שבעה אנשים שלא ימצאו ייעוד

רגעי הדעת:

שבעה אנשים שלא ימצאו ייעוד

יאיר כספי

העמדה הפוסט מודרנית, שביטלה את שייכותו של אדם למשפחה או חברה הרשאים לצוות עליו את תפקידיו, נתנה למאמיניה רשות לעשות כל מה שהם רוצים, אבל נטלה ממעשיהם תחושה של ערך או משמעות מיוחדים. כך נוצר צורך חדש בשיטות שימצאו ליחיד ייעוד שמתוכו חייו יקבלו משמעות.

מרבית חיפושי הייעוד מתחילים מהנחות יסוד מצומצמות, ולעתים כוזבות, הדנות את מבקשי הייעוד למסע ארוך לשום מקום. שבעה מיני מחפשים לא ימצאו את ייעודם:

המפריטים: המפריטים ניתקו את היעוד האישי מהמסע הכלל אנושי המגלה את מקומו של אדם בעולם. אין להם שום עניין במורשת מקומית בת אלפי שנים שעיקר עיסוקה, בימיה הטובים, היה ברור ייעודו ותפקידו של אדם בעולם. אין להם עניין במפעל שיבת ציון שניסה, בימיו הטובים, לחדש את בית המלאכה העברי לייעודים.  מי שחיפושו מנותק מתפקידו בעולם כאדם, כיהודי, וכישראלי, נותר עם תפקיד עלוב ומצומצם.

מבקשי האושר: מבקשי האושר מצמצמים את תפקידו העיקרי של האדם לדאגה שיהיה לו טוב, כל הזמן. הם לא ימצאו משימה הדורשת התמסרות רבת שנים, עמידה בקשיים, ויכולת לשאת בדרך כישלונות מתסכלים.  כך יאבדו להם כמה מן התפקידים המרתקים, המגדלים ובעלי המשמעות העמוקה ביותר שיש לאדם.

החיוביים: החיוביים מחפשים מתנה גדולה שנועדה להם, או מתנה גדולה שהם יכולים להעניק לזולתם. הם מחמיצים בקביעות את אחד מתפקידיו היסודיים של האדם: לתקן את קלקוליו. לפרוש מאמונת שווא המתעתעת בו. לרפא פצעי משבר שעוד לא עמד בו. בתולדותינו היו כמה שחשבו שאדם המתקן כל יום קלקול אנושי זעיר אחד, עושה את עיקר תפקידו של אדם בעולם.

עובדי היעוד המרכזי: עובדי היעוד המרכזי מחפשים את המעשה האחד, הדבר שבשלו באו לעולם. הם יחמיצו את הרגעים הקטנים, וה"לא חשובים", שהם, לפעמים, השעות היקרות ביותר של היום. הזדמנות קטנה לתת משהו למישהו שהיה זקוק לו. רגע של חסד שבו מישהו שאינו חייב לנו דבר התגייס לטובתנו פתאום. שקיעה יפה. תפוח טעים. ילד שמח בלי סיבה.

עובדי היעוד הסופי: עובדי היעוד הסופי מסבירים את כישלון חייהם, עד כה, באי מציאת הייעוד האחד שאליו, כל שלבי חייהם האחרים לכאורה מכינים. הם בטוחים שברגע שזה ימצא, כל שאר הדברים יפלו למקומם. הם יחמיצו את הייעוד המשתנה בכל שלב בחיים, כתפקיד בפני עצמו, ולא בזכות המטרה הסופית שהוא מוליך אליו: יעוד הילד לשחק. ייעודו הנער ללמוד. למצוא חברים. לעזוב את בית ההורים. יעוד האיש למצוא בת זוג. לפרנס את עצמו. לגדל תינוקות. לתת עצמאות לילדים. לטפל בהורים זקנים. יעוד הזקן לפרוש. לנוח. להתבונן בקיים. יאבד להם תפקידו המורכב של האדם: להיות בן, חבר, בן זוג, עובד, שותף למאבק, הורה, בעל מגבלות וגומל חסדים.

המגלומנים: אובדן השותפות במפעל האדם, ותחושת העדר המשמעות והתכלית הבאים בעקבותיו, יוצרים  תחושת חוסר ערך של היחיד. כדי לפצות על הסתמיות והעליבות של חייהם,  יחפשו לעצמם, חלק מדורשי הייעוד, משימה ייחודית בעולם שנועדה להם. לא ייתכן, הם יאמרו, שנועדתי סתם להיות פקיד בבנק, או מורה בבית ספר, או הורה לילדים. חיפוש הגדולה יסיט אותם מאחד מתפקידיו החשובים והמתגמלים ביותר של האדם: להיות רגיל, לקבל באומץ את זמניותו ותפקידו המצומצם.

עובדי היעוד הלא מעודכן: מרוץ היעוד הפוסט מודרני המצומצם מביא לעיוותים קשים בחיי המחפשים ואינו מספק את תחושת הערך והמשמעות המבוקשים. הכרת הכישלון עשויה להביא את האמיצים שבין המחפשים להתגייס למסע תיקון תודעת הייעוד של הזמן. העצלנים עושים מהלך הפוך וחוזרים ליעוד ישן שפעם עבד. מקבלים על עצמם  רשימה מצמצת של מנהגים דתיים,  אשר שנים רבות כבר אינם יודעים את עיקרי יעודנו, אבל יש בהם, לפחות, חיבור למורשת שידעה פעם לתת תפקיד לאדם.

לסיכום: אין קיצורי דרך. אין טכניקות. אין מומחים למציאת ייעוד. ישנו מסע ארוך, שהתרבות האנושית מנהלת  כבר כמה אלפי שנים. אנו מצטרפים למסע, לומדים אותו, מקבלים על עצמנו להשתייך לקבוצה או מורשת בתוכו, ומחדשים מתוכו יסודות העונים לשאלה איך אדם צריך לחיות היום. מה הם עיקר תפקידיו. איך הם משתנים לפי שלבי החיים, הנסיבות והמשברים. ייעודנו לעולם לא עושה אותנו גדולים או חשובים יותר משאר בני האדם. לפעמים הוא מטיל עלינו אחריות כבדה יותר, עם אפשרות להיות קצת יותר בני אדם.

מודעות פרסומת

4 תגובות

  1. Oshrit Elbaz said,

    26 ביולי 2011 בשעה 9:17 am

    תודה על רגעי דעת גדולים,יאיר.בציפייה ללמוד עוד ועוד החל מאוקטובר

  2. מאשה said,

    26 ביולי 2011 בשעה 9:53 am

    היום היתה לי שיחה עם מישהע שעובדת שנים בתחום ההדרכה, ועקב מסיבת סיום מרגשת במיוחד פתאום קלטה את הייעוד שבעבודתה. פתאום ראתה כמה תרמה לאנשים, ועד כמה תרומתה משמעותית בחייהם.

  3. עודד said,

    26 ביולי 2011 בשעה 11:55 am

    יאיר תודה;

  4. 26 ביולי 2011 בשעה 2:16 pm

    עם המשפט האחרון אני מסכימה בהחלט.
    אך למזלנו הרב, אפשר לחוש את היעוד שבחיינו משולב בהתעצמות האושר, ובגדילת ההתייחסות החיובית לחיים. ובעצם , לא רק אפשר, זהו התהליך הטבעי, והמתנה היפה שזוכים לה מתרגלי המדיטציה הטרנסנדנטלית, ותכנית הסידהיס של המדיטציה הטרנסנדנטלית.

    רוב תודות למורה הדגול.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: