הודיה למתקדמים

הודיה למתקדמים

יאיר כספי

 הכרת החסד היא תהליך מחקר ארוך. מטרתו: שלא תישאר מתנה אחת שקיבלת בחייך ולא הוכרה, נרשמה, נזכרה, הזינה אותך. שתלמד להיות נפש מברכת היודעת את כל חסדה. שתלמד לזהות את שליחי חסדך. שתכיר חסד בכל פינה בעולמך.

 הודיה על נושא

לאחר כמה חודשי הודיה אפשר להתחיל לפתח יסוד אחד של חסד בנושא מסוים. שבעה מתנות שקיבלתי בעבודה הזו. בבית הזה. בילד הזה (כדאי להתחיל מן הילד שקל לראות את מתנותיו ולהגיע בהדרגה לזה שקשה לראות מה הוא נותן).  העמקת תודעת החסד בנושא מסוים מלמדת לראות מחוות קטנות. שנייה של חן. רישום חסדו של ילד שקשה אתו היום עשוי להחזיר את הקושי למשקלו הנכון.

 הודיה על מתנות בפרקי חיים

לאחר שהתבסס מקומם של חסדי התקופה האחרונה, החיים, והיום, מוצע להחליף לפעמים את אחד הפרקים, ולהתמקד לחילופין בלימוד חסדים מתקופות שונות של החיים: מתנות הילדות, הנעורים, הבחרות, וכל עשור בחיים. אפשר גם סתם להיזכר בחסדים מכל מיני זמנים.

 תקופה שמתנותיה רבות מזמינה לשאול: מה עשיתי נכון באותה עת?

תקופה שמתנותיה מועטות מזמינה לשאול: מאיזה אליל שווא ציפיתי לקבל את חסדי באותה עת?

 רשימות אישיות

עשה לך רשימה של אוהביך מכל התקופות. ורשימה של רגעי בטחון. ורגעי שלווה. ורגעים של שפע וסיפוק. אם יין אהבת, או אוכל מיוחד, נא ציין את הארוחות או היינות שבהם חשת חסד מיוחד. האם היו יצירות שהצליחו להעביר לך את מתנת יוצרן?

  אהבה שאינה תלויה בדבר

מי שלא זכה בה, כמהה לאהבה שאינה תלויה בדבר, המכריזה עליו רצוי, ונכון. נחמד ומיוחד. אהוב כמות שהוא. מעורר התפעלות. נציג של חן נשגב.

 אבל צריך להיזהר. במקום שבו מאלילים אנשים מאמינים שאהבה היא רק אהבה ללא תנאי, כאילו שיש בינינו כאלו שהגיעו למדרגת אהבתו של אלוהים.

 הכרת המגבלה האנושית תזמין אותנו להסתפק בגילוי יחסים של נתינה וקבלה הדדית, שבהם, לרגעים, מישהו יכול היה להתעלות מעל צרכיו, ולתת לנו דבר שאפשר ולא נוכל להשיב עליו. האם תוכל להיזכר באנשים שהייתה לפעמים בנתינתם איכות כזאת? אנשים שרצו לתת לך כי גילו שאתה צריך דבר מה שהם יכולים לחלוק.

 מי ראה אותך? מי התפעל? מי נתן לך יותר ממה שנתת לו? מי נתן לך ולא ציפה לתמורה? מי נתן לך מתנה שלא תוכל להחזיר? האם אתה מכיר סיפור על נתינה כזאת? לפעמים נרצה להודות על חסד מרגש, שלא אנו היינו מקבליו, אבל היה בו גילוי חשוב של מותר האדם. תקווה לאנושות.

 מתנות כאלו מגלות כי יש לי סיכוי לקבל גם אם לא אתן. ולא אוכל לדרוש. או לשלוט. או לכפות. ידאגו לי גם אם לא אצטיין.  לא אציל. לא אקריב. לא אספוג בלי גבול.

 

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. רחל אלהרר said,

    18 בדצמבר 2012 בשעה 3:40 pm

    שלום דר יאיר כספי ,
    אני עוקבת אחר רשימותיך מזה זמן, מוצאת בהן ובמיוחד בזו האחרונה ,מחוות קטנות שמחדדות את העמקת ראיית החסד בחיי.
    בעקבות הרשומה האחרונה שיוויתי לנגד עיני רגעים
    בהם קיבלתי מחוות קטנות שלא חוויתי אותן ככאלו בזמן אמת ופתאום יכולתי לראות כמה חסד היה בהן. זו הרגשה נפלאה לראות את החסד,כמו לראות את החצי המלא, להיות בטוב! להכיר בו, ולהודות….
    תודה רבה על מילותיך
    רחל

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) said,

    18 בדצמבר 2012 בשעה 7:56 pm

    הפעם , רגשת אותי.
    תודה לך!!!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: