופלא כמותו.

שאולי לא אמצא עוד לעולם אהבה כזו.

אטמתי את אזני לכל האזהרות ולכל העצות.

מאנתי לחכות לחגי.

למחרת היום שבו ביקשתי את ידו,

ארזתי את חפצי ועזבתי אותו.

חגי שימח אותי כמו שאיש לא עשה,

כשהייתי איתו הייתה לי הרגשה שעולמי נשלם,

ודבר אינו חסר בו.

אהבתי את חגי יותר משאהבתי את עצמי.

אבל הוא לא היה כל עולמי.

אחרי לכתו באו לי ימים קשים,

של בדידות, ובכיות, וספקות.

האם טעיתי בכוונתך?

האם הייתי חסרת סבלנות?

האם בראת לכל אישה בעולמך,

רק גבר אחד שלו היא צריכה לחכות?

לא היו לך בשבילי עוד מתנות.

לא נתת לי הסבר.

לא היה מענה לתפילות.

ולא גילית לי כמה זמן צריך להמשיך לחכות.

ואם יהיה לך חתן בשבילי,

לפני שאהיה זקנה מאד.

ידעתי רק שישנה אפשרות נוראה מזאת:

להיוותר בלא האחד,

שאיתו אני מנהלת את השיחה הזאת.

בהמשך פגשתי בחור נוסף,

שאהב אותי בלא סייג.

חשבתי שצריך להתחיל להתרגל אליו,

וכבר ראיתי אותנו חיים לא רע יחדיו.

באמצע כל זאת, חגי הופיע שוב.

ואמר שחשב, והבין שעשה טעות.

וראיתי בו שאינו עובד אצל עצמו.

והוא מוכן לקבל עליו את שותפות השניים,

המוצאים אותך יחדיו.

אז הלכתי אליו.

שלושים שנה חגי הוא חסדי,

חברי, שותפי ואהוב לבי.

זכיתי במתנתך, כך נדמה,

כי לא החלפתי,

אותך, איתו.