תגובה למגיבים למאמר "מהפכה יהודית ישראלית" שפורסם ב"הארץ" בערב החג

חמישה מיני מגיבים מצאתי לרשימתי:

שאינם יודעים: שאינם יודעים המגיבים לביטויים אליליים של יהדות זמננו, אינם יודעים כי היהדות הרבה יותר מוצלחת מן היהודים. הם אינם יודעים כי המקרא והתלמודים היו תיקון חשוב של ההיסטוריה האנושית. למעשה, הם יצרו את ה"אנושות", חברת כל בני האדם, שלא הייתה קיימת לפנים – שהכל בה בניו של "אב" אחד, לא נודע במהותו. המקרא והתלמודים גם העמידו חזון עתיד שיהיה שונה לגמרי מן העבר ובכך יצרו את "הקדמה" כיעד אנושי. הם הובילו את המאבק בנטייה של בני אדם לעשות מעצמם או מעשי ידיהם אלוהים, ובכך הניחו יסודות לחשיבה שאינה כפופה לרעיונות מקובלים. הם אינם יודעים דבר על כך וממשיכים בתגובותיהם האוטומטיות לתורה שאינם מכירים.

המבזים: מתוך אינסטינקט מובנה הם מבזים מייד כל מי שמביא משהו ממקורות היהודים כשייך לקבוצת החשוכים, גזענים ומתנשאים. המבוזים מנהלים מאבק של קללות עם העולם הדתי שרואה אותם נהנתנים, חסרי ערכים, ושטופים בזימה. הם מוגדרים לגמרי ושפוטים של מי שהם שונאים. פעם מבוזים ופעם מבזים.

עובדי התרבות: הם בטוחים כי מעולם לא נתקיים עולם נאור ומתקדם כמו היום. הם מבקשים להתקבל לעולם האוניברסלי ובטוחים שהגאולה תבוא כשהשוק החופשי יספק את כל הצרכים, כל האנשים יהיו חופשיים לעשות מה שהם רוצים, והמדע יפתור את הייאוש והפחדים. אין שום דבר שיגן עליהם מפני מחלותיה של התרבות שהולכות ומחמירות. כמוהם היו המשכילים הגרמנים יהודים שהאמינו עד הרגע האחרון שהנאורות תגבר על הנאציזם.

המכבדים: המכבדים מתרגשים מן המאמר ומרגשים את מחברו. קהילה סמויה אנחנו. לא יודעים אחד על השני. נושאים בסתר כמיהה לתיקון גדול. הייתי רוצה לפגוש כל אחד מכם, ובעיקר להפגיש אתכם אחד עם השני. לגלות לכם שאתם עם.

המפקפקים: המפקפקים צמאים לתיקון יהודי אבל מכיוון שהם חיים בקרב אחיהם הבורים, שונאי הדתיים ועובדי התרבות, השינוי נראה להם בלתי אפשרי. גם לי הוא נראה כך הרבה מן הזמן. אבל אני יודע שהוא הכרחי. כי התרבות נכשלת בהרבה תחומים. ואפשרי, כי התרחש כבר כמה פעמים. ומתנתו גדולה מאד.

יאיר כספי

 

 

מודעות פרסומת

5 תגובות

  1. ohris said,

    22 בספטמבר 2013 בשעה 8:22 am

    כ"כ חבל. הציניות והיוהרה הם הם עורלת הלב של ימינו.

  2. אתי said,

    22 בספטמבר 2013 בשעה 8:58 am

    יאיר היקר שלום,
    אני קוראת את ספרך בנשימה עצורה, והוא מלווה אותי לאורך כל היום במחשבות ובתובנות העולות בי למקרא שאלותיך השזורות בספר. וכמו שכתבת, אני נושאת בי כמיהה לתיקון גדול, ולא בסתר, כמהה להיות חלק מחברותא רחבה שתתחיל תיקון. אז אנא, הפגש בינינו, לא רק בתל אביב אלא גם בירושלים ובחיפה ובבאר שבע ומטולה ואיפה לא, אז אנא, אם כבר התחלת את המהלך, תפיץ אותו בחברותות ברחבי הארץ, בקרב המשתוקקים לגלות עוד ועוד.
    חג שמח ומועדים לשמחה, אתי מירושלים

    • רחל אלהרר said,

      23 בספטמבר 2013 בשעה 6:51 am

      יאיר כספי היקר,
      גם אני קוראת את ספרך החדש בנשימה עצורה ואף מוצאת את עצמי מקריאה ממנו לבני ביתי משפטים, רעיונות ותובנות. כל הקראה מעלה דיון סוחף, מרחיב ומעמיק ,כך שבחג הסוכות הזה אנחנו מודים כל יום ,על כל דבר, ובמיוחד, לך ועל רשימותך המעוררות רוח ושמחה פנימית שקטה
      תודה רבה,
      רחל.א 

  3. אור said,

    23 בספטמבר 2013 בשעה 3:08 am

    נראה שבשם הצמצום אפשר לאגד לשני מינים – המסכימים עימך ועדר הטפשים. מה הטעם לתת בהם סימנים?

  4. טלי ארז said,

    25 בספטמבר 2013 בשעה 8:24 am

    אנו תלויים בעדר הטיפשים הזה ולכן לא טוב להגדיר אותם כך. צריך למצוא את הסדק שבעדו נחדור לנשמתם, כי התקווה תלויה בכמות. יותר טוב להתייחס אליהם כתינוקות שנשבו. יש בזה יותר אתגר. העמדה המתנשאת יוצרת מראש מחסום השולח את "האחרים" אל הניו אייג'.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: