ייעוד האדם, הייעוד העברי, ייעוד מודרני, ייעוד ישראלי

ארבעה מפגשים במכינה קדם צבאית עם ד"ר יאיר כספי

מפגש ראשון: ייעוד האדם

ההתפתחות האנושית על פי המקרא מתחילה בגילוי העולם כמעשה יצירה שיוצרה הזמין את האדם להיות שותפו להשלמת עצמו. ההזמנה העצימה את האדם, ועוררה בו סקרנות גדולה לגבי המזמין, והודיה על מתנתו. התפתחות האדם הייתה כרוכה בשני קשיים: הוא נדרש לריסון יצרי שהבחין אותו מבעלי החיים. והוא גילה שאף פעם לא יהיה אלוהים. שני הגבולות שניתנו לו העלו בלבו מזימה: למצוא לו אל נגיש יותר, שאפשר להקטין את המרחק ממנו, לזכות במשהו מן הנצח שלו, ולקבל ממנו פטור מהריסון היצרי. עבודת תחליפי האלוהים איימה להחריב את התרבות האנושית.

מפגש שני: הייעוד העברי

קבוצה אחת שמרה על זיכרון היוצר שנתגלה לאדם, לא נשלט ולא נודע במהותו. אלו ידעו לראות את החטא הכלל אנושי ומחירו הקשה. הם אסרו את עבודת המתווכים לאלוהים. העם העברי הקים תרבות שעניינה שונה מכל התרבויות האחרות. היא לא מבקשת יותר כוח, יותר עושר, ואפילו לא יותר תבונה. היא שואלת מהו אדם, ובמה הוא נבדל מבעלי חיים ואלוהים. העם העברי יצא למסע מחקר רב דורי המבקש לגלות מהו אדם בכל תחומי החיים. תוצרי המחקר הזה נתגלו בהמשך כבעלי השפעה מכרעת על התרבות האנושית, אך עוררו גם התנגדות קשה הנמשכת עד היום. תודעת השליחות שלא הסתיימה הייתה היסוד למאמץ ההישרדות חסר התקדים של העם היהודי בגלותו.

מפגש שלישי: ייעוד מודרני ופוסט מודרני

הרנסנס ותקופת ההשכלה חידשו בתחילתן את הציווי המקראי לחקות את היוצר במעשיו, בלי מתווכים. פרץ היצירה העצים את האדם וגילה לו הזמנה אלוהית שהדתות הגדולות לא ידעו יותר לראות. ההתפתחות הטכנולוגית לוותה במהפכה של התודעה. האדם המשכיל סמך על עצמו, ביקש זכויות יסוד, ודרש להשתתף בקביעת עתידו. לחלק מן האנשים המונותאיזם התחיל להראות כמו טעות שעבר זמנה. משהגיע העת לומר תודה על מתנות התבונה, האדם הודה לעצמו, והחל לבנות לו אלים חדשים: המדע, הלאום, הסוציאליזם, ההומניזם, השוק החופשי. כשאלו החלו ליפול, החליטו אנשים שאי אפשר יותר לסמוך על שום דבר חוץ מהרצון האישי ה"אוטנטי", כלומר החייתי.

מפגש רביעי: ייעוד ישראלי

פיתויי המודרנה הולידו ייעוד יהודי גלותי חדש: קפוא, מרוכז בעצמו, ועוסק בהחמרות. יהדות שהלכה ונעשתה לא רלוונטית עזרה לאלו שביקשו פטור סופי מן ייעוד העברי ורשות להתבולל. בין שתי הברירות הקשות האלו קמו אנשים שהאמינו כי הייעוד העברי לא הסתיים והסיכוי היחיד לשמור עליו הוא לחדש אותו במפעל לאומי. מדינת ישראל קמה כדי להעמיד חיבור בין החזון הנבואי להישגי התרבות הכללית. היא הולכת ושוקעת בעשורים האחרונים בקיטוב בין שתי קבוצות שמבקשות לברוח מהמשימה הקשה: חילוניות שאיבדה את ייעודה העברי, ודתיות מצומצמת שגם היא איבדה את ייעודה העברי. הייעוד הישראלי הוא כורח ביטחוני. עילת קיומנו. הסיבה להישרדותנו. הוא גם צורך של התרבות האנושית המקוטבת בין מקדשי אלי השווא החילוניים והדתיים. בין שני אלו אבדה לנו היכולת להגיד מהו אדם.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: