תפילת הדרך

מרגעי הדעת של תלמידי "פסיכולוגיה ביהדות":

תפילת הדרך

יאיר כספי

 א.

אני רוצה לטוס. אני חייב. נמנעתי מטיסות זמן רב. לא אוכל לשמור את תפקידי הנוכחי בלי לטוס פעמיים בשנה לפחות. חמש שנים נמנעתי מטיסות.

 אני רוצה לטוס ולא לרעוד. אני מפחד מהתקף חרדה נוסף. בפעם האחרונה שזה קרה הייתי חייב לרדת מן הרכבת מייד, בתחנה הלא נכונה.

 מטוס, רכבת, אוטו שבו מישהו אחר נוהג, הם מקומות מועדים לפורענות. פתאום ארגיש שאני נחנק. שמשהו נורא עומד לקרות.  רק לי. קשה להסביר איך מסע רכבת בת עשרים קרונות מסכן נוסע אחד בלבד.

 אין סיכוי ברגע כזה לשכנע אותי להיות הגיוני. אני נמלא אימה מטיסה שבי אי אפשר לצאת. אני מפחד שאהיה חייב לרוץ לתא הטייס, להשתלט עליו, ולהכריח אותו לנחות.

 ב.

רציתי לבחון אתך אפשרות שתבוא אתי לנסיעה הזאת. אני אשלם, כמובן, על זמנך בתעריף  שעות הטיפול. וגם על הטיסות. ואממן לך חדר ליומיים במלון טוב. ליחיד או לזוג. תצטרך להיות אתי רק בזמן הטיסות. אתה מבין שמדובר בטיסה חשובה בשבילי שבלעדיה לא אוכל להישאר בתפקיד.

 באולם הנוסעים היוצאים נעשה שיחת הכנה לטיסה. כשניכנס למטוס ונשב במקומותינו נתרגל יחדיו את השיחה הפנימית שמרגיעה אותי. אני מאמין שאם אתה תהיה שם אתי יש סיכוי שלא אפחד. שתצליח למקד אותי בפחד ובדרכים שאתה מלמד להתגבר עליו.

 אני יודע שזו בקשה יוצאת דופן. יהיה לזאת משמעות עצומה בשבילי אם תסכים. אני מאמין שליווי שלך יכול לעשות אצלי שינוי יסודי.

 ג.

אלוהי ואלוהי אבותי, אשר לצד מעשי גבורתם, ידעו לעמוד לפניך תלויים וחסרי אונים. יהי רצון מלפניך, שתוליך אותי בשקט פנימי לאולם הנוסעים היוצאים. ותרגיע אותי במושבי. תבטיח לי השגחה צמודה במשך כל הטיסה.

 אנא אשר לי כי אלו שבדקו המטוס לפני הטיסה, יראים אותך, ואינם מחפפים. והבטח לי  שאתה מכיר את האוחז בהגה המטוס, והוא מקבל לפניך את אחריותו למסע.

 שמע את זעקתי כאשר אתמלא אימה. לא תלעג. ולא תלגלג. ולא תזכיר לי שהייתי מפקד ביחידה.  סבלני תשב במושב לידי במשך כל הטיסה. ותתמוך בי כאשר ארעד.

 כי אתה לבדך תשמע אותי. אתה יודע שבתוכי אני שונה מן הדימוי החברתי שלי. רק אתה  תסלח לי שלא הצלחתי להגשים  את חלום החזק תמיד שהטילו עלי.  אתה לא זקוק לי גדול מהחיים. מקומך הוא, שאני לפעמים מנסה למלא. כי אתה לבדך פטור מסיפור הכזב על האדם היודע, השולט, בעל האמצעים, שיכול להסתדר לבד.

 ולא אבוש כי חסיתי בך. להפך, אתה תראה זאת כסימן לאיש מסוגל, בדרך כלל, שיודע מתי הוא עולל מבוהל.

אני זקוק לך היום לתיקו ןקלקול קדום. שכחת בזמנו לשלוח לי אם שאפשר, כשצריכים, לשוב אליה חלשים. שיכולה לשאת ולהכיל את אימת הילד ולטעת בו ביטחון. לספר לו על אל השומר על הכול. אנא שים בי זיכרונה של אם היודעת אותך ובוטחת בך, או בוא בעצמך להיות שומרי, מנחמי ומעודד רוחי בעת אירא.

 אנא הנחת אותי היום בשדה התעופה  חי ושקט ובוטח בך.

כשאתה אתי נעלם פחדי. אתה מטפלי. המקשיב, המבין. השם דברים במקומם. הנוכח תמיד. בך אבקש לחסות  לעולמים.

 ד.

ד"ר יקר, רציתי לדווח שהטיסה עברה בשלום. אני חושב שלא אזדקק לך יותר. מצאתי את הדבר החסר.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. מיר said,

    28 במאי 2011 בשעה 10:38 am

    אהבתי לקרוא, כמו את רוב דבריך, ורק חבל ישי טעויות עברית ומה שנראה כמו קטיעות של משפטים, שמפריעים לרציפות ההנאה…

  2. luisa1234 said,

    1 ביוני 2011 בשעה 6:15 am

    לעניות דעתי, המילים והמשפטים הם רק כלי כדי להעביר את רוח אלוהים, שדרכה מבינים הכל, בלב, ולא בשכל.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: