התגלות בשמחת ילדות חלק א'

 

מרגעי הדעת של תלמידי פסיכולוגיה ביהדות:

התגלות בשמחת ילדות (חלק א')

יאיר כספי

שלוש מתנות ממתינות לאדם בעבר. הראשונה היא אפשרות אשר רק לעתים נדירות מתקיימת ביקום: עולם שחיים יכולים להתפתח בו. השנייה היא הזמנה  ייחודית שקיבל  אדם ללמוד דבר על סוד היצירה. מתנה שלישית מחכה לאדם בעברו האישי: שם משמותיו של בוראו שנגלה לו בילדותו.

 זיכרון  שמח משנות חייו הראשונות של האדם מבטא בדרך כלל יסוד שהיה בבית, במשפחה, בשכונה, או בידי נציג כלשהו  של הבורא שמילא תפקיד, לפעמים יותר חשוב יותר ממה שידע, בעולמו של הילד הזה.  אנו זוכרים אירוע מיוחד המבטא כנראה מספר רב של חוויות דומות. זיכרונות אלו מתעדים את הדרך שבה הועברה תכונה חשובה או הוענקו כישורים לעתיד. לפעמים שמחת הילדות היא יום אחד שבו לא התקיים הקלקול  הרגיל שהיה בבית. זיכרון מן הסוג השני מכיל בתוכו רמז יקר לאפשרות שנתן בוראו בעולמו, ובו תיפטר מצוקת הבוגר.

 פענוח שמחה הילדות יגלה אלוהים שיש לך. יסוד מן הבריאה שחלקו עמך. צליל מן הקול האלוהי שלמדת לשמוע. סגולה שהועברה אליך והיא יסוד כוחך. שליחות שנתקבלה והיא המקום שממנו אתה פועל בהצלחה. הדבר שאותו אוהביך מבקשים בך.  

 התרבות שעשתה את האדם אדון בעולמו לימדה אותו שהכול מגיע לו. לכן, כשהוא נזכר בילדותו, עולים לו בעיקר המקומות שבהם לא טיפלו בו בהתאם למעמדו. בהמשך מסענו נלמד לזהות פציעות ישנות שלא נפתרו וממשיכות לנהל אותנו. כדי לרפאן צריך להכיר תחילה את המצב המתוקן: איך נראה החלק הזה באישיות כשהוא פועל כהלכה.

 מה ידעו לתת לך האנשים שגידלו אותך? מתי שימחו אותך? היכן זה קרה? מי שימח אותך? מה קיבלת במתנה? איזה רצון נענה? מה עשו נכון אתך? מאיזה אמונת שווא נפרדו כדי שיוכלו לתת לך? באיזה קושי או אתגר עמדו בעלי שמחתך?  התשובה לשאלות האלו תגלה את בעל ביתך נחבא בזיכרון שמחה קדומה. מי שימצא אותו מוזמן לסמנו בצבעים עזים, כדי שידע לזהותו בפעם הבאה שיבוא. כל איש היה אהוב באופן כלשהו. מכיר רגע אחד לפחות שבו חלקו עמו משהו ממתנות הבורא לעולמו. הרגעים האלו יקרים מפז. נחבא בהם פתרונה של חידה. 

 איסוף ניצוצות הדעת של תלמידינו גילה לנו מבחר יסודות חיבור בין אדם ואלוהיו, שאנשים קיבלו בילדותם, והיו לנכסי היסוד שלהם. האם תמצא ברשימה מתנות משלך? מה מן הרשימה חסר בעולמך?

 המשביע

האיש היודע את השפע, שפגשנו ב"איש ההולך בעולם עם כרם" אינו זקוק לאגירה בלתי פוסקת של אמצעי קיום כדי להרגיש בטחון. הוא יכול לעמוד בניסיון אימת המחסור בלא שהיא תנהל אותו. מכיר דבר שלא נגמר. רצון למלא מחסור. מקום בו אפשר לקבל את כול הצרכים. שמחתו מעוררת בו רצון לחקות את בעל חסדו. לזהות ולמלא מחסורים אנושיים.

האנשים שזכו להכיר את השפע מתחלקים בו בקלות. מפתיעים אותנו בנדיבות. דבר אינו נלקח מהם כשהם נותנים. נותנים דבר שהם כל העת מקבלים. יודעים מעיין שמימיו אינם נגמרים.

ההרגשה שהיש לעולם לא יגמר, אפשר שתתקיים בבית שחיים בו בצמצום. ויש בית עשיר שילדים יוצאים ממנו עם תחושת רעב גדול. השפע תלוי חלקית בלבד בקיומם של אמצעים. השפע צריך אלוהים.

 הווה

"אבי הולך לפנים ואמי מאחור. ואני בתווך, ביניהם, שוכב על המיטה שהם נושאים מן הפעוטון של בני הארבע לפעוטון של בני החמש. כך היה נהוג בקיבוצנו להעביר את הילדים ללינה המשותפת בקבוצת הגיל הבאה שלהם.

 היה להורי באותו היום זמן בלתי מוגבל בשבילי. הקשיבו לבקשתי להיות אתי במעבר. נשאו אותי כאילו אני אדונם. לא דרשו מן הפעוט להיות עצמאי. ידעו שנוכחותם הכרחית כדי שיפנים נוכחות גדולה מהם.

 כשהתגייסתי לצבא הגעתי לבסיס הטירונים וראיתי חיילים שנראו כאילו עולמם נחטף מהם. אני באתי רגוע, עם המיטה מבית הילדים. אבי ואמי ואתה ניצבו על ידי בשנתי. החלפתי הרבה בסיסים בצבא. לפעמים זרקו אותנו בהתראה קצרה למאהל בשדה. תמיד מצאתי לעצמי כר, או קיטבג צבאי להניח עליו את ראשי. בכול חור היית אתי".

 שומע תפילה

 "לא הלכתי לגן. לא רציתי. אמי הרשתה לי להישאר בבית עוד שנה. היינו עושות ביחד קניות. מבשלות. מנקות. לאמא הייתה רשות באותה שנה להקשיב לצורך פרטי ולא מקובל שלי.  בשכונתנו כולם הלכו לגן חובה.

 באותה שנה למדתי שלבקשתי יש בעיניך חשיבות רבה. שהעולם יכול לפעמים להתנהל לפי צרכי הילדים, או האמהות, שעוד לא מוכנות להיפרד מהם.

 בשנה ההיא קיבלתי רשות שהולכת עמי להקשיב לרצון גם אם אינו מקובל או מובן לסביבה. גיליתי אותך, שומע תפילה.  בשנה שעברה נסעתי לחודש לסין עם קבוצה. לאחר שבוע הרגשתי בודדה. התקשרתי ליוסי אישי, הוא עזב הכול ובא".

 מי שפגש בילדותו שליחים ששמעו לתפילתו מעז לרצות. יודע לשאול. מאמין שיש סיכוי לבקשה גם אם היא לא מקובלת או לא אפשרית, לכאורה.

 

אוהב

"לא זכרתי שום שמחה בילדותי. שנים רבות התעקשתי שהכול היה נורא. כששמחתי הופיעה,  הבנתי: לא זכרתיה כי היא הייתה אסורה.

 גדלתי בצפון איטליה. בקיץ הורי היו שולחים אותי לקייטנה בתנאי פנימייה בשוויץ. פעמיים או שלוש במהלך אותו החודש אבי היה בא לבקר. אכלנו במסעדה. טיילנו ביער. צחקנו בלי הפסקה. אבא התפעל ממני בלי הפסקה. הרגשתי שאין לו שמחה יותר גדולה מאשר להיות אתי.

 רגעים כאלו היו לנו רק מחוץ לבית. בבית הייתה אמא שאסור היה לי, אפילו לרגע, להיות חשובה ממנה.  בשוויץ אבי עבד אותך. הכיר לי אל שנמצא מעל אמי.

 אהבתך שבאה אלי באמצעות אבי נשארה עמי. גילתה  בי דבר המושך את הלב. נחמד להיות אתי. הכירה לי אוהב שאין לו צורך באף אחד אחר, כשהוא עמי. נתנה לי רשות לבקש אהבה מיוחדת לי. ידעתי בעקבותיה להאמין לבחור שאהב אותי. לא ניקרו בי הספקות שהיו לכמה מחברותי: האם הוא יישאר. האם הוא יסתפק רק בי. כשילדי התחרו על אהבתי ידעתי לאהוב כל אחד מהם, כאילו היה יחידי.

מודעות פרסומת

עיקר המשאלה האנושית – חנות הקסמים (חלק ב' מתוך 3)

עיקר המשאלה האנושית, חלק ב' (מתוך 3)

חנות הקסמים

יאיר כספי

מהי חנות הקסמים?

בחנות הקסמים משחררים את הרצון הסתום, העמום, הנתון בכבלים. הרצון הנסתר מבעליו, לא ידוע כלל, לעתים. החנות הוקמה למען תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות"  שלא יודעים מה הם רוצים. או יודעים לבטא רק רצונות כלליים ומופשטים שאין סיכוי לממשם במצב צבירתם העמום: "שהיה לי טוב" , "שלא יהיו לי בעיות"'. או יודעים לרצות רק בשביל אחרים: "שהילדים יהיו מאושרים". או יודעים לבקש כוח למלא חובה שאולי אינה שלהם.

איך קונים בחנות הקסמים?

בכניסה לחנות, על יד דלפק ומחשב, ניצב מחסנאי יעיל, המסוגל, בכמה הקלדות מהירות, למצוא את מיקומו של כול מוצר. יש לתאר בפניו את המוצר על תכונותיו בפירוט רב. המחסנאי, איש מעשי, אינו מבין מילים מופשטות. מי שיבקש, למשל, להיות מאושר, יתבקש לתאר בפירוט מרבי איזה הרגשה הוא מבקש: להרגיש שמח, או להרגיש אהוב, או להרגיש רצוי בעולם, או להרגיש נחשק. ואחר כך לחשוב על מוצר, או דמות אנושית, או אישור, או כלי מיוחד, שייצור אצלו את התחושה המבוקשת.

אם תזמין אוטו חדש ישאל המוכר איזה דגם, איזה יצרן, כמה כוחות סוס, איך תיראה המכונית, מה תדע לעשות? ובעיקר: מה תהיה הרגשתו של האיש היושב במושב?

מי שיבקש להיפטר מחרדותיו יתבקש לתאר את המבנה,  או מערכות ההגנה, או סוג השומרים,  שבעזרתם ירגיש בטוח מאד.

צריך לפעמים להתעקש עם המוכר. לא למהר. לדרוש את הדבר המדויק. המושלם. זה שיסתום את החור. זה, שאם יינתן לא נצטרך יותר לחפש דברים אחרים.

"אני רוצה אישה" היא דוגמא לבקשה שצריך לפרט: אישה עם גוף כזה או אחר. שתאהב אותי בלי גבול. תסלח ותקבל.

ואז, אפשר, שבדרך אגב, ישאל אותך המוכר את השאלה החשובה ביותר של הביקור: מהו הדבר שאתה מקווה לקבל מן האישה הזאת? באיזה אופן היא תשלים לך את מה שבורא עולם החסיר?

אילו מוצרים יש בחנות הקסמים?

בחנות הקסמים קיימים כל המוצרים שאנו מכירים מכל החנויות שבהם היינו אי פעם. וגם כל המוצרים שישנן בחנויות או סוכנויות שאליהן לא נכנסנו מעולם. כל סוגי המאכלים, הבגדים, הרהיטים, המכוניות, המטוסים, המחשבים, התוכנות, הבתים, המקלטים ועוד.

 בנוסף למוצרים המופיעים בקטלוגים של כל אתרי האינטרנט שבעולם, אפשר להזמין בחנות הקסמים פריטים הדורשים ייצור מיוחד, לפי צרכיו החד פעמיים של הקונה. לחנות מעבדה גדולה ומפעל משלה היכולים לייצר כל דבר לפי הזמנה.

בחנות הקסמים ניתן גם לקבל מוצרים שהטכנולוגיה הדרושה לייצורם עדיין לא פותחה. דברים שלכאורה אינם קיימים או אינם מתקבלים על הדעת בכלל. איש כמותם לא ראה. למשל: כורסא סלונית שהאם היושבת בה אינה נראית לילדיה, ואינה שומעת אותם, והם  אינם יכולים להפריע לה כשהוא יושבת בתוכה, זקוקה למנוחה. או, מקלט אטומי במעמקי האדמה שלא יינזק משום פצצה בעולם, וירגיע את אימתה של ילדה שעדיין חייה בשואה.

לחנות מחלקה מיוחדת להיתרים, פטורים וזכאות. במחלקה יושבת ועדה שבה חברים בעלי סמכות גבוהה. הוועדה מוציאה שלושה מיני מסמכים:

פטורים,  כמו "הרינו לאשר כי בשל מגבלות שרחל סובלת מהן לאחרונה, ותועדו בפנינו, רחל פטורה למשך שלושה חודשים מהקשבה למצוקות של אחרים. פטורה מביקורים אצל קרובי משפחה תובעניים. פטורה אפילו מהתעניינות במחלות של בנה. אישור זה ניתן להארכה לפי הצרכים".

זכאות, כמו "הרינו לאשר שחיים זכאי לאהבה. זכאי לאישה. זכאי למגע. זכאי לתשוקה. זכאי להתפעלות רצופה. זכאי לקבל את מתנתו במנות המתאימות ליכולת הקבלה".

היתרים, כמו "לאחר ששמענו את נסיבות חייה המיוחדים הרינו מתירים בזאת לשושנה את הדיכאון, עם כל הסימפטומים הדרושים. שושנה רשאית להראות אישור זה לכל מי שמפקפק בחוקיות דיכאונה, או תובע ממנה להשתתף בפעילות שהיא מעבר ליכולתה. הרינו להכריז כי צער כמו שיש לשושנה, אי אפשר לו בלא אבלות ארוכה".

אחת המחלקות שקשה לאנשים להאמין בקיומן, עד שהם נכנסים בדלתן, היא המחלקה להורים, אחים, ילדים ובני זוג חילופיים. במחלקה הזו מבקשים אב או אם או אחים שישלימו חלקים חסרים בבני המשפחה המקוריים. מבקשים ילדים, כמו שרצינו שיהיו. או בני זוג שיספקו לנו את כל הצרכים.

לצורך הכנת ההזמנה ניתן להיעזר בזיכרון מסוים: הייתי רוצה אמא כמו אמא של חברה, ששמחה תמיד לקראתי כשבאתי לביתה, כאילו לרגע זה חיכתה. אני מבקש אב כמו אבא של חבר, איש מצליח בתחומו, שלימד את בנו להגיע להישגים טובים משלו. אם כמו חותנת שקיבלה אותי כחברה קרובה, ושיתפה אותי בסודות הרפתקאותיה ואהבותיה. אב כמו מורה שהייתי אצלו, בלא קשר להישגי בלימודים, התלמיד הטוב בכיתה. אח כמו אח מאם אחרת, שחולק עמי כאב ישן, כאילו גדל עמי באותו בית אומלל.

אני רוצה אבא כמו של רוני, שתמיד היה בצד שלו, כשניסו בקיבוץ לרמוז שהילד שונה משאר החבורה. אמא כמו של ציפי, שהתפעלה ממנה, והזדהתה איתה, ונתנה בה אמון גמור. אבא כמו של יוסי שאוהב ומכבד אותו כשהוא מצליח, ואוהב ומכבד אותו כשהוא מפסיד. וסבא כמו של מאיר, שהיה לו כרם שלא נגמר.

כמה זה עולה לי?

הקנייה בחנות בחינם, לכאורה. כלומר, אין צורך במזומנים או באשראי, אבל צריך לחוש, לפעמים לראשונה, את המקום החסר, השבור, החלול. צריך להעיז להרגיש, לרגע אחד לפחות, רעב גדול. תשוקה, כמיהה, געגועים לדבר שהיה ואבד או אף פעם לא היה. רצון אסור. לא מקובל. משהו שאיש מעולם לא קיבל. או דבר, שאילו היה בעולם, הכול בו היה מושלם. צריך, לרגע קט, להאמין שיש מקום שבו יכולים ורוצים לתת לך את מה שאתה צריך באמת.

איפה נמצאת חנות הקסמים?

את הכתובת מקבלים בדרך כלל ברמזים ממישהו שמכיר. מישהו שמעז לרצות ולבקש דבר גם אם כול העולם אומרים שהוא אסור או אי אפשר. סניפים ישנם בכול עיר שבה מעיזים להתפלל באופן חופשי וישיר, להצהיר על הזדקקות ותלות גמורה בבעל הדבר.

ניסיתי ולא הצלחתי למצוא את המקום.

יש אנשים שאינם מוצאים את חנות הקסמים. מגנים על עצמם עם רצון מופשט או לא מבורר. יש מביניהם שקברו את רצונם ואינם זוכרים עוד שהיה להם אחד שפעם הניע אותם. יש שצמצמו כמיהה לרצון קטן שאפשר למצוא בכל מקום: ממתקים למשל. כאב הרצון היודע את מבוקשו, ואפשר שלא יקבלו, נדמה כגדול מכפי כוח נשיאתם. להם מוצע להתחיל במשאלות קטנות: אילו יכולת לקבל את המיטב שבעולם מהו המאכל שיספק אותך? איך יוכן? מי יבשל? ואולי אין זה המאכל או דרך הכנתו, אלא משאלה שיעשה במיוחד בשבילך, ויינתן ללא מחיר?

האם אפשר לקנות כמה שרוצים?

כן, מותר. מותר להתרגש מגילוי המקום. להתלהב. לבקש יותר. לחזור כמה פעמים עד שמוצאים את הדבר הנכון. אבל צריך גם להיזהר.

יש אנשים שמצאו את חנות הקסמים, והם אוספים, ללא הפסקה מכוניות, בתים, נשים וגברים, תארים ואישורים. יודעים לכאורה בדיוק מה הם רוצים. יודעים ותובעים לעצמם ולא מוותרים עד שמשיגים.

בכול בוקר הם קמים וזורקים לפח את מה שאספו אתמול. ומתייצבים לבקש דברים חדשים. לשדרג, לשפר. לקבל יותר. ואינם יודעים שיבקשו דבר אחר. שפוטים למאסר עולם בחנותם. לא יקשיבו לבקשה נוספת בתוך רצונם. העולם הוא קניון בשבילם. ואין בו אלוהים.

חנות הקסמים, חשוב לזכור, היא רק שלב בסולם. המקום שבו לומדים לזהות צרכים לא מסופקים שיוכלו להתממש באמת רק בבקשת דבר החסר בחיבורו של אדם לבורא עולם.

איך אדע אם קיבלתי את המוצר הנכון?

לפני שאתה יוצא מן החנות עצור לרגע ושאל: האם קיבלתי את הדבר הנכון? המושלם? מה שהייתי צריך?

האם מה שאני זקוק לו הוא מוצר? ואולי הוא דבר שלא קיבלתי, ואיני מעז להאמין שהוא אפשרי או שרוצים לתת לי אותו? מהו הדבר,  שאם יינתן, לא אצטרך לבוא אל החנות יותר?

ואז אפשר שתגלה כי החנות נמצאת קרוב אליך. ובעליה נדיב, מוכן לתת לך הרבה יותר. ומתנתו נשארת אתך גם מחר. אין צורך לשדרג, לשפר, להחליף למוצר אחר.