אבן זרוקה במדבר

האם יש מישהו בעולם שמקשיב?
יאיר כספי

א.

אני מקשיב כבר עשרים דקות לאיש שפגשתי באירוע השנתי של בית הספרים הלאומי שבו אני עובד. הוא לא מעניין אותי. אני חושש לעצור את שטף דיבורו שמא יפגע.
אינני מנסה להעביר את השיחה אלי. לצפות שהאיש יקשיב למה שיש לי להגיד. מסוכן מדי. אני לא יכול לשאת את הרגעים שבהם עיניו של מי שאני מדבר אליו נעשות מזוגגות, או שהוא מפהק. אני משתתק מיד כשנדמה לי שאני לא מעניין מישהו. אני לא מכריח אף אחד להקשיב לי. אני לא יודע להגיד אם יש אנשים שרוצים להקשיב לי. אני לא יודע אם מישהו בכלל מקשיב למישהו. אם מישהו שם לב.
אינני יודע אם לא מקשיבים לי כי אני לא מעניין, או כי אינני יודע לבטא את עצמי. אני לא מעז לשאול כי התשובה עלולה להיות מאד לא נעימה בשבילי.
אני עלול לגלות את מה שחששתי ממנו תמיד. שאני לבד בעולם. שאני לא קיים. אבן זרוקה במדבר. לא עושים לה כלום. היא לא עושה שום דבר. סתם מונחת שם. קיומה לא נודע.
ב.

אם אנסה לדבר על עצמי יש כמובן סיכון מסוים לגלות שהאיש מרוכז בעצמו ולא יכול להקשיב. אפשר שיתעניין, אבל רק בנושא מסוים שרמז עליו. אולי יתעניין, רק לכמה דקות, ואחר כך יעבור לדבר עם אנשים בשולחן אחר. כדי שאוכל לדבר אצטרך לשאת סיכון כואב בשבילי. כל תגובה שאיננה מתעניינת במה שיש לי להגיד תעליב אותי.
יעלה זיכרון הבית שבו איש לא הקשיב. הייתי עוד ילד. הספרים שהיה צורך להביא לבית הספר היו ארוזים בתיקי. על ידם היה מונח כריך. בגדי היו נקיים. אף אחד לא שאל מה קרה היום בכיתה. איש לא ידע להגיד אם אני שמח או עצוב. אבן זרוקה במדבר. לא מפריעה לאף אחד. לא מצפים ממנה לשום דבר מיוחד. לא כועסים. לא מאוכזבים. לא מתרגשים מתעודה טובה מאד. אין טעם להרחיב את הדיבור על מה שקרה שם. לא קרה דבר.
האלוהים שלי בסדר. דואג לפרנסתי. שומר עלי. מתגמל אותי על נדיבותי. אין לו אוזניים. לכן אין טעם לדבר אליו. אפשר שצריך לצרוח כדי לגרום לו להקשיב. אפשר שצריך להפר את הסידור הישן. לריב. לדרוש אלוהים אחרים. להתחנן לסימן שפעם שמע. אפשר שיהיה כואב עוד יותר לגלות בית שבו אנשים מקשיבים. כאילו אין בכך דבר מיוחד.
ישנו תפקיד למי שלא הקשיבו לו. ישנו תיקון לא צודק והכרחי המוטל עלי: ללמוד להבחין במי שמתעניין. לגלות במה הוא מתעניין. למצוא נושא משותף. לזכור את אלו שהקשיבו. להבחין בינם לבין אלו שלא היה להם עניין. מיומנות ראשונית שאני חסר. איך משוחחים עם מישהו שאולי יש לו ואולי אין לו עניין במה שיש לי לומר.