חסדו של משבר

מתנת ההודיה חלק ד': חסדו של משבר

יאיר כספי

ישנן מתנות שאי אפשר היה לקבלן אלא דרך משבר או כישלון שתבעו שינוי ובחירה בדרך נכונה יותר. ניסיונות שלמדנו מהם דבר חשוב הם מן היקרות שבמתנות החיים. הן מגלות שהחסד האלוהי יכול להימצא באתגר קשה כמו שהוא נמצא בנדיבות. ראיית המתנה בניסיון מאחדת את הנותן והלוקח בלבנו.

א. "תודה על הפסיכוזה שלי, בגיל 19. הייתי ילדה אילמת שהסתגלה לצורך של אמה לעסוק בעצמה ולמדה לא לבקש מאומה. מחלתי נתנה לי רשות, לראשונה, לגייס לטובת עצמי את כל המשפחה".

ב. "המשבר שנקלענו אליו בעקבות מות אבי והדיכדוך של אמי, בעקבותיו, גילה לי דוד שלא הכרתי לפני כן, שנכנס לחיי, ולימדני שאנשים שונים יכולים ומצליחים למלא בחיי תפקידי אב ואם".

ג. "הייתה לי בת שנפטרה בגיל שנה עקב רשלנות של בית החולים שטיפל במחלתה. בעקבות המשבר, בתחום אחד של החיים, האחריות לבריאות בני המשפחה, תבעתי ולקחתי לעצמי את ההובלה. לא הייתי מוכנה יותר לקבל את תפקיד "סוג ב'" שאליו הייתי ממיינת את עצמי בכל מקום שהגעתי אליו".

ד. "תודה על הסרטן ששלחת לי, שהרשה לי להכיר בחולשתי, לפרוש מתפקיד האימא הגדולה, ולהרשות לחברי, משפחתי, ואנשי המקצוע, לטפל בי. לראשונה בחיי הרגשתי שמגיע לי ונתתי לאנשים לתת לי".

ה. "נזדעזעתי לגלות את הדחייה וחוסר הסבלנות שעוררה בי בתי התינוקת, והייתי חייב להיפרד מדמות "האב הדגול" שניסיתי להיות, ולפתח אבהות צנועה יותר, כזו שמכירה גם במגבלותיי וצרכי".

ו. "משבר המתנה שלי היה דיכאון ממושך שפטר אותי, סוף סוף, מתפקיד "הילדה המוצלחת והשמחה של המשפחה" והרשה לי להביע, לראשונה בחיי, כאב ומחסור".

ז. "חבר ותיק וקרוב, שעשיתי איתו שותפות עסקית, רימה אותי. בגידתו הוציאה ממני אכזריות ונקמנות שלא ידעתי שקיימות בי כלל ושחררה אותי מתדמית "הבחור הטוב", שצמצמה את חיי שנים רבות".

ח. "תודה על סכרת נעורים, שפרצה במפתיע בסוף שנות העשרים שלי. המחלה הוציאה אותי ממסלול הדוקטורט בפילוסופיה, וחיפוש התיאוריה על  משמעות הקיום, והפגישה אותי עם גופי, עם האוכל שאני מביא לפי והאחריות ליום יום האנושי".

ט. "תודה על הקשר עם העבריין, שהורי תעבו, וכמעט הרס לי את החיים, אבל שיחרר אותי סופית מתפקיד הבת שחייה לפי הציפיות שלהם".

י. "תודה על פרידה לניסיון שעשיתי מארוסתי, שגילתה לי עד כמה אני זקוק לאישה שיכולה להכיל את תלותי בה".

י"א. "תודה על גירושי מבעלי הראשון, שגילו לי דבר שלא ידעתי על עצמי: אני יכולה לחיות לבדי. אני שמחה כשאני עם עצמי".

י"ב." תאונת דרכים שעברתי כפתה עלי פרישה מקריירה תובענית. בתקופת השיקום הארוכה גיליתי  אצלי עולם פנימי שקיומו לא היה ידוע לי".

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. רחל אלהרר said,

    26 בנובמבר 2012 בשעה 3:52 pm

    דר יאיר כספי ,
    תודה על רשומה קסומה ומרוממת נפש….
    כמה מרגיע ומנחם לדעת שבכל מצב, גם הגרוע ביותר בזמן אמיתי, מסתתר חסד. הראיה של אותו חסד בזמן אמת היא קשה עד בלתי אפשרית ,אבל הידיעה בהחלט מרחיבה ומעורררת מחשבה . המחשבה הראשונה שהתעוררה בי תוך קריאת הרשומה , היא הבנה חזקה שתוכנית חיי היא משהו
    גדול יותר ממה שאני מסוגלת לראות, ככזאת היא מרגיעה ומשחררת מן הצורך בשליטה.
    תודה על מילותיך

  2. עודד said,

    27 בנובמבר 2012 בשעה 9:21 pm

    יאיר תודה;

  3. דני גלי said,

    28 בנובמבר 2012 בשעה 2:37 am

    יאיר ורחל
    תודה על הרשומה והתגובה, שמסכמת במילים כה יפות את הרעיון שמובע בה.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: