בבית ספרנו לא מחנכים

בבית ספרנו לא מחנכים
יאירכספי

(פורסם ב"הארץ" 7.7.08)
אולם תיאטרון ירושלים היה מלא בבוגרי מחזור פ"ח של הגימנסיה העברית ובני משפותיהם. על הבמה עלו בזה אחר זה, מורי הכיתות, רכזת השכבה, מנהלת החטיבה העליונה, נציגת ההורים,  המנהל ונציגי הבוגרים של ה"הגימנסיה העברית" ונשאו ברכות לבוגרים החדשים.
הם איחלו להם שיהיה להם טוב. שיממשו את כל הרצונות שלהם. כמה פעמים חזרו אמירות על כמה שהילדים האלו מיוחדים. ושוב "שתיהנו" "ויהיה לכם טוב" "ותעשו כל מה שאתם רוצים". המנהל אמר משהו על אמת וצדק אבל לא פירט את כוונתו. וזהו.
אף אחד מן המחנכים והורי התלמידים של "הגימנסיה העברית" אחד המוסדות המכוננים של מהפכת החינוך של התנועה הציונית, לא אמר לתלמידים שיש להם תפקיד בעולם. למשל: להגן על מדינת ישראל. או להביא שלום. להיאבק להקטנת הפער החברתי. להמשיך את מפעל תיקון האדם של התנועה הציונית. לתקן את יהדות זמננו המקולקלת. להיאבק בשחיתות. לבנות מחדש את מערכת ערכית שהתפוררה. להוביל את התעשייה עתירת המדע. להיות חוקרים או יוצרים.
במערכת החינוך בימינו, כמו בטיפול הפסיכולוגי, אסור להיות שיפוטי. אסור להביא מערכת ערכית מגובשת ולחנך אליה.  החינוך צמצם עצמו לעיסוק רק באינטרסים צרים מאד של היחיד: תעודת בגרות ו"שיהיה לו טוב". משל היה למכון לעיסוי האגו. למה צריך לחזור כל כך הרבה פעמים על "כמה שאתם מיוחדים". מה מיוחד בנוער שרק רוצה ש"יהיה לו טוב".
התלמידים שלא אותגרו למטרות גדולות מהם לא יתגייסו למפעלים חברתיים או לאומיים. לא יתקנו מערכת ערכית קורסת. לא יביאו שלום. חלק מהם גם לא יתביישו יותר להשתמט מן הצבא. נאמר להם, בפירוש, שהם אחראים רק לאושרם האישי.
התלמידים שלא קיבלו תפקיד ממחנכיהם יבלו הרבה שנים בחיפוש אחר אושר שעשוי לחמוק מהם. החינוך המתחנף לילדים משאיר אותם קטנים ומונע מהם את מה שלימד יוסף חיים ברנר את תלמידיו בגימנסיה הרצליה בשנות העשרים: אושר הוא תוצר של מעשים נכונים. "אשרי האיש" המקראי הוא אישור שאדם מקבל שקשיו לא היו לשווא. שמפעליו רצויים. אושר הוא תוצר לוואי של התגייסות למפעל שממנו  אדם מקבל את תחושת שייכותו ומשמעות קיומו.

מודעות פרסומת

8 תגובות

  1. חנן said,

    7 ביולי 2008 בשעה 6:25 pm

    בבית הספר למדעים ולאמנויות זה אחרת. בהחלט מחנכים להובלה. הפעם גם דיברו בפירוש גם על מנהיגות פוליטית.

  2. חרטא ברטא said,

    7 ביולי 2008 בשעה 6:52 pm

    מה אתה מצפה ממחזור פ"ח? פני הדור כפני הפח.

    הרי אם היו מבקשים מהם משהו מעבר לאינטרס הצר האישי שלו, בוגר מחזור פ"ח היה עונה בצורה המקובלת:

    "פחחחחחחחח"

  3. עוברת אורח said,

    7 ביולי 2008 בשעה 10:15 pm

    גם בתחום "הצר" של החינוך, שכיום מתמקדים בו רק בהישגים, הנמדדים כמובן באחוזי "הבגרות", וגם בתחום הרחב יותר של רוח התקופה, שעניינה רדיפה אובססיבית אחר "האושר", והוא כידוע, כמו הכבוד, בורח מרודפיו.
    תודה.

  4. י.ג. said,

    7 ביולי 2008 בשעה 11:47 pm

    ההיתי שמח אם יכולתי להצביע על מישהו ממשרד החינוך. למשל יולי תמיר המאכזבת, למשל כל המלומדים לחינוך מהאקדמיה בעצות אחיתופל (בן דוד הוא הכתובת?) למערכת הפוליטית, למשל לימור ליבנת שהביאה את ההפרטה והסיגנון הפרחי למשרד החינוך. הלוואי שהיה שם מישהו, אך האמת העצובה היא שזה היה קורה ממילא גם בלי האנשים האלו. מערכת החינוך היא תוצר של מדיניות הפרטת המשק, כזאת שמעדיפה למלא שעות לימוד ע"ח לב לבייב מבלי טיפה של בקרה על התכנים. מערכת שעסוקה בתכתובת פנימית בתוך המינהל במקום בחזון. מערכת שפוטרת בעיות במבחני מיט"ב.

  5. אורי said,

    8 ביולי 2008 בשעה 10:50 am

    ואבקש להודות על אומץ ליבך.

    כמובן, שאינני מסכים על ליקויים שאתה מציין כדרך אגב ביהדות העכשווית. ולא שאני סבור כי מצבה מושלם, כן.

    מעבר לכך, דבריך ראויים לציטוט והפנמה. ויפה שעה אחת קודם.

  6. חיה said,

    5 בספטמבר 2009 בשעה 9:07 pm

    חינוך טוב אינו בהכרח לומר לתלמיד שיש לו תפקיד בעולם או להראות לו את הדרך. חינוך טוב הוא קודם כל מחנך טוב שיודע מהו תפקידו שלו, ושנית עצם החינוך הטוב (כדוגמת חינוך וולדורף) יביא את התלמיד לעוצמה וחוסן פנימיים ומשם לחירות, דרכה יוכל התלמיד, בהתבגרו, לדעת איזה נתיב הוא נתיבו ואיזה תפקיד הוא תפקידו ומשם ילך באהבה.

  7. יאש said,

    6 בנובמבר 2009 בשעה 1:39 pm

    רק חבל, שהדור הנוכחי, לא מסוגל להפנים את הדברים שאתה אומר..
    אולי לא יזיק קצת חינוך יהודי.

  8. יוסי said,

    13 במאי 2011 בשעה 7:26 pm

    בלוג מצוין!


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: