פרשת השבוע – "הארץ" תרבות וספרות

מדרגה מעל לאהבה
יאיר כספי

בעולם שאבדו בו ערכים לאומיים, חברתיים ודתיים, שנחשבו פעם לעומדים מעל לכל, נותרה האהבה כערך עליון, שאיש לא מתווכח אתו. עובדי האהבה מאמינים שצריך לעשות הכול כדי למצוא אהבה ואם אבדה, צריך להיפרד ולחפש אהבה אחרת.
למקרא יש מדרגה מעל לאהבה. המקרא לא המציא את המושג, אלא השאיל אותו מהסכמים שמלכי קדם חתמו אחד עם השני או הציעו לנתיניהם בתמורה לנאמנות. המקרא, כדרכו, לקח את הברית והעלה אותה להקשר חדש. הברית היא הצעה שאדם מקבל מבעל המציאות. היא כוללת את התפקיד והחובה האנושיים ואת גמולם. אם תקבל את תפקידך על עצמך, אומרים לו, הגנת המציאות מובטחת לך.
"וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד. … וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם… וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים. …וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר–אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. .. (בראשית יז, ב-י) ."
קבלת הברית מצד האדם קרובה למה שאנו מכנים קבלת המציאות. אך המציאות המקראית כוללת גם את התובנה על תפקיד האדם בעולם, ועל גבולותיו. וכוללת את האפשרות שיש לשר המציאות משימות מיוחדות לקבוצות שונות, כמו להקים חברת מופת.
מציע הברית לא מאפשר להתמקח עם הצעתו. איננו יכולים להחליט מה יהיה כלול בברית. אך אנו יכולים לזהות את הצעת הברית ולבחור לקבלה או לדחותה. אפשר שנצטרך לנסות כל מיני עסקאות אחרות, שאין בהן ממש, לפני שנגלה שזו הייתה הצעה הכי טובה שנקבל.
כשאנו שוקלים להיכנס לשותפות אנושית משמעותית, זוגיות למשל, אנו שואלים את עצמנו האם נחמד לנו, האם כדאי לנו. המקרא מציע שאלה נוספת, חשובה מכולן: האם לצד המשיכה וההתאמה יש שותף אפשרי לברית, לתפקיד משותף.
קשרים שמרכיב הברית מרכזי בהם ישרדו. הברית נערכת לפני זה שהנצח שלו. כשמכניסים את הברית לתוך הזמן האנושי, משהו מן הנצח נכנס לשם. גדלה היכולת לעמוד מול תלאות הזמן ומפגעיו. זו משמעות מאמרו של ר' יוחנן הסנדלר: "כנסיה (ארגון או שותפות) שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" (משנה, אבות ד' י"א). על בריתות הנעשות לפני בורא העולם אנו נוטים לשמור גם כשחלק מתנאי האהבה לא קיימים: מישהו חלה. פוטר. איבד משהו מיופיו, או הזדקן. באהבה אנו חתומים רק מול שותפנו האנושי, על הברית חתום ערב נוסף.
הברית הזוגית איננה רק ברית פרטית. אלא סעיף היא בברית הכללית של האדם עם יוצרו, ושל העם עם מי שהטיל עליו את משימתו. ולכן דרכי ביטולה, במקרה שהופרה, מורכבים יותר.
קשרים שכל עניינם אהבה בטלים כשאובדת האהבה. הפרישה מן הברית מצריכה לשאול עוד שאלות: האם הברית הופרה? האם ההפרה יסודית? האם שותפי לברית הפר אותה, ואולי זה כוח עליון הגורם לקושי הנדמה כהפרה? האם עדיין יש בי מחויבות לברית? האם יש שותף הרוצה לתקן את הברית, לחדש ולמצוא את האהבה שאבדה? בריתות משמרות נישואים ארוכים שבהן האהבה באה והולכת, מתחזקת ונחלשת.
הברית שאברהם, כחלוץ המסע העברי, חתם עליה ראשון, ואנו שבנו וחתמנו בבשרנו, וקיבלנו על עצמנו בהתקדשות הזוגית מול יוצרנו, לא נעלמה מחיינו. אבל במקום שנחשב בו מביש להאמין, גם הברית, יחד עם האמונה, עברו ללא מודע.
החלפת הברית באהבה איננה תאונה מקרית. את מקום היחס שהיה שמור פעם לחווית הברית, תחושת ההתקדשות, אנו מבקשים באהבה. כדי למצוא אותה שם אנו צריכים להעלות את אהובינו בדרגה. ברגעי התייחדות אנו מדמים לפעמים שזכינו באיש או אישה אלוהיים, במקום לומר: שכינה הייתה בינינו באותה שעה.
הברית הלא מודעת היא התשובה לאחת החידות המעסיקות אותנו הרבה: למה היא נשארת עם איש שאין לה שום דבר אתו. אפשר שחווית הברית הראשונה שמורה בלב. והיא נותנת תקווה לתיקון, ולכן עוד אי אפשר לעזוב.
מושג הברית הנעדר מן השפה היום יומית חסר גם בשפה המקצועית. היעדרותו לא מאפשרת להבין שורה של התנהגויות אנושיות שאנו מיחסים בטעות, ובאופן בלעדי, לסיבות אחרות. אנו אומרים על אנשים הנשארים בקשרים שבהם צרכים שלהם לא מתקיימים שהם תלותיים, או מפחדים להיות עצמאיים, או לא מעזים לגלות את רצונם ולממש את עצמם. הסיבות שמנינו נכונות לפעמים, בחלקן או במלואן, אך מחמיצות הרבה פעמים את העיקר. משהו מן הברית עדיין קיים. ועמו משהו מן התקווה.
הברית שאנו בוחרים להיכנס אליה בעקבות אבינו מבראשית היא הזמנה לשאלות חדשות לפיענוח המציאות האנושית: אם מי בחיי הייתה לי ברית? עם מי יש לי ברית היום ואילו חובות היא מטילה עלי? האם האיש שרוצה בי כשותף מבקש בן ברית? האם האישה המסתכלת עלי בהתפעלות זקוקה לי כדי למלא צורך חולף, או מבקשת הזמנה לברית?

"הארץ", 30.10.2015

מודעות פרסומת

5 תגובות

  1. orasetter said,

    30 באוקטובר 2015 בשעה 9:20 am

    יאיר יקר
    זה מדהים
    בדוקטורט שלי אני עוסקת ביחסים בין אדם לארגון שבו הוא עובד
    אחד המימצאים המרכזיים הוא שיש אלמנטים של באית שהם מעבר לחוזה ההעסקה…
    כתבתי על זה מאמר שפורסם בג׳ורנל מקצועי….
    אורה
    וג

    Sent from my iPhone

    >

  2. Ofer Glanz said,

    30 באוקטובר 2015 בשעה 9:33 am

    Maya.Adar@mail.biu.ac.il

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) said,

    30 באוקטובר 2015 בשעה 4:36 pm

    נפלא! תודה.

  4. יעקב ב. said,

    31 באוקטובר 2015 בשעה 1:19 pm

    1. לא "השאיל אותו" מהסכמים אלא שאל אותו.
    2. עדיף לכתוב "משימות מוחדות לקבוצות שונות, כמו ה ק מ ת חברת מופת".
    3. נפלא מבינתי המשפט:"אבל במקום שנחשב בו מביש להאמין, גם הברית, יחד עם האמונה, עברו ללא מודע". קטונתי.

  5. פינחס said,

    6 בנובמבר 2015 בשעה 8:37 am

    תודה!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: