היהדות יותר מוצלחת מהיהודים: שיחה ברדיו

חמש מהפכים פסיכולוגיים שאמונה עושה ושום טיפול בעולם לא יודע לעשות.

שיחה בין גבי גזית ועבדכם לקראת פסיטבל הקהל ביום ראשון בחול המועד סוכות

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FGJGGM&c41t4nzVQ=EE

מודעות פרסומת

9 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 8:19 am

    חמשה?

  2. מאשה said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 8:26 am

    מאוד נעים היה לי לדעת שאנחנו, תלמידיך, מתנות שלך. נעים מאוד לדעת שאני מתנה של מישהו!

  3. 12 באוקטובר 2011 בשעה 11:15 am

    אני יודע שלא תאהב את השאלה ותהדוף אותה שהיא לא הנושא. אין דבר!
    באמת מה הטיעון שאינך מקיים המצוות- הן לא נקבעו בבריסק
    ולא בבבל! האם אתה רוצה רשימה חדשה ועדכנית? שאתה תקבע אותה? הרב יונה מצגר יקבע? או בג"ץ חיקבע?
    באמת איני מבין מדוע אינך מקבל עול מצוות כפי שליבוביץ קיבל – לא מבריסק ולא מפומבדיתא. אתה עוקר את כל השרשים של העץ שנקרא יהדות? כפי שליבוביץ אמר ( שהוא המורה שלך!) קיום אקטיבי ביהיביוריסטי התנהגותי של קיום המצוות זה עיקרה של היהדות לקום כארי בבוקר ל ע ב ו ד ת ה ב ו ר א !!!!

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 11:59 am

    יאיר תודה;

  5. yaircaspi said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 12:59 pm

    צבי יקר,
    "שמירת המצוות" שאתה מתייחס אליה היא היא הבריחה מן המצוות.
    היא משתמטת מן האחריות המיוחדת של המקום והזמן לכתוב את עצמנו מחדש
    לגלות מהו אדם, ומהם עיקר חובותיו ומגבלותיו בעת החדשה.
    ומהו יהודי, ומהי עיקר שליחותו בעולם האנושי.
    ומהו ישראלי, ואיזה אחריות הישראליות מטילה עלינו בתיקון היהדות.
    "שמירת מצוות" היא בריחה לרשימה מצומצת מאד שנותרה מתודעת החובה היהודית של סוף בית שני. רשימה שהוסרו ממנה רוב חובות האדם הקשורות לממשל ושלטון (מלך, וסנהדרין שאינם עוד), רוב חובות האדם הקשורות לעבודותו (חקלאות קדומה שאיש מאתנו לא עוסק בה יותר), רוב חובות האדם הקשורות בדין הפלילי (סקילה, שריפה, חניקה וכו' שאינם מתקיימים למרות שהם מצוות הכתובות בהלכה) רוב חובות האדם הקשורות ליחסיו הכלכליים עם זולתו (עולם המצוות מזמן לא מסוגל להתמודד עם שאלת השוק החופשי והאחריות החברתית או השלטונית המגבילה אותו). ועוד ועוד ועוד. אפילו בתחום הפולחן "שמירת המצוות" אינה מתעסקת ברוב מצוות הפולחן של בית שני, המחייב בית מקדש.
    מה נותר? נותרה רשימה מצומצת מאד, אולי רבע מהתרי"ג, שחלק גדול ממנה התגבש כמנהגים של השרדות יהודית בפזורה גלותית, ומתאים מאד לשם.
    "שמירתמצוות" היא בעצם קומבינה דתית חילונית. הבורים החילוניים חושבים שבאמת אלו הם מצוות היהדות. ואומרים שאם זאת רשימת החובות של אדם בעולמו של בורא עולם, אני לא רוצה שום דבר עם האלוהים המצומצם והמוזר הזה.כלומר "שמירתמצוות" בדרכך היא אחת הסיבותהעיקריות שרוב החילוניים לא רוצים שום קשר עם יהדותך.

    "שמירת מצוות" נותנת לדתיים תחושה כוזבת שהם ילדיו היקרים של בורא עולם, כאשר בעצם הם עושים מעט מאד בשבילו, ובעיקר מסדרים אותו. האם אתה חושב שאלוהים טיפש כל כך שהוא לא רואה שחוט העירוב המקיף את העיר איננו גדר המקיפה מתחם מגורים של משפחה מורחבת, שבתוכו מוטל לטלטל חפצים בשבת?

    גיבוש רשימת החובה שלנו בזמן הזה הוא כמובן מפעל של עם, המגלה אותה דרך התמודדות יומית עם תקומתו בארצו, וכותב אותה, לאט לאט, בזהירות רבה, ביראת קודש, בתודעת שליחות, ובעיקר מחוסר ברירה. כי רשימתו הקודמת אבדה. והאפשרות לחיות בלי רשימה ולעשות מה שרוצים גרועה הרבה יותר.

    בתכניתנו, "פסיכולוגיה ביהדות" למשל, אנו מנסים לכתוב את הפרק החסר בתלמודים, על היהדות כטיפול נפשי. מסיעיים לנו כל חכמי ישראל לדורותיהם. אבל גם חכמי הגויים שידעו, למשל, לכתוב תאורייה על התפתחות ילדים, שלא פותחה בתורתנו. ומבחינה זו ראוי לנו לאסוף ניצוצות של דעת אלוהים גם מהם. וכך נדמה לי שצריך לעשות במשפט, בכלכלה, במדע, בדרכי השלטון, בחלוקת התפקידים במשפחה, בחיי הקהילה ועוד ועוד. לחבר תורה ודרך ארץ. תורה ואתגרי הזמן. תורה ומדע. תורה ודעת אלוהים של העולם.
    "שמירתמצוות" שלך היא בריחה גמורה מן המצווה הזו. היא השתמטות מעיקרה של התורה: "בכל דרכיך דעהו". (לליבוביץ', אגב, אני סולח. הוא נולד בליטא ויכל ללכת רק חלק מהדרך. לפתוח לנו את הדלת למפעל הגדול שמחכה לנו. ללמד אותנו שהומניזם, כמו רוב יהדות הזמן הזה, הם עבודת אלילים. ולרמוז על מהפכה שלא יכל להשתתף בה).

    יאיר כספי

  6. נבות said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 3:20 pm

    אני עוסק בחזון חינוכי חדש ומקווה שביסודו יעמדו המוסר היהודי, האחריות למעשיך והאחריות להיות שומר אחיך- אל עבר הזולת. לכל אדם הזכות והחובה לבדוק מעשיו ולהקפיד בהליכותיו. אני ממליץ לכל אדם לכתוב יומן המתעד את סדר יומו , את משימותיו, מחשבותיו ורגשותיו, תכניותיו, להתכוון למשימותיו ולהתכונן אליהן, מתוך אחריות לאחר, לסביבה , לטבע, ללשון, למנגינה. לבדוק ולשפר דרך ארץ, אורח חיים בריא ושמח, ללמוד תורה ( במובן הרחב ביותר ) ומדע, להטיל ספק ולשאול קושיות, לעשות למען הקהילה ובתוכה. אנחנו שבט-קבוצה ,שעיצבה לה תורה מעשית אמונית שיש בה הכוונה למימשל ומשטר חברתי, אישי, ומדיני , משפחתי וקהילתי. אין שום סיבה שנאבד את היסודות שלנו ונזנח את דרכנו.

  7. Lazarus Hauptmann said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 4:30 pm

    חמשה …

  8. Lazarus Hauptmann said,

    12 באוקטובר 2011 בשעה 7:53 pm

    "אלוהים"- אם הוא אקוויולנט לאמונה ,הריהו תכונה נפשית המצויה בגנים האנושיים ברמה
    זו או אחרת.
    אלוהים כזה, הוא אלוהים שאפשר לפתח ולרתום כאידאות פסיכולוגיות היכולות לאזן במשהו את חסרונו של האלוהים בחיינו, והאלהת עצמנו.
    מבחינה זו, אפשר לומר, שכאידאה אין ייחוד "לאלוהים" היהודי.
    כל מי שייתחס לחייו כמי שיש משהו מעליו- ולא חשוב איך יכנה אותו, או איזה שיוך "לאומי" הוא ייתן לו –יגיע לאותה מטרה. (באור זה אני מבין את השימוש שעושה פרופ' כספי לאלוהים היהודי ולא לכל אלוהים אחר, כי מה לנו לרעות בשדות זרים, כשיש לנו "משלנו".
    אני באופן אישי סבור שבכדי להגיע למידת הענוה –הצניעות והייחסיות של קיומנו אין צורך באלוהים אלא ברוח האנוש: אני איני יכול להיות אלוהים –כי גם שכני הוא אלוהים,וגם "הגויים"
    הם אלוהים, וכל בן אנוש הוא אלוהים.
    באשר לקשירת אלוהים לרגעי משבר מתוך מחשבה שיש מישהו/משהו שמנהל את החיים ושיש מטרה, ולראות בזה הזדמנות שאותו "אלוהים" זימן – המרחק מזה למחשבה : למה זה קרה דווקא לי, וכו', ומה הדרכים "לרצות" את האלוהים הזה קצרה ביותר –והיא היא הולידה את הפחד
    -כדי להימנע ממקרים רעים, ולשגות באשליה שיש לנו שליטה כלשהי על חיינו,
    והיא זו שהולידה את הפרקטיקות הדתיות השונות.
    גם פה רוח אנוש היא זו שאמורה להתגבר על המכשולים ולדעת שגם כשיד המקרה –הטוב והרע היא הסטיסטיקה הברוכה /הקשה של גלגל החיים, אין לה שום מסר אלא שאנוש בתור שכזה עליו להחלץ ואו לברך על כל יום (והברכה היא אימננטית בנפש האדם (=גנים) – היא לא קשורה בנמען כלשהו.
    טעותם של מרביתנו –ובכך אני מזדהה לגמרי עם פרופ' כספי- שאנחנו מזהים אלוהים ואמונה –עם פרקטיקה דתית-פונקצונאלית (=הרגלים =מצוות וכד,) שלהם ולאמונה יש מעט מאד.
    (והיא נוצלה ומנוצלת עד תום ע"י שליחיו המוסמכים של הרבש"ע .)
    אפרופו פרופ' לייבוביץ', שהלוז של השקפתו על היהדות היא: "יתגבר כארי לעבודת הבורא" כלומר: היהדות מתמצית אך ורק בקיום תרי"ג מצוות (ולא באיזו חשיבה פילוסופית-פסיכולוגית,) חושש אני שלמשמע רעיונותיו של פרופ' כספי היה מרעים בקולו משהו כמו: "לא ירדה שכינה על הר סיני בכדי לשמש פונקציה של פקיד בקופ"ח/משרד החינוך…"
    ברכת חג שמח לכולנו!

  9. אושרית said,

    17 באוקטובר 2011 בשעה 10:16 am

    ד"ר כספי מאוד מאוד נעמה לי שיחתך עם גזית. אני עצמי הופכת וחופרת בנפשי ימים ולילות על מנת למצוא את הדרך שלי לחיות מתוך אמונה מרפאה , בלתי פולחנית ועם זאת נטולת אשמה כלפי הבורא. כלומר לגלותו באופן עצמאי ללא דבקות במצוות וללא רב או גורו כזה או אחר. דבר זה יוצר פרדוקס קשה בתוכי כי כפי הנראה למרות שלא גדלתי בבית דתי במיוחד, נשתרשה בי תפיסת התחייבות קיומית עמוסה בחרדות סביב נושא זה וממש לא קל לי למצוא את הדרך אל החופש..
    מצא חן בעיניי מאוד המשפט שלך: היהדות מוצלחת יותר מהיהודים, כי גם אני חושבת: הדתיים אינם שליחי האל ולא נושאי דברו יותר מכל אחד אחר. אפשר ללמוד מכל דבר, מכל אדם, מחיה, מחפץ. אך עם כמה שזה נכון, התפיסה העצמאית די משאירה אותנו (אותי) לבד – מחוץ למסגרת, דבר שגם הוא מנוגד לעיקרון יסוד החברותא בעבודת ה' והבאת גאולה, כמו גם :כל ישראל ערבים זה לזה.. וכד'.
    בקיצור, את האיזון עוד לא מצאתי ועם כל הצער שבדבר, לפעמים אני מסיקה שלא תיתכן יהדות נכונה ללא מצוות. ואולי היהדות הנכונה היא כן קיום מצוות אך לא במתכונת הנוכחית והרווחת בזרמים של היום ? לא יודעת. האדם מחפש חופש ומנסה להתיר את כבליו בכל דרך.. יוצא מכך שאולי גם אני במקום מסויים בסך הכל מרדנית שמחפשת לה חופש….
    אני יכולה להגדיר את עצמי כמו שהגדרת את עצמך: הכי דתית והכי לא דתית בד בבד. או כמו בבלוג של אורי אמיתי שמגדיר את עצמו כ'חובש כיפה שקופה'…… 🙂
    אשמח מאוד אם תגיב לי מעולמך שלך. בברכה רבה, אושרית


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: