גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים

גילוי עצמי מתחיל בדעת אלוהים
ד"ר יאיר כספי
(פורסם במוסף "שמנת" של "הארץ" 9.9.07)

הפסיכולוגיה ההתגלותית היא שיטת הטיפול המנוסה והותיקה ביותר. היא נמצאת בשימוש רצוף למעלה משלושת אלפי שנים, הנחתה בהצלחה רבה את חייהם של מיליוני אנשים, וסייעה לרבים לפתור מצוקות ולעמוד במשברים.
מסע השחזור שלה, מתוך מקורות היהדות, ארך כעשרים וחמש שנים.  בעשור האחרון היא פותחה ונוסתה במסגרת "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב, שהכשירה מאות מטפלים, וגם ציבור רחב שבא למסגרת של לימודי המשך,  בשימוש בכלי העבודה הפסיכולוגיים של מקורות ישראל להנחיית תהליכי התפתחות ומימוש עצמי.  במקביל פותח מחוץ לאוניברסיטה מרכז לטיפול העובד בכלי הפסיכולוגיה ההתגלותית.
תלמידינו ומטופלינו לומדים לענות על חמש שאלות יסוד: מה אני רוצה לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני צריך לעשות? מה אסור לי לעשות? על מה אני חייב להתגבר?

מה אני רוצה לעשות?
יש רצונות שעולים מייד. קרובים למודע. ויש רצונות שקשה להגיד. כי הם "אסורים", או "לא ראויים" חברתית. כי הם נחשבים "אנוכיים", או "ילדותיים" או "מרושעים". ובכל זאת הם שם. מבטאים צרכים עמוקים שלא קיבלו מענה.
גילוי הרצון הלא מודע מעסיק הרבה את הפסיכותרפיה. אוספים לו רמזים. מחפשים אותו בחלומות. ובעיקר – יוצרים אווירה טיפולית מקבלת ולא שיפוטית.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מוסיפה עוד דמות לחדר הטיפול: אלוהים כל יכול. כשהרצון האנושי חש בנוכחותו של זה שאין גבול ליכולתו, הוא מרשה לעצמו להתגלות ולדעת את עצמו בשלמותו.
אם יש מישהו שיכול לשמוע הכל, כי אינו כפוף לשום מגבלה חברתית ודבר לא מאיים על מקומו ומעמדו, מה היית רוצה לספר לו? אם יש מישהו שיכול לתת הכל, מה היית רוצה לבקש?
"אני זקוק לרשותה של הסמכות העליונה כדי לעשות את מה שהמשפחה או החברה אסרו עלי. אני מבקש פטור מכל מיני תפקידים שאינם שלי והטילו עלי, בלי סמכות. אני מבקש את האחד שיכול לקבל אותי עם כל החולשות. אני צריך שתסלח לי כשכל העולם לא יכול. אני מבקש שתגלה לי את ייעודי. אנא תן לי סמכות לדרוש שינוי, לא רק בגלל שאני רוצה אלא משום שאתה החלטת כזאת. אני צריך שתחלוק עמי משהו מכבודך כשאני מרגיש בזוי. אני מבקש חיבור לזמן האלוהי וחופש מהלחץ האנושי להספיק. אני מבקש התגלות".

מה אני יכול/ה לעשות?
לפסיכולוגיה ההתגלותית יש אלוהים לא מודע. אלוהים שמתנותיו נדחקו מן התודעה. היא מבקשת לשוב ולחבר אותנו לאלוהים שהיה לנו בילדות. לאלוהים שליווה והדריך בשעות קשות. היא מזמינה אותנו להכיר בכל המתנות.
אנו מחפשים אהבה לא ידועה שאפשר לשוב ולגלות אותה כאשר מתחילים להגיד תודה על מה שיש. תודה מסודרת. על כל מה שנמצא, כאילו שנשלח במיוחד בשבילך. תודה על הילד שחייך אלי באהבה. תודה על האיש שנתן לי דבר שלא היה חייב. תודה על הבריאות הטובה. תודה על תפוח אחד אדום ועסיסי.
ההודיה מוציאה את הסתמי, היומיומי, השגרתי, הנשכח והמובן מאליו, ועושה אותו נס גדול. פרק מסיפור אהבה וחיזור. מתנות  שנשלחות אלי על ידי אוהב נסתר. מפתיע ומחדש בכל יום את תשורותיו.
הפסיכולוגיה ההתגלותית מתעניינת  בשמחה. לצד זיכרונות הכאב האנושיים היא מבקשת זיכרונות של הצלחה. מה ידענו פעם לעשות נכון ואפשר לשוב ולעשותו. למצוא בו פתרון. מה אפשר ללמוד מן השמחה על חסד שנתקבל ולא נודע. על יכולת שהייתה לנו ואולי הוזנחה. על רשות או פטור שידענו לתת לעצמנו וחזר אלינו בשמחה. על ידיעה שהייתה לנו להתמודד בהצלחה עם קושי גדול, ואפשר לשוב ולזכות בה.
אנו מבקשים לגלות את השיחה הלא מודעת, שאנו מקיימים עם בוראו מאז לידתנו. שיחה שבה נודעו חסדים ותפקידים, נשמעו תפילות ונתקבלו גבולות. כשהשיחה הזו חוזרת לחיות אפשר להביא אותה למקומות שבהם אין אלוהים כעת.

מה אני צריך/ה לעשות?
הפסיכולוגיה ההתגלותית מעזה להאמין שיש למציאות תכלית ומשמעות. היא מזמינה את תלמידיה-מטופליה לדרוש אלוהים. לחקור בכוונות. לשאול: מהו מקומי הייחודי והחד פעמי בסיפור העולמי? מה נועדתי להיות?
האם יש קשר בין הסבל, הריקנות, העדר הכיוון והתקווה, ובין התכחשות לתפקיד או בריחה מאחריות?
למה יצרת אותי? לאיזה משימה? אני אוכל לעמוד בקשיים אם אדע שזה מה שאני אמור לעשות. שבתפקיד שיתגלה ימצאו אישור ומשמעות. שתהיה לנו שם שותפות.
אני מבקש רשימה: מה עלי לעשות. ואני מבקש לסדר אותה לפי חשיבות: מהו עיקר הייעוד? למה אתגייס בשמחה והתלהבות? איפה יעמוד הזמן מלכת ולא אחוש בתלאות. במה תימצא לי חרות?

מה אסור לי לעשות?
אם ניסית בכל לבך לדרוש ולשאול על ייעודך, ולא הצלחת לקבל תשובה, אפשר שאתה מפנה את השאלה לכתובת הלא נכונה.
בשל הקושי הגדול להיות מנוהלים מול האל הגדול, הנעלם ובעל הדרישות, אנו מוצאים לו תחליפים. אלוהים שאפשר לראות.  אלוהים שבו אפשר לשלוט. ובעיקר אלוהים שמסתפק בעניין אחד ופוטר אותו משאר מיני האחריות.  במקום אלוהים אנו עובדים את הכסף, הקריירה, אני הגדול, האישה המושלמת, השיטה המושלמת, הילד המופלא ועוד.
"עבודת אלילים" היא יסוד המחלה הנפשית בפסיכולוגיה ההתגלותית. בשרותה נעשים השגיאות החוזרות שאנו עושים ככפויים. היא יסוד תחושת חוסר המוצא.  כאשר האלוהים שלי שקרי אני הולך ונעשה לא אמיתי. כשאני בוחר לנהל את עצמי מול אלוהים שאינו קיים, אני הולך ונעלם.
אילו אמונות שווא עומדות ביסוד השגיאות החוזרות שאתה כפוי להמשיך לעשות?  למה בחייך נתת תפקיד של אלוהים? מה אתה עושה בשרותו של האל המדומה? מה אתה מקבל ואילו מחירים אתה משלם? (הפניה ליחיד היא פניה לשני המינים כאחת).
את תפקיד האלוהים אנחנו נותנים בדרך כלל לדברים "נעלים" שנדמים כקרובים אליו. חפש את עבודת האלילים הסמויה שלך במקומות "גבוהים".  ערכים יפים שקיבלו תפקיד מוגזם. אנשים "מושלמים". תורה המצליחה להסביר הרבה דברים. הישג שיעשה אותך גדול מהחיים.
הפרידה מעבודת אלילים עושה את השינויים הגדולים ביותר שראינו בעבודתנו הטיפולית. העצמי עובר לניהול אחר. המושא האלילי חוזר לגודלו האמיתי. מעשים בעייתיים שהיית חייב לשוב ולעשותם בשרותו של אלוהיך המדומה שוב אינם הכרחיים. אפשר להתחיל לחיות.

על מה אני חייב/ת להתגבר?
מתחת לכל נמצא משבר גדול. משבר מן השנים האחרונות, או משבר רחוק מן הילדות. משבר שלא נפתר והפך ל"טראומה". פצע החוזר ונפתח כשהלחץ עליו גובר.
הטראומה מאיימת כי נודע בה דבר קשה על מעמדנו בעולם הזה. רצית להאמין באלוהים שאוהב אותך תמיד. ונתגלה שיש לו צד נוסף. לא צפוי. לא מובן. לא הוגן. נורא לפעמים.
הטראומה מזעזעת כי אובדת בה האפשרות להאמין. לסמוך על דברים קבועים.
החוויה הנדמית כבגידתו של אלוהים קשה יותר מכל החוויות האנושיות. כי אחריה, אין יותר למי לפנות. אין אפילו למי לצעוק ולבכות.
שיקום האמונה הכרחי דווקא במקום שהיא חסרה ביותר. המהלך הזה דורש מאמץ עצום. הכרעה לסמוך. להאמין שיש תכלית נסתרת מאתנו הרבה פעמים. יש יעוד הנגלה במשברים. המושג "ניסיון" בספרות ישראל מציע לחפש בטראומה אתגר מיוחד שנשלח אליך כהזמנה אישית.
כשאנו מכריעים לעמוד בניסיוננו המגבלה הופכת להיות מקפצה לידיעה עמוקה. האל אינו נגלה יותר רק באוהבינו, אלא גם באילו שהקשו עלינו ביותר.
האנשים שהיו מוכנים לאבד את כל הביטחונות המקובלים וללכת המון שנים במדבר, קיבלו תורה. האיש שהיה מוכן, בלית ברירה, לאבד את בנו אהובו, היה לאבי האומה כולה. האיש שאיבד את כספו, בריאותו, וילדיו,  הצליח להקים מחדש משפחה לאחר שקיבל עליו להאמין בלי להבין.
אמת מזעזעת שהממנה איש אחד ברח כל נעוריו, הולידה אותו מחדש כשהיה מוכן לאבד את עצמו בידיעתה. כישלון בתכנית גדולה לימד ענווה שהביאה שלווה. האיש שפוטר מעבודה יצר דרך חדשה כשהצליח לראות בפיטוריו הזמנה של בוראו לשוב לעיקר תפקידו. האישה שהוריה דחו אותה נאלצה למצוא את השער לזה שדלתו תמיד פתוחה אליה.

ד"ר יאיר כספי הוא מייסד המרכז לטיפול התגלותי, מנהל התכנית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב,  ומחבר הספר "לדרוש אלוהים".

האלוהים שלא ידעתם שאתם יודעים

האלוהים שלא ידעתם שאתם יודעים

יאיר כספי

במלחמות ובמשברים, וקצת לפני החגים, חוזרים הישראלים ותוהים על הערך המוליך אותם להתעקש על מקומם. שואלים למשמעותו של המסע לכינונה מחדש של מדינת היהודים, לטעם בשלו הם נלחמים.
לפעמים בתוך השאלה הזו ישנה בקשה סמויה לאלוהים. בקשה רפויה. עדינה ושבירה, שנעלמת מייד עם הופעת ההערה הצינית הראשונה.
הרבה מתנגדים יש לו לבורא בתוך עמו. יש כאלו המסרבים לפנות אליו בשל כעסם על אילו המתיימרים לייצג אותו. יש מחפשי חופש שאסרו על עצמם לגלות את תלותם. יש מאמינים בעצמם ומתנגדים לכל פגיעה במעמדו הבכיר של האדם. יש כאלו שאלוהים פצע אותם, ואינם רוצים אתו יותר שום עניינים. יש שהגיעו אתו, כך נדמה,  להסדר נוח: נתנו לו יום בשבוע, חדר אחד בדירה, שבוע בחודש עם האישה וחינוך דתי לילדים, והם מאמינים שמעשיהם מבטיחים אותם מפני התערבותו בעניינים אחרים.
לאלו שלא מוותרים, לאלו המוכנים ללכת בעקבות געגועים רחוקים, ערכנו שורה של שאלות למצוא אלוהים. אלוהים הנמצא בתשוקה. אלוהים הנמצא בזיכרון הלא נודע. אלוהים בצווי שאיננו יודעים את מקורו. אלוהים הנמצא בגבול שאסור לעבור אותו. האלוהים שלא נמצא ברגע קשה, ומוכרחים להביא אותו.

השאלות שלפניכם אינן מחייבות אמונה, אלא סקרנות. רצון להאמין, אם אפשר. תקווה שיש דבר מה מעבר למוכר. הן מסכמות שנים רבות של עבודה בתכנית "פסיכולוגיה ביהדות" באוניברסיטת תל אביב, בסדנאות ותהליכי טיפול בשיטה דומה.
השאלות מתאימות לחילוניים שרוצים מפגש חופשי,ללא מתווכים, עם אלוהים. הן מתאימות לדתיים התוהים על חובתם בתחומים שבהם אין להם "עשה" ו"לא תעשה" ברורים.
השאלות מתאימות גם למי שהן מרגיזות אותו. אפשר שבכעס הזה מסתתר חשבון לא פתור עם אלוהים. עניין  שחוזר ועולה וכדאי לו להתברר. השאלות מתאימות במיוחד לעובדי אלילים. שהרי הם זקוקים יותר מאחרים לגילוי של סמכות גבוהה יותר שתשחרר אותם משעבודם לכזבים.
השאלות לא מתאימות לפילוסופים. הם יעדיפו לשאול "האם יש אלוהים". שאלה שלעולם לא תמצא אלוהים. כי האל הגדול, הכל יכול, האין סופי ולא נודע במהותו, לא יימצא בשאלה המכפיפה לנו אותו ובכך מוחקת את מהותו.
1. איזה אלוהים היית רוצים?
נשמע קצת חצוף. כאילו שאלוהים בא לפי הזמנה. אבל השאלה לא עוסקת באדון עולם אלא בקוראים. איזה תשוקה לאלוהים מפעמת בכם? איזה תקווה?
שאלתי את השאלה הזו הרבה אנשים. והתשובות חזרו על עצמן: אנשים רוצים אלוהי חסד. אלוהים הנותן חיים לבני אדם ומאפשר להם לממשם. אלוהים השומע זעקה אנושית. אלוהי אמת, המודיע את כוונותיו לאנשים. אלוהים הגומל לעושי מעשים נכונים ומעניש את הרשעים. אלוהים שלא יעמיד אותנו בניסיונות בלתי אפשריים.
ומצאתי שאלו הן מן המשאלות החשובות ביותר שיש לבני אדם. ואז שאלתי אותם:
2. מה אתם עושים עם הרצון באלוהים?
היכן אתם שמים את המשאלות העמוקות ביותר שלכם?
האם אתם מצפים מאנשים למלאן? האם אתם מחפשים איש או אישה אלוהיים? האם אתם מבקשים אלוהים בילדים? האם לא חדלתם לחפש שיטה מושלמת לחיים? ערכים או נכסים נצחיים? האם אתם מקווים להגיע יום אחד למדרגה אישית של שליטה מלאה בחיים?
מה קורה ביחסיכם עם אנשים שמהם ציפיתם להיות אלוהיים? מה קורה לאדם הדורש מעצמו להיות אלוהי? איך יוכל לפטור את עצמו מן האשמה על מגבלות יכולתו? מה יוכל לעמוד בציפיות שיש לנו מאלוהים ולא ייפול ויאכזב?
ומה אתם עושים כאשר אתם מתאכזבים מן האנשים והשיטות שמהם ביקשתם להיות אלוהיים? האם ויתרתם בעקבות אכזבה כזו על המשאלה להישמע, למצוא חסד ואמת,  להיות נכונים? האם החלטתם לדכא את הרצון הזה ונותרתם בלא אמונה. בלא תקווה. בלי רצון?
ישנה אפשרות נוספת. פחות בעייתית מן השתיים הקודמות: לאסוף את כל המשאלות הגדולות שיש לנו מעצמנו ומאחרים ולעשותם בקשות אליו, למי שאפשר ויוכל לשמוע את כולם, למי שעשוי, ברצותו, לתת אותם.
3. מהי תפילכם?
תפילה הנותנת לרצון גדול נתיב להתגשם. תפילה שאתם נושאים עמכם ליומכם. תפילה הנושאת ומעלה אתכם ושומרת שלא תשקעו, שלא תוותרו על תקווה רחוקה. לשוב ולחדש את העבודה.
שאלנו שלוש שאלות על אלוהים הנגלה ברצון. עתה נעבור לפגוש את אלוהים המופיע בזיכרון. אני מאמין שפגשתם אותו מזמן. אבל אפשר שלא למדו אתכם לזהות את הסימנים האופייניים.
4. האם פגשתם אנשים שהיה להם אלוהים?
שליחים של דבר גדול  מהם. אנשים שידעו אלוהים והתחלקו בו אתנו, בלי משים. אנשים שהכירו לנו אותו, גם אם לא קראו לו בשמו. אנשים שהמפגש עמם היה חוויה מכוננת על אפשרות או תפקיד המזומנים לכם.
איך יודעים שיש למישהו אלוהים? מה עושים אנשים שיש להם אלוהים?
למשל: הם היו בני אדם במקום שבו לא היו אנשים. הם היו נאמנים לאמת גם כשדרשה מהם לעשות דברים לא משתלמים. הם לא שמו עצמם במרכז הדברים ונתנו הרגשה שיש משהו גדול מהם שאותו הם משרתים. הם התחלקו במה שיש להם כאילו שישנו מקור שאינו נגמר המתחלק אתם.
5. מתי היה לכם אלוהים?
ברשות לקבל מתנה שנועדה לכם. בידיעה צלולה. בתודעת חובה ברורה, שלא נודע מקורה. באומץ יוצא דופן לעמוד על האמת. בגבול שקיבלתם על עצמכם. בעונש, שידעתם שמגיע לכם. ביכולת מפתיעה להתחלק במה שניתן לכם. בביטחון הבא מאמונה.
עוד לא פגשתי אדם שלא מצאתי בו ניצוץ של דעת עליון. מעשה אחד נכון שעשה, מתוך הכרה שיש לו חובה. מתנה שידע לזהות את מקורה ("זה ממש נס שנעשה לי"). לרוב האנשים יש יותר אלוהי
ם ממה שהם יודעים.
6. לאיזה תפקיד אלוהים מזמין אתכם?
מה אתה רוצה מאתנו, אנחנו שואלים אותו. כל הזמן. מה אנחנו אמורים לעשות?. אבל מסתירים את מכותב השאלה. שואלים מה החוק אומר, מה מקובל לעשות, מה הדת מצווה, מה רוצה האישה. ובעצם, מתכוונים לסמכות יותר גבוהה. מה הייתה פה הכוונה? למה דווקא אנו קיבלנו כזאת בעיה? או למה דווקא אנו קיבלנו הזדמנות כל כך גדולה? לשם מה?
מה אלוהים רוצה מכם? איך אפשר לדעת מה הוא רוצה? צריך לשאול אותו. לאסוף רמזים: אילו אפשרויות נתת? אילו אמצעים העמדת? מה אתה מאפשר? מאיזה אמת אינך נותן לנו להסתתר? לאיזה תפקיד מיוחד אתה זקוק דווקא לנו? מה אתה אוסר?
כדאי להתחיל להתאמן על פרוש הכוונה האלוהית בשאלות קטנות: מהי מצוותי בעניין המסוים הזה המעסיק אותי? ותמיד להישאר בעולם האחריות המעשית ולא לברוח לשאלות גדולות מדי.
דרישת האלוהים החופשית מאתגרת כללים חילוניים ודתיים. החילוני שוקל לקבל עליו סמכות הנמצאת מעליו. הדתי שוקל את האפשרות שחלק מחובותיו אינו מצוי ברשימות שהעבירו לו אבותיו.
תודעת החובה, המותר והאסור, בונה אותנו כבני אדם. קהלת אומר שהאדם הם הדברים שהוא יודע שמוטלים עליו והוא עושה אותם: "סוף דבר, הכל נשמע (העלינו את כל הספקות וההתנגדויות שמענו את כל התאוריות ולא הגענו לכלום) ולכן…"את האלוהים יירא אות מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".
מתקשים למצוא מעשה נכון לעשותו בעניין המעסיק אתכם? נקרעים בין שתי תחושות חובה סותרות? כאשר דבר והיפוכו נראים נכונים אפשר שיש לכם שני אלוהים.
מיהו האמיתי מביניהם?  משרתם של שני אדונים עושה דברים והיפוכם או משותק ואינו מסוגל לפעול עד שיגלה למי הוא מחויב בנאמנות, ומי אינו אלוהים בכלל.
7. ממה עשיתם אלוהים, ואיננו אלוהים?
אלילי חיינו בחלקם סמויים מעינינו. בחוויה הפנימית אלילינו נתפסים כנעלים, כמי שיש בהם דבר מאלוהים. מה אתה חושב לנעלה, ובכל זאת איננו אלוהים? מהו בעיניך "סוד האושר" בחיים, ועל פסלו של איזה אליל אפשר היה לכתוב את הסיסמה שלך?
8. מה אתם מקריבים לאלילי השווא שלכם?
איזה תפקיד בעייתי כופים עלינו הדברים שמהם עשינו אלוהים?
לעבודת אלילים יש מחירים קשים: בזבוז של שנים. מלחמות שווא.ויתור על צרכים חיוניים. הליכה במעגלים. אבדן עצמי. שבר משפחתי וחברתי. מה אתם עובדים במקומו ובאילו מחירים?
9. איך תשתחררו משעבוד לעבודת אלילים?
מזהים מעשים הנעשים בשרותה. טקסים אופייניים של עובדיה. קורבנות שאנו מקריבים לה. שותפים לעבודתה. ופורשים מכל אלו. אם יש בה משהו ראוי, למשל, "אהבה" או "ארץ ישראל" משיבים אותה למעמד של ערך אהוב, במקום אליל העומד מעל לכל.
10. איפה אין לכם אלוהים?
באילו מקומות וזמנים אתם מרגישים לגמרי אבודים, בלא חסד, בלא דרך, בלא סימנים? מהו קושי שבו אינכם עומדים. מצבים בהם אינכם מוצאים תפקיד. נאלמים. נואשים. מוצפים. מתפרצים. מתפקרים. נמנעים. פורשים. מהו פצע שאינו מניח. מקום סדוק. מקום אבוד. מקום האימה. הריק שבגללו עשיתם אלוהים מדברים אחרים.
11. מתי איבדתם אלוהים?
באילו מקומות וזמנים הייתם זקוקים לו מאד, ולא היה בכלל? מתי חסד נעדר?
תפילה לא נשמעה? איפה שקרו וחטאו לכם ועבדו אלילים ושלחו אתכם לשאת בכל העונשים?
למי מהאנשים שפגשתם לא היה אלוהים, לא היה חסד, לא היה אמת ולא היו רחמים?
כאן ראוי לומר שלמחבר אין נוסחה למצוא אלוהים (הוא רצה מאד למצוא כזו ולא עלה בידו). גם אין לו יותר אלוהים מאשר לאנשים אחרים. הוא יצא למסע הזה דווקא משום שנטה לאבד הרבה את אלוהיו. ואבדותיו היו קשות מנשוא והשאירו אותו לגמרי לבדו. על כן נאלץ לחפש ולחקור את הדרכים שבהם משיבים אלוהים למקומו. ללמוד מאנשים שיש להם אלוהים ואינם זקוקים להרבה השתדלויות כמותו. ללכת לספרים ולחפש את המקומות והדרכים שבהם אנשים שאיבדו אלוהים שבו ומצאו אותו.
12. איך תשובו ותמצאו אלוהים במקום שבו אינו?
עמידה בניסיון לא פתור מזמינה הבנה חדשה של מעמדנו בעולם. גילוי שלא אנו לבדנו מנהלים  את מופע חיינו. עשינו תכניות. הכל היה מובטח וברור. ופתאום מוליכים אותנו לכיוון אחר. קוראים לנו למשימה שלא הכרנו. אנחנו מתנגדים. דורשים בעלות מלאה על מסלול חיינו. והניסיון הלא פתור אינו עוזב.
איזה אמת חייבים לקבל כדי להשיב אלוהים למקום שממנו נעדר? אילו יכולות חדשות צריך ללמוד? מהו עיקר האתגר? איזה חסד עומד לרשותכם? מי תהיו כאשר תעמדו בניסיון? איזה ייעוד מיוחד נגלה במקום הקשה ביותר?
יש תקווה. צדיקים שהעזו להתמודד עם המקום הנורא מדווחים: "גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי".
שאלנו את שאלותינו בלשון רבים. אפשר, כמובן, להתחיל את המסע הזה באופן אישי וללכת בו דרך ארוכה אדם ואלוהים. אבל ישנו רגע שבו היחיד זקוק לעם. הניסיון לפענח כוונה אלוהית היה אצלנו מאמץ קבוצתי, מפעל לאומי. לזאת צריך יהודים. זה הדבר שפעם היינו לו מומחים. זה היה יסוד השרידה שלנו הרבה שנים: חזון היום שבו נשקם את בית המלאכה, בית היוצר לנשמת האומה, בית המדרש לתורת חיים.