נפתחה ההרשמה למחזור י"ט של "פסיכולוגיה ביהדות"

פסיכולוגיה ביהדות
מחזור י"ט: תשע"ז – תשע"ח
2018-2017

תכניות באזור ירושלים ובתל אביב

מנהל: ד"ר יאיר כספי

פסיכולוגיה ביהדות היא תכנית להתפתחות אישית הנעשית בעבודה קבוצתית. התכנית מזמינה לעצור לרגע את שטף החיים. להתבונן. להתרכז בדברים החשובים. לראות אפשרויות במקום לעשות עוד מאותו דבר. לפגוש אנשים ולמצוא עמם את חכמת הקבוצה וללמוד שפה ישנה-חדשה.

התכנית משלבת את הישגיהן של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הקוגניטיבית, והחיובית עם כלי העבודה הפסיכולוגיים שהתפתחו מן המקרא, דרך התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות ועד הספרות העברית. פסיכולוגיה ביהדות פעלה במשך עשר שנים באוניברסיטת תל אביב והפכה לפני תשע שנים למכון עצמאי. כאלף בוגרים, מכל תחומי העשייה, חילוניים כדתיים, סיימו את התכנית ב – 19 שנותיה.

שיטת העבודה שנתגבשה הובילה רבים מהמשתתפים לתהליכי שינוי משמעותיים .העבודה נעשית דרך פיתוח היכולת לספר מחדש את סיפורי החיים של המשתתפים ואינה מותנית בלימודים קודמים כלשהם. התכנית מפעילה קבוצות עבודה של ערב ובוקר הפועלות לאורך השנה. ההשתלבות בקבוצות אלו נעשית דרך הצטרפות לתכנית המבוא.

תכנית המבוא

בתכנית המבוא לומדים:

  • לגדל שמחה על ידי הכרת העולם כמתנה.
  • למצוא שאלות המגלות מעשה נכון.
  • לזהות שקר שאנו מספרים לעצמו ואמונת שווא המקיימת אותו
  • לגלות ניסיון לא פתור שהימנעות ממנו מנהלת את חיינו.
  • להקשיב לרצון שאסור לוותר עליו.

המפגשים השבועיים, בני ארבע שעות כל אחד – מתחלקים לשלושה חלקים: – שיעור מבוא לכלי העבודה, עבודה בקבוצות קטנות (חברותות) וסדנה קבוצתית. תכנית המבוא בת עשרה מפגשים נפתחת כל שנה בסתיו. תכניות פסיכולוגיה ביהדות מועברות על ידי ד"ר יאיר כספי ביחד עם מנחי פסיכולוגיה ביהדות.

שיטת העבודה של פסיכולוגיה ביהדות פותחה על ידי ד"ר יאיר כספי (המרפאה הפסיכיאטרית של הדסה, שירות המבחן למבוגרים, האיגוד הירושלמי למאבק בסמים, שרותי בריאות הנפש של "מכבי" ו"מאוחדת", אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית).

מבוא עיוני לתכנית נמצא בספר "לדרוש אלוהים" (רב מכר בהוצאת "ידיעות אחרונות"). הספר "ניסיון – פסיכולוגיה ויהדות מסע תיקון" (הוצאת "כנרת-זמורה- ביתן-דביר") הוא מדריך שיטתי לדרך העבודה. מבחר סיפורי עבודה בשיטת התכנית מופיעים באתר "פסיכולוגיה ביהדות" (בקטגוריות "ירידה לצורך עלייה" ו"רגעי הדעת"). הסבל כעונש או ניסיון: הרצאה מצולמת http://www.youtube.com/watch?v=LT4ePoU95fc. גדולה וענווה: הרצאה מצולמת https://www.youtube.com/watch?v=uP054Q5GBPw

סדרי הרשמה

דמי השתתפות: דמי ההשתתפות בתכניות המבוא הם 950 ₪. מספר המקומות בקבוצה מוגבל. למעוניינים להבטיח מקום במחזור המבוקש מוצע להקדים את ההרשמה.

מקומות, מועדים וסדרי הרשמה:  התכנית באזור ירושלים מתקיימת במוצא עילית, בימי א' בין השעות 17:15 – 21:15. התכנית תפתח ביום א', 3 בספטמבר 2017, יב' אלול תשע"ז (לא יתקיימו לימודים בחול המועד סוכות).

התכניות בתל אביב מתקיימות בבית פומרוק, רחוב אחד העם 56, תל אביב. תכנית הבוקר בימי ג' בין השעות 9:00 – 13:15, תפתח ביום ג' 31 באוקטובר 2017, י"א חשוון תשע"ח. תכנית הערב בימי ה', בין השעות 17:00- 21:15 תפתח ביום ה', 2 בנובמבר, י"ג' חשוון.

ניתן להגיע לבית פומרוק בתל אביב בנוחות, ברכבת לתחנת "ההגנה", עם קווי אוטובוס מרחבי גוש דן המגיעים ישירות לרחוב אלנבי, או לחנות במבחר חניונים באזור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות בדואר אלקטרוני לכתובת caspi3@netvision.net.il או בטלפון 02-6718928, בימים א', ב', ד', בין השעות 09:00- 13:00.

תכנית המבוא מאפשרת התנסות בת שני מפגשים שלאחריהם ניתן להפסיק את הלימודים בהחזר של 80 אחוז מדמי ההשתתפות. הפסקת לימודים לאחר מועד זה – שכר הלימוד אינו מוחזר. הודעות על ביטול הרשמה או על הפסקת לימודים – תתקבלנה בכתב בלבד, עד שלושה ימים לאחר המפגש השני.

 

טופס הרשמה

אבקש להירשם לתכנית הסתיו של פסיכולוגיה ביהדות לשנת תשע"ז – תשע"ח. נא לסמן:

___במוצא עילית בימי א' בין השעות 17:15 – 21:15 (פתיחה: בתחילת ספטמבר).

___בתל אביב בימי ג' בין השעות 09:00 – 13:15 (פתיחה: בסוף אוקטובר).

___בתל אביב בימי ה' בין השעות 17:00 – 21:15 (פתיחה: בתחילת נובמבר).

בתכנית ירושלים (מוצא עילית) : מצורפות שתי המחאות, דמי הרשמה בסך 190 ₪ לפקודת "פסיכולוגיה ביהדות", ליום 2.8.2017. המחאה שניה על סך 760 ₪ ליום 1.9.2017.

בתכנית תל אביב: מצורפות שתי המחאות, דמי הרשמה בסך 190 ₪ לפקודת "פסיכולוגיה ביהדות", ליום 1.9.2017. המחאה שניה על סך 760 ₪ ליום 12.11.2017.

נא להדפיס את טופס ההרשמה, למלא, ולשלוח בדואר רגיל או מהיר בלבד (אך לא רשום) לכתובת הרשומה למטה.

שם פרטי ושם משפחה ___________________________________________

ת"ז ____________________________ שנת לידה _________________

כתובת פרטית_________________________________________________

טל' בבית _____________________________________________________

טל' נייד ______________________________________________________

דואר אלקטרוני________________________________________________

עיסוק _______________________________________________________

 

ב ב ר כ ה,
תאריך _____________________ שם ____________________________
כתובת למשלוח דואר: יאיר כספי, פסיכולוגיה ביהדות, שדרות הראשונים 19, מוצא עלית, ד.נ. הרי יהודה 9082000

 

 

ימימה בפסיכולוגיה ביהדות

ימימה בפסיכולוגיה ביהדות

יאיר כספי

השאלה לגבי היסודות הדומים בין דרכנו לתורת ימימה אביטל נשאלה פעמים רבות במשך ארבע עשר שנות קיומה של פסיכולוגיה ביהדות. רבים מתלמידינו הגיעו אלינו לאחר שלמדו את שיטת ימימה. שתי הגישות, "חשיבה הכרתית" ופסיכולוגיה ביהדות שואבות את דרכי עבודתן מן המקורות היהודיים ומהפסיכולוגיה ההתפתחותית.

מתוך עיון בכתבי ימימה אביטל ושיחות עם תלמידי תורת ימימה הבאים אלינו גילינו יסודות של קרבה ודמיון בין שיטת ימימה ופסיכולוגיה ביהדות.

"חשיבה הכרתית", השם שנתנה ימימה לתורתה, בנויה על הדרגתיות. בקורס ימימה לומדים בדרך כלל את הכרת הטוב לפני הכרת המיותר. אנו שותפים לסדר המסע שבו מגלים את החסד, ורושמים את היש בתודעה, לפני שעוסקים בחסר. הנטייה האנושית, וגם נטיית הטיפול הפסיכודינמי המצוי הוא לעשות את ההפך: אדם בא שנים לטיפול, מדבר על מה שאין לו, ובסופו יודע הרבה על מה שהוא חסר ומעט על מה שקיבל ועומד לרשותו. בפסיכולוגיה ביהדות אנו מוסיפים להכרת החסד את גילוי השמחה. בזיכרונות של שמחת ילדות, ובתקופות מאושרות מן הבגרות, מתגלים מקומות שבהם אדם קיבל חוויה של חסד המציע תיקון חשוב לעולמו: פטור מתפקיד גדול מדי שהטילו עליו, ואינו שלו. רשות להרגיש את מה שאסור היה להרגיש בביתו. סליחה על מגבלתו. אפשרות לבחור להתחיל מהתחלה. רשות לעצור.לפרוש מהמרוץ. לנוח. להירגע. להתבונן. לא לעשות. לקבל את ה"שבת" המוכנה לו. תלמידינו לומדים לגלות מתנה יקרה שהם זקוקים לה, והיא עומדת וקיימת בעולמם, מציעה את עצמה למתקשים לקבלה.

בקורס ימימה שמים דגש על לימוד מעשי, המכוון לתיקון החיים. לימוד חשיבה הכרתית מתמקד ב"איך". זהו יסוד יהודי ישן. רבי עקיבא הוא היחיד מארבעת החכמים שהכניסה לפרדס הידיעה לא פגמה בו משום ש"מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך". הוא לא בא לעבור חוויה מיסטית, אלא לקבל הנחיות לחיים. המסע האישי של תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות" המביאים את קשייהם לקבוצות העבודה שלנו מסתיים בגיבוש "המעשה הנכון", תפקיד שיש להם בעולם, חובה שהם מקבלים על עצמם.

לימודי ימימה ופסיכולוגיה ביהדות שותפים לאמונת יסוד של מקורות ישראל שאדם תמיד יכול לשנות את עצמו, והכול תלוי ברצון, בבחירה ובמחוייבות לעבודה קבועה.

לצד הדברים הדומים שקיבלנו ממקורותינו המשותפים, ישנם כמה יסודות של שוני בין לימודי ימימה לדרך העבודה של פסיכולוגיה ביהדות. בפסיכולוגיה ביהדות לא לומדים רעיונות, או מסרים כתובים, כמו בשיטת ימימה, אלא לומדים את האדם ישירות. מחפשים בסיפור שהוא מספר על חייו חסדים שאינו מודע להם, רצונות שנחבאים בהם תפילות, שגיאות ועבודות אלילים, ניסיונות לא פתורים, מקומות בהן קיבל על עצמו את חובתו, ומקומות שבהם הוא משתמט מהם.

לימודי ימימה מציינים את צניעותה של ימימה המורה, שהשתדלה לא להבליט את עצמה. אגו גדול מדי הוא בדרך כלל מקום שבו אנו מייחסים לעצמנו מתכונותיו או יכולותיו של אלוהים: אני היכולה כאילו להכיל הכול או לתת בלי גבול. אני המיוחד כמו האל הגדול. אני שאינו תלוי באיש, אני שחייה מדהימים בלי הפסקה, אני  היוצר נצחי כמותו, אני המתעלה לשלמות, גופנית ורוחנית, הם מקצת האלים הפנימיים שאנו מתנהלים מולם. נוספים אליהם "האנשים הנעלים" שאנו מתבטלים בפניהם. או "הגורל הרע" שאין עליו שליטה. בפסיכולוגיה ביהדות השאיפה לדיוק שמעסיקה הרבה את מורי ימימה, מיתרגמת לדיוק בשאלה: מול מה אתה מנוהל עכשיו? אלוהים או אליל שווא? ואם זה אליל שווא, איזה אליל בדיוק ואיך אתה עובד?  "המחסומים" ששיטת ימימה מדברת עליהם הם יצירתו של האדם. ועד שלא יהיה מודע לדרך שבה הוא יוצר אותם, ובעיקר למחיר הבלתי אפשרי שהוא משלם כדי לקיימם, לא ייפרד מהם. ואז, צריך עוד דבר אחד:  כדי להשתחרר מהעריץ החיצוני או הפנימי שמולו אנו מתנהלים, צריך לזהותו, ואחר כך לגלות סמכות גבוהה יותר שהועידה לנו חרות.

שיטת ימימה מגייסת את תלמידיה לנוכחות הכרתית מול המתרחש. כדי שאדם יוכל לעמוד מול כול הקורה אותו ולהרגיש את כל הרגשות שעולים בו, הוא צריך להתגבר על רתיעתו מרגשות מסוימים שלפעמים אסורים לו או נדמים כבלתי אפשריים. יש אנשים שחייהם מנוהלים כך שלעולם לא יצרכו לעמוד מול חלקים בעצמם. נוכחות מלאה, כמו זו שימימה ביקשה, מחייבת עמידה בניסיון שבה אדם מתמסר למה שהמציאות מעוררת בו. גם אצלנו הדיוק הכרחי. בפסיכולוגיה ביהדות זהו דיוקו של דבר שאתה בורח ממנו. אנו שואלים את תלמידינו שוב ושוב: מהי האמת שאתה פוגש, ומתקשה לשאת? יש לך לפחות ניסיון אחד לא פתור מעברך. אתגר קשה שעוד לא עמדת בו ואינו עוזב. הכאב לא יעלם עד שתהיה מוכן לקבלו על עצמך כתפקיד מיוחד שבו נגלה יסוד אנושי שאתה מתקשה להודות בו: תלותיות, אנוכיות, מיניות, תוקפנות, פחדנות, שבריריות, חוסר ייחוד.

ימימה אביטל תרגמה את מושגי היסוד היהודיים לשפה מופשטת. תורת ימימה כתובה בשפה שאינה מסגירה את מקורותיה: מהות. פנימיות. עומס. רצון מהותי. הדרגתיות. חוקיות הצמיחה. הבנות. דיוק. הפרדה בין אני פנימי לאירוע מתרחש חיצוני. חשיבה הכרתית. אנו מאמינים שיש ערך פנימי עמוק לחזור לשפה העברית של המקרא והתלמודים ולפענח את העולם בעזרתה. חסד ואמת, מצווה ושכרה, חטא ועונשו, תפילה, עבודת אלילים, ועמידה בניסיון הם רמזים לשותפו של האדם לשיחה. תיקון יחסיו של האדם עם בוראו הוא גם התיקון הפסיכולוגי שלו. ובו אנו מתקנים לא רק את עצמנו, אלא גם משתתפים בתיקון יהדותנו שאיבדה את השיחה הישירה עם נותן התפקיד האנושי.

מסע התיקון של פסיכולוגיה ביהדות משאיר את התלמידים עם חמש משימות, הם מציעים שייעודו של אדם הוא לתקן שבר יסודי במצב האנושי: להיפרד מן הנטייה לעשות אלוהים מעצמו או מאחרים. לקבל עליו את הקושי "הלא צודק" שמטיל עליו מנהל עולמו. להכיר ולקבל חסדים שהעולם ויוצרו מציעים לו ביומו. לדעת מה הוא רוצה, ומה רק אלוהים יכול לתת לו. התהליך החוזר על עצמו מסתיים משנגלה מעשה אחד נכון. כשאתה מקבל עליך לעשותו אתה חובר בו למי שציווה אותו, וזוכה בחירות  מהנורמה החברתית, מציפיות המשפחה, מהייסורים, ומהאני הגדול מדי שלך.

תכניות הלימודים של פסיכולוגיה ביהדות לשנת תשע"ג 2012 -2013 בקטגוריה "תכניות הלימודים"

האם סבלי הוא עונשי או ניסיוני? הרצאה של ד"ר יאיר כספי, עכשיו ב youtube

האם אני סובל בגלל משהו שאני עושה? או שהסבל הזה הוא קושי שהוטל עלי לשאת? ההבחנה שהמקרא עושה בין "עונש" ו"ניסיון" הכרחית לפתרון. אם אני עושה את זה לעצמי, צריך לגלות מה אני עושה ואיך נפרדים מן המעשה הזה. אם ייסורי הם ניסיון, כדאי לגלות מי הטילו עלי ומה יהיה פתרונו. הבלבול בין השניים הוא הגורם העיקרי לסבל מתמשך וחוסר התקדמות בטיפול. לאחריה הכרחיים כמובן העמידה בקשיים, או שינוי ההתנהגות.

הרצאה שנשא ד"ר יאיר כספי, מנהל "פסיכולוגיה ביהדות" בישיבה של הרב עדין שטיינזלץ בירושלים.

http://www.youtube.com/watch?v=LT4ePoU95fc

דרכי העבודה: טיוטא לעלון חדש

 דרכי העבודה של "פסיכולוגיה ביהדות": טיוטא לעלון חדש (מה דעתכם?)

יאיר כספי

 א. אמונת שווא

בלב השבר האישי נמצא השבר הכלל אנושי: האדם שהוזמן עלי ידי יוצרו ללכת בעקבותיו ולהיות שותפו ביצירת עולמו, טועה בקביעות ומדמה שהגיע  למדרגתו.  

המחלה מחמירה בתקופות של התפתחות מהירה. אנשים מדמים שעוד מעט יגיעו לדרגת שליטתו של אלוהים. מייחסים לעצמם את שלמותו. את הנצח שלו ואת כול יכולתו.

אלי העבר, יצורי הביניים בין האדם ואלוהים, הופנמו בזמן הזה וכל איש מתנהל מול "האני האלוהי" הפרטי שלו: אני שעוד מעט אדע הכול. אני היכול כאילו להכיל הכול או לתת בלי גבול. אני המיוחד כמו האל הגדול. אני שיכול לקנות הכול, אני  המפורסם ונצחי כמותו, אני המתעלה לשלמות, גופנית ורוחנית, ועוד.

אמונת השווא הנסתרת בסיפור חייו של אדם היא הסיבה שבשלה אינו יכול לשנות את התנהגותו. עונשיה של עבודת האלילים הם חרדה מן התביעות הלא אנושיות של אדם מעצמו, זוגיות בלתי אפשרית, כי כל אחד הוא אלוהים פה, ודיכאון בעקבות גילוי מגבלות אנושיות.

 לאיזה דימוי גדול מדי שלך את/ה משעבד/ת את עצמך?

ב. ניסיון לא פתור

קשה להיפרד מהאליל הפנימי כי הוא משמש פתרון מדומה לבעיה קשה יותר: פציעה קדומה. משבר שלא נפתר. מאמצים גדולים מושקעים בהימנעות מן הניסיון כי אפשר שיתגלה בו דבר שלא נוכל לפתור,כאב שנדמה כי לא נוכל לשאתו, או אשמה ובושה שיביאו לגירושנו מהמין האנושי-אלוהי.

הניסיון שעוד לא עמדנו בו אינו עוזב. תובע את פתרונו. הכאב לא יעלם עד שנהיה מוכנים לשאתו, לקבלו על עצמנו כשליחות אישית, שסיבתה ופשרה לא יוסברו.  הם יסודות המצב האנושי שתרבות הזמן מכחישה: השבריריות. הזמניות. התלות. הפגימה. חוסר הידיעה.

איזה גילוי על עצמך נדמה שלא תוכל/י לשאת?

ג. תפילה

צריך עזרה כדי לפתור את הניסיון: ידע שעוד לא נמסר לנו. רשות או פטור שאיננו מכירים. אהבה שאינה תלויה בדבר. נאמנות שלא ניתנה. נוכחות קבועה.  לכל איש ואישה ישנו דבר אחד לפחות שהחסירו מהם. הוא מופיע כרצון שאינו מרפה. כמיהה שקשר אנושי לא מצליח לספק.

מי ששכחו אותו מייחל לאל שרואה אותו. הנושא לבדו את ייאושו זקוק מאד לאל היכול להיות עמו בגיא צלמוות שלו. מי שמרגיש אשם, לשווא, לא מכיר את הסליחה האלוהית. נושא הבושה זקוק לאלוהים גאה בו. המפחד יבקש אל חזק המחויב לשמירתו. חסר הערך צריך אל שיעד אותו.

קשה לבקש את הדבר החסר. התפילה צריכה הסתכנות באמונה: למישהו יש את מה שאנו זקוקים לו, והוא יכול ומוכן לחלוק בו עמנו. חסרה הבקשה.

מהי התפילה הנחבאת ברצון  שאינו מרפה?

ד. חסד

כשאנו נפרדים מהמתחזה הפנימי, ומקבלים עלינו את הניסיון שהוטל עלינו, משתנים סדרי הבריאה. האדם העובר להתנהל מול יוצרו מגלה אפשרות של חרות שלא ידע מן הכבלים שהטילו עליו חברתו, משפחתו, או האני הגדול מדי שלו.

כשאנו משיבים את היקום לבעליו, שעה רגילה נעשית מתנה עצומה: כבודו אירח אותי היום בעולמו. מסתבר שהוא עושה את זה הרבה ולא ידעתי לקרוא את הזמנתו.

כשהנצח, השלמות והכבוד חוזרים לבעליהם, נגלה זה שחיכה לי שאשוב למקומי. סולח ומוחה את עווני. לא היו לו ממני ציפיות מוגזמות כמו שלי. מציע לי מחדש תפקיד ששמר לי. אפשרי, פשוט, אנושי.

אילו מתנות הציעו לך, ועוד לא קיבלת?

ה. תורת חיים

האיש שרצה ריפוי לעצמו, חויב בדרכו להשתחרר  מאלילי הזמן, לקבל על עצמו גבול שהכול אומרים שניתן לחצותו, להכיר בתלותו ביוצרו. התיקוןהפרטי מתגלה כחלקו של היחיד במפעל תיקון האדם של עמו.

הוא מצטרף בו לכל הדורות שהיו לפניו, ידעו לזהות את השגיאה האנושית ומחירה הכבד, לימדו אותנו לשוב למידתנו, והשאירו בידינו את כלי העבודה. והוא נענה בו לכל הדורות שיבוא אחריו, המבקשים ממנו את התיקוןשהוא עושה היום. הראה לנו כיצד מתנהג אדם. תן לנו תורת חיים.

מי צריך אותך? לאיזה מעשה מזמינים אותך בעולמך?

קבוצות העבודה של "פסיכולוגיה ביהדות" התפתחו מתוך תכנית לימודים בשם זה, שפעלה כעשר שנים באוניברסיטת תל אביב, ולמדו בהן עד היום כאלף תלמידים. התוכנית מפתחת את דרכי עבודתה מן המקרא, התלמודים, מחשבת ישראל, החסידות, הספרות העברית והפסיכולוגיה ההתפתחותית. פרטים על מחזור ט"ו שיפתח בשנת תשע"ב יפורסמו בחודש מאי.

מה דעתכם על נוסח העלון החדש של "פסיכולוגיה ביהדות"?

האם סבלי הוא עונשי או נסיוני?

האם סבלי הוא עונשי או נסיוני?  הרצאה של ד"ר יאיר כספי

התלמוד מציע מדריך לפיענוח והתמודדות עם סבל, שבו בודקים, לפי הסדר הבא, שלוש אפשרוית: א. הסבל הוא תוצר ישיר של מעשה או מחדל מסוים. ב. הסבל הוא המקום שבו מתגלה מחירה של השתמטות קבועה מאחריות בחייו של אדם.  ג. הסבל הוא משא שהוטל על האדם לשאת על ידי יוצרו.  ההבחנה בין השלוש הכרחית לבחירת מסלול התיקון. כל אחת מהן מזמינה התמודדות שונה. (הרצאה מצולמת של ד"ר יאיר כספי שנערכה בישיבה של הרב עדין שטיינזלץ בירושלים). 

http://www.hashefa.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=68512&artID=9659

קל יותר לפתוח את הוידאו באמצעות אינטרנט אקספלורר. בעמוד שיפתח יש ללחוץ על הקישורית download this video